שלוש שעות בלבד נמשך יום העדות ה-55 של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, משום שהשופטים אישרו לו קיצור של מחצית היום בשל "פגישה מדינית".

עוד לפני שנשאלה השאלה הראשונה הגישה באת כוחו של הנאשם, עו"ד נועה מילשטיין, מעטפה חתומה לעו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות. בתום השאלה האחרונה של הדיון ולאחר שנתניהו כבר שוחרר לאותה "פגישה מדינית", התברר גם תוכן המעטפה – בקשה, שמיד אושרה אף היא, לקצץ גם ביום הדיונים מחר, ה-25 בנובמבר.

בין לבין הספיק נתניהו להיחקר על יחסו לסיקורו האישי, פרסום תצלומיו והשליטה שלו בכל מסר שמופץ בשמו, וכן לגבי היחס של רעייתו לסיקור שלה ושלו. כמו בימי החקירה הנגדית הקודמים, גם היום התקשה נתניהו להסביר פערים בין עדויות של רבים מאלו שהקיפו אותו לאורך השנים, לבין עדותו שלו כיום. לעתים נאלץ לנסות ולגשר על פערים בין עדותו שלו עצמו רק לפני כמה חודשים, לעדות היום.

בעדותו הראשית, ואף בחקירתו בידי הפרקליטות, חזר וטען נתניהו כי הוא מתעניין בתקשורת רק במובן הכללי והאידיאולוגי וכי אין לו כל עניין בכתבה בודדת כזו או אחרת, וכי העניין שלו בתקשורת הוא במטרה לשנות את הקו של כלי התקשורת בישראל כדי לגוון את הנוף התקשורתי, והוא אינו מתעניין בסיקור התקשורתי שלו עצמו.

טענה נוספת של נתניהו, שהזכירה עו"ד תירוש, היתה כי פנה פעמים רבות בענייני סיקור דווקא לבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון ולעורך הראשי עמוס רגב, הרבה יותר מאשר פנה לבעלים של "וואלה" שאול אלוביץ', נאשם מס' 2 ב"תיק 4000", תיק השוחד של נתניהו.

נתניהו אף הגיש לבית משפט את רשימת מועדי שיחות הטלפון שהיו לו עם אדלסון ורגב בחלק מהתקופה הרלוונטית לכתב האישום, רשימה שנתניהו התנגד במשך שנים לחשיפתה מתוקף חוק חופש המידע, והיא נחשפה לבסוף רק לאחר מאבק משפטי של העיתונאי רביב דרוקר שהגיע עד לבית המשפט העליון.

"אמרת ש'ישראל היום' שיקף לגמרי את דעת בעליו, היה אתר ימני", הוסיפה והזכירה עו"ד תירוש, ואז שאלה: "אם זה ככה, למה אתה צריך לפנות אליו כל כך הרבה פניות ספציפיות של סיקור? כל כך הרבה שיחות רק ב-2013, הרי מה שחשוב זה לא כתבה פה כתבה שם?".

נתניהו, בתגובה, הסביר כי אמנם "העניין העמוק שלי היה בליצור תקשורת אלטרנטיבית", אולם לצד היותו ראש ממשלה הוא גם "מנהיג פוליטי", וככזה הוא מקפיד לשמור על קשר עם עורכים ובעלים של "תקשורת יותר ידידותית", במיוחד בתקופת בחירות. "אני אף פעם לא אמרתי שאני מתנזר ממגע עם עיתונאים בסיקור שוטף", טען נתניהו.

יצוין בהקשר זה כי במענה לעתירה לחופש המידע שהגיש דרוקר טען נתניהו ב-2015 בפני בית-המשפט כי השיחות הרבות עם אדלסון ורגב היו "שיחות פרטיות שאינן קשורות לעבודתו המיניסטריאלית של ראש הממשלה". כתב "העין השביעית" איתמר ב"ז הדגים בתחקיר רחב היקף שהתפרסם ב-2017, כיצד מועדי השיחות היו מרוכזים סביב האינטרסים הפוליטיים התקופתיים של נתניהו.

