קרוב לשנתיים לאחר הגשתה, התקיים הדיון הראשון בתביעת הדיבה שהגיש איש העסקים וולטר סוריאנו נגד העיתונאי רביב דרוקר. הדיון, שהתקיים ביום רביעי (15.1), היה גם הדיון הראשון בתביעה נוספת שהגיש סוריאנו, נגד דרוקר ונגד אתר "העין השביעית", זאת בשל דיווח ב"עין השביעית" על כתב ההגנה של דרוקר בתביעה הראשונה.

לאורך הדיון הבליט השופט אילן רונן את הקשיים העומדים בפני התובע, ואף דחה שתיים מבקשותיו והציע לו לסגת מאחת התביעות נגד דרוקר, אך נראה כי סוריאנו, שמיוצג על-ידי עו"ד אילן בומבך, נחוש לנהל את כל התביעות עד תומן. הן בא-כוח דרוקר עו"ד דורון קול והן בא-כוח "העין השביעית" עו"ד אלעד מן טענו כי התביעות של סוריאנו הן תביעות השתקה וכי אופן ניהול ההליכים המשפטיים נועד להטריד את הנתבעים, להכביד עליהם ולהרתיע אותם ואחרים מלסקר את סוריאנו.

סוריאנו, אזרח ישראלי המתגורר בבריטניה, הוא איש עסקים בתחום המודיעין הפרטי, שהוצג על-ידי עורך-דינו בומבך כידידו של ראש הממשלה נתניהו. מאז תחילת 2018 הגיש סוריאנו ארבע תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת בישראל שדיווחו על אודותיו, ותביעה נוספת, חמישית, בגין פגיעה בפרטיות. בנוסף פעל סוריאנו למניעת פרסומים על אודותיו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, והגיש תביעה באירלנד נגד חברת טוויטר העולמית בשל ציוצים שהזכירו אותו.

התביעה שהגיש סוריאנו באמצעות עו"ד בומבך נגד עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר, בגין דברים שאמר בראיון לגלי צה"ל, הופנתה נגד דרוקר אישית ולא נגד חדשות 13 או גלי צה"ל. בתביעה, שהוגשה בפברואר 2018, דורש סוריאנו פיצוי בסך חצי מיליון שקל מדרוקר משום שאישר, בתשובה לפניית המראיינת יעל דן, כי סוריאנו הוא מי שבמשטרה מתדרכים כי אליו התכוון המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך כשאמר בראיון לאילנה דיין כי נערכו מעקבים אחרי קציני משטרה שחקרו את נתניהו.

דרוקר טוען להגנתו בין היתר, באמצעות עו"ד קול, כי בראיון דווקא שלל את האפשרות כי סוריאנו אכן אחראי למעקבים הנטענים. התביעה של סוריאנו נגדו, טען, היא תביעת השתקה שנועדה לסתום את פיו תוך פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

לאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר, סוריאנו תבע גם את אתר "העין השביעית", את החתום לעיל ואת עורך האתר שוקי טאוסיג. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה. בהמשך הצטרף גם עו"ד בומבך עצמו כתובע בתביעה, זאת בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בו הביע טאוסיג מחאה על טענותיו הכוזבות של בומבך; ובעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" ופירט את טענותיו הכוזבות של בומבך בשירות לקוחו. סכום התביעה הועמד על 580 אלף שקל.

בתשובה לתביעה זו השיבה "העין השביעית", באמצעות עו"ד אלעד מן, כי יש לסלק על הסף את התביעה ולחילופין לעכב את הדיון בה או לדחות אותה לגופה, תוך הטלת הוצאות מוגדלות על סוריאנו ובומבך בשל "הפגנת בריונות משפטית". לאחרונה הגיש סוריאנו, שוב באמצעות עו"ד בומבך, תביעה נוספת נגד "העין השביעית", הפעם בטענה לפגיעה בפרטיות, ודרש למחוק את כל הפרסומים על אודותיו ב"עין השביעית".

סוריאנו עצמו לא הגיע לדיון, זאת לאחר שיומיים לפני המועד הגיש בקשה לפטור אותו מהתייצבות בשל "פגישה עסקית חשובה". בית-המשפט נענה לבקשה ובעקבות זאת גם דרוקר ביקש - וקיבל - פטור מנוכחות בדיון.

