נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד מכחיש את שואת היהודים באירופה ומאיים על אזרחי ישראל בשואה נוספת, הזהיר אלי ויזל, חתן פרס נובל המנוח, בדיון ב"יד ושם" ב-2006.
רה"מ בנימין נתניהו, בתגובה לדבריו של אחמדינג'אד בעצרת הכללית של האו"ם ב-2012, כתב: "בערב יום כיפור בחר הצורר האיראני לקרוא בפומבי מול פני כל העולם להיעלמותנו. זהו יום שחור לאלה שבחרו להישאר באולם ולשמוע את דברי השטנה האלה". במהלך שנות כהונתו, אחמדינג'אד לא רק איים להשמיד את ישראל אלא גם פעל באופן ממשי להאצת תוכנית הגרעין.
העיתונאי זוכה הפוליצר רונן ברגמן וה"ניו יורק טיימס" חשפו במאי השנה כי המוסד תכנן להוציא לפועל שינוי משטר באיראן בסיוע כוחות כורדיים ולהחזיר את אחמדינג'אד לשלטון, למרות שלכולם, ובפרט לנתניהו, היה ידוע היטב מיהו ומה הוא. היום (13.7) פרסמו ברגמן וה"טיימס" פרטים שומטי לסת על המהלך בהובלת ראש המוסד דדי ברנע לגייס את אחמדינג'אד כסוכן ישראלי.
בין היתר, המוסד שילם כסף בסתר לאחמדינג'אד עבור דיור ונסיעות, ונציגי המוסד נפגשו איתו בחו"ל במספר הזדמנויות, כולל במהלך ביקוריו בבודפשט שאורגנו במיוחד לצורך כך. על אף שהמוסד נקט באמצעים כדי לדאוג לשלומו הפיזי של אחמדינג'אד במהלך המלחמה שפרצה ב-28.2, התוכנית כשלה ונחשפה, והוא נתפס ומוחזק בידי משמרות המהפכה.
דמותו של מחמוד אחמדינג'אד נשקפת מן המסך בדיון ביד-ושם, ירושלים, 14.12.2006 (צילום: אוליבייה פיטוסי)
אסור להתבלבל ולהטיל את האחריות הבלעדית על ברנע. הכתובת הראשית היא ראש הממשלה נתניהו, שבלעדיו ברנע לא היה יכול לנקוף אצבע. ה"ניו יורק טיימס" גם חשף כיצד נתניהו שיווק בעצמו, באופן אגרסיבי ומניפולטיבי, לנשיא טראמפ את התוכנית היומרנית לשינוי המשטר באיראן.
התוכנית הכושלת והמטורפת של נתניהו לפיה אחמדינג'אד ישמור לנו על השקט עם איראן, מצטרפת לתוכנית הכושלת והמטורפת של נתניהו לפיה סינוואר ישמור לנו על השקט ברצועת עזה - אם רק נעביר לו מזוודות מזומנים. תוכנית שהתפוצצה לכולנו בפנים ב-7.10. שתי אלה מצטרפות לתוכנית הכושלת והמטורפת של נתניהו לשנות את המשטר במדינת ישראל עצמה כדי להבטיח את שלטונו לעד ולהיפטר מתיקי האלפים.
בדרך כלל חולפות שנים ארוכות עד שהציבור נחשף בדיעבד למציאות האמיתית שהוסתרה ממנו. ברגמן וה"ניו יורק טיימס", בעבודה עיתונאית מצטיינת, הצליחו לחשוף את הפרטים בסמוך לאירועים ובזמן אמת. בבחירות באוקטובר, אף אזרח ישראלי לא יוכל לטעון שכאשר עמד מאחורי הפרגוד בקלפי, הוא לא ידע על מה הוא מצביע.