אחרי למעלה משנה וחצי וקרוב למאה דיונים, באופק כבר ניתן להבחין בסיומה המתקרב של עדות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במשפט שבו הוא מואשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. השבוע הועברו המושכות שוב לסנגורו, עמית חדד, שהחל לחקור אותו בחקירה חוזרת – ההזדמנות האחרונה לבצע מקצה שיפורים בתשובות שסיפק הנאשם כשנחקר על ידי התביעה.
כמו ביום הראשון של החקירה החוזרת, שבה נחקר על ידי הסנגורים של שאר הנאשמים, השופטים פסלו את רוב השאלות שעו"ד חדד ניסה להציג לנתניהו. חדד ויתר מיוזמתו על שורה ארוכה של שאלות בהמלצת ההרכב, שלעתים הסתכמה במבט ספקני-רומזני. ככל שהתקדמה החקירה החוזרת מיעט הסנגור למחות על כך, וכאשר בכל זאת מצא לנכון – המחאה היתה סמלית ומחויכת.
כך השלים בתוך יומיים מקוצרים את החקירה החוזרת בשתיים מתוך שלוש הפרשות שבהן נתניהו עומד לדין, פרשת טובות ההנאה ("תיק 1000") ושיחות השוחד שקיים עם מול "ידיעות אחרונות", נוני מוזס ("תיק 2000"). החקירה הנגדית של ראש הממשלה תסתיים עם "תיק 4000", תיק השוחד, ואם לא יקרה דבר בלתי צפוי תושלם לכל המאוחר בשבוע הבא.
עו"ד חדד פתח עם "תיק 2000". הדיון, שהתקיים שלשום (22.6) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כלל בעיקר זירוזים מצד השופטים בליווי תזכורת קבועה בנוגע למטרה ולמגבלות של שלב החקירה החוזרת: שאלות ממוקדות בנושאים שבהם התשובות שנתן העד בחקירה הנגדית טעונות בירור. את להקת המעודדות הקואליציונית של נתניהו ייצג הפעם ח"כ אביחי בוארון מהליכוד.
חדד נראה לא כמי שמבקש להבהיר תשובות שנותרו מעורפלות, אלא כמי שמעוניין לספק לנאשם קרקע להאשמות מחודשות נגד הפרקליטות והמשטרה. "יש הצגה מטעה!", קרא בפתח הדיון, כשניסה להציג לנתניהו את שאלתו הראשונה, שנפסלה. "כל הטעיה שהיתה, אנחנו נעבור עליה!", הבטיח, אף שהשופטים כבר הבהירו לו שלא זו מטרת החקירה החוזרת.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, עם הנאשם נוני מוזס. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, 22.6.2026 (צילום: אורן פרסיקו)
אחרי כשעה של פסילת שאלות העיר השופט משה בר-עם: "הוא יושב כאן שעה שלמה ולא השיב על שאלה אחת. אני בטוח שיש לו דברים יותר חשובים לעשות".
עו"ד חדד, בתגובה, הציע לפרקליטות למשוך את כתב האישום.
נתניהו ישב במקומו הקבוע ונראה משועמם. זה היה יום העדות ה-96 שלו. אחד מעוזריו האישיים הגיש לו קפה הפוך ולימונדה. בהמשך הוגשה גם צלחת עם שתי קוביות שוקולד. הוא פיהק מדי פעם, וחיפש במבט מתרוצץ עניין כלשהו בתיאטרון שהתחולל סביבו, שבו הוא אמנם נושא בתפקיד הראשי – אך הפעם נאלץ להעמיד פני אילם. היה ברור שאינו רגיל לשבת בחוסר מעש בלי יכולת להתבטא.
מדי פעם בכל זאת נטל לעצמו את הזכות לומר כמה דברים, אף שבחקירה חוזרת הנאשם אמור לשתוק אלא אם כן קיבל רשות דיבור. "כבודכם", פנה לשופטים בשלב מסוים, ותהה מדוע, כדבריו, מותר היה לפרקליטות להטעותו בחקירה הנגדית. "הם מטעים אותי, הם טומנים לי פח!", הכריז נתניהו, וסיפק את חומר הגלם לכותרות ולפושים של אתרי החדשות, גם אלה שכביכול עוינים אותו. "הם טומנים מלכודת, ואני נופל לתוך הפח", התלונן.

