מיד עם פתיחת יום העדות ה-31 של בנימין נתניהו במשפטו הפלילי התברר שגם הפעם ייקטע הדיון עקב אילוציו של הנאשם. סנגורו, עו"ד עמית חדד, הודיע לשופטים שבשעה 12:00 נדרשת נוכחותו של ראש הממשלה בקריה (מרחק 2 דקות הליכה מהיכל המשפט) לצורך שיחת טלפון ארוכה שעליו לקיים עם סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ.

נתניהו עצמו הבהיר שמדובר ב"שיחה חשובה" הקשורה למשא ומתן עם חמאס על סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים. "זה המצב כרגע", אמר הנאשם, ואימץ את לשון הרבים המלכותית: "אנחנו פועלים לפי היכולות שלנו במסגרת האיזון בין הצורך והנכונות להופיע כאן לבין צרכים של ניהול המדינה וניהול המלחמה".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, העירה שייתכן שהדבר יוביל להארכת הדיון מעבר לשעת הסיום המקורית. התשובה של נתניהו הבהירה מי הגורם הדומיננטי בקביעת מהלך המשפט: הוא הודיע שנוכחותו דרושה במקום אחר, ושאולי יוכל להאריך את הדיון רק במעט. כצפוי, כשהתקרבה שעת הסיום המקורית, 16:00, השופטים כבר שכחו מההצעה ושיחררו אותו לענייניו.

במאי 2020, בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד האפשרות שנתניהו יתמודד על ראשות הממשלה בזמן שהוא נאשם בפלילים, הצהירו באי-כוחו כי "נסיונו הרב של ראש הממשלה ותכונותיו מאפשרים לו להתמודד עם תפקידו בתור ראש ממשלה ללא כל קושי" גם בזמן שהוא מנהל את הגנתו במשפט הפלילי.

במרץ 2024 הצהיר נתניהו בעצמו כי תפקידו כראש ממשלה, גם בזמן מלחמה, לא ישפיע על מהלך עדותו כנאשם בפלילים: "כפי שאתה יודע", אמר בתשובה לשאלה של העיתונאי ספי עובדיה (בתקופה הלא ארוכה שבה ניהל מסיבות עיתונאים), "עד היום הדבר לא הפריע ולא היתה שום בעיה. עורכי הדין שלי מנהלים את המשפט וימשיכו לנהל את המשפט".

אז אמר.

החרטטן מצהלה

הדיון שהתקיים אתמול (14.5) באולם התת קרקעי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוקדש כולו ל"תיק 4000". את נתניהו חקר עו"ד ז'ק חן, הסנגור של שאול ואיריס אלוביץ', שהיו הבעלים של בזק ואתר "וואלה" ושותפיו של ראש הממשלה לעסקת השוחד שמתוארת בכתב האישום. בני הזוג אלוביץ', שהופיעו לדיונים בירושלים בתחילת המשפט אך בהמשך חדלו, לא הגיעו גם השבוע.

עו"ד חן הציג לנתניהו טיעון נועז שנועד לפוגג את הרושם שעולה מהשיח המתועד בצמרת קבוצת בזק: האלוביצ'ים אמנם דיברו באופן מפורש על הקשר בין הטיית הסיקור ב"וואלה" להטבות הרגולטוריות שהעניק להם נתניהו מתוקף תפקידו כשר התקשורת – אבל למעשה, הם חִרטטו.

שאול אלוביץ' השתמש במונח הזה בדיוק באחת מחקירותיו במשטרה. הוא טען שאילן ישועה, המנכ"ל הכוחני של "וואלה", השתייך לשמאל הרדיקלי – ולכן, כדי לגרום לו "להתגבר על אופיו" ולשתף פעולה עם הדרישה "לאזן" את האג'נדה הפוליטית של האתר, היה צריך להזין אותו במידע כוזב. "חירטטתי לו הרבה פעמים שזה חשוב, ושיש אישיו – למרות שמעולם, בפועל, לא שוחחתי עם ראש הממשלה על ענייני בזק", טען אלוביץ' באוזני חוקריו.

