עמותת העין השביעית, עורך האתר שוקי טאוסיג והחתום לעיל מבקשים מבית המשפט לסלק על הסף את התביעה שהגישו נגדם וולטר סוריאנו ובא-כוחו עו"ד אילן בומבך, ולחילופין לעכב את הדיון בה או לדחות אותה לגופה תוך הטלת הוצאות מוגדלות על סוריאנו ובומבך בשל "הפגנת בריונות משפטית". סוריאנו ובומבך תבעו את "העין השביעית" ועיתונאיה ב-420 אלף שקל משום שדיווחו על תביעת דיבה אחרת של סוריאנו נגד עיתונאי.

לטענת "העין השביעית", כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתב ההגנה שהוגש באמצעות יו"ר עמותת העין השביעית עו"ד אלעד מן, התביעה של סוריאנו ובומבך נגדם היא תביעת השתקה, חלק מסדרת תביעות שהגיש סוריאנו נגד עיתונאים וכלי תקשורת כדי להשתיק את הדיון ציבורי על אודותיו.

סוריאנו, אזרח ישראלי המתגורר בבריטניה ואיש עסקים בסקטור האבטחה והמודיעין הפרטיים, הגיש מאז תחילת השנה שעברה ארבע תביעות דיבה בסך כולל של 1.7 מיליון שקל נגד עיתונאים וכלי תקשורת בישראל שדיווחו על אודותיו, בהקשר לפרשת ההאזנות לכאורה לקציני משטרה החוקרים את תיקי נתניהו.

אחת התביעות של סוריאנו הוגשה נגד העיתונאי רביב דרוקר, ולאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר סוריאנו תבע גם אתר "העין השביעית", הכתב והעורך. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה.

באמצעות בא-כוחו עו"ד אילן בומבך טען סוריאנו כי הפרסומים ב"עין השביעית" על התביעה הראשונה נגד דרוקר נעשו בתיאום עם דרוקר, עיתונאי חדשות 13, ולצרכיו. סוריאנו טען כי דרוקר "מחק במכוון פרטי מידע" מתוך כתב ההגנה שלו, כגון המלה "האקינג" ושמותיהם של אילי ההון דימיטרי ריבולובלב ורות פרסול, אולם אלו הופיעו בדיווח שפורסם ב"עין השביעית". מכאן הגיע סוריאנו למסקנה כי "דרוקר מסר להם [ל'עין השביעית'] העתק אחר של כתב ההגנה" וכי דרוקר "הזין את הנתבעים 2–4 במידע שבכוונה לא גולה בכתב הגנתו". בכתב ההגנה מוסבר כי טענות אלו גם מצוצות מן האצבע וגם אינן מעלות עילת תביעה.

התביעה של סוריאנו, כך נטען בכתב ההגנה, לוקה בסממנים בולטים של תביעת השתקה. התנהלותו "מחזקת את הרושם כי הוא פועל באמצעות הליכים משפטיים באופן פסול ותוך ניצול לרעה שלהם"

בהמשך, בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בו הביע טאוסיג מחאה על טענותיו הכוזבות של בומבך; ובעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" ופירט את טענותיו הכוזבות של בומבך בשירות לקוחו, הצטרף בא-כוחו של סוריאנו לתביעה כתובע נוסף.

דרוקר הגיש כבר בחודש יולי כתב הגנה ובקשה לדחות את התביעה נגדו על הסף. כעת הגיעה תורה של "העין השביעית".

תביעת השתקה

התביעה של סוריאנו, כך נטען בכתב ההגנה, לוקה בסממנים בולטים של תביעת השתקה. התנהלותו של איש העסקים בהליך נגד "העין השביעית", כמו גם בהליכים אחרים שיזם, "מחזקת את הרושם כי הוא פועל באמצעות הליכים משפטיים באופן פסול ותוך ניצול לרעה שלהם, כדי להגיע לתוצאות שאינן בהכרח קשורות לסעדים המבוקשים בתביעותיו". כך, לדוגמה, סוריאנו "אינו מגיש תביעות נגד כלי תקשורת 'חזקים' אלא נטפל באופן אישי לעיתונאים וכותבים מסוימים ומתמקד בהטלת מוראו על כלי תקשורת קטנים שהוא סבור אולי שלא יעמדו בלחציו הכלכליים-משפטיים-בריוניים".