ח"כ אביחי בוארון עם העסקן ואיש התקשורת יעקב ברדוגו במהלך הפסקה ביום העדות ה-96 של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 22.6.2026 (צילום: אורן פרסיקו)
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שעומדת בראש ההרכב, הגיבה להתפרצות הראשונה של נתניהו בהערה שבקושי ניתן היה לשמוע: "טוב". התגובה הרפה עשתה את שלה: נתניהו הבין שהשופטים לא יפריעו לו להמשיך – והמשיך להתלונן על התביעה. הסנגור חדד פנה אליו בניסיון לא מוצלח להרגיעו ("רוה"מ... רוה"מ..."), רק כדי לשוב ולהציג לו שאלות שעסקו בטענות להטעיה של הפרקליטות במקום בתשובות לא ברורות שסיפק.
אחרי כברת דרך שבמהלכה נפסלו כל שאלותיו של חדד פנה אליו השופט בר-עם ואמר: "יש לאדוני משהו שמר נתניהו אמר, משהו לא ברור? סתוּם? אני מזמין את זה כאן ועכשיו". בתגובה שוב נטל לעצמו הנאשם את זכות הדיבור ואמר: "אני רוצה צדק!".
עו"ד חדד ניסה פעם נוספת להסותו, והפעם עו"ד יהונתן תדמור מהפרקליטות ביקש מהשופטים "לעצור את הדבר הזה". אך נתניהו המשיך בשלו וסיפק מדי פעם מה שהוא הגדיר "הערת אגב מהיציע". יציע הנאשמים.
את השאלות שחדד הורשה להציג לנתניהו ניתן לספור על כף יד אחת. ברוב המקרים הוא לא סיפק בתשובתו כל מידע חדש, אלא ניצל את זכות הדיבור כדי לפצוח מחדש בנאום שבו האשים את חוקרי המשטרה והפרקליטות ברדיפה ממניעים זרים.
נאומי המחאה של נתניהו, שחזרו על עצמם בכל פעם שקיבל את רשות הדיבור, הפכו אוטומטיים עד כדי כך שהתנתקו לחלוטין מהשאלות שנשאל. פעם אחת, אחרי שעו"ד חדד טען שבחקירתו הוצגו לו אמירות מסוימות שיוחסו למוזס אך לא אמירות אחרות שכביכול סותרות אותן, שב וטען נתניהו כי את תשובתו סיפק "על סמך מצג שווא!".
בהמשך הסביר כי השיב את אשר השיב לחוקרי המשטרה משום שלא תיאר לעצמו שהתביעה הכללית במדינת ישראל תשקר לו. "היום לא הייתי אומר דבר כזה, אחרי כל מה שהתגלה לי במשפט הזה!", הכריז. אלא שתשובתו לא ניתנה לחוקרי המשטרה בעשור הקודם, אלא בחקירה הנגדית שהתקיימה לפני שבועות אחדים, אחרי שנים ארוכות שבהן טען בלהט מעל כל במה שמערכת אכיפת החוק שיקרה וזייפה ראיות כדי לתפור לו תיקים.
אחרי הפסקת הצהריים הצהיר עו"ד חדד כי לאור הערות השופטים דילג על "המון שאלות" שנגעו ל"הטעיות" של הפרקליטות כדי להתמקד בשאלות על תשובות טעונות הבהרה. מיד בהמשך המשיך להפנות לנתניהו שאלות שנגעו ל"הטעיות", ואלו נפסלו בזו אחר זו. כמו בחקירה הראשית על "תיק 2000", גם החקירה החוזרת בתיק זה כמעט לא התייחסה לראיה המפלילה: שתי השיחות המוקלטות בין נתניהו למוזס.
הקאמבק של הפגר
אתמול, ביום העדות ה-97 של נתניהו, נושא השיחה הבוער בספסלי העיתונות והקהל היה דיווח אניגמטי שפורסם אמש במהדורה המרכזית של חדשות 13, שלפיו הנאשם נתניהו ועו"ד חדד הפרו הוראה מפורשת של השופטים וניהלו שיח מתמשך במהלך החודשים שבהם נאסר עליהם לעשות זאת כדי למנוע שיבוש של חקירתו הראשית.
"המקורות שלנו מדברים על עשרות שיחות בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, בשבועות הארוכים של החקירה הנגדית", דיווח הכתב יובל שגב, והוסיף בעמימות שחדד "סייע" ו"ייעץ" לנתניהו בנושאים שטיבם לא נמסר. חדד הכחיש את הטענות בתגובה שמסר לחדשות 13, וכלל לא נדרש להתייחס לכך באולם. צוות התביעה לא ביקש להעלות את הדיווח לסדר היום, והשופטים, נאמנים לגישתם הפסיבית, לא העלו זאת מיוזמתם.