אדלסון, באותה הזדמנות, היה חריף עוד יותר בהכחשה שלו כי השיחות הרבות בינו לבין ראש הממשלה נסובו על הסיקור שלו בעיתון שבבעלותו. "ההשערה כי מר נתניהו ומר אדלסון משוחחים על תוכן העיתון ועל תכנים שיש לפרסם או להימנע מלפרסם בעיתון היא חסרת כל בסיס", טען אז בא כוחו עו"ד דורי קלגסבלד. "מר אדלסון אינו משפיע על תכני העיתון, לא באופן ישיר ולא באמצעות העברת מסרים לבעלי התפקידים בעיתון. שיחותיו של מר אדלסון עם מר נתניהו אינן מוצאות את דרכן לעיתון ואינן באות לידי ביטוי בו. מתקיים ניתוק מוחלט בין שיחות אלה לבין התכנים המפורסמים בעיתון 'ישראל היום'".

נתניהו, בעדותו היום, הפריך את הטענות שלו עצמו כמו גם את הטענות של פטרונו המנוח, והדגיש כי בשיחות עמו בהחלט ביקש ממנו להשפיע על תכני העיתון.

מכל מקום, שבה וטענה היום עו"ד תירוש, כיוון ש"ישראל היום" כבר היה כלי תקשורת שגם לפי גרסת נתניהו שיקף כראוי את תפיסת העולם הימנית של בעליו, מדוע יש צורך לשוב ולפנות כל פעם לבעלים ולעורך?

על כך השיב נתניהו כי הפניות, לפחות בחלקן, נועדו לעודד את איל הקזינו אדלסון להפוך את העיתון שלו לנשכני יותר. "ישראל היום", טען נתניהו, היה עיתון "חלש", נטול "שיניים" ו"ציפורניים". החינמון ששבר את המונופול בן עשרות השנים של "ידיעות אחרונות", שאדלסון הקים למען נתניהו בעלות של כמיליארד שקלים בעשור, היה לדעת מושא ההערצה של העיתון "בדרך כלל מאוד מאופק במובן הזה שהוא Didn't get to the point, לא איתגר, כמעט ולא היתה לו מחלקת תחקירים, ולכן הוא לא היה עושה את זה בצורה משכנעת".

למרבה האירוניה, "ישראל היום", שאכן היה מופשט במידה רבה מיכולות או יומרה עיתונאיות, החזיק כתב תחקירים אחד, מוטי גילת, אולם הוא פוטר, לדבריו – אחרי שמתח ביקורת על נתניהו. כך או כך, העיתון, סיכם נתניהו, "היה, וגם היום נשאר, רדום ועייף".

לפי גרסת נתניהו היום בבית המשפט, הוא עודד את חברו המולטי מיליארדר להשחיז את שיני העיתון, להקים מחלקת תחקירים ולהתמקד באינטרנט על חשבון העיתונות המודפסת.

ל"ישראל היום" אמנם היה אתר מקוון, הודה נתניהו, אך זה היה "בעצם שכפול של העיתון". אדלסון אמנם רכש את אתר nrg, הוסיף נתניהו, ואף הצהיר כי איל הקזינו עשה זאת "במידה רבה כתוצאה מהלחצים שלי [...] אמרתי לו תקנה את nrg", אך האתר שרכש איל הקזינו מ"מעריב" היה לדבריו "אתר כושל" ו"קיקיוני" ו"מאוד נכה".

בסוגיות אלו, טען נתניהו, התמקדו שיחותיו הרבות עם אדלסון, וכמעט שלא בדבר סיקור כזה או אחר.

"אני אומרת לך מר נתניהו, שהקשר האינטנסיבי שלך עם 'ישראל היום', שהוא ממילא עיתון ימני, זה בגלל שזה לא רק מה שחשוב לך – גיוון התקשורת. מה שחשוב לך זה דיוק המסרים לפי צרכיך הפוליטיים, בקונסטלציה המדויקת שבה אתה נמצא באותו רגע".

"לא", השיב נתניהו. לדבריו הוא "בוודאי" דיבר עם אדלסון ובעיקר עם רגב על סיקור שוטף, אבל עיקר מלאכתו היה לשנות את הצופן של העיתון. אמנם "ישראל היום" כבר נטה ימינה, כך שהצופן האידאולוגי שלו הלם את רצונותיו של נתניהו, אך היה צריך לשנות את מה שהנאשם הגדיר היום "הצופן התפקודי" של העיתון, כלומר להפוך את "ישראל היום" לכלי תקשורת נשכני בעל נוכחות מקוונת חזקה.

