תחנת הרדיו 103FM, שבשליטת איל הגז והמדיה אלי עזור, פעלה בניגוד לדין כשהשעתה את השדרן נתן זהבי מתוכניתו והתנתה את שובו לשידור בהתנצלות פומבית וערובה כספית, כך פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וזיכה את זהבי בפיצוי בסך כ-800 אלף שקלים.
זהבי, עיתונאי ותיק הידוע בסגנונו הבוטה ומזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, החל להגיש בשנת 1997 בתחנת הרדיו 103FM תוכנית קבועה בשם "זהבי עצבני", שבה שוחח עם מאזינים והביע את דעתו על ענייני היום.
התוכנית היתה הסמן הבולט של ז'אנר "רדיו הצעקות", שמנהלי 103FM ייבאו לישראל מארצות-הברית, והטרימה במובנים רבים את האלגוריתם המנתב כיום את השיח הציבורי ברשתות חברתיות ומבוסס על זעם מוסרי, בוז ושנאה.
לאורך השנים נאלצה התחנה להתמודד עם שלל תלונות שהוגשו לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשל התבטאויות קיצוניות של זהבי בשידור. לפני כארבע שנים הגיעו זהבי והתחנה לעימות ישיר שהסתיים בהורדת התוכנית לבלי שוב. באופן אירוני, היה זה בשל התבטאות שכוונה לכלי תקשורת שאימץ מתודות קיצוניות עוד יותר.
אור צלקובניק, 2022 (צילום: עדי לם, רשיון CC BY-SA 4.0)
ב-4 ביולי 2022 התייחס זהבי בתוכניתו לערוץ 14, ערוץ התעמולה, הכזבים ותיאוריות הקשר השקריות שמשרת בנאמנות את ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו. "שישרף האולפן על יושביו", אמר זהבי בתוכניתו, ובעקבות זאת הושעה על ידי מנכ"ל התחנה אור צלקובניק והתחנה נקנסה בידי הרשות השנייה.
זהבי סירב תחילה להתנצל אך בהמשך שינה את עמדתו וחזר לשדר את תוכניתו. כמה שבועות לאחר מכן, ב-13 בנובמבר 2022, זהבי, שהרבה לעסוק בקשייה של האוכלוסיה המבוגרת בישראל, התייחס בתוכניתו לנתון לפיו כ-170 קשישים גלמודים נמצאו ללא רוח חיים בבתיהם באותה שנה, ואמר:
"אתם יודעים כמה זקנים כעת יושבים בחדר נידח ומצחין, חולמים על אוכל, ואם יש להם טלוויזיה הם רואים את כל תוכניות המזון בטלוויזיה מחורבנת הזאת, והריר נוזל להם מהפה, מה יהיה פה? לאן זה הולך? לאן הולכת החברה הזאת, איפה הטוב לב? איפה האנושיות! נעלמו. כל הדרעקס האלה..."כל הדרעקס האלה מצטטים לי פסוקים מהתנ"ך - תתפללו, תניחו תפילין, תדליקו נרות שבת, תפרישו חלה, תלכו לבושים צנוע. לכו קיבינימט עם הצניעות ועם החלות ועם הדלקת הנרות ועם התפילין. הייתי שמח לו כמה מכם היו קושרים את התפילין לגרון שלהם ותולים את עצמם מרוב שהם לא עושים כלום אבל הם נציגי ציבור".
בעקבות דברים אלו הודיע המנכ"ל צלקובניק כי זהבי מושעה לאלתר והרשות השנייה קנסה פעם נוספת את התחנה.
כדי לשוב ולשדר נדרש הפעם זהבי לפרסם התנצלות לפי נוסח שקבעה התחנה, להקליט את ההתנצלות מראש ולאפשר לתחנה לאשר את ההקלטה, להתחייב בכתב שלא יכחיש בהמשך שהתנצל וכן להתחייב לשאת ב-50% מסך הקנסות שיוטלו על התחנה בגין התבטאויותיו בעתיד.
הפעם זהבי התמיד בהתנגדותו ולא שב עוד לשדר. התחנה, במקום לסיים את החוזה שעליו חתמה עם השדרן, העדיפה להמשיך להשעותו משידור. זהבי טען כי בכך הפרה את החוזה עמו וגרמה לו נזק עצום. זהבי וחברת שי"ת זהבי בע"מ, דרכה התקשר עם התחנה, הגישו באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין תביעה לפיצוי בסך 2.6 מיליון שקלים.
כמחצית סכום הפיצוי נתבע בגין אובדן ההכנסה וכמחציתו בגין פגיעה בזכותו המוסרית בשל המשך שידור התוכנית "זהבי עצבני" בהגשת מגישים מתחלפים. בנוסף טען זהבי לפרסום לשון הרע כלפיו על ידי התחנה, בשל הצגתו כמי שפגע "בקודשי ישראל".
בחברת רדיו ללא הפסקה בע"מ, מפעילת 103FM, טענו בתגובה כי זהבי הוא שהפר את החוזה.