הדיון עצמו עסק ב"תיק 1000", וכמו בימים שקדמו לו נתניהו שתק רוב הזמן וניכר שהשתעמם. במשך זמן מה ישב בכיסאו בגוף שמוט, בעניבה סתורה, כשעל פניו הבעת מיאוס כה מפורשת שחילצה מחברת הכנסת טלי גוטליב, שהגיעה כדי לתמוך בו, קריאת עידוד. אבל אפילו גוטליב, שנוהגת לצרוח ולהתפרע באולמות משפט, שמרה הפעם על השקט רוב הזמן. ח"כ אלמוג כהן, שהצטרף בהמשך, נמנע גם הוא מפרובוקציות.

ארנון מילצ'ן בפתח יום עדותו התשיעי במשפט המו"לים בברייטון, אנגליה, כפי שהוצג מעל מסכי אולם בית-המשפט המחוזי בירושלים (בגבו: עו"ד עמית חדד). 5.7.2023 (צילום: איתמר ב"ז)
"האם בית המשפט יתנגד לכך שאצא? כי אני עושה שימוש בזמן הזה, אם לא חיוני שאהיה כאן", אמר נתניהו כבר בפתח הדיון, כשעו"ד אלון גילדין מהפרקליטות ביקש להתנגד לשאלה שהציג חדד. השופטת פרידמן-פלדמן הסבירה לנאשם שהיענות לבקשתו תסרבל את הדיון.
לנוכח הפסילות המרובות, עו"ד חדד ניסה טריק: הוא הפנה את השופטים שוב ושוב למקומות בפרוטוקולי החקירה הראשית שבהם נדחו התנגדויות שלו תוך הבטחה של התובע בתיק, עו"ד תדמור, שהוא יקבל הזדמנות להתייחס לכך בחקירה החוזרת. וכעת, התלונן, הוא לא מקבל את מה שהובטח לו.
השופטים לא השתכנעו, ודחקו בו להתקדם הלאה. "מר חדד", אמר השופט בר-עם, "הערה כללית – לא כל אמירה של עו"ד תדמור על החקירה החוזרת אומרת שבאמת צריך להעלות את הנושא בחוזרת. אדוני לא חייב לראות באמירה של מר תדמור הנחיה".
בשלב מסוים הנאשם נתניהו מצא לנכון להעיר: "החקירה החוזרת מזכירה לי את ישיבות הקבינט שלנו, שבהן אומרים 'פנו למזכיר הממשלה בנפרד וזה יטופל'. ההתרשמות שלי היא ששני המנגנונים פחות או יותר עובדים באותה מידה של יעילות. אין בזה יעילות – בדרך כלל לא פונים".
על הנייר, השופטים דווקא היו יותר נדיבים מבימים הקודמים. הם התירו לחדד לשאול את נתניהו כמה שאלות לגבי מערכת היחסים שלו עם ארנון מילצ'ן, מפיק העל הישראלי-אמריקאי שלפי כתב האישום המטיר עליו ועל משפחתו סיגרים, שמפניה ושאר מתנות בשווי מאות אלפי שקלים.
התשובות של נתניהו היו קצרות והתיישרו עם צרכיו של הסנגור – וראש הממשלה שוב ניצל את המעמד כדי להדביק להן זנב ארוך של האשמות קונספירטיביות נגד מערכת אכיפת החוק.
עו"ד חדד ציין שכאשר נתניהו נחקר, בחקירה שהתקיימה במעון הרשמי, החוקרים שאלו אותו אם ירשה להם לתעד את קופסאות הסיגרים ובקבוקי השמפניה ששמורים אצלו. נתניהו סירב. בהיעדר צו חיפוש, החוקרים לא יכלו לכפות עליו להראות להם את הטובין. "האם אי פעם נאמר לך שמותר לך לסרב, ושאם תסרב זה לא ייזקף לחובתך?", שאל הסנגור.
נתניהו השיב במילה אחת: "לא".
בהמשך קיבל הזדמנות לחזור על אחת הטענות המרכזיות בקו ההגנה שלו ב"תיק 1000", שלפיה הוא ומילצ'ן היו חברי אמת, והתקרבו דווקא בתקופה שבה תפס את עצמו כ"פגר פוליטי" – ולכן אין סיכוי שטובות ההנאה ניתנו לו מתוך כוונה שיחזור לשלטון ויוכל לגמול לספונסר.

ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו משיק כוסות עם מחליפו, אהוד ברק, ביולי 1999. ביניהם: הרעיות נאווה ברק ושרה נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
לחיזוק התזה הגיש חדד תמונה של נתניהו עם מילצ'ן ועם כוכב הקולנוע שון קונרי, ולידם הפוליטיקאי הצרפתי מאיר חביב ויאיר לפיד, שהיה אז איש תקשורת ובן טיפוחים של מילצ'ן. מול נתניהו נחה מאפרה ובה סיגר שמן. חדד שאל את הלקוח שלו מתי להערכתו צולמה התמונה, ונתניהו העריך שזה קרה באזור שנת 2000.