"נכון שתנאי הכרחי הוא שזה דבר שמשקף את מה שרוב הציבור היהודי רוצה", הסביר נתניהו, "אבל זה לא תנאי מספיק. אתה יכול להקים את 'ישראל היום', שהוא כולו עלה נידף ברוח, נייר נידף ברוח. ואתה יכול להקים את ערוץ 14! ואת גלי ישראל! שמנסים עכשיו לסגור. ההבדל הוא לא רק באוריינטציה אלא בתפקוד, ולכן אין פה שום סתירה".

אשד מפלי האיגואסו

פניות רבות כל-כך לעורכים ובעלים של כלי תקשורת כפי שמשתקף מיומן השיחות של נתניהו עם אדלסון ורגב, הוסיפה וטענה עו"ד תירוש, הן סימן לכך שהסיקור השוטף היה חשוב לנתניהו.

נתניהו דחה זאת. אמנם היה מדבר עם אדלסון ורגב, כמו גם עם אחרים, אבל לדבריו אלו היו שיחות בנות 2-3 דקות, הרבה פחות מהזמן שמקדישים מדי יום פוליטיקאים אחרים לשיחות עם אנשי תקשורת.

"אני פוליטיקאי, אני צריך לעבוד מול תקשורת ואני משקיע בזה את מה שאני משקיע", אמר נתניהו, "אבל אין כאן שום דבר". לדבריו, אם בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, בשנים 1996-1999, הוא הקדיש לתקשורת זמן רב, הרי שככל שחלף הזמן פחתה גם תשומת הלב שלו לסיקור התקשורתי.

עו"ד תירוש שלפה בתגובה דוגמה מלפני כשנה בלבד. ביום פתיחת העדות הראשית של נתניהו ביקש הנאשם להקרין לשופטים סרטון שבו הוא נראה חותם על מסמכים שהציג בפניו ראש הסגל דאז צחי ברוורמן. המטרה היתה להציג כיצד נתניהו חותם מבלי להתעכב או לקרוא, וזאת במסגרת קו הגנה הנוגע לפעולות השלטוניות שעשה לפי כתב האישום בתמורה למתת שקיבל מבני הזוג אלוביץ'.

בעקבות הסרטון, שלשכתו הפיצה לתקשורת, התעוררה מעט ביקורת פומבית. לפי עו"ד תירוש, הביקורת הזו התמצתה ב"כמה אמירות ברשתות הטוויטר ובאיזה תוכנית אחת בערוץ 13". ובכל זאת למחרת התייחס נתניהו לביקורת הזו כבר בפתח עדותו.

"זו אנקדוטה מייצגת", טענה היום עו"ד תירוש, "כי בניגוד למה שאתה מנסה לטעון כאן, שעם השנים הבנת שהסיקור האישי שלך לא כזה חשוב, הוא מאוד חשוב לך. לא עניינים מז'וריים, עניינים לא מז'וריים. הלשכה שלך מוציאה את הסרטון הזה החוצה לתקשורת כי מה שקורה בחוץ חשוב לא פחות ממה שקורה בפנים. אתה לא משאיר שום ביקורת ככה באוויר".

"הגברת תירוש", השיב נתניהו, "זה מביך מה שאת שואלת אותי כאן. לא מביך אותי אלא מביך את השומעים".

הנאשם טען בתגובה כי הוא מסוקר באלפי אם לא עשרות אלפי ידיעות מדי שבוע, שרובן שליליות. נתניהו תיאר זאת כ"אשד" גדול, לא של הניאגרה אלא של מפלי איגואסו, שהוא בתגובה אומר "Let it flow" ומגיב על ידיעה שלילית אחת או שתיים מדי שבוע בלבד, שברירי אחוז ולא יותר.

תמונה של נתניהו עם שיער ירוק

נושא נוסף שלגביו מצא עצמו נתניהו מנסה לאחוז בחבל משני קצותיו, נגע למידת העניין שלו בתצלומים שמלווים את הפרסומים על אודותיו.

