שנת העדויות השישית במשפט המו"לים הסתיימה אתמול (20.7) בדיון קצר ולא משמעותי, אך כזה שבאופן סמלי ריכז כמה מהרעות החולות המאפיינות את ההליך הפלילי בעניינם של נתניהו, מוזס והאלוביצ'ים, ובראשן האופן המרושל והלא יעיל שבו מנהלים אותו השופטים והנרפות שהם שבים ומגלים מול סוללת הסניגורים האגרסיבית של ראש הממשלה והטייקונים הנאשמים.

מאחורי דוכן העדים עמד עו"ד ערן שחם-שביט, לשעבר היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות-ערך. בשבוע שעבר נחקר ארוכות על ידי עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', על הרגע בו  נולדה הפרשה הפלילית המכונה "תיק 4000" מתוך תיק בזק שנחקר ברשות. אתמול אמור היה לסיים שחם-שביט את עדותו, אך כרגיל במשפט המו"לים, הצדדים והשופטים לא עמדו במשימה.

עו"ד חן העריך בשבוע שעבר כי נותרה לו עוד כשעה או שעה וחצי של חקירת העד ואילו נציגת הפרקליטות עו"ד יהודית תירוש העריכה כי תוכל לסיים את חקירתה הנגדית בשעתיים וחצי. בשל דיון אחר שבו ייצג עו"ד שחם-שביט בשעות הבוקר בתל-אביב, נקבע כי הדיון להשלמת עדותו יתחיל בשעה 12:00 ויסתיים בסביבות השעה 16:00.

השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, לא קצבו לעו"ד חן את משך החקירה, וכשהעזו לזרז אותו הגיב בעלבון.

"זהו, עו"ד חן?", התעניינה השופטת פרידמן-פלדמן בשלב מאוחר של הדיון, אחרי שעו"ד חן כבר חרג מהזמן שהעריך מראש.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

"לא גברתי", השיב הסנגור, "אני יודע שזה לא נעים אבל יש לי עוד קצת".

השופטת הסבירה לסנגור כי אין לה שום טרוניה לגבי "נעים / לא נעים", אלא רק לגבי מה שמורה "השעון שמעל הראש של אדוני".

"הדבר היחיד שאני יכול לעשות כשגברתי מזכירה שעון, זה לדקלם שיר מגן הילדים על השעון שעושה טיק-טק", היתה תשובתו של עו"ד חן.

נראה שתשובה היתולית זו ריצתה את השופטים. "אדוני ישאל", הורה השופט שחם וחקירתו של עו"ד חן נמשכה עד שהשעון כבר טיקטק אל מעבר לאפשרות להשלים את עדותו של שחם-שביט.

עו"ד חן סיים את שאלותיו רק סביבות 15:30 ועו"ד תירוש הבהירה כי לא תוכל להשלים את חקירתה. שחם-שביט, לפיכך, ייאלץ לשוב לדוכן העדים עם תום פגרת בתי המשפט.

אני לא גבירתי!

מלבד מריחת הזמנים, כלל הדיון הסוגר את שנת המשפט גם מאפיין בולט נוסף של המשפט, הפעם בדמותה של ח"כ טלי גוטליב. כמה דקות לאחר תחילת העדות נכנסה לאולם המחוזי בירושלים חברת הכנסת מהליכוד ותפסה מקום בשולחנות הקדמיים, ששמורים לעורכי הדין בתיק.

ח"כ גוטליב, שהופיעה כמה פעמים לדיוני עדות נאשם מספר 1, ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשתה לעצמה שם כמי שמגיעה להליכים משפטיים, מתפרצת, מפריעה ומתבריינת. אתמול דווקא שמרה על שקט ראוי לציון במשך דקות ארוכות, ורק התלחששה מדי פעם עם צלם ערוץ 14 סטס קופולו, שהתיישב לצדה.