עו"ד חדד הראה שבניגוד לטענת התביעה, נתניהו לא הציג את טענת הפגר לראשונה במשפט – אלא העלה אותה באוזני החוקרים, לפני העמדתו לדין. נתניהו טען שהיה "פגר פוליטי" ב-1999, אחרי שאיבד את השלטון לאהוד ברק ופרש מהכנסת ומהנהגת הליכוד. בהמשך, ברגע קטן של היבריס, העיר: "נאמר עלי שאני לא אהיה אפילו הערת שוליים בהיסטוריה של מדינת ישראל – והנה הערת השוליים הזאת קיבלה חיים משלה". נתניהו התייחס בדבריו לתחזית עתיקה של אמנון אברמוביץ', שהכזיבה.
לאחר מכן המחיש נתניהו שמבחינתו "פגר" הוא מונח פלואידי: הוא טען שגם ב-2006 – כשכבר חזר לפוליטיקה ועמד שוב בראש הליכוד – היה בגדר "פגר פוליטי". "זה היה אחרי ההפסד הצורב והירידה ל-12 מנדטים, והיתה הבנה כללית שהגעתי לסוף הדרך", פירט נתניהו, כאילו לא ניתן לשחד ראש ממשלה לשעבר שעומד בראש מפלגה וכבר מבשל את חזרתו לשלטון, שאכן התממשה כעבור שלוש שנים.
"אחרי שמונה שנים, זה פשוט מבהיל"
בשלב מסוים, לנוכח הפסילות המרובות, עו"ד חדד ביקש הפסקה קצרה כדי להדק את החקירה. בתומה הודיע שלהערכתו ויתר על 80% מהשאלות שהכין. אולם למרות הנחיית השופטים, הוא המשיך לנסות לעסוק במה שהגדיר כ"הטעיות" של התביעה. בניגוד ליום הקודם, הפעם שִחררו לו קצת חבל.
במקרה אחד טען חדד טען שהתביעה גרמה לנתניהו לומר שהיה צריך לשלוח לצנזורה הצבאית ספר שעסק בקריירה של מילצ'ן, כולל הקשר שלו לפרויקט הגרעין הישראלי – כאשר בפועל הספר ראה אור בארצות-הברית, ולכן אינו כפוף לצנזורה. נתניהו ניצל את ההזדמנות כדי להשתלח בתביעה ולהאשים אותה בהטעיה. "מה גרם להם לעשות את זה?", שאל רטורית, ואז ענה בקול רם: "היום אני יודע שזה היה One Huge Entrapment!".
הקטע שעליו דיבר עו"ד חדד לקוח מדיון שהתקיים בדלתיים סגורות, ולכן קשה לדעת האם ועד כמה התגובה של נתניהו מוגזמת.
עו"ד חדד טען שהתביעה הטעתה את בית המשפט כאשר טענה שנתניהו מחק מיומנו פגישות עם מילצ'ן. לדבריו, בכל מקום ביומן הפגישות שבו צוין שהמשבצת מוקדשת לצורך "פרטי", ניתן היה לשחזר את התוכן – וחוקרי המשטרה אף עשו זאת. עו"ד גילדין מהפרקליטות חלק עליו, ומהחומר שהוצג באולם נראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע.
נתניהו, כצפוי, לא פִספס את ההזדמנות להשתלח שוב בחוקרים. "התביעה ידעה שיש מעקב מלא, כולל על המחיקות – היא החזיקה את זה ביד!", הכריז הנאשם.
לאחר מכן פירט: "זו הטעיה ברורה, וזו הטעיה חמורה – כי הם מנסים לנפח פי עשרה את מספר הסיגרים, ולצורך זה צריכים לנפח את מספר הפגישות. הם עושים פה חטא כפול. הם מסתירים ממני את המידע שיש להם ושואלים אותי שאלה שיכולה להפיל אותי – אבל לא נפלתי. אם הייתי מחזיק בניירות הייתי מנפץ אותה במקום. כשאין סייגים למטרה – להפליל ראש ממשלה – אז אין סייגים גם לשקרים. אחרי שמונה שנים, זה פשוט מבהיל. קוראים לזה דמוקרטיה ושלטון החוק?".