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם סנגורם, עו"ד ז'ק חן, בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן תיאר את הלקוח שלו כאדם נכלולי שלא מהסס לשקר למקורביו (הסנגור העדיף את המונח הסלחני "לבלף") כדי להניע אותם לפעולה בכיוון הרצוי לו. למעשה, טען חן, גם ישועה ידע שחלק מהאמירות של אלוביץ' על קשריו עם נתניהו הן גוזמאות. הוא שלף כאסמכתא ציטוט מתוך עדותו של ישועה: "פעמים רבות האמנתי [לאלוביץ'], וחלק מהפעמים לא האמנתי".

אחרי שהשמיע את הטענה הזאת, עו"ד חן ניסה להחיל אותה על כמה מהאמירות של שאול אלוביץ' וביקש מנתניהו לאשר שאכן – אלוביץ' אולי נשמע כאילו הוא מפליל את עצמו, אבל בעצם שיקר. כך קרה לטענתו סביב אישור עסקת "יד 2", אתר הלוחות של "וואלה" שנמכר בסכום חסר פרופורציה של 800 מיליון שקל לקבוצת התקשורת הגרמנית אקסל-שפרינגר. ישועה טיפל במכירה באופן אישי, ועם השלמתה קיבל בונוס בסך 15 מיליון שקל.

המכירה נזקקה לאישור חתום של שר התקשורת, תפקיד שכמובן מילא אז נתניהו, אבל בשלב מסוים נדמה היה שהחתימה מתעכבת. "אני כל היום עושה קמפיין בשביל ההוא [נתניהו], ובסוף זו התמורה", התלונן ישועה במסרון. אלוביץ' השיב לו שאין צורך לדאוג: "זה לא קשור אליו, הוא כבר חתם". בפועל, נתניהו עדיין לא חתם על האישור במועד שבו נשלח המסרון הזה – אלא רק שלושה ימים לאחר מכן, ב-14 במאי 2014.

נתניהו, כמצופה, זרם עם הסנגור: "חד משמעית לא חתמתי על שום דבר – לא דיברתי איתו, ולא אמרתי לו דבר כזה. הוא אומר כאן דבר לא נכון". ובכל מקרה, הוסיף נתניהו, אלוביץ' מעולם לא דיבר איתו על ענייני רגולציה. בחדר החקירות, אגב, הטיחו באלוביץ' שכאשר אמר לישועה שנתניהו כבר חתם הוא לא התכוון לכך במישור המילולי – אלא שיקף הנחה שלפיה החתימה של נתניהו ממילא מובטחת, בגלל עסקת השוחד.

במקרה אחר, אלוביץ' אמר לישועה שנתניהו ואשתו שרה ביקרו בביתו בשכונת צהלה בתל-אביב ואכלו שם ארוחת ערב. נתניהו שלל גם את האמירה הזאת: "לא הייתי אצלו בארוחת ערב אף פעם", הצהיר. עו"ד חן הבהיר שגם במקרה הזה ישועה לא האמין לבוס שלו, ו"ידע שהוא מבלף כדי לדרבן אותו".

בנימין נתניהו באולם התת קרקעי בתל-אביב בינואר השנה, עם רופאו האישי ד"ר צבי ברקוביץ' (מימין) וסנגורו, עו"ד עמית חדד (צילום: אורן פרסיקו)

הסנגור הציג גם אמירה שלטענת אלוביץ' שמע מד"ר צבי ברקוביץ', הרופא האישי של נתניהו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר. ברקוביץ', כביכול, אמר שנתניהו "מוכן להתאבד" בשביל אלוביץ'. כך לפחות סיפר אלוביץ' לישועה.

"האם אי פעם אמרת לד"ר ברקוביץ' שאתה מוכן להתאבד בשביל שאול אלוביץ'?", שאל עו"ד חן.