לבסוף לא הצליחה להתאפק וחזרה למנהגה להתערב בדיון, משל היתה נציגת הצדדים או חלק מהרכב השופטים. גוטליב, לשעבר עורכת-דין שהתפרסמה כמגינה על אנסים, נטלה לעצמה את זכות הדיבור כשהעירה ממקום מושבה שיש לדחות את התנגדויות התביעה. אלא שהפעם היה זה דווקא נציג ההגנה, עו"ד חן, שפנה לשופטים ואמר: "נורא קשה לי להתרכז כשיש הרבה קולות מסביב. אם אפשר לבקש מהקהל הקדוש הזה לא להפריע לי". השופטים לא אמרו דבר, אך ח"כ גוטליב הבינה את המסר וניכר היה שהשתדלה לבלום את פיה.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו וחברת הכנסת טלי גוטליב משוחחים במליאת הכנסת, 23.2.2026 (צילום: יונתן זינדל)

על אף השתדלותה, בשלב מסוים עוררה ח"כ גוטליב בכל זאת מהומה רבתי. היה זה כשהרימה את מכשיר הטלפון שלה וצילמה פעם אחר פעם את מסך המחשב בשולחנה, וזאת כדי לתעד את המזכר שהציג הסנגור לעד.

"סליחה, נאמר לי שיש כאן חברת כנסת שמצלמת", פנתה התובעת עו"ד תירוש לשופטים.

"אני מצלמת את המסך! מותר לי?", זעמה ח"כ גוטליב על החוצפה של התביעה לדרוש את אכיפת התקנות באולם.

"לא, לא", הבהירה השופטת את המובן מאליו.

"למה אסור לי? למה אסור לי?!", הזדעקה המתפרעת הנגזלת. "תראו לי הוראת חוק שאסור לי! מותר לי לצלם את המסמך הזה, הוא מוצג פה! סליחה, עם כל הכבוד לכם. עם כל הכבוד, תירגעו! כולם!!".

"הגברת גוטליב", ניסתה השופטת פרידמן-פלדמן את כוחה.

"אני לא גברת!", ירתה מיד ח"כ גוטליב, "אני חברת הכנסת טלי גוטליב!".

"חברת הכנסת, עורכת הדין, הגברת טלי גוטליב", תיקנה את עצמה השופטת.

"לא צילמתי!", טענה המצלמת, ומיד סתרה את עצמה: "צילמתי את המסמך בגלוי, לא אותכם. מה, עשיתי משהו במחשכים?".

עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, הציע להגיש לח"כ גוטליב עותק מהמסמך שהוצג על המסך, כדי שהיא לא תצטרך לצלם אותו במהלך הדיון, אך ח"כ גוטליב עמדה על זכויותיה. "אין איסור כזה!", טענה, בניגוד למציאות. "תפסיקו", הורתה המפריעה לצדדים ולשופטים, "בואו נתקדם, מספיק!".

"לא נתקדם", פסקה השופטת פרידמן-פלדמן, "גברתי לא תצלם באולם".

"חברת הכנסת טלי גוטליב!", חזרה ח"כ גוטליב על תארה, "אני לא גברתי!".

"יש החלטה שאין צילום באולם", הזכירה השופטת, וכעבור עוד רגע קט נרגעו הרוחות.

השופטים לא הזעיקו את האבטחה, לא דרשו את מחיקת התצלומים, לא הוציאו את הח"כ הסוררת מהאולם – כמו שידעו לעשות בעבר, וחברת הכנסת מהליכוד המשיכה להאזין בקשב לעדות של עו"ד שחם-שביט עוד כמה דקות, עד שיצאה מהאולם על דעת עצמה.

אני לא הכתובת

אחת הסיבות שהשופטים ניסו לזרז אתמול את עו"ד חן היתה שהעד לא תרם כמעט דבר בעדותו. מרבית תשובותיו כללו מילה אחת ("לא"), שהבהירה כי אינו זוכר את האירוע שעליו נשאל, או משפט קצר שבו הסביר שכיוון שהיה היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ולא חוקר, לא לקח חלק בנושא שהוצג לו באותו הרגע על ידי הסנגור.