בחלק אחר של הדיון, בתשובה על היבט זניח של התיק, הנאשם התייחס ישירות לתיאוריית הקשר שעומדת בבסיס קו ההגנה שלו: "אני לא יודע אם משטרה יכולה לעשות דבר כזה, כל הזמן לשקר, כל הזמן לעשות מצגי שווא, כל הזמן לתפור כאן תיקים. מה זה הדבר הזה? יש כאן מערכת צדק וחוק?".
הסנגור הטעה את נתניהו
מקרה אחר שעלה בדיון קשור לפרק התקשורתי של "תיק 1000": הניסיון המגלומני של נתניהו לקדם יוזמה לאיחוד בין שתי זכייניות ערוץ 2 לשעבר, מונופול התקשורת הישראלי שהיה מורכב מהחברות קשת ורשת, באופן שיביא להקמת חברה מאוחדת שמילצ'ן חברו יקבל בה מעמד מרכזי.
זה קרה בקיץ 2015, זמן קצר אחרי הניצחון בבחירות שבעקבותיו לקח לעצמו נתניהו את תיק התקשורת במינוי קבוע. נתניהו אמנם מקפיד להצהיר שכאשר היה שר תקשורת הוא התעניין בעיקר בהגברת ה"גיוון" בענף המדיה ובשבירת מונופולים – אך התרחיש הספציפי הזה דווקא איים לבצר את המונופול הקיים של הערוץ המוביל ולהופכו לאימתני עוד יותר.
לפי כתב האישום, נתניהו עסק בכך באופן אישי וגם הנחה את המנכ"ל שלו, עד המדינה שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בקידום המהלך ולוודא שהיוזמה "תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית". פילבר, בעדותו, אישר שאכן עשה את שהוטל עליו והעניק למילצ'ן "טיפול VIP רגולטורי".
נתניהו טען בעבר שהעיסוק במיזם נמשך רק שבועיים, כלומר היה זניח ונפל עוד לפני שהספיק להתרומם. ואולם, לנוכח חומר שהוצג לו באולם במהלך החקירה הנגדית הוא נאלץ להודות ש"זה היה הרבה יותר". לפי התביעה, הטיפול נמשך כמה חודשים – וייתכן שהתהליך נמשך עד דצמבר 2015.
עו"ד חדד הציג לו אתמול קטע מעדותו של מילצ'ן, שדיבר על "שבועיים-שלושה" שבהם נידונה היוזמה, וטען באופן מטעה שכך אמר בעדותו אודי אנג'ל, מבעלי ערוץ 2, ושהדבר אף נטען בכתב האישום.
בפועל, כתב האישום גורס שהמיזם עמד על הפרק עד מועד מסוים במחצית השנייה של 2015, בלי לנקוב בתאריך מדויק. ואנג'ל? הוא אישר שהטיפול ביוזמה אירע "בחודש יוני-יולי 2015", ומההקשר של דבריו משתמע שדיבר על הפגישות שלו עם נתניהו – ולא על היוזמה כמכלול.
נתניהו, כצפוי, הבין את הרמז וחזר בו ממה שאמר בחקירתו הנגדית. "זה היה מאוד קצר, זה בקושי עשה עלי רושם, אני זוכר פגישה אחת", טען נתניהו, ומיד לאחר התשובה הקצרצרה שוב פצח בנאום לוחמני.
"אני מקדיש את החיים שלי למדינת ישראל! מתעסק בעניינים כמו מלחמה ושלום, פיתוח וגז ועוד כמה דברים. כשאני באתי לחקירות האלה לפני עוד מעט עשר שנים, אני האמנתי במערכת! הגנתי על המערכת!", הכריז.
"לא העליתי בדעתי שחוקרי משטרת ישראל ישקרו במצח נחושה לראש ממשלה פעם אחר פעם אחר פעם. ולא העליתי בדעתי שזה יימשך כאן בבית המשפט, בנסיונות להטות את המציאות, לייצר מציאות פיקטיבית ולנסות בדרך הזאת להפיל ראש ממשלה. אני עברתי כמה דברים, ועדיין אני אומר לכם שזה מזעזע אותי. יש פה דברים שצריכים לזעזע כל מערכת משפטית שמחפשת צדק, ואת האמת".
"אולי נחזור לשאלה?", הציעה השופטת פרידמן-פלדמן, אבל נתניהו לא ציית ועבר לדבר על "עגלות" ו"קרונות" של הוכחות שהסנגור שלו משנע אל בית המשפט – אך נאלץ להניח בצד, בלי להציג את תכולתם. בפועל, כפי שעולה מעיון בפרוטוקולי המשפט, במקרה הזה לא הפרקליטות הטעתה את בית המשפט אלא הסנגור חדד.
67104-01-20




















