ההוצאה הממשלתית על רכש זמן אוויר בערוץ 14 הגיעה בשנה שעברה לשיא חדש. על פי נתונים רשמיים שנחשפים כאן לראשונה, המדינה שילמה 7.1 מיליון שקל על פרסום בערוץ התעמולה הביביסטי בשנת 2025, יותר מבכל שנה אחרת מאז הקמתו.

הנתון משקף עלייה של 9% ביחס לשנת 2024, שהיתה גם היא שנת שיא – וזינוק עצום של 368% ביחס להוצאה הממשלתית ב-2022, השנה האחרונה שבה בנימין נתניהו לא כיהן כראש הממשלה.

ערוץ 14, שנשלט בידי בעל ההון יצחק מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל (מיכו) מירילשוילי, מתבלט בשנים האחרונות כבימת התעמולה המרכזית של נתניהו ושותפיו הפוליטיים – תפקיד שמתבטא בתמהיל ייחודי של האדרת המנהיג והדהוד דף המסרים שלו, הסתה נגד יריביו והפצת חדשות כזב ותיאוריות קשר.

עבור מירילשוילי מדובר בעסקה משתלמת: נתניהו ואנשיו מנצלים את מעמדם כדי לסייע לערוץ באמצעות מהלכים רגולטוריים וחקיקתיים שערכם נאמד בעשרות מיליוני שקלים, לצד הפצה אינטנסיבית של תכניו והחרגתו מחרם הראיונות שהטיל ראש הממשלה על התקשורת הישראלית.

הנתונים ממחישים שמערכת היחסים החמה של נתניהו והליכוד עם ערוץ 14 באה לידי ביטוי גם ברכישת זמן אוויר. כמו בשנים קודמות, רוב הכסף שהקצתה המדינה לערוץ ב-2025 הגיע מתקציבים שעליהם חולשים נתניהו ושרי הממשלה, ובייחוד שרי הליכוד. לשם השוואה, גופים שתקציביהם לא נתונים לשליטה פוליטית, כמו רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, דווקא צִמצמו את הוצאתם על פרסום בערוץ ביחס ל-2024.

הנתונים נמסרו מלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הגוף המקצועי שמתווך בין משרדי הממשלה לגופי התקשורת ומשרדי הפרסום, בעקבות בקשת חופש מידע משותפת של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה". המגמה שעולה מהם נחשפה בסדרת כתבות שפורסמה כאן בשנתיים האחרונות.

השנה, בעקבות הפרסומים ועתירה של התנועה לרגולציה הוגנת ומכון זולת, אימצה המדינה כללים חדשים שנועדו להקשות על השרים להקצות לערוץ 14 תקציבים בלתי פרופורציונליים בעתיד.

מקור הנתונים: לפ"מ. עיבוד: "העין השביעית"

לרוב הכסף הממשלתי שהוזרם לערוץ 14 בשנת 2025 אחראים תשעה משרדים שנשלטים בידי הליכוד: משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון בראשות ישראל כץ, משרד החינוך בראשות יואב קיש, משרדי הרווחה והתיירות בראשות חיים כץ, משרד התחבורה בראשות מירי רגב, משרד העבודה בראשות יריב לוין, משרד האנרגיה בראשות אלי כהן והמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן.

תשעת המשרדים הללו לבדם הזרימו לערוץ 4.8 מיליון שקל בשנה שעברה – 68% מהכנסותיו ממכירת זמן אוויר ופרסום בדיגיטל ממקורות ממשלתיים. מקרב המשרדים שבראשם עומדים שרים ממפלגות אחרות, הרוב הגורף כלל לא רכשו פרסום בערוץ ב-2025, וכך גם רוב הרשויות הציבוריות שמסתייעות בשירותי לפ"מ.

