יום העדות החמישי של אלי לוי, לשעבר ראש מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, הוקדש לחקירתו הנגדית בידי עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות. בסביבות השעה 14:00, כשעו"ד תירוש הודיעה שלא תסיים את החקירה הנגדית עד השעה 16:00, הצהירה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי אם כך יסיימו את העדות ב-14:55.

חלק נכבד מיום החקירה הוקדש לדיונים שבהם לוי כלל לא נכח, שכן אלו עסקו בהתנגדויות הסנגורים, עו"ד עמית חדד שמייצג את ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו ועו"ד ז'ק חן שמייצג את בני הזוג הנאשמים בשוחד שאול ואיריס אלוביץ'.

חלק מההתנגדויות התקבלו, חלקן נמשכו על ידי המתנגדים ואחרים נדחו בידי בית המשפט, אך מה שבלט בעיקר היה היחס המזלל של צוות הסנגורים לעד ולנציגת הפרקליטות. עו"ד חדד הוביל את החבורה בהערות ביניים ("זו רמת הטיעון?!") וצחקוקים לשמע השאלות של עו"ד תירוש. פעם אחת אפילו ביצע עו"ד חדד חיקוי של העד מול פניו.

השופטים לא העירו לעו"ד חדד על התנהגות זו, לכל היותר קבעו כי עו"ד תירוש צודקת כשהיא קובלת עליה.

מסכת עבריינית אחת

לוי, שבחקירתו הראשית הארוכה טען כי אינו זוכר רבים מהפרטים שהוצגו לו, השיב מדי פעם גם בחקירתו הנגדית שבחלוף הזמן אינו זוכר. עם זאת, הוא אישר את מרבית ההנחות שעו"ד תירוש הציגה לו.

לפי ההגנה, לוי הוביל חקירה ויג'ילנטית, בלתי חוקית בעליל, כדי לנסות ולתפור האשמות נגד ראש הממשלה נתניהו. בשל כך הורה בלא סמכות ובלא אישור לעובדיו לחפש בחשבונות המייל ובמכשירי הטלפון של שאול ואיריס אלוביץ' עדויות לבקשות שהגיעו מצד נתניהו ומשפחתו אל אלוביץ' לגבי הסיקור שלהם בחברת "וואלה".

החוקרים של לוי פעלו מתוקף צווי חיפוש שניתנו להם במסגרת חקירת תיק בזק, שכלל שלוש פרשות פליליות שונות בתאגיד התקשורת הגדול במדינה: חשד לדחיות של חובות ספקים כדי ליצור תזרים מזומנים שישפיע על התמלוגים מעסקת בזק-yes, חשד לחפרפרת בוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך אישור עסקת בזק-yes ועסקה נוספת, וכן פרשה שלישית לגבי חשד שלבזק חפרפרת גם במשרד התקשורת שאמור לפקח עליה, וכי מדובר בלא אחר מאשר מנכ"ל המשרד שלמה (מומו) פילבר.

עד המדינה שלמה פילבר (מימין) ונאשם מס' 1 בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילומים: פלאש 90)

עד המדינה שלמה פילבר (מימין) ונאשם מס' 1 בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילומים: פלאש 90)

בהגנה טענו כי לוי וחוקריו חרגו מהיקף הצווים שניתנו להם כשהחליטו לחקור את בקשות הסיקור באתר "וואלה", שהיה אז בבעלות קבוצת בזק, שכן אין כל קשר בין הפרשה הראשונה והשנייה לפרשה השלישית, ממנה צמח לימים "תיק 4000".

היום, בחקירתו הנגדית, אישר לוי כי הוא וצוותו ראו בשלוש הפרשות חשד למסכת עבריינית אחת.

"תאשר לי שהתפיסה שלכם באותה העת גם לגבי פרשה 1 וגם 2 ובהמשך גם 3", אמרה עו"ד תירוש ללוי, "שיש להם חשוד אחד מרכזי שהוא מר שאול אלוביץ', שכל הפרשות למעשה לא רק שכולן קשורות בעסקת בזק-yes, אתם סברתם שהוא החשוד המרכזי שאליו מתנקזות שלוש הפרשות האלה".

"'אבן הראשה' היה המונח?", השיב לוי בשאלה, "הוא אבן הראשה של שלושת התיקים האלה".

"ובעצם חשדתם ברבות הימים שהוא עושה את הכל כדי להטיב עם עצמו גם בעניין החפרפרת, גם בעסקת בזק-yes ובהמשך אפילו חשבתם שיש לו חפרפרת במשרד התקשורת בקשר עם פילבר, נכון?", שאלה תירוש.

