רן ברץ לא הספיק לומר מילה על התיקים הפליליים של הבוס שלו לשעבר, בנימין נתניהו, וכבר הוכנס למגננה. ברץ ניהל את מערך הדוברות של משרד ראש הממשלה בחלק מהתקופה שבה התרחשו מאורעות "תיק 4000", תיק השוחד של נתניהו. במסכת האירועים המתוארת בכתב האישום הוא דמות שולית. יהודית תירוש, התובעת שחקרה אותו מטעם פרקליטות המדינה, ביקשה לפתוח את החקירה בעשייה התקשורתית של ברץ אחרי שכבר פינה את כסאו – מעורבותו בקמפיין הביביסטי שנועד לנקות את נתניהו ולהפליל את מערכת אכיפת החוק בקונספירציית "תפירת התיקים".

עו"ד תירוש החזיקה בידה ערימה של מאמרים שפִרסם ברץ בעיתון "מקור ראשון" ובאתר "מידה", שאותו הוא מנהל. "בטורים שלו", אמרה, "העד מייחס לפרקליטות בתיק הזה ובכלל זדון, עבירות על החוק, הפרת אמונים, שקרים – הוא מאמץ את כל טענות ההגנה הכי נוקשות שיכולות להיות וקובע עובדות שנויות במחלוקת – קובע אותן כעובדות כהווייתן. לגבי חקירות בריוניות, לגבי שקרים, איומים במעצר על עד המדינה שלמה פילבר, אכיפה בררנית, אישורים חסרים".

ברץ שהה באותו זמן מחוץ לאולם. הוא התבקש לצאת כדי שניתן יהיה לדון בהתנגדות של בעז בן-צור וז'ק חן, הסנגורים של נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לקו החקירה הזה. לכן לא שמע את ההסבר של התובעת, שייחסה לו "עוינות כללית" כלפיה וכלפי עמיתיה ו"הזדהות טוטאלית" עם הקייס של נתניהו.

השופטים אישרו לתובעת לחקור את ברץ על המאמרים. התוצאה: דיסוננס. הכתיבה של ברץ נחרצת, לפרקים כוחנית. התשובות שסיפק לבית-המשפט היו מהוססות, לפרקים אפולוגטיות.

"אמרת שלא ניתן להסביר את ההתנהגות של הפרקליטות אלא כזדון", הטיחה בו עו"ד תירוש לאחר ששב לאולם.

"אפשר לפרש את הדברים בצורה הזאת, אבל זה לא קשור לכך שעבדתי או לא עבדתי עם נתניהו, ולא קשור ספציפית למשפט הזה", התפתל ברץ. הוא נתלה בחוקה האמריקאית, שמקדשת את הזכות להליך הוגן. "כשאני רואה שאין Due Process מצד הגוף שאמון על כך, זו או רשלנות או זדון", טען.

הנאשם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בחודש שעבר בכנסת (צילום: חיים גולדברג)

"עד כמה ייחסת לפרקליטות שקרים, הסתרה מכוונת של חומרים, התנהלות בריונית?", שאלה עו"ד תירוש.

"מן הסתם ייחסתי את זה על סמך העדויות שנשמעו במשפט", השיב ברץ, ואישר שלדעתו יש לפסול את ההליך בגלל השימוש המשטרתי השנוי במחלוקת ברוגלה "פגסוס".

"אמרת שזה משפט מגוחך, קפקאי, ייחסת לנו עבריינות על החוק", המשיכה עו"ד תירוש.

"בחלק מהמקרים זה נראה ככה – זה צריך להיבדק, מה שנקרא", השיב ברץ. מעט לאחר מכן לקח צעד לאחור. "כל מה שכתבתי מבוסס, אבל יכול להיות שהעובדות שעליהן התבססתי לא היו מדויקות, כי כך הן דווחו", הצטדק. "אל תיקחו את זה אישית", ביקש בהמשך מהתובעת ועמיתיה, "אני ביקורתי כלפי חלק גדול מזרועות השלטון והשירות הציבורי".

בהמשך הדיון התברר הצורך בהקדמה הזאת: ברץ "שכח" מקרים מחקירתו במשטרה שבהם קשר את נתניהו אישית לבחישה הפלילית במערכת "וואלה", אתר החדשות שבו החזיקה משפחת אלוביץ', ואף ניסה להרחיק את הרעיה שרה נתניהו מההחלטה לגייס אותו לתפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה. כשהתובעת עימתה אותו עם הפערים בגרסאותיו, הוא לא התעמת איתה. במקום זה, סיפק רציונליזציה מעורפלת לגבי טיבו של הזיכרון האנושי וההבדל בין עובדות לתחושות.