בעדותו הראשית טען הנאשם כי בעוד פוליטיקאים אחרים מתעניינים בתמונות שלהם, הוא אישית לא מתעניין בכך. "התמונות שלי, אני אומר ביושר, לא מעניינות אותי", הצהיר. "[...] זה לא מעניין אותי אם רואים את התמונה שלי ב'וואלה' או לא, ואפילו לא מעניין אותי אם רואים את התמונה שלי במקום אחר, זה לא מעניין".

כשנשאל על כך היום מיהר לסייג. "אני לא יכול להגיד שבכלל לא", אמר, "אם יש תמונה עם שיער ירוק. אם זה, יש מילה באנגלית, ghoulish, אם זה ביזארי ודוחה במיוחד, יכול להיות שאני אעיר על זה אבל בדרך כלל אני לא מקדיש לזה תשומת לב יתרה".

עו"ד תירוש הציעה לנתניהו כי בניגוד לדבריו, הוא דווקא "מבין היטב את חשיבותה של תמונה" וכי התמונות שלו שמתפרסמות בתקשורת דווקא "כן מעניינות אותך" וכי הוא "מייחס חשיבות לוויזואליה".

"אני לא יודע מה זה אומר", היתמם נתניהו, הידוע בהקפדתו היתרה, יוצאת הדופן בנוף הפוליטי הישראלי, על האופן בו הוא מאופר, סידור שיערו והזוויות בהן הוא מצולם. לדבריו, הוא "מצולם ומצולם ומצולם ומצולם" ללא הרף, כך שאם היה טורח להתעניין בתצלומים שלו שמתפרסמים הדבר היה גוזל את כל זמנו.

"גם פה", העיר הנאשם לגבי האולם שבו הוא מוסר את עדותו, "עד שכבודכם החלטתם על המהלך החשוב הזה של הגעה בו זמנית, גם פה היה גם כן פפראצי אקטיבי מאוד". נתניהו כיוון בכך להחלטת השופטים שנענו לדרישותיו ואסרו על עיתונאים לצלם אותו ולהפנות אליו שאלות לפני תחילת הדיון, כנהוג בכל משפט אחר.

עו"ד תירוש הציגה לנתניהו את עדות דוברו לשעבר ועד המדינה כיום ניר חפץ, שטען שמה שחשוב לראש הממשלה בסיקור הם הכותרת, הקו המרכזי והתמונות.

"אז הוא אמר", הגיב נתניהו.

לדבריו, הידיעה של דוברו חפץ בדבר מה שחשוב לו בענייני תקשורת היא ידיעה "חלקית מאוד".

"אפשר לחשוב שהוא יושב יחד איתי ויודע מה חשוב ומה לא", טען נתניהו, "הוא בסך הכל יועץ התקשורת של רעייתי".

זו כמובן הצגה מטעה של תפקידו של חפץ, ונתניהו אכן אישר בתגובה לשאלת המשך של עו"ד תירוש כי בתקופת בחירות 2015, מרגע ההכרזה על הבחירות ועד הרכבת הממשלה, חפץ ליווה אותו באופן צמוד כחלק מצוות הדוברות של המקפיין.

אחרי שנתניהו ביטל את עמדת חפץ כלאחר יד, הפנתה עו"ד תירוש את הנאשם לכך שגם הוא בעצמו אמר שאחד הדברים החשובים בסיקור, לצד הכותרת הראשית, היא התמונה.

"אז מה השאלה?", היה המענה של הנאשם שאך לפני רגע הכחיש כי יש לו עניין מיוחד בכך.

עו"ד תירוש הפנתה לשלל ציטוטים מהעדות הראשית של נתניהו, שבהם הוא התייחס לתמונות שהוצמדו לסיקור שלו באתר "וואלה", תוך שהוא מבקר את בחירת המערכת וטוען כי התמונות שוות אלף ואלפיים ולפעמים גם 4000 מילה. "וחוזרת שאלה למקומה", אמרה עו"ד תירוש, "אתה אמרת את הדבר הברור מאליו בעיני, שתמונה מאוד חשובה בכתבה, בדיוק כמו שחפץ אמר".

"יכולה להיות חשובה", השיב נתניהו, "ולפעמים מילה שווה אלף תמונות, מיליון תמונות. למשל המילה 'כיבוש', למשל המילה 'ג'נוסייד', הן מילים ששוות הרבה יותר מכל התמונות".