מבין השרים שכן רכשו פרסום בערוץ 14 מתבלט שר הביטחון ישראל כץ. משרד הביטחון הקצה לערוץ ב-2025 סכום שיא של 1.23 מיליון שקל – עלייה של 36% ביחס לשנה הקודמת. בהשוואה ל-2022, שנת הכהונה המלאה היחידה של "ממשלת השינוי", הנתון של כץ משקף זינוק עצום של 2900% – פי שלושים.

עד 2025 לא תועד אף גוף ממשלתי שהקצה לערוץ 14 יותר ממיליון שקל בשנה. בשנת 2025 תועדו שניים: כץ ומשרד הביטחון – ואחריו משרד החינוך בראשות יואב קיש, עם 1.14 מיליון שקל שהוזרמו לערוץ. במקרה של משרד החינוך מדובר בעלייה של 26% ביחס לשנה הקודמת וזינוק של 825% ביחס ל-2022.

שר הביטחון ישראל כץ, שיאן המפרסמים הממשלתיים בערוץ 14, בראיון שהעניק לערוץ ביולי 2026 (צילום מסך)

מבחינה מהותית, קיש עקף את כץ. לסכום שהוזכר לעיל מצטרפת עסקה נוספת של משרד החינוך – רכישת חסות ב"ועידת הזהות היהודית" של ערוץ 14, שהתקיימה בספטמבר 2025 בכיכובו של השר קיש.

המשרד שילם על כך 248 אלף שקל. הכסף הציבורי מימן לשר חשיפה אישית – מונולוג מצולם וראיון מחמיא באורך 17 דקות – תוך עקיפת ההגבלות שחלות על קמפיינים רשמיים, ולא עבר דרך לפ"מ אלא שולם ישירות מתקציב המשרד. לצד בעלי תפקידים שונים במשרד החינוך, במשדר הופיעו גם חברות הכנסת קטי שטרית וגלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד.

לראש הממשלה נתניהו יש נציגות קבועה ברשימת המשרדים שמזרימים תקציבי פרסום לערוץ 14: בשלוש השנים הראשונות של הקדנציה הוא הזרים לערוץ במצטבר 1.3 מיליון שקל. בשנה שעברה שילם משרדו של נתניהו לערוץ של מירילשוילי 254 אלף שקל – בערך חצי מההוצאה הממוצעת בשנתיים שלפני כן. עם זאת, הסכום עדיין גבוה ב-49% מזה שהוציא המשרד ב-2022, תחת ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד.

מקור הנתונים: לפ"מ. עיבוד: "העין השביעית". הנתונים מבוססים על השוואה בין הוצאות משרדי הממשלה ב-2022 וב-2025

במקום השלישי בטבלת השרים המפנקים, אחרי ישראל כץ ויואב קיש, מדורג חיים כץ מהליכוד. 914 אלף שקל הוא הסכום שקיבל ערוץ 14 משני משרדים שבראשם עומד חיים כץ. בכובעו כשר התיירות רכש כץ פרסום בסך 271 אלף שקל. בקיץ 2025 קיבל אחריות על עוד שלושה משרדים, שהתפנו עקב פרישת המפלגות החרדיות מהממשלה. בשניים מהם, משרד הבריאות ומשרד הבינוי והשיכון, לא תועדו עסקאות עם ערוץ 14 באותה שנה. המשרד השלישי הוא משרד הרווחה.

מעט לאחר שהפך חיים כץ לשר הרווחה, המשרד שבר בצורת של שמונה חודשים והחל לרכוש פרסום בערוץ 14. הסכום שהוציא עד סוף השנה מציב אותו במקום השלישי מבין כל שאר המשרדים: 643 אלף שקל. ההוצאה משקפת זינוק של 181% ביחס לשנתיים הקודמות, שבהן כיהן כשר הרווחה יעקב מרגי מש"ס. ביחס לשנה האחרונה של "ממשלת השינוי" הזינוק גבוה בהרבה ועומד על 631%.