דוגמה לכך היא המסמך שגוטליב ביקשה לצלם – זכרון דברים שכתב החוקר צחי בן ארצי ב-15.1.2018 בדבר חיפושים שביצע בתיבת המייל של אילן ישועה. לפי המזכר, החיפוש נערך לפי מילות מפתח כגון "מסוכן", "הגדול", "שרה", "ביבי", "בזק", וכן חיפוש אחר התכתבויות בין ישועה ליועצים של נתניהו שכתובת המייל שלהם מסתיימת ב-PMO (משרד ראש הממשלה).

עו"ד חן טען כי מזכר זה מלמד שהחקירה עסקה בחשדות כלפי נתניהו לפני שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד אביחי מנדלבליט, נתן אישור לכך. עו"ד תירוש טענה מנגד כי יום קודם לחיפוש נתן מנדלבליט אישור לחקור את בני הזוג אלוביץ' בחשד למתן שוחד. כך או אחרת, כשעו"ד חן שאל את העד האם הוא יכול להסביר את החקירה בלי אישור, התשובה לא הועילה: "לא הכרתי את המייל, לא יודע להסביר", אמר.

עו"ד ערן שחם-שביט לפני תחילת יום עדותו השני במשפט המו"לים, 20.7.26 (צילום: אורן פרסיקו)

אחרי שעו"ד שחם-שביט הגיב באופן דומה לשורה של מסמכים וטענות שהטיח בו הסנגור, הציג עו"ד חן מכתב שמוען לשחם-שביט עצמו. היה זה מייל שכתבה לו עדי קאהן-גונן, העוזרת המקצועית של מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה (מומו) פילבר. קאהן-גונן ביקשה משחם-שביט להעביר לחוקרים, בהמשך לבקשתם ממנה בחקירתה, דוגמאות למיילים שהעבירה באמצעות התיבה אישית שלה לגורמים בשוק שאינם בזק.

"פה יש לנו סימן למעורבות שלך בזמן אמת", הכריז עו"ד חן. "אתה לא יושב ספון בחדר, מצלצלים לך באינטרקום, 'יש חוות דעת משפטית', אתה יוצא מהבועה, נותן חוות דעת משפטית, ונכנס חזרה לבועה. אתה מעורב, אתה מכיר את הטענה שלה בדבר הציר החשאי, כי זה מה שהיא מעבירה לך".

"המעורבות שלי היא לעשות פורוורד לאנשי החקירות שיתעסקו עם טענותיה", הבהיר העד, והסנגור נאלץ להתקדם.

דיון פנימי פתוח ופורה

המעט שבכל זאת תרם העד נגע להסתייגויות שהיו לו בזמן אמת מהאופן שבו התנהלה החקירה הפלילית.

הסתייגות אחת נגעה לדרישת המשטרה לבקש מבית המשפט מעצר של החשודים ב"תיק 4000". חלקם, כמו בני הזוג אלוביץ' ופילבר, נעצרו חודשים קודם לכן בפרשת בזק על בסיס אותן ראיות, אלא שאז לא דרשה רשות ניירות ערך את מעצרם.

עו"ד שחם-שביט העיד כי כשתהה בפני מפקדי המשטרה על השינוי בגישה, נאמר לו שאם יישאל על כך בבית המשפט יהיה עליו להסביר כי הוא נובע מחומרת העבירה הנחשדת בתיק הנוכחי. בסופו של דבר, אמר, לא נדרש לספק הסבר בבית המשפט.

מי שישבה אז על כס השיפוט ודנה בבקשות הארכת המעצר היתה השופטת רונית פוזננסקי-כץ. ההתכתבות הישירה והלא פורמלית בינה לבין עו"ד שחם-שביט נתפסה בעדשות מצלמת ערוץ 10 והולידה את מה שמכונה "פרשת המסרונים".

אתמול העיד שחם-שביט על חלקו בפרשה, ושטח את נקודת מבטו. הוא הסביר כי הנוהג להתכתב בווטסאפ עם השופטת היה ידוע למנהליו ברשות ולמשטרה, הן בתיק זה והן באחרים, ונבע מאילוצים טכניים כגון היעדר מזכירות בשעות הערב ועוזרים משפטיים שמתחלפים תדיר.