ואז באה שרה

בכתב האישום מוזכר ברץ כאחד מכמה דוברים שהעבירו פניות מנתניהו ומשפחתו ל"וואלה" במסגרת יחסי השוחד עם בני הזוג אלוביץ'. לצד זה עלו עדויות על כך שצמרת "וואלה" פנתה אליו כדי שיבדוק אם מועמדים לתפקידים מערכתיים בכירים – עורך ראשי, כתב מדיני – מקובלים על נתניהו. במקרה אחר, שצץ בעקבות המשפט, נטען שנתניהו ביקש לסדר לברץ להיות פאנליסט קבוע בערוץ 10 כחלק ממהלך רוחב שנועד לשתול נציגים סמויים מטעמו באמצעי התקשורת.

לאחרונה, בעקבות ספקולציות שהועלו לגבי קמפיין רשת שבו ברץ נטל חלק, הוא טען שכיום לא ניתן להגדירו כ"מקורב" לנתניהו ("אני אולי 'מקורב לשעבר'", טען), וכי עברו "חודשים רבים" מאז השיחה האחרונה שלו עם "נתניהו או מישהו מסביבתו". במקביל, בעקבות מחדל 7 באוקטובר, ברץ הביע הסתייגות מה"קונספציה" המדינית-בטחונית של נתניהו ואף קרא לו לפרוש.

לדברי ברץ בעדותו, הפגישה הראשונה שלו עם נתניהו התקיימה ב-2015, כמה חודשים אחרי נצחונו בבחירות שהתקיימו באותה שנה. נתניהו הציע לו לכהן כראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, אך מיד לאחר שדווח על הכוונה להעמיד אותו בתפקיד הדוברותי הבכיר החלו לצוף בעיתונות התבטאויות מכפישות שלו.

ברץ האשים את נשיא ארצות-הברית דאז ברק אובמה ב"אנטישמיות מודרנית", קרא לבנות את בית המקדש על הר הבית, קבע שנשיא המדינה דאז ראובן ריבלין הוא "דמות שולית כל-כך שאין חשש לחייו", אפילו אם ישלחו אותו "במצנח רחיפה לגולן הסורי שבשליטת דאע"ש", ושלח את מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ל"קריירה משגשגת באחד ממועדוני הסטנד-אפ".

אתמול (13.12) בבית-המשפט המחוזי בירושלים טען ברץ שהתבטא ב"הומור סאטירי" ונפל קורבן לסיקור מגמתי.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' באולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"כשמר נתניהו ביקש ממך שתיקח על עצמך את התפקיד, נפגשת עם גברת נתניהו?", שאלה עו"ד תירוש.

"לא", השיב ברץ.

תירוש, בתגובה, ציטטה באוזניו דברים שאמר בחדר החקירות. ברץ אמר שם שלא היה לו קשר ממשי עם שרה נתניהו, אבל חשף שהיתה נוכחת בפגישתו עם ראש הממשלה. "נפגשתי איתה כשנתניהו ביקש שאני אקח את התפקיד, היא הצטרפה בשלב יותר מאוחר", אמר ברץ לחוקריו.

איך ברץ מסביר את הסתירה בין מה שאמר אז ומה שהוא אומר כעת? "נתניהו הציע לי את התפקיד, ואחרי זה היא הצטרפה", אמר באולם בית-המשפט.

"אז פגשת אותה", לחצה עו"ד תירוש.

"הוא הציע לי את התפקיד – ואחרי זה היא נכנסה", השיב ברץ.

"אז פגשת אותה", חזרה ואמרה התובעת.

"אחרי שהוצע לי התפקיד", התעקש ברץ.

בסופו של דבר ברץ לא זכה לשאת בתואר המקורי שנתניהו ייעד לו. ממשל אובמה לחץ לא למנותו לתפקיד הדוברותי הבכיר, שרים מהליכוד התנגדו גם הם למינוי, אך נתניהו בכל זאת העביר את שמו לנציבות שירות המדינה.