במקום הרביעי מבין המשרדים מדורג משרד התחבורה בראשות מירי רגב, שנמנית עם הפוליטיקאים שמקבלים קידום נרחב במיוחד בערוץ 14. בשנה שעברה העביר משרדה לערוץ 543 אלף שקל – סכום שמייצג ירידה קלה בהשוואה ל-2024, אז הסתכמה ההוצאה ב-622 אלף שקל. חרף הירידה, הנתון של 2025 משקף זינוק של 1224% – יותר מפי עשרה – ביחס לשנת 2022, אז כיהנה בתפקיד מרב מיכאלי ממפלגת העבודה.

השר חיים כץ מתראיין באולפן ערוץ 14, נובמבר 2025 (צילום מסך)

שר המשפטים יריב לוין קיבל במחצית השנייה של 2025 אחריות על עוד ארבעה משרדים. אחד מהם, משרד העבודה, שבר בצורת של שנה וחצי ללא עסקאות פרסום עם ערוץ 14, והקצה לו 153 אלף שקל שבועות אחדים לאחר מינוי לוין.

במקרה של משרד הפנים, שגם בראשו עמד לוין לזמן מה, חלה תופעה הפוכה: תחת שר הפנים משה ארבל מש"ס הקצה המשרד לערוץ 14 סכום גבוה יחסית של 401 אלף שקל ב-2025. אחרי שארבל פרש והעביר את התיק ללוין לא נרשמו עוד עסקאות. המשרד המקורי של לוין, משרד המשפטים, לא ביצע עסקאות פרסום עם הערוץ מאז 2023.

בין שרי הליכוד שהיטיבו עם ערוץ 14 בשנה שעברה מתבלטת גם עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה. בשנתיים הראשונות של הממשלה הנוכחית לא תועדו עסקאות פרסום בין המשרד לערוץ. ב-2025 השתנה המצב: קרן הניקיון של המשרד הקצתה לכך 383 אלף שקל.

איש ליכוד נוסף ששבר את הדפוס של השנים הקודמות הוא אלי כהן, שר האנרגיה. משרדו של כהן הוציא 223 אלף שקל על פרסום בערוץ 14, אחרי שב-2024 לא תִקצב אותו כלל (בשנה שלפני כן כיהן בתפקיד ישראל כץ, וההוצאה על פרסום בערוץ הסתכמה ב-59 אלף שקל). ביחס ל-2022, הסכום שהוציא השר כהן משקף זינוק של 444%.

שר החינוך יואב קיש מתראיין ב-2025 ב"ועידת זהות יהודית" של ערוץ 14, שמומנה על ידי משרד החינוך (צילום מסך)

לפי נתוני לפ"מ, כאמור, הסכום המצטבר שהעבירה המדינה לערוץ 14 בשנת 2025 עומד על נתון שיא 7.1 מיליון שקל. עם זאת, הסכום ששולם בפועל כנראה גבוה יותר. ברשימת העסקאות שנמסרה חסרה לפחות עסקה אחת: קמפיין דיגיטלי של שר התקשורת שלמה קרעי, שבאופן חריג ניסה לשווק לציבור את "רפורמת השידורים" שלו לפני חקיקתה (החקיקה הושלמה חודשים אחרי השקת הקמפיין, ובאופן חלקי, ומיד הוקפאה על ידי בג"ץ).

כפי שדווח באתר "העין השביעית", חלק מתקציב הקמפיין הוקצה לערוץ 14. ואולם, בנתונים החדשים אין לכך זכר. הנתונים גם לא כוללים עסקאות שבהן משרדים רוכשים "חסות" על משדרים של ערוץ 14. ההתקשרויות הללו לא מתבצעות בתיווך לפ"מ, ולכן אינן מתועדות על ידי גוף זה.