"שום דבר טוב לא ייצא מהתיק הזה לתובע"

בפתח הדיון בתביעה נגד דרוקר התעניין השופט רונן אצל עו"ד בומבך מה תהא מבחינת מרשו פשרה סבירה. עו"ד בומבך טען כי יש "סכומי כסף אדירים של נזקים שנגרמו" לסוריאנו מדברי דרוקר. השופט חזר על השאלה ועו"ד בומבך חזר על התשובה. בשלב זה השופט נאנח, הורה לקלדנית להתחיל ברישום הפרוטוקול ושאל את עו"ד בומבך היכן בדיוק דברי הדיבה שדרוקר אמר על סוריאנו.

לאחר שעו"ד בומבך ציטט מהראיון שהעניק דרוקר בגלי-צה"ל אמר השופט רונן: "כאשר אנחנו מסתכלים על הראיון בכללותו דומני שהנתבע [דרוקר] דווקא מותח ביקורת על חוקרי המשטרה, ליתר דיוק על מפכ"ל המשטרה, על הדברים שהוא אמר, ואומר שהוא עצמו אינו מוצא ראיות לייחס את הדברים הללו לתובע [סוריאנו]. האם כאשר מסתכלים על הראיון בשלמותו אין הדבר מפחית מעוצמת הטענה? האם לא ניתן לומר שהוא לא מייחס אלא להיפך, הוא מייחס לתובע ששילבו אותו באמירות לא נכונות?".

עו"ד בומבך השיב בשלילה מוחלטת והסביר כי עם כל הכבוד לעמדתו המוצהרת של דרוקר (עליו אמר בהמשך הדיון כי הוא "חורך את המסך"), המאזין הסביר שישמע כי המפכ"ל מייחס את המעקב לסוריאנו - יעדיף להאמין למפכ"ל. "השם מעולם לא עלה לאוויר העולם, אף אחד לא העז, בוודאי לא בשידור רדיו, זה מה שגרם להתרת דמו ולכך שכולם עסקו בסוריאנו", הדגיש עו"ד בומבך. הוא הוסיף וטען כי דרוקר שחרר את סוריאנו "לגוב הארי התקשורתי".

השופט רונן שאל את עו"ד בומבך האם אי אפשר לראות בדברי דרוקר משום הבעת דעה, ונענה בשלילה מוחלטת.

בשלב זה פנה השופט רונן לעו"ד קול, בא-כוחו של דרוקר, ושאל האם העיתונאי אכן מתכוון להציג ראיות כי המפכ"ל התייחס לסוריאנו, ובכך לנסות ליהנות מהגנת "אמת דיברתי". עו"ד קול השיב בחיוב, והציג כמה וכמה דוגמאות המחזקות לטענתו עמדה זו. בין היתר ציטט עו"ד קול תגובה של עו"ד בומבך עצמו לדיווח ששודר בכאן 11 שעות ספורות אחרי הראיון של דרוקר: "הדברים הללו מופרכים ושקריים, נשקול להגיש תביעות נגד מפיצי המידע ובהם אנשי מערכת האכיפה". "בזמן אמת", טען עו"ד קול, "בא-כוח התובע חשב שמי שמפיץ את המידע זה אנשי מערכת האכיפה".

השופט רונן שב ופנה לעו"ד בומבך, ואמר לו כך: "אני לא בטוח בכלל שכשקוראים את כל התמליל של הראיון יש לשון הרע, וכאשר קוראים את לשון הרע אני לא בטוח שלא עומדת לנתבע הגנה. מה שאני כן בטוח, זה ששום דבר טוב לא ייצא מהתיק הזה לתובע".

השופט רונן המשיך ואמר לעו"ד בומבך: "הרי בתיק הזה אדוני בוודאי לא מבקש שאקבע האם התובע עוקב או לא עוקב אחר חוקרי ראש הממשלה. זה לא התיק הזה, ואני לא אקבע את זה. והרי זה מה שמפריע לו. אם הוא עוקב אחרי אנשים אחרים וזו העבודה שלו, שיהיה בריא. אז מה טוב ייצא מהתיק הזה? אני לא נכנס לא לכיסו של מר סוריאנו ולא לכיסו של מר דרוקר אבל נדמה לי שמתוך מכלול הראיות, שהתובע לא מצפה להתעשר מהתיק הזה. אז מה אנחנו אמורים לברר פה? אם צריך להבהיר, כמו שהובהר, יובהר שוב שאין שום סיבה לחשוב שהתובע עקב אחרי חוקרי משטרה. אפשר להבהיר את זה עוד פעם, אבל מעבר לזה אני מצפה לראות מה טוב יצא לתובע מהתיק הזה?".