"כן", השיב לוי.

לוי אישר גם שבאופן כללי, במקרה שתוך כדי חקירה של חשד כלשהו מתגלים חשדות נוספים, בעבירות דומות או עבירות שעוסקות באותו חשוד מרכזי, ברשות ניירות ערך נהגו להמשיך ולחקור את אותם חשדות בלי לבקש צו הרחבה לחקירה.

"תיקים מתפתחים, לא פעם", אמר לוי, "זה לא אירוע חריג ולא אירוע נדיר ולמיטב זכרוני אכן זה היה המצב העובדתי, שברגע שהתיק מתפתח ומסתעפת ממנו עוד פרשה נשענים על התשתית הקיימת לטובת הענין".

לוי גם אישר באופן סצפיפי כי ברשות ניירות ערך ראו בפרשה 3 של בזק פרשה מתפתחת שקשורה לפרשות הקודמות ולא פרשה נפרדת.

לא פעלתי בניגוד לחוק

בחקירתו הראשית נשאל לוי ארוכות על האירוע שבו הגיעו אליו כמה מעובדיו עם מיילים שמצאו בתיבת הדוא"ל של אלוביץ' ובהם בקשות סיקור מצד זאב רובינשטיין, מקורבה של שרה נתניהו, למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה ולאלוביץ' עצמו. לפי ההגנה, הגילוי הזה לא אירע במקרה אלא נבע מחיפוש מכוון לאיתור ראיות שבהן ניתן להחשיד את ראש הממשלה.

היום הבהיר לוי כי כשראה את המיילים "לא עברה לי בראש מחשבה" כאילו עובדיו פעלו על דעת עצמם בניגוד לחוק כדי למצוא את הראיות.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

בעקבות המיילים שהציגו לו עובדיו, ואחרי שנמצאו הודעות נוספות במכשיר הטלפון של פילבר שקושרות גם את מנכ"ל משרד התקשורת לסיקור של נתניהו באתר "וואלה", חיבר לוי בקשה להרחבת החקירה, שאותה העביר לפרקליטות.

בהגנה טענו שעצם איסוף החומרים כדי להעבירם לפרקליטות חרג מהצווים שניתנו ללוי וצוותו לצורך חקירת פרשת בזק. היום הבהיר לוי כי בזמן אמת חשב שהוא פועל כדין.

"חשוב לי שזה ייאמר", הצהיר כשנשאל על כך, "לרגע לא עלה על דעתי שאני עושה משהו בניגוד לחוק. לרגע! הייתי בטוח, ואני חושב כך עד היום, שכל הפעולות שנקטתי באותה עת עומדות בהוראות החוק".

לוי גם הצהיר כי בניגוד לטענת הסנגורים, לא התכוון להסתיר דבר מהפרקליטות, כולל האופן שבו איתר ואסף את החומרים.

עושים צחוק מהשופטים

חלק מהטענות של ההגנה הופרכו היום לא בהבל פיו של החוקר, אלא בראיות מזמן אמת.

הדוגמה הבולטת לכך היתה במקרה של הודעה שנמצאה בטלפון של פילבר, בנוגע לממצאי בדיקה של מאמרי הדעה באתר "וואלה" שהתייחסו לנתניהו.

ב-21.6 הציגה ההגנה ללוי כי ההודעה הזו סומנה על ידי החוקרת פולינה גובזמן רק בדצמבר 2017, בעוד שלוי הגיש את בקשת הרחבת החקירה, שבה הוזכרה ההודעה הזו, בחודש אוגוסט אותה שנה. לפי ההגנה זו דוגמה אחת מני רבות לכך שראיות שנמצאו אצל אלוביץ' ופילבר לא סומנו במועד, כחלק מהרצון לטשטש את כוונת הזדון של החוקרים.

"בוא תראה, תסתכל", אמר עו"ד חדד ללוי לפני כשלושה שבועות, כשהציג לו את המסמך. "פ"ג, מי זאת? פולינה אמרנו".

"כן", השיב לוי.

"מה התאריך שכתוב שם?", שאל עו"ד חדד. ובהמשך אמר: ",13.12.17, אבל כבר בנייר שלך מה-1.8 אתה סוקר את הנייר הזה".

"נכון", אישר לוי.

"למה הוא לא מסומן כשמפיקים אותו?", שאל עו"ד חדד.