התביעה הראשונה נגד דרוקר הוגשה אישית נגדו, ולא נגד חדשות 13 שבה הוא מועסק או גלי-צה"ל, שבה התראיין ואמר כי סוריאנו הוא האדם שבתדרוכים לא רשמיים של המשטרה נאמר כי סיפק האזנות נגד חוקרי המשטרה בתיקי נתניהו. תביעה נוספת הוגשה נגד אתר "בחדרי חרדים", על אף שהפרסום באתר זה כלל מידע שפורסם קודם לכן בחדשות 12 ובתאגיד השידור הישראלי, שלא נתבעו.

בהמשך תבע סוריאנו את הבלוגר האמריקאי ריצ'רד סילברסטיין, שאף הוא התבסס בפרסומו על כתבה של תאגיד השידור הישראלי. נגד הפרסום המקורי לא הוגשה תביעה. אחרי שבית-המשפט קבע שאין מקום לדון בתביעה נגד סילברסטיין בישראל ערער סוריאנו והמשיך וערער עד לבית המשפט העליון, שאימץ את החלטת השלום ושם קץ לניסיון של איש העסקים החי בבריטניה לתבוע את הבלוגר האמריקאי בישראל.

לפי כתב ההגנה, התביעה של סוריאנו נגד "העין השביעית" כוללת את כל המאפיינים של תביעת השתקה: עניין ציבורי, אפקט מצנן, התבססות על עילת לשון הרע, פערי כוחות, סכום תביעה גבוה ותביעה הנסמכת על טענות סרק.

בנוסף, כך נטען בכתב ההגנה, פנה סוריאנו לטוויטר כדי שתסיר ציוצים הנוגעים אליו. טוויטר סירבה. סוריאנו אף איים בתביעה נגד אתר אמריקאי שכתב על אודותיו. "עולה מדפוס פעולתו של סוריאנו, בעצמו ובאמצעות נציגיו כי הוא מנטר ועוקב באופן תדיר, מיידי ושוטף אחר כל תג ותו הנכתב, נאמר או מפורסם עליו במקום כלשהו, בין אם בכלי תקשורת, רשת חברתית, רשת האינטרנט ושאר דרכי פרסום וכי התנהלותו זו מגיעה עד לכפייתיות בולטת ובלתי מתפשרת. גם בכך יש כדי להעיד על מגמות של 'השתקה' העולות מפעילותו כלפי הנתבעים ואחרים", נכתב בכתב ההגנה.

לפי כתב ההגנה, התביעה של סוריאנו נגד "העין השביעית" כוללת את כל המאפיינים של תביעת השתקה: עניין ציבורי, אפקט מצנן, התבססות על עילת לשון הרע, פערי כוחות, סכום תביעה גבוה ותביעה הנסמכת על טענות סרק.

בהקשר של טענת פערי הכוחות מוזכר בין היתר כי סוריאנו הוא איש עסקים בינלאומי העוסק בין היתר בתחומי האבטחה, המודיעין, הנדל"ן, הסחר הצבאי, ובעל קשרים אישיים לראש הממשלה בנימין נתניהו. מנגד, תקציבה השנתי של עמותת "העין השביעית" עומד על כ-750 אלף שקל, בעוד סכום הפיצוי הנדרש ע"י סוריאנו ובומבך עומד על 420 אלף שקל. בהקשר לאופי הרעוע של הטיעון המשפטי שבבסיס התביעה, מוזכר כי התביעה של סוריאנו הוגשה בעקבות דיווח ב"עין השביעית" על כתב הגנה, דיווח המוגן מתביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

"תביעתם של התובעים לוקה בכל תסמיני תביעת ההשתקה", נכתב בכתב ההגנה. "היא הוגשה בגין עניינים עובדתיים שיש בהם עניין ציבורי מובהק, מטרתה הוא לצנן את השיח הציבורי של הנתבעים ושל אחרים סביב סוריאנו ופעילותו וקשריו לדמויות ציבוריות שונות כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, עילתה לשון הרע, סכומה גבוה מאוד ובמיוחד ביחס לאמות המידה בפסיקה, מתקיימים בה פערי כוחות מובהקים בין תובע לנתבעים והיא תביעה קלושה, חלושה וזניחה. הנה כי כן - תביעת השתקה במלוא תפארת המליצה".