אחר-כך הוסיף נתניהו כי ייחס חשיבות לתמונות שלו שהתפרסמו כי זאת "המכניקה של פבלישינג", והוסיף: "So What?".

עו"ד תירוש ציינה כי לאורך עדותו הראשית נתניהו התייחס פעם אחר פעם לבחירת התמונות שלו בידי עורכי "וואלה", תוך שהוא מתעכב על הדוגמאות שהוצגו בפניו ומעיר את הערותיו.

הנאשם השיב כי אמנם יש לו היכולת לנתח תמונות, אבל זה לא אומר שהוא משתמש ביכולת הזו על בסיס יומי ("So what? I have it – אבל אני לא עוסק בזה במשך היום"). בבית המשפט, הסביר, הוצגו בפניו התצלומים, ולכן טרח להתייחס אליהם, אולם ביומיום הוא מקדיש לכך מעט מאוד זמן, אם בכלל.

"כשאתה מצטלם לצורך אירועים מסוימים שולחים לך את התמונות ואתה בוחר אותן?", שאלה עו"ד תירוש.

"מה?!", השתומם נתניהו, "סליחה?! מה אמרת?".

"זו הבעת תדהמה?", ביררה התובעת.

"בוודאי", השיב נתניהו, אך מיד בהמשך הודה כי "אולי, מעת לעת" הוא דווקא כן עוסק בכך.

בהמשך העדות, אחרי שעו"ד תירוש טענה כי נתניהו יודע ש"עדיף לשלוח כמה תמונות" נבחרות לכלי התקשורת, העיר הנאשם כי לתפיסתו "זה טעות לשלוח כמה תמונות" למערכות החדשות, כדי שיוכלו לבחור מה לפרסם. "לפי מה שאני זוכר מהמחקרים, It's a big mistake, תבחר תמונה שאתה רוצה ותביא אותה", הוסיף.

בתגובה לכך הציגה עו"ד תירוש לנתניהו דברים שאמר בעדותו הראשית, רק לפני כמה חודשים, ביחס לאחד המיילים שהעביר זאביק רובינשטיין למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה. רובינשטיין, חברו של הבעלים של "וואלה" שאול אלוביץ' ומקורבה של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, צירף לאותו המייל תצלום של בני הזוג נתניהו עם קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל.

כשנתניהו התייחס למייל הזה בעדותו הראשית, הוא ביקר את ההחלטה לשלוח אך ורק תצלום אחד וראה בכך עדות לכך שרובינשטיין אינו דובר מקצועי. "הרבה פעמים שולחים יותר מתמונה אחת כדי לאפשר למערכת שמקבלת את זה גם לבחור ביניהן", אמר נתניהו, "בוחרים, אבל בוחרים כמה. זה לא העבודה של דוברות מקצועית, זה רובינשטיין עושה את זה".

"אני מזכירה לך את הטענה שלך שאתה לא שולח את רובינשטיין והוא לא פועל מטעמך", העירה עו"ד תירוש. "עכשיו אני רוצה להגיד לך שזו דוגמה קלאסית".

"למה?", בלע נתניהו את הפתיון.

"לאיך שאתה משנה את העדות שלך בהתאם לצורך שלך באותה נקודה של עדות", אמרה התובעת.

כשרצה להרחיק את עצמו מרובינשטיין, הסבירה, טען כי מי ששולח תצלום אחד אינו דובר מקצועי. כעת, כשנשאל על חלקו בבחירת התמונות שיצורפו להודעות דוברות, טען את ההפך הגמור.

נתניהו, בתגובה, טען שהוא עקבי בעמדתו – עדיף תמיד לשלוח תצלום אחד. אלא שהדוברים שלו, לאורך השנים, "כולם דבקים בריבוי משלוח תמונות, ואני מעיר להם אבל זה עוזר כקליפת השום". עם רובינשטיין, התעקש, לא דיבר בכלל, כלומר אולי פעמיים בלבד, וגם זה לא על "כתבה ספציפית". אם במקרה הוא מחזיק באותה עמדה עקרונית כמו שלו בדבר מספר התמונות שראוי לצרף להודעה לעיתונות, הרי שזה צירוף מקרים שאינו מעיד על קשר ביניהם.