"אף פעם לא. פיקציה מוחלטת", השיב נתניהו.

בשיחה של ישועה ואלוביץ' לא נאמר שמו המפורש של הרופא. עו"ד חן הלך על בטוח: "האם אמרת אי פעם למישהו אחר שמחזיק בתואר PhD שאתה מוכן להתאבד בשביל שאול אלוביץ'?".

"לא אמרתי את זה למישהו עם PhD או בלי PhD – זה מכסה את כל האנושות", השיב נתניהו.

"אתה יודע שעורכי דינך הגישו לבית המשפט תצהיר של ד"ר ברקוביץ' שאומר שהוא מעולם לא אמר דבר כזה, ושהוא בכלל לא מכיר את שאול אלוביץ'", המשיך הסנגור.

נתניהו אישר, כינה את ישועה ואלוביץ' "שני ליצנים שמחרטטים אחד את השני" וקשר את כל הקצוות יחד למען הסנגור: "לא דיברתי איתו על שאול אלוביץ', ולא אמרתי לו שאני אתאבד למען אלוביץ'. זו המצאה מוחלטת. כמו שזו המצאה שחתמתי על אישור עסקת 'יד2' [לפני המועד שבו חתם בפועל] או שאכלתי אצלו ארוחת ערב. לא אכלתי אצלו פעם אחת בבית! לא הייתי אצלו פעם אחת בבית! ממש קִרבה... שלוש נקודות! פשוט קשקוש אחד ענק!".

פרשת העורך הראשי

כתב האישום מייחס לנתניהו גם בחישה במינויים לתפקידים בכירים ב"וואלה", חלק ממאמצים שהקיפו חלקים נרחבים ממפת התקשורת בישראל. "ההתערבות של הנאשם נתניהו באתר 'וואלה' באה לידי ביטוי גם באפשרות שניתנה לו ולרעייתו, בידיעתו, להביע במספר הזדמנויות את עמדתם ביחס לאישור או פסילת מועמדים לתפקידים של עורכים וכתבים באתר. פניותיהם של בני הזוג אלוביץ' אל הנאשם נתניהו ורעייתו בעניין זה באו על רקע תלונות שאלה הפנו לבני הזוג אלוביץ' בנוגע לעורכים או כתבים באתר", גורס כתב האישום.

עו"ד חן ציין שנתניהו כבר הודה שהציע למו"לים ולעורכים בכירים לשנות את האג'נדה המערכתית שלהם באמצעות שינויים במצבת כוח האדם. "האם אי פעם הכתבת לשאול אלוביץ' מינויים? אמרת שדיברת איתו על העיקרון של Personnel is policy, האם אתה הכתבת לו?", שאל.

"התשובה היא חד משמעית לא", השיב נתניהו. "עם כולם דיברתי. אמרתי לו ולאחרים: 'אם אתה רוצה באמת לשנות, תשנה את הדי-אן-איי, את הצופן'. לא של כולם, אבל של הרוב המכריע, בוודאי בעמדות הקובעות בתוך גוף התקשורת. אחרת אין לזה שום ערך. קיבלתי איזה ראיון, קיבלתי איזו תמונה – מעניין אותי כקליפת השום. ויש לכם הוכחות חפציות לזה. ראיתם את זה בשיחות המוקלטות עם מוזס. ואת זה אמרתי גם לאלוביץ' מהרגע הראשון. אבל זה לא השפיע עליו".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם רעייתו שרה. מרץ 2017 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

עו"ד חן התעכב על המינוי של אבירם אלעד לעורך הראשי של "וואלה" לקראת סוף 2016. המנכ"ל ישועה טען בעדותו שהמינוי של אלעד בא לעולם משום שהאלוביצ'ים לחצו עליו לפטר את העורך שקדם לו, אבי אלקלעי, שהיה "שמאלני" מדי לטעמם. אלקלעי מתח ביקורת חריפה על בני הזוג נתניהו בשיחות פרטיות, אבל בפועל היה פרטנר נוח שעשה שקר בנפשו ומילא את רוב הדרישות שהוטלו עליו חרף הגועל שעוררו בו, לדבריו.