הפרכת הקונספירציה

כאמור, התביעה של סוריאנו מתבססת על טענה ל"שיתוף פעולה" כביכול בין דרוקר ל"עין השביעית". טענה זו נסמכת על העובדה שבאחד הדיווחים ב"עין השביעית" על כתב ההגנה שהגיש דרוקר בתביעה הראשונה של סוריאנו נגדו - הופיעו שש מילים אקראיות, למרות שבשל תקלה טכנית בעותק כתב ההגנה שהיה נגיש באותה עת במערכת נט-המשפט לא ניתן היה לקרוא אותן. סוריאנו הסיק מכך באופן שגוי כי דרוקר העביר ל"עין השביעית" כתב הגנה אחר, שכולל מילים שלא הופיעו בנוסח שהגיש לבית-המשפט.

דרוקר הכחיש זאת בכתב ההגנה שלו והסביר כי המסמך המקורי אכן הכיל את ששת המילים באופן רגיל וקריא, וכי רק בשל תקלה טכנית נמתח עליהן פס לבן בעותק שהוגש לנט-המשפט. אחרי שהתבררה התקלה, הסביר דרוקר, הגיש את המסמך מחדש והפעם הסריקה עברה ללא תקלות והמילים הוצגו באופן תקין. גם בכתב הגנה של "העין השביעית" מוכחשת מכל וכל הטענה כאילו התקבל מדרוקר עותק שנה מזה שהופיע בנט-המשפט, תוך הסבר פשוט כיצד הגיעו אותן מילים בודדות ש"הולבנו" לדיווח באתר.

במהלך הכנת הכתבה על כתב ההגנה העתיק החתום לעיל את הפיסקה עם המילים החסרות והדביק אותה במעבד תמלילים. תוך כדי ההעתקה וההדבקה הופיעו להן המילים החסרות

אמנם, במערכת נט-המשפט הוצג תחילה כתב הגנה מטעם דרוקר שבו כמה מילים היו חסרות, אולם במהלך הכנת הכתבה על כתב ההגנה העתיק החתום לעיל את הפיסקה עם המילים החסרות והדביק אותה במעבד תמלילים, באמצעות פעולה טכנית פשוטה, וזאת על מנת לעשות בה שימוש בכתבה. תוך כדי ההעתקה וההדבקה הופיעו להן המילים החסרות. את הפעולה הזו יכול כל גולש בעל מחשב, דפדפן ומעבד תמלילים לשחזר גם כעת, ולהיווכח בעצמו כי המילים החסרות נמצאות למעשה בכתב ההגנה (סעיפים 20-22), ורק תקלה טכנית "העלימה" אותן.

"פרסיקו הבין כי מדובר בתקלה טכנית (כפי שאכן הסתבר מאוחר יותר) ולא בהסתרה מכוונת וזאת ממספר סיבות", נכתב בכתב ההגנה של "העין השביעית", "המילים המולבנות המעטות לא היו בעלות משמעות מיוחדת או חמורה ביחס למילים שלא הולבנו. כך שמה של חברה שראשי התיבות שלה 'הולבנו', הופיע מיד במשפט הבא כשהוא גלוי ומפורש. המילה 'האקינג' שמשמעותה חדירה או פריצה למחשבים (והמובאת פעמים רבות בהקשרים חיוביים - כלומר אין בה דיבה בפני עצמה), 'הולבנה' אך בכתב ההגנה הופיע ביטוי נרדף לה - 'פריצה למחשבים' ־ שלא 'הולבן'. לצד שמות שני אנשי עסקים שהולבנו, נותרו משפטים המתארים אותם. על כן ומשלא נמצאה סיבה אחרת - ניכר היה כי הסיבה ל'הלבנות' היא טכנית לגמרי ונעוצה בתהליך העלאתו של המסמך למערכת נט המשפט או לחתימתו הדיגיטלית".

כיוון שהיתה זו תקלה טכנית נכללו המילים הללו בדיווח על כתב ההגנה של דרוקר. ממילא, כאמור, נכתב בכתב ההגנה, לא היתה באותן מילים כל דיבה או משמעות פוגענית אחרת. כתב ההגנה מדגיש כי גם אם דרוקר היה יוזם את העברת כתב ההגנה לאתר "העין השביעית", לא היה בכך כל פסול וכי מדובר בהתנהלות שגרתית בעולם העיתונות שגם התובע, אילן בומבך, נוהג בה דרך קבע כשהוא מעביר כתבי בית דין שהוא מעורב בהם לעיתונאים על מנת שיסקרו אותם.