מלבד "ועידת הזהות היהודית" שהוזכרה קודם, ב-2025 קיים הערוץ גם את "ועידת הניצחון" – משדר בהנחיית ינון מגל ובהשתתפות פאנליסטים מתוכנית הדגל "הפטריוטים", ששודר בשידור חי ביום ירושלים. האירוע הכניס לקופת הערוץ 150 אלף שקל מתקציב משרד המורשת, שבראשו עומד השר עמיחי אליהו ממפלגת "עוצמה יהודית" של איתמר בן-גביר. אחד המשתתפים במשדר היה מנכ"ל משרד המורשת, העסקן הפוליטי איתי גרנק.

השנה מכר הערוץ את המשדר המרכזי של יום ירושלים לעיריית ירושלים, כולל ראיון ממומן עם ראש העירייה משה ליאון ששודר במהדורה המרכזית. העובדה שמדובר בראיון קנוי לא נמסרה לצופים, ונחשפה על ידי "העין השביעית".

ערוץ 12: יציבות ברייטינג – והתרסקות בפרסום ממשלתי

המידע על העסקאות בין ערוץ 14 למשרדי הממשלה מספק הצצה חלקית לסוד מסחרי של הערוץ ובעל השליטה בו, יצחק מירילשוילי: הכנסותיו. הגוף שמתוקף תפקידו אמור להיחשף לנתונים הסודיים הוא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. אלא שלאחרונה התברר שהנהלת הערוץ מסרבת להעביר נתונים על היקף ההכנסות ב-2025 – מהלך שאילץ את הרשות להטיל עליו קנס.

ניתוח שפורסם ב"דה-מרקר" מצביע על סיבה אפשרית להסתרה: בתרחיש שבו ההכנסות השנתיות של הערוץ חצו את רף ה-80 מיליון שקל, הוא אמור לאבד את מעמדו כ"ערוץ זעיר". במקרה כזה יאבד את היתרון שהעניקה לו ממשלת נתניהו על מתחריו, והוא יחויב לעמוד בחובות הרגולטוריים שמוטלות עליהם: חובת השקעה בהפקות מקור, הפרדה בין מערכת החדשות להנהלה המסחרית, העברת המערכת לאזור ירושלים, תשלום עבור דמי רישיון והפצה בכבלים ובשידורי הלוויין ועוד.

היחס הממשלתי לשני הערוצים המסחריים המתחרים, קשת 12 ורשת 13, מספק הקשר לעלייה המתמשכת בסכומים שגורף הערוץ של מירילשוילי. בערוץ 14 טוענים שהעלייה נובעת מהזינוק ברייטינג בשנים האחרונות, שמשפיע באופן ישיר על תמחור זמן האוויר, לצד שדרוג התעריפים ותיקון של "אפליה" היסטורית מצד המדינה. ואולם, כפי שצוין בדיווחים הקודמים בסדרת כתבות זו, אין חפיפה מלאה בין הוצאות הפרסום הממשלתיות לנתוני הרייטינג.

מקור הנתונים: לפ"מ. עיבוד: "העין השביעית". הנתונים מבוססים על השוואה בין הוצאות משרדי הממשלה ב-2022 וב-2025

בשלוש השנים הראשונות של ממשלת נתניהו הנוכחית תועדה ירידה חדה בהכנסות של הערוצים המתחרים ממקורות ממשלתיים. בשנת 2022, תחת "ממשלת השינוי", הנתח שגרף ערוץ 12 מתקציב הפרסום הממשלתי הסתכם ב-38.7 מיליון שקל. עם החלפת הממשלה החל התקציב להצטמק. ב-2025 הוא הסתכם ב-21.4 מיליון שקל והשלים ירידה של 45%.

בעוד שהתקציבים הממשלתיים צנחו, הרייטינג הממוצע שרשם ערוץ 12 בשעות הפריים-טיים בשנים הללו נותר כמעט זהה: 19.8% ב-2022 לעומת 19.6% ב-2025. בשנת 2023, בעקבות טבח 7 באוקטובר, זינק הרייטינג של ערוץ 12 והשיג נתון שנתי של למעלה מ-20% בממוצע. ועדיין, התקציבים שממשלת נתניהו הקצתה לו נחתכו בחדות.