לדברי ישועה, כשמינה את אלעד הוא עשה זאת בניסיון להתנתק מהבחישות שהגיעו מכיוון משפחת נתניהו. ברקע עמד התחקיר של גידי וייץ שפורסם ב"הארץ" בסוף 2015, שקשר בין היחס של "וואלה" לנתניהו לבין ההטבות הרגולטוריות.

אבירם אלעד, עורך "וואלה" לשעבר (צילום: פלאש 90)

"פניתי אליו באמצע 2016 כי גמרתי אומר להציב מספר אנשים בתוך המערכת שיהוו 'חישוקים' לסיקור המוטה, חישוקים נגדי, כי אני הייתי בסופו של דבר הזרוע שהפעילה את הלחץ. אז אמרתי, אם אני נמצא שם – אז שלפחות יהיו אנשים בעלי דעה עצמאית, שזה לא יישחק לגמרי, כל הציר", העיד ישועה.

אלעד כיהן קודם לכן כראש מערכת החדשות באתר, אך התפטר על רקע ההתערבויות הבלתי פוסקות למען נתניהו. לדברי ישועה, כדי לשכנע את האלוביצ'ים למנות אותו לעורך הראשי הוא שיקר להם ואמר שאלעד למעשה שיתף פעולה עם הדרישות. בעלי הבית השתכנעו, נחתם חוזה, יצאה הודעה לעיתונות – ואז התברר שבסביבת ראש הממשלה סבורים שמדובר במינוי גרוע. הנימוק: שלוש שנים קודם לכן פִרסם אלעד טור שמתח ביקורת על מדיניות נתניהו בנוגע לגרעין האיראני. לימים סיפר אלעד בחקירתו שאלוביץ' דרש לפטר אותו "על בסיס שבועי" – כך לפחות שמע מישועה.

הגרסה של נתניהו כמובן הפוכה. הוא הצהיר אתמול שאינו זוכר שאי פעם דיבר עם אלוביץ' על אבירם אלעד, ושאין לו מושג אם שרה עסקה בכך. איריס אלוביץ' דווקא אישרה בחקירתה ששרה נתניהו "הביעה מורת רוח" בנוגע לאלעד – אך טענה ש"עמדה על הרגליים האחוריות" ולא הסכימה ש"תזוז שערה משערות ראשו". עו"ד חן הציג את הציטוט הזה בבית המשפט, לצד ציטוט מחקירתו של שאול אלוביץ' שלפיו דווקא ישועה ביקש לפטר את אלעד – והוא, הבעלים, מנע זאת.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה מחוץ לאולם משפט המו"לים בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

נתניהו העיד שבהכנות לעדות הוצגו לו מסמכים שלפיהם אשתו שרה פנתה לאיריס אלוביץ' ושוחחה איתה על המינוי. "אני לא מכיר את הפנייה הזאת. אני כן מכיר את זה שאיריס אלוביץ' גִלגלה אותה מכל המדרגות. אם היתה פנייה כזאת, היא נתנה הוראה ספציפית לא לעשות עם זה כלום. אם היו יחסי שחיתות, שוחדוּת וכל הדברים האלה, זו לא התשובה שאיריס אלוביץ' היתה נותנת".

"אתה אמרת שלא הכתבת מינויים", אמר עו"ד חן, "האם באיזושהי דרך אחרת רמזת לאלוביץ', או איימת עליו, בהתנהגות אולי, שאם הוא לא יישמע לדרישתך לשנות את ה-Personnel יבולע לו באיזושהי דרך?".