שיטת הסלמי

חלק נכבד מכתב ההגנה מוקדש לתיאור הפניות החוזרות ונשנות של סוריאנו באמצעות עו"ד בומבך אל "העין השביעית" לשנות ולהסיר מילים וביטויים שלדבריו מוציאים את דיבתו. ב"עין השביעית" נענו לפנים משורת הדין לבקשותיו השונות כדי להימנע מעימות משפטי, ומשום שלמילים ולביטויים לא היתה משמעות מכרעת, אך סוריאנו דרש בכל פעם שינויים נוספים ב"שיטת סלמי", עד שלבסוף סורב. בעקבות זאת הגיש את תביעתו.

במידה והתביעה תידון, מתבקש בית-המשפט לחייב את סוריאנו ובומבך בהוצאות משפט עונשיות, וזאת "בשים לב לפועלם המתמשך בהגשת תביעות השתקה, בשימוש לרעה בהליכי משפט, בהפגנת בריונות משפטית וציבורית כלפי עיתונאים וכלי תקשורת ועוד"

ככל שהתביעה לא תסולק על הסף, "העין השביעית" מבקשת מבית המשפט לעכב את ההליך עד לבירור המחלוקת בין סוריאנו לדרוקר בתביעה הראשונה, שכן חלק מהטענות בשתי התביעות חופפות. לחלופין, אם יוחלט לדון בתביעה, כתב ההגנה של "העין השביעית" מציין כי לנתבעים שמורות ההגנות בחוק איסור לשון הרע, הן בשל ההסתמכות בכתבות על כתבי בית-דין והן הגנות "אמת הפרסום" ותום לב.

במידה והתביעה תידון, מתבקש בית-המשפט לחייב את סוריאנו ובומבך בהוצאות משפט עונשיות, וזאת "בשים לב לפועלם המתמשך בהגשת תביעות השתקה, בשימוש לרעה בהליכי משפט, בהפגנת בריונות משפטית וציבורית כלפי עיתונאים וכלי תקשורת ועוד". כמו כן מתבקש בית-המשפט לשקול הוצאת צו חוסם נגד סוריאנו, שימנע ממנו להגיש "תביעות נוספות נגד כלי תקשורת ועיתונאים שונים העוסקים בסיקור עניינים משפטיים להם הוא צד ואין לגביהם מגבלות איסור פרסום".

כתב התשובה

בכתב תשובה שהגישו סוריאנו ובומבך דוחים התובעים את הטענה כי התביעה נגד "העין השביעית" היא תביעת השתקה. "פרק ה'השתקה' בכתב ההגנה, הוא אולי מעניין ומשכיל במעט את הקורא, אך אין לו רלוונטיות לנסיבות דנן, באשר אין מדובר בתביעת 'השתקה'", נכתב בכתב התשובה. לטענת סוריאנו ובומבך, התביעה לא השתיקה את "העין השביעית" אלא דווקא חוללה "אפקט ממריץ" לסיקור יתר של סוריאנו.

בנוסף, הם טוענים, "אין פערי כוח בין הצדדים", דהיינו - איש עסקים בינלאומי המקורב לנתניהו מחד ואתר חדשות עצמאי בעל תקציב של פחות ממיליון שקל בשנה מאידך. "גם אם קיים פער כלכלי בין הצדדים", נטען, "הרי שבידי הנתבעים 4-2 כוח מיוחד הנובע מכך שיש ביכולתם לכתוב כל אשר העולה על דעתם במסגרת אתר העין השביעית, ולהדהד את הדברים, אם בדרך של שיתוף פעולה עם אתרים דומים בחו"ל, ואם מכוח העובדה הפשוטה שמדובר באתר אינטרנטי הזוכה לבולטות מרשימה בחיפושי גוגל אודות מושאי הכתבות".

לגבי סכום התביעה, כ-420 אלף שקלים, טוענים סוריאנו ובומבך כי "אין מדובר בסכום תביעה 'מופרך'". כמו כן נטען כי התביעה אינה כוללת טענות סרק.