שם, בוועדת המינויים, מצאו בעיה אחרת, שאינה קשורה להתבטאויות בלתי דיפלומטיות של המועמד: ברץ היה בעל תואר דוקטור בפילוסופיה, השתתף במיזמים של הימין הליברטריאני וב-2012 ייסד את אתר "מידה", אולם היה חסר את הניסיון הדרוש על-פי דרישות התפקיד. הבעיה הזאת נפתרה באמצעות מעקף מלאכותי: הומצא עבורו טייטל חדש.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם רעייתו שרה. מרץ 2017 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ברץ סיפר לבית-המשפט כי כשזומן לוועדה למינויי בכירים הוא ציין בפני חבריה שיש לו "הרבה מאוד" ניסיון בשלושה מתוך ארבעת התחומים הרלבנטיים לתפקיד – "ניהול, הסברה, ועוד משהו" – אבל שבתחום הרביעי, דוברות, אין לו כלל ניסיון.

"המסקנה של הוועדה היתה שחסרה לי שנה בעבודה מול תקשורת כדי להיות 'ראש מערך ההסברה', אבל שאני יכול להיות 'ראש מערך הדוברות'. זה סיפור קישוני שכזה – דווקא התפקיד שאני הכי לא מתאים לו, זה התפקיד שאני מקבל", סיפר. לטענתו, התואר לא היה חשוב משום שבפועל מילא את התפקיד המקורי שנתניהו הציע לו והיה מופקד על מערך ההסברה הלאומי.

בפועל, התפקיד שמילא ברץ לא היה כה מרכזי. בועז סטמבלר, שמילא תפקיד בכיר במערך ההסברה ומונה בהמשך לעמוד בראשו, הגדיר את ברץ בעדותו כ"עוד גורם בלשכה, לא גורם משפיע במיוחד".

כך או כך, ברץ מילא את התפקיד במשך פחות משנה, ולאחר מכן שב ל"מידה". באותה תקופה קיבל האתר תרומה בסך קרוב ל-40 אלף שקל מנתן מיליקובסקי, קרוב משפחה של נתניהו שתִפקד כמעין ארנק אנושי שלו. ב-2018, מיליקובסקי וברץ נשאלו על-ידי "העין השביעית" לאיזו תכלית הועבר הכסף אך סירבו להגיב.

לאחר שהחלו להיחשף החשדות הפליליים נגד נתניהו, האתר התגייס כדי להגן עליו באופן אינטנסיבי וסייע בהפצת תיאוריית הקשר על "תפירת התיקים" שנועדה להדיח את ראש הממשלה.

סטייה מהותית

במסגרת תפקידו, ברץ נחשף ואף היה שותף לקשר החריג בין נתניהו לאלוביצ'ים. חלק מחקירתו הראשית הוקדש לתיאור שתי פגישות אישיות שקיים עם בני הזוג אלוביץ' לאחר כניסתו לתפקיד. ברץ העיד כי שתי הפגישות התקיימו מחוץ לשעות העבודה הרגילות, בשעות הערב, ולא במערכת "וואלה" או במשרדי בזק אלא בביתם הפרטי של האלוביצ'ים. בשתי בפגישות נכח גם אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" שתיפקד בפועל כעורך על של האתר.

בנקודת הזמן ההיא נתניהו כבר ניצל את סמכותו כשר התקשורת כדי להעניק לאלוביצ'ים הטבה רגולטורית יקרת ערך: אישור למזג את חברת בזק הציבורית עם חברת הלוויין yes, מהלך שערכו עבורם נאמד בכמיליארד שקל.

בני הזוג אלוביץ' קיוו לקבל הטבות נוספות, ובמקביל לתחזוקה של ערוץ שיח חשאי עם מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, היו מעוניינים לשדר לנתניהו שהם עמלים על הפיכת "וואלה" לאתר ידידותי יותר עבורו. ברץ היה אחד המתווכים שנבחרו כדי להעביר את המסר.

הפגישה הראשונה התקיימה בספטמבר 2016. לדברי ברץ, האלוביצ'ים הגיעו למסקנה שנתניהו לא מרוצה מהסיקור של "וואלה" וביקשו להמחיש לו שהם עובדים קשה כדי לשנות את המצב. "זאת היתה פגישה אסטרטגית. מה שהיה להם הכי חשוב להגיד זה שהם לא אנשי שמאל, אבל ש'וואלה' הוא כן כלי תקשורת שמאלי – ושהם מנסים לעשות שינוי כדי שהוא יהיה כלי תקשורת יותר מאוזן, יותר מקצועי, ומאוד-מאוד קשה להם", אמר בבית-המשפט. "הם רצו שאני אדע שהם עושים מה שהם יכולים כדי לנסות לאזן".