דבר אחד שנתניהו לא אוהב

בהמשך הדיון שאלה התובעת את הנאשם "עד כמה אתה ריכוזי בתחום הדוברות והסיקור שלך? עד כמה אתה יורד לפרטים, או משחרר חבל, איפה אתה בסקאלה הזו?".

נתניהו בחר שלא לענות והעדיף לתקוף בתגובה את החוקרים והפרקליטות. כשהתבקש פעם נוספת להשיב אמר כי בקדנציה הראשונה ייחס חשיבות לכל כתבה, אבל זו פחתה ככל שהתקדמה הקריירה הפוליטית שלו ויחד איתה גם הריכוזיות שלו בתחום. כשיש לו דובר "מיומן", כלשונו, הוא "לא מתעסק בזה".

חפץ, הטיחה בו עו"ד תירוש, טען כי לנתניהו יש שליטה "מוחלטת וטוטלית" בדוברות, ושום תגובה או הודעה לא יוצאת ללא אישורו, עד רמת הפסיק.

"זה לא נכון", הכחיש נתניהו. "אם הנושא הוא חשוב אני אכנס לזה", סייג, אך טען שחפץ עסק בעיקר בדברור רעייתו, ובכך כמעט אף פעם לא התערב. "דבר אחד אני מאוד לא אוהב", הדגיש נתניהו כמה פעמים לאורך הדיון, "אם העברית קלוקלת זה מעלה לי את הסעיף". לדברי נתניהו, שתיבל גם היום את עדותו בשפע של מכתמים בשפה האנגלית דווקא, הוא ירש את הרגישות לשפה העברית מאביו.

אחרי שעו"ד תירוש הקריאה כמה מהטענות הנחרצות של חפץ בדבר השליטה המוחלטת של נתניהו במערך הדוברות שלו, הנאשם השיב: "אני לא ראיתי את זה בכלל כך. יכול להיות שהוא רואה את זה בצורה שלו, אבל זה בכלל לא כך משום שאין לי זמן".

"יונתן אוריך היה דובר מיומן שלך?", שאלה עו"ד תירוש.

"נהיה בהדרגה", השיב נתניהו.

"אני אומרת לך שגם ליונתן אוריך אתה מאשר כל הודעה עד רמת הפסיק, כמו שאמר חפץ", אמרה עו"ד תירוש וכיוונה בכך לגרסה שמסר אוריך בפרשת פלדשטיין-נתניהו, ונחשפה רק אתמול.

"תלוי מתי", השיב נתניהו. "במהלך השנים זה לא נכון, פשוט לא נכון". לדבריו, לפני שאוריך "עזב" את הלשכה, כשכבר היה "מאוד מיומן", הוא "היה יכול לעשות הרבה דברים על דעת עצמו, לא על דעת עצמו, היה אומר לי מה הוא רוצה לעשות, אבל את הניסוח היה עושה על דעת עצמו".

גם שי חייק, ששימש דוברו של נתניהו בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, אמר "אני מאשר כל הודעה מול רוה"מ", הוסיפה עו"ד תירוש. בתגובה אישר נתניהו כי "אם זה בא בשמי אני מצפה שידעו לנסח את זה".

נתניהו טען בעדותו הראשית כי הוא כלל לא מתעסק גם בהפצת ההודעות לעיתונות. דוברו לשעבר חייק, לעומת זאת, אמר כי "כשאני מדבר עם, עם נתניהו, אז אני יכול להגיד לו תשמע, שלחתי את זה ל-א', ב', ג', ד'. והוא יגיד לי תראה, חשוב גם ש-ב', ג', ד' יקבל את זה".

נתניהו, בתגובה, אמר לעו"ד תירוש "תמצאי את המקרה הבודד שכן עסקתי בזה, אבל באופן כללי, זה לא Never, to the exclusion of any other possibility, אני באמת לא עוסק בזה. מה שאת מנסה לעשות זה לעשות gotcha על דבר שהוא חסר משמעות. האם אני מעת לעת מתקן את העברית או את המסר? בוודאי! האם אני רוצה לוודא שהמסרים יגיעו לכלי התקשורת העיקריים? כן. האם זה מראה על מעורבות יתר לעומת פוליטיקאים אחרים שלא בדקתם? האם זה באמת חריג כל כך בנוף הפוליטי שלנו שלא בדקתם? אני אומר לכם לא! ויחסית לאחרים זה מעט".