נתניהו השיב בשלילה, ונשא מחדש את הנאום הקבוע שבו הוא טוען שלא התעניין בסיקור נקודתי אלא ביקש לשנות את "הצופן הגנטי" של האתר, כפי שעשה עם אינספור כלי תקשורת אחרים. "מה שעניין אותי עם אלוביץ' זה שראיתי שיש לו הזדמנות לעשות שינוי יסודי. אמרתי לו: קח את האתר השולי הזה ותהפוך אותו לדבר עוצמתי, תן ביטוי לחלק עצום מהציבור שלא מקבל שום ביטוי בכלי התקשורת האחרים, ותראה איך הדבר הזה יגדל ויהיה עוצמתי", העיד נתניהו.

"יכול להיות שהוא לא הבין או קלט מה אני אומר, או לא רצה לקלוט, אבל אתם רואים היום מה קורה בנוף התקשורת הישראלי. היום ערוץ 14 הוא הערוץ השני בכוחו – והוא צמח ככה משום שהציבור חיפש כל הזמן אלטרנטיבה", הוסיף.

את ההשפעה של "וואלה" באותן שנים המשיל נתניהו ל"מין ארנבת קטנה", שמתמודדת מול "ממותות ועדרי פילים שרומסים כל הזמן את דעת הקהל לכיוון מסוים". בפועל, כמובן, "וואלה" היה באותם ימים אחד משני אתרי החדשות הפופולריים בישראל.

ביבי נגד מוקדי הכוח

התובעת ב"תיק 4000", עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, ניסתה להתנגד כבר בתחילת הדיון לדינמיקה של החקירה, שבה עו"ד חן הציג ציטוטים והיגדים שתומכים בתזה של שאול ואיריס אלוביץ' – ונתניהו אישר הכל, בלי סייגים או תיקונים. תירוש טענה שהסנגור של האלוביצ'ים מנחה את נתניהו כיצד להשיב במקום לשאול שאלות פתוחות כמתחייב מהוראות סדר הדין הפלילי.

"יש חשש שהנאשם נתניהו יתאים את תשובתו לנאשם אלוביץ', מדעת או שלא מדעת", התריעה בחלק של הדיון שהתקיים ללא נוכחותו של נתניהו, אחרי שיצא לשיחה עם ויטקוף. "לא צריך לגלגל עיניים, אנחנו במשפט פלילי וכל הדברים האלה מוכרים לנו. יש בזה כדי לשבש את הגרסה האותנטית של הנאשם". עו"ד חן שלל את הטענות והצליח לשכנע את השופטים, שקבעו כי אין בכך כל פסול ואישרו לו להמשיך.

בחלק אחר של הדיון הציג הסנגור שלל התכתבויות פנימיות של אנשי "וואלה" שמהן עולה שבמשך תקופה ארוכה ניסו באתר להשיג ראיון עם נתניהו – ישירות ודרך מתווכים – אך נכשלו פעם אחר פעם.

עו"ד חן הקריא גם מסרונים שבהם ישועה התריע בפני שאול אלוביץ' שככל שההתערבויות יותר תכופות ובוטות – המערכת מסתכנת במרד. "כל אחד מהעיתונאים הבאים – אמיר תיבון, טל שלו, אבי יששכרוף – אם נשנה להם כותרת מהותית, ידאגו שזה ייוודע בשלב זה או אחר", כתב ישועה, והוסיף: "אפשר לפטר את כולם, ואז להביא עיתונאים כמו מתי טוכפלד ושי גולדן ולמזג את 'וואלה' עם 'ישראל היום'".

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", בפתח יום עדותו הראשון של נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 10.12.2024 (צילום: ראובן קסטרו)

בתשובה לשאלת הסנגור הצהיר נתניהו ששום דבר מזה לא הגיע לידיעתו. "לא מילה ולא הברה", הדגיש. ומה לגבי סרבנות הראיונות? נתניהו אישר והכריז שזוהי עוד הוכחה לכך שמעולם לא שיתף פעולה עם האלוביצ'ים, ושלא התעניין בהשגת חשיפה אישית ב"וואלה".