לדברי ברץ, מסר נוסף שהאלוביצ'ים ביקשו להעביר הוא ש"איריס מאוד מעריכה את שרה, וחושבת שנעשה לה עוול נוראי בתקשורת". על רקע זה הוחלט שכאשר לשכת נתניהו תוציא הודעות לעיתונות שבהן מככבת אשת ראש הממשלה – הן יישלחו לא רק לכתבים הרלבנטיים ב"וואלה" אלא גם למנכ"ל, ישועה, שידאג לסיקור הולם, כלומר כזה שיחמיא לשרה נתניהו.

הפגישה השנייה התקיימה כעבור כמה שבועות. "התימות היו דומות, פלוס נוסף עניין שהם רוצים למנות עורך ראשי. הם טענו שהוא יעזור להם לאזן את 'וואלה'", שיחזר ברץ. המועמד שהוצג לו באותה פגישה היה אבירם אלעד, עורך בכיר לשעבר ב"וואלה" שעזב על רקע ההתערבויות בעבודת המערכת. "היה להם חשוב להגיד שהוא ציוני וממלכתי ומקצועי", אמר בעדותו.

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה באולם משפט המו"לים, בשבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל)

ברץ סיפר שהאלוביצ'ים ערכו בדיקת רקע שהעלתה שאבירם אלעד אינו עוין כלפי נתניהו. הוא לא ציין זאת בעדות, אבל הרקע לכך היה התנגדות נחרצת שהביעה שרה נתניהו למינוי בטענה שאלעד "כותב כל הזמן נגד ראש הממשלה", כך על-פי דבריו של שאול אלוביץ' בחקירתו.

בעלי השליטה ב"וואלה" ביקשו מברץ להעביר ללשכת נתניהו טורים של אלעד שמהם כביכול ניתן ללמוד שהוא דווקא לא עוין את ראש הממשלה, ולסייע להם "להכשיר" את המינוי. בעדותו בבית-המשפט טען ברץ שהוא הקשיב להם, אך לא עשה דבר. למיטב זכרונו, העיד, הוא כלל לא העביר הלאה את החומר. "מבחינתי זה לא היה אירוע משמעותי. מבחינת הלשכה 'וואלה' לא היה כלי תקשורת משמעותי, ולכן לא עשיתי שום דבר משמעותי", הסביר. "אם השם אבירם אלעד היה עולה באיזשהו הקשר, הייתי אומר ש'אומרים שהוא בחור ציוני'. אבל אני לא זוכר שזה עלה בשיחה עם ראש הממשלה, אולי עלה בשיחות אחרות".

עו"ד תירוש שוב הקשתה עליו. בחדר החקירות סיפק ברץ גרסה אחרת: "לא היתה לי דעה בעניין כי אני לא מכיר אותו – סיפרתי על זה לנתניהו, הוא לא היה מרוצה מהמינוי של אבירם, כנראה תקף אותו בעבר", אמר לחוקרים.

כיצד הגרסה הזאת מסתדרת עם הגרסה הנוכחית של ברץ, שלפיה הוא כלל לא העביר את המסר לנתניהו? ברץ לא סיפק תשובה קוהרנטית. "לא היתה פעולה אקטיבית, לא היה דיון", אמר. "אם זה עלה עם נתניהו, הוא התייחס לזה בביטול".

עו"ד תירוש לחצה: "אם אמרת בהודעה שנתניהו לא מרוצה מהמינוי – אמרת דברים מתוך זיכרון? אמרת אמת?".

"זאת היתה ההתרשמות שלי אז", התגונן ברץ.

"זה לא מה שאמרת כאן", הבהירה תירוש. "אנחנו סבורים שיש כאן סטייה מהותית מדבר מהותי", ציינה בפני השופטים.

מעט לאחר מכן, אחרי ששבה ועימתה את ברץ עם הפער בין גרסאותיו, התובעת חילצה ממנו הסבר אפולוגטי. לפי ההסבר שלו, ייתכן שלא פירש כראוי את התגובה של נתניהו. "אני מכיר את האופן שבו אני מתבטא, ואת יכולה לראות שאני מודה שלפעמים אני לא מבהיר טוב את ההבדל בין עובדה לדעה", אמר ברץ.

עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד, פברואר 2018 (צילום: פלאש 90)

בהמשך נשאל שוב האם הבחין ב"חוסר נחת" בלשכת נתניהו לגבי המינוי של אלעד, והשיב שאינו זוכר "משהו משמעותי".

