פסק-דין שנתן ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב לא קיבל את תביעתו של וולטר סוריאנו למחוק את כל הפרסומים על אודותיו מאתר "העין השביעית". למעשה, דרישה זו יצאה מכלל דיון על-ידי השופטת תמר אברהמי עוד בשלב מקדמי של התביעה, שצומצמה כך שתעסוק רק בחובת הרישום של דף אחד באתר "העין השביעית" המרכז קישורים למסמכי מקור.

גם אם סוריאנו לא קיבל את מבוקשו, לפסיקה עלולות להיות השלכות מכבידות על חופש העיתונות ועל פומביות המשפט.

בדצמבר 2019 דרש סוריאנו כי בית-המשפט יצהיר שכלל הפרסומים על אודותיו באתר "העין השביעית" פוגעים בפרטיותו. דרישה זו לא נענתה. סוריאנו דרש גם כי בית-המשפט יורה ל"העין השביעית" להסיר כל הפרסומים על אודותיו. גם דרישה זו לא נענתה. סוריאנו דרש גם כי בית-המשפט יורה ל"העין השביעית" להסיר את כל הקישורים לכתבי בית דין הנוגעים לו, וישלם לו הוצאות בגין הגשת התביעה. גם דרישה זו, כמו קודמותיה, לא נענתה ע"י בית-המשפט.

פסק הדין שניתן בסופו של דבר חייב את אתר "העין השביעית" לרשום כמאגר מידע דף בודד באתר, במדור המרכז מסמכי מקור, ובו מסמכים משפטיים הנוגעים לסוריאנו אשר רובם ממילא מופיעים בעמודים אחרים באתר. השופטת הורתה להסיר את הדף עד לרישומו. לא ניתן צו להוצאות.

לסוריאנו, איש עסקים בתחום המודיעין הפרטי, שהוצג על-ידי עורך-דינו אילן בומבך כידידו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, סכסוך משפטי קודם נגד "העין השביעית" בטענות להוצאת דיבה. בתביעה הנוכחית טען סוריאנו לפגיעה בפרטיותו ולנזקים ב"היקפים וממדים אסטרונומיים וחסרי תקדים" כתוצאה מהפרסומים באתר על אודותיו. בתגובה טענה בין היתר "העין השביעית", באמצעות בא-כוחה עו"ד אלעד מן, כי הפרסומים על סוריאנו עסקו בהליכים משפטיים פומביים שאין עליהם כל חיסיון, כך שאין כאן כל עניין הפוגע בפרטיותו, ובנוסף יש בהם עניין רב לציבור.

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

כבר בסופו של הדיון הראשון בתיק נדחתה בפועל דרישתו הכוללנית של סוריאנו, ונקבע כי הדיון יוגבל אך ורק לריכוז של מסמכי מקור הקשורים לסוריאנו המתפרסמים בעמוד ייעודי במדור "הגנזך" של "העין השביעית". סוריאנו טען כי מדובר ב"מאגר מידע" שאותו יש לרשום בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. "העין השביעית" טענה כי לא מדובר כלל במאגר מידע וכי כל טענה שכזו סותרת את תכליות חוק הגנת הפרטיות, חופש העיתונות ועקרונות פומביות הדיון.

השופטת תמר אברהמי מבית-משפט המחוזי בת"א-יפו קיבלה את טענת סוריאנו בנוגע לדף העוסק בסוריאנו במדור ה"גנזך" וחייבה את "העין השביעית" להסירו עד לרישומו ברשות להגנת הפרטיות, ככל שהוא כולל קישורים למסמכים משפטיים שהם כתבי טענות או פרוטוקולים.

הקליניקה למניעת תביעות השתקה, שביקשה להצטרף להליך כידידת בית-המשפט, טענה כי עמוד "הגנזך" אינו עומד בהגדרות מאגר המידע בחוק הגנת הפרטיות. בנוסף ביקשה הקליניקה להתריע מפני השלכות אימוץ עמדת הרשות להגנת הפרטיות שהוגשה בהליך על העיתונות בישראל. אולם השופטת אברהמי קבעה כי בשל השיהוי בהגשת הבקשה של הקליניקה לא ניתן להידרש אליה.

בשל פסילת העמדה הנ"ל, קבעה השופטת כי העמוד במדור "הגנזך" המוקדש לסוריאנו אכן מכיל "מידע", כפי שהוא מוגדר בחוק הגנת הפרטיות, וכי הוא מאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות. מכאן פנתה השופטת אברהמי לשאלה האם מדובר במאגר הטעון רישום.

סוריאנו טען בתביעתו כי החתום לעיל ניצל לרעה את היתר העיון הכללי שקיבל מהנהלת בתי-המשפט לצורך שימוש במערכת נט המשפט וזאת כדי לאגור עליו חומרים. סוריאנו אף טען כי הדבר נעשה תוך ניגוד עניינים בשל היותו של החתום לעיל אחד מהנתבעים בתביעת הדיבה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית". כבר בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הוסכם שלא מתבקש כל סעד בנושא זה, אך השופטת אברהמי מתייחסת לכך בפסק-דינה.