"אבל מר נתניהו", השיבה לו עו"ד תירוש, "אף אחד לא דיבר על ביחס לאחרים, דיברנו עליך ואתה זה שבחרת להגיד בחקירה הראשית שלך על מה שאתה עושה, ואתה בחרת בגרסה קיצונית. רצית להרחיק את עצמך מעיסוק יתר, מידיעה לאן הדברים מגיעים, הרחקת את זה מעצמך כמו מאש".

"לא הרחקתי כמו מאש ולא כלום", התעקש נתניהו, ומיד תקף: "מה שאת מנסה לעשות כאן, את מנסה להרחיק את עצמך מהעובדה שהתפוצה היתה תפוצת נאט"ו של דוברות רגילה, ואם אתם חושבים שהיה מעניין אותי 'רה"מ ביקר במעון כך וכך', ושאלתי האם שלחתם, על זה העמדת מדינה שלמה?! על העובדה שהם שולחים בתפוצת נאט"ו ואם חשוב ששאלתי על כל הודעה כזו? שאני התערבתי בדבר הזה? לא התערבתי, לא הכרתי רבות מההודעות שהייתי אמור לנסח ואת התפוצה שלהן, באמת לא עסקתי בזה. לזה תתייחסי בבקשה".

לא ידעתי על זה ולא עסקתי בזה

לקראת סוף הדיון שאלה עו"ד תירוש את הנאשם על יחסה של שרה נתניהו לתקשורת. "אתה מסכים איתי מר נתניהו שלרעייתך יש עניין רב בסיקור התקשורתי שלה?", שאלה. "יש לה עניין בתקשורת שלה, כן", השיב נתניהו.

נתניהו אף אישר כי אשתו תפסה את הסיקור שלה כביקורתי באופן לא מוצדק, עד כדי כך ש"נשכר אדם שיטפל בזה" – ניר חפץ.

"היא שיתפה אותך?", תהתה עו"ד תירוש.

"לפעמים היא שיתפה", השיב נתניהו.

"לפעמים הרבה או לפעמים מעט?", שאלה עו"ד תירוש.

"לפעמים לפעמים", היתה התשובה.

כשנתניהו נשאל עד כמה רעייתו "עוקבת ומתעדכנת בסיקור התקשורתי שלה", השיב: "אני לא יכול להגיד".

עו"ד תירוש הציגה בפניו עדות של דקלה שמש, אחת העוזרות של שרה נתניהו, שטענה כי היא הייתה "עוברת על העיתונות היומית ושל סוף השבוע, ואספה קטעים שנוגעים לביבי ושרה נתניהו". לדברי אותה עוזרת, "שרה נתניהו היתה מבקשת שיביאו את הכתבות למשרד והיתה מתייקת את הכתבות בקלסרים. גם כתבות חיוביות וגם כתבות שליליות".

"מר נתניהו", אמרה עו"ד תירוש, "איסוף שיטתי של כתבות, זה גוזל זמן ובדרך כלל גם גוזל משאבים נפשיים, כי אדם רואה כתבות כאלה וכאלה. זה מתרחש בבלפור, אתה סיפרת כאן בעדות שלך על הקשר הקרוב בינך לבין רעייתך, וזה משונה בעיני מאוד שהאמירה שלך שאתה לא ידעת על זה שום דבר".

"לא ידעתי על זה ולא עסקתי בזה", השיב נתניהו. "יש לי קשר קרוב עם רעייתי אבל יש לה עולם משלה, כולל העולם הזה. זה לא משהו שאני באופן טבעי, זה לא שלי. אני לא מקטלג, אני לא אוסף, זה לא מעניין אותי בכלל".

"את המעקב התדיר שלה אחרי התקשורת אתה מכיר?", התעקשה עו"ד תירוש.

"אני לא יודע לכמת את זה", השיב נתניהו. "אני יודע שברגע שהיה דובר הוא טיפל בזה ולפני זה אני לא טיפלתי בזה ואני לא מודע לכל מה שהיא עשתה".

מחר תימשך עדותו של נתניהו, ביום שגם הוא, כאמור, קוצץ לבקשתו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.36MB)