על התכתובת שנחשפה, שבה דן עם השופטת טרם הדיון על היקף ימי המעצר שיגזרו על החשודים, אמר שחם-שביט כי לא לקח לתשומת לבו במידה הראויה את האופן שבו התכתבות כזו עשויה להתפרש אם תהפוך פומבית.

השופטת רונית פוזננסקי-כץ, 2018 (צילום: יונתן זינדל)

לצד זאת אמר העד: "תחילת הפרשה הזו היא בדבר מאוד פשוט, שבו המשטרה, להב 433, על דרך השגרה מופיעים אז בבית משפט השלום בראשון-לציון ורשות ניירות ערך על דרך השגרה מופיעה בשלום בתל-אביב בדיוני מעצרים הארכת מעצר וכו'. ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה היתה שהולכים לתל-אביב. בגלל שיש לשופטת היכרות עם תיק בזק והאנשים והמורכבויות, הדיונים יתנהלו בשלום בתל-אביב ולא בראשון-לציון בעוד שאת החקירה מובילה משטרת ישראל".

על נקודה זו חקר עו"ד חן ושאל את העד אם הוא זוכר את הישיבה שהתקיימה אצל היועמ"ש מנדלבליט ב-5.2.2018, לקראת שלב הפרוץ של הפרשה. שחם-שביט העיד כי הוא אכן זוכר את הישיבה וטען כי המשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי הביע במהלך הישיבה ספק לגבי עבירת השוחד בתיק.

"אני זוכר גם שאני אמרתי אז לפרקליטת המחוז ליאת בן-ארי משהו כזה והתשובה שלה היתה 'ואם זה היה 400 אלף שקל במעטפה, מה היית אומר?'. התשובה שלי היתה 'אבל זה לא 400 אלף שקל במעטפה'". שחם-שביט הגדיר זאת "דיון פנימי, מאוד פתוח ומאוד פורה".

עו"ד חן ביקש מהעד לאשר כי בדיון הטיל עליו היועמ"ש מנדלבליט "לגייס" את השופטת פוזננסקי-כץ למשימת ליווי התיק. "לא", קטע אותו העד. "לגייס אותה? מה זאת אומרת לגייס אותה? לבשר לה שהוחלט על ידי היועץ שהיא תשב בפרשה הזו".

"תצילנה אוזני", הגיב הסנגור. "אם אני אמרתי 'לגייס' וחשבתי שקפצת כי זה חמור, אבל אמרת עכשיו דבר עוד יותר חמור. ללכת לבשר לה שהיועץ המשפטי לממשלה הטיל עליה משימה להיות השופטת? איפה נשמע כדבר הזה?".

"ברשותך", ביקש העד להרגיע, "הסיבה שזה נאמר היא שאני לא יודע אם היא בתורנות מעצרים, אם היא פנויה, ואם כן באיזה capacity, כי בכל זאת מדובר בתיק עם הרבה עשייה משפטית, חלילה לא לגייס...".

"מה פתאום היועץ מבקש ממך לבשר לשופטת פוזננסקי שהיא ה-chosen one", שאל עו"ד חן. "ממתי יועץ משפטי לממשלה ממנה את השופטת?".

"אני לא יכול, עם כל הכבוד, להשיב על זה", אמר שחם-שביט.

אחרי החגים

בחודש ספטמבר אמור המשפט להתחדש, עם המשך פרשת ההגנה. כעבור כמה שבועות ייצא ההליך לפגרת החגים שלאחריה הוא אמור להתחדש בקצב של חמישה ימי דיונים בשבוע.

מאז הדיון שנערך לפני כחודש בהחלטה לזרז את קצב שמיעת ההליך, וההערה של השופטים כי הם עודם מחזיקים בעמדה שעל הפרקליטות לשקול לוותר על אישום השוחד, לא נדונה הסוגיה שוב, לפחות לא בדלתיים פתוחות.

67104-01-20