ביהמ"ש: "ברמה העובדתית והמעשית, תיקי בתי משפט כיום אינם בבחינת מידע העומד לעיון הרבים"

השופטת אברהמי מציינת כי בעמדת הרשות להגנת הפרטיות צוין כי "ספק אם" העלאה גורפת ומרוכזת של כתבי טענות ופרוטוקולים למדור "הגנזך" היא שימוש בהתאם למטרה לשמה נמסר המידע, ומוסיפה: "לא בכדי ציינה הרשות אמירה מסויגת בלבד. לא הובאה לעניין זה תשתית של ממש והוא לא לובן". ממילא, כותבת השופטת, אין קשר ישיר בין השימוש בהיתר העיון לבין שאלת חובת רישום מאגר המידע.

"העין השביעית" טענה כי אין צורך לרשום את עמוד ה"גנזך" וזאת בין היתר על סמך סעיף 8(ד) בחוק הגנת הפרטיות הקובע כי אין חובת רישום "על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין".

השופטת אברהמי דחתה עמדה זו, משום שבמדור היו גם כתבי טענות ופרוטוקולים של הליכים משפטיים. "ברמה העובדתית והמעשית, תיקי בתי משפט כיום אינם בבחינת מידע העומד לעיון הרבים", קבעה. "אדם שאינו צד לתיק בית משפט זקוק להיתר על מנת שיוכל לעיין בתיק בית משפט. עליו לפנות לשם כך בבקשה ולנמקה, גם אם בקצרה, והיתר עיון יכול להיות מותנה בתנאים".

"אין לכחד כי שאלת העיון בתיקי בית משפט מגלמת מתח והתנגשות עקרוניים בין זכויות יסוד", הוסיפה השופטת אברהמי בהמשך פסק דינה, אך הבהירה: "להבנתי, המקום לדיון המשמעותי בין זכויות וערכי יסוד איננו על דרך פרשנות הוראה העוסקת בחריג לכלל רישום מאגר מידע".

השופטת תמר אברהמי (צילום: אתר הרשות השופטת)

לפי השופטת אברהמי, "ככל שיש מקום לשינוי האיזונים" בין עיקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות, "בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות או בכלל, מקומו של שינוי כזה אינו על דרך של פרשנות סעיף 8(ד) לחוק הגנת הפרטיות בהקשר חובת רישום מאגר לפרסומים מתוך תיקי בתי משפט שאינם חסויים. זוהי דרך עקיפה שאינה נותנת מענה הולם לבחינה כזו".

כיוון שדחתה את החרגת עמוד הגנזך על סוריאנו לפי סעיף 8(ד) בחוק, מצאה השופטת אברהמי כי אין ברירה אלא לרשום את המאגר, כתנאי לפרסום מרוכז של הקישורים למסמכים האמורים.

"נכון הוא שיש מגמה של צמצום חובת הרישום", העירה השופטת אברהמי. "כמו כן, הרשות להגנת הפרטיות ציינה כי במסגרת סדרי העדיפויות, היא 'ככלל אינה נוהגת ליזום פעולות אכיפה שעיקרן אכיפת החובה לרישום מאגרי מידע, בפני עצמה' אלא מתמקדת באכיפת החובות המהותיות המוטלות על בעלי מאגרי מידע. הרשות הוסיפה כי ככל שבמסגרת הליך אכיפה שנפתח בחשד להפרת הוראות אחרות בחוק הגנת הפרטיות נמצא כי הגוף המפוקח לא קיים את חובת רישום מאגרי המידע, כי אז 'תיקבע הפרה גם בעניין זה'.

"עוד ערה אני לטענה שהעמוד בו עסקינן כולל מסמכים שחלק ניכר מהם נמצא ממילא בעמודים אחרים של אותו אתר (ואין על הפרק סעד של הסרתם מעמודים אלה). התקיפה אינה עוסקת בעצם העלאת מסמכים לאתר אלא בריכוזם במדור מסוים".

לפי השופטת אברהמי ה"רווח", כלשונה, שיכול להיגרם מקביעת חובת רישום של עמוד "הגנזך" המוקדש לסוריאנו, ועמוד זה בלבד, הוא "מוגבל". "אף מקובל עלי כי דיון בשאלת חובת רישום מאגר מידע אינו דרך המלך לדיון בטענות התובע כלפי הנתבעת", הוסיפה השופטת. "עם כל זאת, כל זמן שהדין קובע חובה מסוימת, יש לקיימה".

לפיכך, קבעה השופטת אברהמי, כי "אם וככל שהמדור בעניינו של התובע כולל גם מסמכים מתיקי בתי משפט הנמצאים בידי הנתבעת ולא פורסמו לרבים או הועמדו לעיון הרבים על פי סמכות כדין קודם לכך שנכללו בו, הרי שהוא אינו יכול להיות מוחזק או מנוהל, וממילא יש להסירו עד שתתקיים אחת האפשרויות המפורטות בסעיף 8(א) לחוק".

בכוונת "העין השביעית" להגיש בקשת רישום למדור "הגנזך", ולהעלות מחדש את התכנים בהקדם האפשרי. כמו כן, ב"עין השביעית" בוחנים את פסק-הדין ואת האפשרות לערער עליו.

סוריאנו, ישראלי החי בבריטניה ומנהל משם עסקים חובקי עולם, הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר זה.

9333-12-19

להורדת הקובץ (PDF, 709KB)