בסעיף 2.6 לחוזה בין זהבי לתחנת הרדיו התחייב זהבי לפעול לפי הדין ותקנות הרשות השנייה, ובהקשר זה נכתב כי הוא מתחייב "בין היתר, לעיין ולהתעדכן מעת לעת בפרטי הדינים והנהלים המחייבים המרוכזים בתיק הדינים המצוי במשרדי החברה, ולהתייעץ, לפי הצורך, עם הנהלת התחנה בכל הקשור למתן השירותים לאור האמור לעיל. בכל מקרה של ספק בקיום הדינים והנהלים המחייבים מחוייב הקבלן להביא הענין לידיעת הנהלת החברה ולקבל הנחיותיה והכרעתה בנדון".
הטייקון אלי עזור, מו"ל "מעריב", "ג'רוזלם פוסט", תחנת הרדיו 103FM ואתר החדשות "וואלה" (צילום: מרים אלסטר)
לפי 103FM, שיוצגה בידי עורכי הדין אייל אברמוב וטליה הרשקוביץ-גולדבאום, זהבי לא מילא אחר התחייבותו לפעול לפי הוראות הדין והרגולציה ולקבל את "הנחיותיה והכרעתה" של ההנהלה בכל מקרה של ספק בעניין.
השופטת לימור ביבי, בפסק דין מפורט ועתיר ציטוטים, מצאה כי את סעיף 2.6 יש לפרש ככזה שמתייחס למקרים עתידיים ולא לקביעות שבדיעבד. במילים אחרות, על זהבי להתייעץ במקרה הצורך לקראת שידור התוכנית ולקבל את הכרעת ההנהלה לגבי סוגיות שעולות, אולם מרגע שהשידור התקיים לתחנה אין סמכות להכריע האם התבטאות מסוימת הפרה את הדין והתקנות או לא.
עוד מצאה השופטת ביבי כי במקרה זה צודק זהבי בטענתו שדבריו הוצאו מהקשרם, וכי בהקשר ההולם הם אינם פוגענים במידה שטענה התחנה.
"שמיעת האמירה בכללותה, בקונטקסט המלא שלה, מלמדת כי בדבריו לא פגע זהבי ב'קדושי ישראל' או בציבור הדתי בכללותו. אלא שבאמירתו – אשר נאמרה בעקבות ידיעה ובהתאם לה 174 קשישים נמצאו גלמודים ללא רוח חיים בבתיהם – העביר זהבי ביקורת כלפי חוסר המעש של פוליטיקאים, אשר לגישתו של זהבי, תחת לפעול מטיפים רק לשמירה על הדת ומשכך, הוסיף ואמר כי באותה מידה יכולים הם לתלות עצמם עם התפילין שלהם", כתבה השופטת ביבי. "[...] על פניו שמיעתה בקונטקסט מלמדת כי היא מהווה מימוש של חופש הביטוי".
יתר על כן, השופטת פסקה כי התחנה חרגה מההסכם שכפתה על זהבי, לפיו יהיה חייב להתנצל ולהעמיד ערובות כספיות כדי שיוחזר לשוב ולשדר בה.
"ככל שהשדרן מסרב להתנצל, לכל היותר זכאית הנתבעת להפסיק את החוזה ואולם, היא אינה יכולה להוסיף על תנאיו תנאים אשר אינם קיימים בו", פסקה השופטת ביבי. "בכלל כך, הנתבעת אינה זכאית להורות על השעיית זהבי לתקופה שאינה מוגבלת או להורות על הפקדת בטוחות כספיות בידיה – זו גם זו מהוות שינוי תנאי ההסכם ומשכך, הצעה חדשה להסכם – אשר לא ניתן לכפותה על השדרן".
השופטת ביבי כתבה בפסק דינה כי התחנה העדיפה להשעות את זהבי על פני סיום החוזה עמו לא מתוך רצון לשמור או להגן על זהבי אלא מאינטרסים שלה, והסבה בכך נזק לשדרן.
בהקשר זה מציינת השופטת בין היתר כי לאורך כל תקופת ההשעייה לא שילמה התחנה לזהבי שכר כלשהו, וכן את הסעיף בחוזה שמחייב את זהבי לתקופת צינון של חצי שנה מתום ההסכם. ההשעייה המתמשכת מנעה בפועל מזהבי לשדר בשנים האחרונות תוכנית דומה בתחנה מתחרה.
השופטת ביבי מצאה כי על התחנה לפצות את זהבי ב-25 אלף שקלים לכל חודש השעיה (התגמול שקיבל עבור שתי תוכניות ששידר מדי שבוע בתקופה שבה הושעה), כפול 27 החודשים שחלפו מאז ההשעייה ועד לתצהיר המשלים שהגיש לבית המשפט בעניין הנזקים שנגרמו לו. בסך הכל נדרשה התחנה לשלם לו 675 אלף שקלים בתוספת מע"מ.
לעומת זאת, השופטת ביבי דחתה את טענות זהבי בכל הקשור להפרת זכותו המוסרית (בשל היעדר דוגמאות למעט מקרה אחד) וכן את הטענות לפרסום לשון הרע.
מלבד פיצוי בסך 796,500 שקלים בשל הפרת החוזה עמו, הטילה השופטת ביבי על התחנה לשלם עוד הוצאות משפט בסך 75 אלף שקלים.
16283-06-23