ערוץ 13, מנגד, שרוי בשנים האחרונות במשבר מתמשך שבא לידי ביטוי גם בנתוני הרייטינג שלו. כתוצאה מכך איבד הערוץ את דירוגו הקבוע במקום השני מבין שלושת הערוצים המסחריים, ובחלק ניכר מהזמן הוא משתרך אחרי ערוץ 14 בטבלאות הרייטינג.

ב-2022 גרף ערוץ 13 מפרסום ממשלתי 22.1 מיליון שקל. בשלוש השנים הבאות, תחת ממשלת נתניהו, איבד הערוץ כ-21% מצופיו. אלא שהסכומים שקיבל עבור פרסום ממשלתי נחתכו בשיעור גבוה בהרבה – 52%.

ינון מגל נפרד מהצופים בתום משדר "ועידת הניצחון" של ערוץ 14, שמומנה על ידי משרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו. יום ירושלים, 2025 (צילום מסך)

ובכל זאת, הנתונים החדשים מצביעים על שינוי אפשרי של המגמה. בשנת 2025 רשם הפריים-טיים של ערוץ 13 רייטינג ממוצע של 9.6% – עלייה קלה ביחס לנתון של 2024, שהסתכם ב-8.9%. במקביל חלה עלייה בהיקף התקציבים הממשלתיים שהופנו לערוץ, שהסתכמו ב-10.5 מיליון שקל (לעומת 8.8 מיליון שקל ב-2024).

עד סוף יולי 2026 נרשם שיפור נוסף ברייטינג הממוצע של ערוץ 13: 9.8%. בסוף השנה הנוכחית, כשיתקבלו נתוני העסקאות ויתברר אם ההוצאה הממשלתית צמחה בהתאם או שוב נחתכה, ניתן יהיה לקבוע האם המגמה אכן התהפכה או שהיה זה גליץ' נקודתי.

ומה לגבי ערוץ 14? הרייטינג של ערוץ התעמולה אכן זינק באוקטובר 2023, במקביל לזינוק הכללי בצריכת חדשות עקב מצב החירום. בשלושת החודשים האחרונים של אותה שנה רשם הערוץ רייטינג ממוצע של 10.1% בפריים-טיים, לעומת 6.3% בתשעת החודשים שלפני כן. בתחילת 2024 החל הרייטינג לרדת מעט, אך קפץ שוב לקראת החורף והסתכם לבסוף ב-9.1%. ב-2025 עלה שיעור הרייטינג הממוצע ל-9.6%.

יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום מקורי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

בהנהלת ערוץ 14 טוענים שזוהי ההוכחה לכך שהעלייה בהכנסות מגופים ממשלתיים תואמת את המגמות בענף, ולא נובעת מאינטרסים פוליטיים. בטענה הזאת ראוי לפקפק קודם כל בגלל היחס הבעייתי של הערוץ לערך האמת, אבל גם לנוכח הנתונים. למשל הנתון הזה: העלייה בהכנסות היתה גבוהה בהרבה מהעלייה של נתוני הרייטינג.

בשנת 2023, אחרי שכביכול כבר תוקן ה"עוול" של "ממשלת השינוי", ערוץ 14 רשם רייטינג ממוצע של 7.3%. באותה שנה הזרימה לו ממשלת נתניהו 4.3 מיליון שקל. בשנתיים הבאות נרשמה עלייה של 28% ברייטינג של הערוץ – אך ההכנסות הממשלתיות זינקו בשיעור של 58%. לכך ניתן להוסיף את העובדה שרוב הכסף הממשלתי שהוזרם לערוץ 14 בשנים 2023–2025 מגיע ממשרדים שנשלטים בידי הליכוד.

במחצית הראשונה של 2026 נרשמה ירידה ברייטינג של ערוץ 14, שהסתכם ב-8.8% נכון לסוף חודש יולי. כאשר יגיעו נתוני הפרסום הממשלתי של השנה הזו יהיה מעניין להיווכח אם חלה ירידה גם בהיקף העסקאות. אם זה יקרה, הרייטינג כנראה לא יהיה הסיבה היחידה לכך.

