איש התקשורת ברק סרי יפצה את השר גדעון סער ב-18 אלף שקלים בשל פרסום לשון הרע, כך פסק בית המשפט.

במהלך חג הפסח בשנה שעברה, במהלך ביקור של סער בלונדון, צייץ השר תצלום שלו לוחץ יד לשרה לשעבר פריטי פאטל. בתגובה צייץ סרי: "די גדעון, בחייאת, די. בבריטניה חוגגים פסחא, הפרלמנט סגור, הממשלה בקושי עובדת, הפגישות שלך לא מעניינות אף אחד בלונדון. תגיד שרצית לטוס לכמה ימים ללונדון עם גאולה על חשבוננו, ובדרך קוששת כל מיני פגישות להצדיק את הנופש. זה עדיף, די לחרטט לנו את הראש".

כעבור יומיים חזר סרי בעל פה על טענה דומה במהלך השתתפותו בתוכנית "שבת בחמש עם גדעון אוקו" בערוץ 12 ויום למחרת שב וטען זאת בתוכנית ששודרה ברדיו 103FM.

בני הזוג סער טענו בתביעה שהגישו כי מימנו בעצמם את הנסיעה, בת ששת הימים, וזאת לרגל גיוסה של בתה של אבן סער. "מדובר בפרסומים שמטרתם גרימת נזק והבאשת מעמדם של התובעים בקרב הציבור הרחב ואשר זכו לתפוצה רחבה ולפרסום ניכר", טענו באמצעות עורכי הדין אבי אסיאו ותם ליפשיץ, ודרשו פיצוי בסך 75 אלף שקלים.

סרי טען להגנתו, באמצעות עורכי הדין רון לוינטל ועילית גלעד, כי הפרסום שלו "נעשה בליבה של זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש הביקורת, בפרט כלפי נבחרי ציבור", וכי הוא זכאי לשלל הגנות.

לגופן של טענות התביעה משיב סרי כי בעת שהותו של סער בלונדון הוציא השר, או מי מטעמו, "הודעות דוברות רשמיות שוטפות הנוגעות לפעילות המדינית" שלו בבריטניה. מכאן, טוען סרי, שסער "טרח לשוות לנסיעתו הפרטית ניראות של פגישות עבודה רשמיות", אף שבמועדים הרלוונטיים הפרלמנט הבריטי סגור והממשלה בחופשת חג. לפיכך פרסם סרי את אשר פרסם.

השופט רועי שחר מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו קיבל את התביעה באופן חלקי.

בעוד שדחה כליל את התביעה של גאולה אבן-סער, מצא השופט שחר כי סרי הוציא את דיבת השר סער.

בכתב ההגנה טען סרי כי יציג לבית המשפט הודעה חסויה "ממנה ניתן להתרשם כי גורם מדיני בכיר מהבכירים הדליף לנתבע כי 'להבנתי הייתה לו נסיעה רצינית", כלומר נסיעת עבודה מדינית. ואולם, בהמשך ההליך זנח את טענת אמת הפרסום.

"אין לפני כל ראיה שהפרסומים שפרסם הנתבע נכונים עובדתית", פסק השופט. "[...] התובעים שילמו על כרטיסי הטיסה ללונדון לפני הנסיעה המשפחתית ועל הלינה בדיעבד. גם אם התשלום על לינה בדירת AIRBNB בוצע בדיעבד, וזו אינה הדרך המקובלת לשאת בהוצאות לינה - אין לפני ראיה לכך שהתובע ניצל כספי המדינה לצורך חופשה משפחתית כפי שהנתבע ייחס לו בפרסומים".

השופט שחר קבע כי גם הגנות אחרות לא עומדות לסרי, כולל הגנת תום הלב משום שבמקרה זה לא הביע דעה אלא קבע עובדה שגויה. "הלשון, זהות הדובר, אופן הצגת הדברים מוליכים למסקנה שהקורא/הצופה/השומע את דברי הנתבע מקבל אותם כ'עובדה' (שגויה) ולא כהבעת דעה", נקבע.

עוד דחה השופט שחר את טענות סרי לאכיפה בררנית ותביעת השתקה. "דווקא מתוך רצון להקפיד על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות", כתב השופט בהקשר זה, "על איש תקשורת המציג מידע לציבור להקפיד להציג עובדה כעובדה, לאחר בדיקה. שאם לא כן, הוא עצמו חוטא למטרה העומדת לנגד עיניו והוא עצמו פוגע במשקל שיש לתת לאמירותיו".

בסופו של דבר חייב השופט שחר את סרי לפצות את סער ב-6,000 שקלים בגין כל אחד מהפרסומים בגינם נתבע, ובסך הכל 18 אלף שקלים.

3341-05-25

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 620KB)