כמו בימי עדות קודמים, גם אתמול נתניהו לא הסתפק בהכחשת טענות התביעה אלא ניסה לשכנע שהמציאות הפוכה מהן ב-180 מעלות. שיש התנהלות מושחתת, אבל שמי שאחראים לה הם האנשים ש"תפרו" לו תיק פלילי, שרדפו אותו משום שהוא המנהיג היחיד שהעז לקרוא תיגר על מוקדי הכוח האמיתיים, הבלתי נבחרים, של מדינת ישראל.

"הגישה שלי, והיא עקבית, היא שאני לא משתמש בכוח השלטוני שלי כדי לעשות טובות למישהו, אפילו אם הוא חבר! וזה מאפיין אותי!", זעק נתניהו. "גם כששלדון אדלסון מבקש ממני פעם לארגן לו parking space למטוס הפרטי שלו, אני אומר לו 'לא' – ולא עושה את זה. אותו דבר כשאדון מילצ'ן פונה לגבי 'מכשירי תנועה'", הוסיף ביחס לרפורמה ביבוא חלקי חילוף לרכב מלפני שני עשורים, שהעביר כשר אוצר אף שפגעה כלכלית בעסקיו של מילצ'ן.

"זה לא תמיד נכון לגבי פוליטיקאים אחרים, אבל זו הגישה שלי. אני לא בא לשרת את עצמי! אני בא להשתמש בכוח השלטוני קודם כל כדי להיפטר מכוח שלטוני! יש פה יותר מדי מזה! ואת זה עשיתי פעם אחר פעם, באלף צעדים שהוציאו את הכוח הביורוקרטי העצום שיש במדינה הזאת, ואת הריכוזיות הכלכלית שיש בה".

הסנגורית של מוזס קמה

לקראת סיום ביקש עו"ד חן להציג לנתניהו כמה קטעים מתוך "המו"לים", סדרת הדוקו עטורת הפרסים של עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי על המאבקים ההיסטוריים בין בעלי העיתונים בישראל. במרכז הסדרה עומד נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מס' 4 במשפט. הסנגורית של מוזס, עו"ד שרון קלינמן, מיהרה להתנגד. הטיעון שהציגה היה קלוש: משום שמדובר בסדרה ערוכה, שבנויה לפי נראטיב מסוים, אין לה שום תוקף ראייתי.

השופט משה בר-עם הקשה עליה, וציין שזו לא הפעם הראשונה שמבקשים להציג במשפט קטעים מתוך תוכניות טלוויזיה.

עו"ד קלינמן השיבה בטיעון קונספירטיבי: חלק מחומרי הגלם בסדרה נלקחו מתוך "העורך", סרט תיעודי שיצר הבמאי טוקטלי על דב יודקובסקי, בן משפחת מוזס שהגה את נוסחת העיתונות שהפכה את "ידיעות אחרונות" לאימפריה אך בהמשך איים על מעמדו של נוני והפסיד לו בקרב על השליטה בעיתון. "משפחת יודקובסקי מימנה, יזמה ותִקצבה את הסרט 'העורך', היא הזמינה את הסרט מהבמאי", טענה קלינמן, והוסיפה: "משפחת יודקובסקי נמצאת ביריבות קשה עם נוני מוזס, ובסדרה 'המו"לים' לא הופיע גילוי נאות".

דב יודקובסקי, 1985 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

השופטים דחו את בקשתה, ועו"ד חן המשיך כמתוכנן. הוא הציג קטע מתוך הפרק החמישי בסדרה, שבו נידון הקשר בין נתניהו ל"ידיעות אחרונות". הוא כמובן לא בחר בקטע שעסק בשנים של "תיק 2000". במקום זה הציג דברים שאמר עורך העיתון לשעבר אילון שלו על הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, בשנות התשעים. "יש דיאלוג, ודיאלוג טוב: הוא מצלצל הרבה, מדבר, ומבקש באופן אישי להשפיע על דברים שמתפרסמים, בצורה עניינית", אמר שלו על הקשר עם נתניהו.