כללים חדשים שאימצה לפ"מ בחודשים האחרונים עשויים להפוך את שנת 2026 לקו פרשת המים מבחינת ערוץ 14. עד לאחרונה, שרי הממשלה נהנו מהיכולת לקבוע כיצד יחולקו הכספים שהם מקצים לקמפיינים. לרוב, ההחלטה על חלוקת התקציב בין בימות הפרסום השונות התבצעה בהתאם לפרישה שהציעו גורמי המקצוע בלפ"מ – אך היו גם מקרים שבהם שר או מנהל בכיר ביקשו להכניס שינויים בהצעה.

שרת התחבורה מירי רגב באולפן "הפטריוטים", יוני 2024 (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 14)

"קורה לא פעם ששרים מבקשים לשנות את הפרישה, והיו בשנים האחרונות גם שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14, או לתת לו נתח יותר גבוה מהתקציב", הסביר בשנה שעברה גורם בלפ"מ בשיחה עם "העין השביעית". "בשביל מקרים כאלה אימצו נוהל שנועד להעביר את האחריות מלפ"מ למשרד שמריץ את הקמפיין: המשרד מתבקש להעביר את הבקשה בכתב. היו שרים שהדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר".

בעשור הקודם, חקירת "פרשת ישראל ביתנו" העלתה שעסקאות פרסום ממשלתיות נכרכו בעסקאות שוחד שבהן היו מעורבים גורמים פוליטיים. גם סביב העסקאות עם ערוץ 14 עלתה טענה שמדובר במעין שוחד – אך פנייה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא הובילה לפתיחת חקירה.

ב-2025, על בסיס המידע שנחשף באתר "העין השביעית", עתרו לבג"ץ מכון זולת וליאורה ניר מהתנועה לרגולציה הוגנת. בעקבות העתירה הודתה המדינה שתקציבי הפרסום חולקו בניגוד לדין ולנהלים – והכללים בנושא הוקשחו.

לפי הכללים החדשים, שנכנסו לתוקף השנה, תקציבי הפרסום יחולקו על פי "שיקולים מקצועיים, שוויוניים ואחידים", והתפקיד של לפ"מ לא יתמצה בייעוץ לגבי אופן חלוקתם. כל בקשה של שר או מנהל לחרוג מפרישת המדיה המוצעת לא רק תתועד בכתב, אלא תחייב גיבוי בחוות דעת משפטית ותובא להכרעת מנהלת לפ"מ, מוריה שלום. המשמעות: בניגוד לעבר, המילה האחרונה לגבי אופן חלוקת הכסף לא תהיה של גורם פוליטי – אלא של גורם מקצועי.

עו"ד יפעת סולל, שמייצגת את העותרות בהליך, דורשת להסדיר גם את האופן שבו פוליטיקאים מתגמלים גופי תקשורת באמצעות רכישת חסויות בכנסים, התקשרויות שלא עוברות דרך לפ"מ. תגובה שהגישה המדינה במסגרת ההליך מעלה כי סוגיה זו נבחנת בימים אלה במשרד האוצר מתוך כוונה לגבש גם לגביה כללים שימנעו שימוש לרעה במשאבי ציבור.

כל נתוני ההתקשרויות בכתבה כוללים מע"מ, ואינם כוללים עמלות שגופי הממשל משלמים ללפ"מ עבור כל קמפיין. בנתונים המלאים שנמסרו ניתן לעיין כאן (קובץ Excel). נתוני הרייטינג המוזכרים בכתבה נמסרו מהוועדה הישראלית למדרוג, והם מתייחסים לצפייה של פרטים בני 4 ומעלה בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בשעות הפריים-טיים (20:00–23:00), וללא ימי שישי, שבהם ערוץ 14 אינו משדר לאחר כניסת השבת