תירוש שבה ועימתה אותו עם הדברים שאמר בחדר החקירות: "הרגשתי חוסר נחת של סביבת ראש הממשלה סביב אבירם", אמר ברץ לחוקריו. הוא העריך באוזניהם שבלשכה ראו באבירם אלעד "מישהו עוין, עם אג'נדת 'רק לא ביבי', שיכול להפוך את 'וואלה' לסוג של ynet" – אתר החדשות של נוני מוזס, הנמסיס הגדול שלו ונאשם מס' 4 במשפט המו"לים.

בבית-המשפט טען ברץ שהוא ממילא לא העביר לאלוביצ'ים חיווי כלשהו לגבי היחס של נתניהו לעורך הראשי המיועד של "וואלה". המינוי של אלעד נכנס לתוקף מעט לאחר מכן, ואז גם החלה ההשתחררות של מערכת "וואלה" מהלפיתה של לשכת נתניהו.

אירוע לא נורמטיבי

המינוי של אלעד, כאמור, לא היה היחיד שהאלוביצ'ים ניסו להכשיר דרך איש אמונו של נתניהו. במהלך הדיון אישר ברץ שב"וואלה" אמרו לו שמנסים לגייס למערכת את קלמן ליבסקינד, מהעיתונאים המוערכים והמשפיעים בעיתונות הימין. המינוי לא הושלם. במקרה אחר, שכבר נדון במשפט, המנכ"ל ישועה ניסה לקבל מברץ אישור לגייס עיתונאי פוליטי-מדיני חדש: אלמוג בוקר, כתב הדרום של חדשות 13.

"היי, מכיר את אלמוג בוקר?", שאל ישועה את ברץ במסרון מדצמבר 2016. "שוקלים לקחת אותו ככתב פוליטי-מדיני במקום [אמיר] תיבון שעזב ל'הארץ'. ביקשו שאבדוק מולך, זה דחוף לי לקבל תשובה – חבל לי לאבד אותו, שמעתי שהוא מקצוען. תודה".

ברץ השיב שיבדוק, ובהמשך עִדכן את ישועה בתוצאות: "בינתיים לא מצאתי משהו, רק שהוא כנראה אוהד הפועל, אבל על זה נסלח".

ישועה השיב באימוג'י מחייך, והוסיף: "גם אני לא מצאתי כלום. הבנתי שהוא אחלה ומבין עניין, כך שלא ייצור בעיות. אני מתקדם איתו".

"אוקיי", כתב ברץ.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה בפתח אולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד תירוש ציינה בפני העד שמחומר החקירה עולה שישועה תִפקד כשליח של שאול או איריס אלוביץ'. "עד כמה זה שכיח שבעל שליטה ומנכ"ל של גוף תקשורת מתייעץ איתך ומבקש לבדוק איתך לגבי כתב מסוים?", ביררה.

"לדעתי זה אירוע סינגולרי, אני לא זוכר אירוע אחר כזה", השיב ברץ.

בהמשך, בחקירה הנגדית, עו"ד כרמל בן-צור מצוות ההגנה של נתניהו ניסתה לרכך את הקביעה הזאת, אך במקרה הזה ברץ לא שיתף פעולה. "האירוע הזה היה נראה לי לא נורמטיבי", אמר לה ברץ. הוא הסביר שמתוקף תפקידו היה סביר שיעדכנו אותו בדיעבד על מינויים של כתבים שאחראים על סיקור התחום הפוליטי, אבל הדגיש שבמקרה הזה שאלו מראש מה דעתו על המינוי.

"הטקסט הזה הוא לא טקסט שגרתי", אמר על הפנייה של ישועה. "אני חוויתי את זה בצורה לא כל-כך נעימה. הוא לא אמור להתייעץ איתי". כך או כך, בסופו של דבר גם המינוי הזה לא יצא לפועל.

פוסט-טראומה

בחקירה הנגדית, צוות ההגנה של נתניהו שיחזר את אחד המהלכים הקבועים בחקירתם של עדי תביעה שמילאו תפקידים במעגל הקרוב של ראש הממשלה: להחמיא ליכולות המקצועיות שלהם ולהשתמש בהם כמעין עדים מומחים שסותרים את גרסת התביעה.

ברץ נשאל שלל שאלות בסיסיות בנושאי תקשורת, וקיבל הזדמנות לחזור על הקביעות שלפיהן "וואלה" לא נתפס ככלי תקשורת חשוב בלשכת נתניהו ולא סיפק לו "סיקור אוהד", אלא להפך – תִפקד כחלק מהתקשורת העוינת. הן במהלך החקירה הראשית והן במהלך החקירה הנגדית, ברץ השתמש במונח "ראיית מנהרה", מטבע הלשון הקבוע של עו"ד ז'ק חן, הסנגור של האלוביצ'ים, בבואו לתאר את עבודת החקירה כמגמתית ופגומה.