בנוסף כוללים סוריאנו ובומבך בכתב התשובה שלהם האשמה כי "העין השביעית" מבצעת "בריונות רשת" כלפי סוריאנו, וזאת משום שהיא מדווחת באופן סדיר על ההליכים המשפטיים שיזם נגד עיתונאים וכלי תקשורת

אשר להסבר של "העין השביעית" כיצד ומדוע פורסמו המילים ה"מולבנות" מכתב ההגנה של דרוקר בתביעה הראשונה, סוריאנו ובומבך מציינים כי זו הפעם הראשונה ש"העין השביעית" מבהירה זאת ומביעים תמיהה מדוע לא הוסבר העניין קודם לכן. "ברור מעל כל ספק שטענה זו (ה'המרה' מפורמט אחד לאחר) הומצאה יש מאין לצורך כתב ההגנה בהעדר כל טענה אמיתית והגיונית אחרת", טוענים באופן שגוי סוריאנו ובומבך ובהמשך שבים וטוענים באופן כוזב כי ב"עין השביעית" "הוסיפו מילים שלא היו כתובות באותו קובץ של כתב הגנה".

בנוסף כוללים סוריאנו ובומבך בכתב התשובה שלהם האשמה כי "העין השביעית" מבצעת "בריונות רשת" כלפי סוריאנו, וזאת משום שהיא מדווחת באופן סדיר על ההליכים המשפטיים שיזם נגד עיתונאים וכלי תקשורת.

חלק אחר מכתב התשובה מוקדש לתיאוריית קשר לפיה "העין השביעית", דרוקר, אתר תחקירים אמריקאי ומשרד עורכי דין מקליפורניה חברו להם יחד כדי לשרת את האינטרס הפוליטי של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. סוריאנו ובומבך לא מצרפים לכתב התשובה ראיה לטענותיהם אך כותבים כי מדובר ב"צירוף מקרים נדיר".

סוריאנו ובומבך מתייחסים לאתר התחקירים העצמאי "פורנזיק ניוז", שפרסם כמה דיווחים על סוריאנו. לפי כתב התשובה, האתר הוקם באפריל השנה על ידי שני צעירים שעבדו קודם לכן במשרד עורכי-הדין Stris & Maher LLP. משרד עורכי דין זה, "בצירוף נסיבות גם הוא נדיר", טוענים סוריאנו ובומבך, "סיפק אותה עת (ואף קודם לכן) שירותים משפטיים למר אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר ולשותפו העסקי ג'פרי אפסטיין (שהתאבד לאחרונה לאחר חשיפת עברו כפדופיל)".

לפי כתב התשובה, "לסוריאנו נודע באותם ימים, כי דרוקר חבר לאהוד ברק, וכי התקיים ביניהם שיתוף פעולה שתכליתו לגרום לנזק מקסימלי לרה"מ בנימין נתניהו, ובין היתר גם באמצעות 'חשיפת קשריו העסקיים', כביכול, עם סוריאנו. דרוקר השיג תמיכה מאהוד ברק לקמפיין שלו נגד נתניהו וסוריאנו, ואילו אהוד ברק נהנה פוליטית מכך שדרוקר מטפל באופן קבוע בענייני סוריאנו/נתניהו.

"ברקע דברים אלה, יש לזכור שהדמות הפוליטית היחידה שהתייחס וניצל את אותו פרסום ביזארי שפרסם דרוקר (עניין התצהיר המפוקפק של בעל חברת התקנות ציוד האזנה מתוחכם, מר דורון סטמפלר) היה דווקא מר אהוד ברק, אשר פרסם מיד למחרת שידור כתבתו של דרוקר בחדשות 13, סרטון שערך וביקש להפיץ ברבים בעניין אותו פרסום מכפיש של דרוקר נגד סוריאנו ונתניהו. משהוזהר מר ברק כי הוא עלול להיתבע על כך תביעת דיבה, מיד הוריד סרטון זה מהרשת ופרסם התנצלות פומבית בכתב". יצוין כי ברק לא התנצל על הפרסום של דרוקר אלא על כך שייחס אותו באופן לא נכון.

מלבד כל זאת דוחים סוריאנו ובומבך את טענות "העין השביעית" בדבר עיכוב הדיון בתביעה זו עד להכרעת התביעה הראשונה נגד דרוקר, וכן בדבר ההגנות העומדות לזכות "העין השביעית" על פי חוק איסור לשון הרע. אשר לבקשה של "העין השביעית" לקבל מבית-המשפט צו האוסר על סוריאנו להגיש עוד תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת. "ואולי זה אך אירוני, שכתב הגנה אשר מתאונן לכל אורכו על 'השתקה', מסתיים לו בבקשה לחסום את פיו של סוריאנו", מסכם כתב התשובה. יצוין כי פירושו של צו חוסם הוא הגבלה על הגשת תביעות.

32058-05-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.13MB)

להורדת הקובץ (PDF, 827KB)