"אני אומר לך, הנה, אני אומר לך, הפקתי אותו, הוא הובא לשולחני בסביבות, בסמוך, במהלך חודש יולי ככל הנראה", טען לוי.

"כן, למה אתם לא מסמנים?", שאל עו"ד חדד. "מה זה? למה אתם לא מסמנים אותו בעצם?".

"הנה, פתרנו, פתרנו את הבעיה, אין לך עכשיו חסך או חוסר", אמר לוי.

עורכי הדין עמית חדד וישראל וולנרמן, לפני יום עדותו ה-81 של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, 28.4.2026 (צילום: אורן פרסיקו)

"לזרוק כבר את התיק הזה מאיפה שצריך לזרוק אותו, מקום מאוד גבוה", הגיב עו"ד חדד, "אבל אתה יודע, תפסנו אותך, אתה יודע, תופסים אותך עם היד בתוך קערת העוגיות, אתה יודע, טוב, תפסת אותי. נו, אז בסדר, תפסת אותי".

בהמשך התרה עו"ד חדד בלוי להודות ב"פשעיו": "תבוא, תגיד חטאתי, העוויתי, פשעתי, פעלתי שלא כדין".

"אתה גם? תגיד את זה על עצמך? כל התזה שבנית סביב האירוע הזה?", הטיח לוי בחזרה בעו"ד חדד.

"רק תסביר למה זה לא מסומן בזמן", ביקש הסנגור.

"לא סומן, עובדה", השיב העד. "הופק במהלך יולי, הוגש לפרקליטות במסגרת חוות דעת להרחבת החקירה".

היום הציגה עו"ד תירוש קטע מחקירת פילבר באוקטובר 2017 שבה שואלים אותו על ההודעה הזו שהחוקרת גובזמן סימנה בדצמבר ומציינים כי היא סומנה יע2 23.7.2017, כלומר - הודעה שהופקה וסומנה כבר ביולי אותה שנה, לפני שלוי הגיש את בקשתו להרחבת החקירה.

"אין דבר כזה ואת יודעת את זה", העיר ממקום מושבו בספסלי הסנגוריה עו"ד ישראל וולנרמן, בזמן שחברו עו"ד עמית חדד צחק בקול.

"די, מספיק!", נזפה בהם רפות השופטת פרידמן-פלדמן.

"אני לא מבינה", אמרה עו"ד תירוש. "אם מר וולנרמן רוצה לחקור את העד...".

"הוא רצה למנוע מבוכה ממך", לעג עו"ד חדד, "אבל אנחנו לא נעשה את זה".

"המבוכה", אמרה עו"ד תירוש, "אני לא אגיד לצד מי היא רובצת".

"אנחנו יודעים", העיר עו"ד חדד.

"אבל בוודאי שאין מקום להערות האלה תוך כדי החקירה", הוסיפה עו"ד תירוש.

"עו"ד תירוש", אמרה השופטת, "גברתי צודקת".

כשעו"ד תירוש החלה להפנות שאלה ללוי בעקבות מה שהציגה לו התפרץ עו"ד חדד ואמר "יש התנגדות אל תענה!".

"אני מציגה לך, שלפי ההודעה הזו, בניגוד לאיך שהציגו לך את זה חבריי, התכתובת הזו אכן סומנה ביום 23.7.17", אמרה עו"ד תירוש, מה שהוביל לצחקוקים נוספים מצד הסנגורים.

"אני שוב מוחה על הצחוקים מצד חבריי", אמרה עו"ד תירוש, כשהיא הוגה את המילה "צחוקים" במלעיל.

"גברתי צודקת", אישרה השופטת, אך לא אמרה דבר לצוחקים.

מיד בהמשך שלפה והציגה תירוש את הראיה עצמה – המסמך שבראשו הסימון של החוקר יריב עמיעד, "יע  21.7.17", המסמך שהוצג לפילבר באוקטובר אותה שנה, ואשר מסתבר שסומן פעם נוספת בהמשך הדרך על ידי פולינה גובזמן.

"אם הייתי שואלת אותך, בתור עורך הדין חן או עורך הדין חדד, למה זה לא מסומן כשמפיקים אותו, מה היית עונה לי אחרי שאתה רואה את זה?", שאלה עו"ד תירוש את לוי.

עו"ד חדד, שהודיע מבעוד מועד שהוא מתכוון להתנגד נותר לשבת בשקט, ולוי השיב: "שזה סומן במועד שזה הופק".

חקירתו הנגדית של לוי תימשך ככל הנראה בשבוע הבא.

67104-01-20

משפט המו"לים