הסנגורית כרמל בן-צור, שניהלה את החקירה הנגדית, נחלה כמה הישגים נקודתיים. ברץ מתואר כאיש הקשר בשישה מתוך 315 "אירועי סיקור" שמפורטים בכתב האישום ומדגימים את הטיפול המיוחד שקיבל נתניהו מ"וואלה": "דרישה לפרסום מאמר על הטיפול המוצלח של נתניהו במשבר עבודות הרכבת", "דרישה לפרסום כתבה על כך שלפיד וברקת מנסים לזקוף לזכותם הישג דיפלומטי מול צ'כיה בנוגע להגדרת ירושלים כבירת ישראל", "דרישה לסיקור פוסט שהעלה הנאשם נתניהו בעניין אופן טיפולו בשריפות", "דרישה לסיקור ישיבת ממשלה בחיפה בעקבות גל השריפות, ובהמשך הוספת דברי ראש עיריית חיפה [יונה יהב] לכתבה", ו"דרישה לפרסום כתבה על חשיפת אראל סג"ל ביחס לרביב דרוקר".

בששת המקרים, כך לפי כתב האישום, נתניהו היה מעורב אישית. ברץ, כאיש הקשר, היה אמור לדעת על המעורבות האישית שלו – אבל בתשובה לשאלות שהציגה לו עו"ד בן-צור הוא טען שלפחות בארבעת המקרים האחרונים זה לא היה כך. על שני המקרים הנותרים לא התבקש להרחיב. נציגי הפרקליטות קיבלו הזדמנות להקשות עליו ולהציג לו ראיות הפוכות בחקירה החוזרת, אך בחרו להימנע מכך.

עו"ד כרמל בן-צור (בלבן), חברת צוות ההגנה של בנימין נתניהו, עם עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הקדנציה של ברץ בלשכת נתניהו תמה בטרם עת, באמצע 2017. מהתיאור שסיפק באולם בית-המשפט עלה שהוא חש מתוסכל בתפקיד – רושם שנקלט גם אצל שאול אלוביץ', ששיתף זאת עם חוקריו. ברץ סיפר שמתוקף תפקידו הוא היה אחראי על מחלקת הקשבוּת במשרד ראש הממשלה, וכך נחשף לשיח השלילי האינטנסיבי סביב הבוס. לטענתו, מפלס העוינות גרם לו לטראומה.

"בישראל, התקשורת לא פועלת כדי לתווך את המציאות, אלא כדי ליצור לך דעה על המציאות", אמר ברץ, שמפעל חייו הוא הקמת כלי תקשורת שמטרתו לייצר דעה על המציאות. "רוב הכיסוי היה עוין, וזה שחק אותי. לא הרגשתי מועיל, ולא הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות. צרכתי את כל התקשורת המרכזית בבת אחת, באופן מקצועי. ספגתי טראומה מכמות העוינות שהופנתה כלפי נתניהו – ועוינות זו המילה הכי עדינה. אי-אפשר להבין עד כמה הדבר הזה מוצף. כל יום הייתי קורא את הדיווחים, והייתי מתקשה עם זה, למרות שזה לא נגדי אישית".

ברץ תיאר את המציאות בענף העיתונות כמשחק מכור. "גם כשהייתי משכנע עיתונאי באיזושהי נקודה חיובית – 'למה שלא תעשה על זה אייטם', ידיעה עובדתית – התשובות היו בסגנון 'מה אתה רוצה, שלא תהיה לי פרנסה'?. זאת הסביבה שהם עובדים בה", אמר. "זאת הנורמה כשמדובר בנתניהו: להבליט את השלילי, להמעיט את החיובי".

"בחקירה שלך אתה אומר שהיית מתוסכל מחוסר היכולת שלך כדובר לשנות את המציאות בנוגע לנתניהו", העירה עו"ד בן-צור. ברץ אישר. "קשה להבין את העוצמה של הזרם הזה, שבוקע מכל הערוצים, מכל תחנות הרדיו והעיתונים, שמהדהדים משהו שאתה יודע שהוא לא נכון – כי אתה היית שם – ואתה מנסה להחזיר את הזרם אחורה, ואם זה מצליח, זה רק בשוליים. זו תחושה קשה".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 707KB)