אחרי שנתניהו אישר את התיאור המחמיא הזה, עו"ד חן ביקש ממנו להתייחס לקו ההגנה שניתן לתמצת כ"כך עושות כולן": "תתייחס לטענה – והיא לא חייבת להיות נכונה – שהערבוב בין שלטון לעיתון צרוב עד היום בדי-אן-איי של כלי התקשורת, ושיש פוליטיקאים שזוכים להגנה, ושהעיתון יעשה הכל כדי לשמור עליהם. זו הפרופוזיציה שנשמעת בתוכנית הזאת".

בפועל, יש לציין, יוצרי "המו"לים" הציגו את "תיק 2000" כפרשה פלילית חמורה שחורגת מחרושת התככים הרגילה של ענף התקשורת.

נתניהו, כפי שעשה לכל אורך הדיון, אישר את ההנחה שהניח בפניו הסנגור. "אמרתי את זה כמה וכמה פעמים במהלך עדותי, שיש פה אי הבנה של היחסים בין התקשורת לפוליטיקאים. זה לא פלילי, זה לא לא-לגיטימי. עיתון בוחר מועמד שהוא רוצה ומקדם אותו. אתם רוצים דוגמה? במשך שנים היו ל'ידיעות אחרונות' העדפות ברורות, רצו לקדם את אריאל שרון, את אולמרט, ולפני כן את פרס, את רבין. זה היה ברור. וזה לגיטימי", טען.

אריאל שרון, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל, בפגישה עם ארנון (נוני) מוזס בלשכת ראש הממשלה בכנסת. לצדם הדס מוזס, בתו של נוני. 23.6.2002 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

"יש פה אבסורד ענק", המשיך נתניהו. "אני הפוליטיקאי, איש הציבור, המושמץ ביותר בתולדות המדינה. אני מקבל סיקור איום ונורא – גם ב'וואלה'. אולי ב-ynet או ב'ידיעות' הסיקור היה יותר גרוע. אני הכי מושמץ, אבל אני לא עושה שום דבר בעניין הזה. כל הפוליטיקאים האחרים נמצאים בתן-וקח תקשורתי-פוליטי שקיים כבר 250 שנה, ואותי מעמידים לדין בטענת שווא! יוצרים עבירה שאני במקרה לא אשם בה, שלא היתה קיימת לפני, ולא קיימת אחרי הגשת התביעה. היא פשוט נעלמת.

"מה שאני רוצה להגיד לך זה שהתשובה לשאלתך האמיתית ולא הספינאית היא שהפוליטיקאים והמו"לים והעיתונאים מקיימים יחסי גומלין כל הזמן, ואף אחד לא חשב או רצה או העלה בדעתו להגיד שזה פלילי". כמצופה, נתניהו השמיט מהתיאור הזה את הגילויים על כך שבמקרה שלו יחסי הגומלין כללו שימוש בכוחו השלטוני לטובת המו"לים.

בלהט הנאום אישר נתניהו עובדה שבעבר לא ניתן היה להוציא ממנו בעינויים: את המעורבות שלו בהקמת "ישראל היום", שבמשך כמעט 15 שנה תִפקד כדף מסרים מטעמו שהתחזה לעיתון. "אמרתי לשלדון, 'תיכנס לאינטרנט, תיכנס לטלוויזיה'", אמר נתניהו. אבל אדלסון, מסיבותיו, בחר להקים עיתון. "בניגוד לדעתי הוא הלך לשם. אז הלך", העיר ראש הממשלה.

בני הזוג שלדון ומרים אדלסון שפכו על "ישראל היום" למעלה ממיליארד שקל לאורך השנים, במה שתואר לא פעם כטובת ההנאה הפוליטית היקרה בתולדות המדינה. חוקרי תיקי האלפים החלו לאסוף חומר בנושא, ואף דורבנו לעשות זאת על ידי הנאשם לעתיד נוני מוזס, אך נבלמו בהוראה מלמעלה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.79MB)