עו"ד בומבך לא השתכנע. "בהיכרותי את בית המשפט, בתיק כזה אין מצב שלא יקבע שלא היה פה לשון הרע ואפילו לשון הרע חמורה", אמר, ובתשובה הגיב השופט רונן: "אדוני מכיר את בית המשפט יותר טוב ממני". עו"ד בומבך המשיך וטען כי דמו של סוריאנו הותר וכי הוא נזרק ל"גוב האריות הציבורי". לדבריו, הטענה כי לא ישתלם לסוריאנו לתבוע בגין הדיבה מקוממת, שכן זהו מעין מתן פרס לבריונות של הנתבע.

השופט רונן שב ופנה לעו"ד בומבך בניסיון לגרום לו להכיר בקשיים שבניהול התביעה. "אני לא אנסה לשכנע את אדוני כי אני לא משוכנע בעצמי בתוצאות של ההליך הזה", אמר, "אבל אדוני ודאי יודע שאנחנו לא נמצאים רק במבחן האובייקטיבי גרידא, אנחנו נמצאים במתח בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי ואנחנו רוצים לאזן, ואי אפשר לתת את כל המשקל לזכות לשם טוב ואני יוצא מנקודת הנחה שהתחושה של התובע אמיתית. אני מאמין לו, אבל זה לא מספיק. יש ראיון, יש עניין בעל חשיבות ציבורית.

"בשלב הראשון, עוד לפני ההגנות, אני לא בטוח שבמתח הזה בין לשון הרע לבין חופש הביטוי, כפות המאזנים לא צריכות לזוז דווקא לחופש הביטוי. אבל מה ייצא? הסוסים כבר ברחו מהאורווה, השם שלו כבר בגוגל. כסף זה לא התיק הזה. אפשר להבהיר את הדברים שוב, אבל אני מתקשה לראות מה יועל הבירור בתיק הזה לתובע. נניח שהתביעה תתקבל, אדוני יודע מה פסיקת הפיצויים. אין תחשיבי נזק, אנחנו נמצאים בפיצוי הסטטוטורי, אדוני מוזמן לבדוק בפסיקה ויראה...".

"אני אפנה לתיקים שאני הייתי מעורב בהם", העיר עו"ד בומבך ועל כך השיב השופט רונן: "אולי כדאי שאדוני יפנה לתיקים שאני הייתי מעורב בהם". השופט הוסיף: "אדוני יסתכל על הסכומים שנפסקים גם כשמתקבלות הטענות, אדוני ישאל את עצמו האם כל הקלחת הזו מוצדקת?".

עו"ד בומבך לא התייחס ישירות לשאלת השופט רונן ובמקום זאת העדיף להעיר על תקתוקי המקלדת של החתום לעיל. "מעניין איך יסקרו את זה ב'עין השביעית'", אמר. "שיתקתקו", השיב השופט, "הדיון פה פומבי".

לנוכח ההתעקשות של עו"ד בומבך לנהל את התיק, ניגש השופט רונן לסוגיה הראשונה - בקשה של סוריאנו למחוק כמה סעיפים מכתב ההגנה של דרוקר, אותם סעיפים שהציטוט שלהם הוליד את התביעה השנייה, נגד דרוקר ו"העין השביעית". השופט רונן דחה את הבקשה. "האפשרות למחיקת סעיפים מתייחסת למקרים חריגים", קבע. "אינני מוצא בסעיפים נשוא הבקשה משום אמירות מבישות או מפריעות אשר מצדיקות צעד קיצוני שכזה".

בהמשך דן השופט בבקשה נוספת של סוריאנו, לחייב את דרוקר להשיב על עשרות שאלות שהועברו אליו במסגרת ההליכים המקדמיים ולספק עוד מסמכים ופרטים. הבקשה כבר נדחתה, אך סוריאנו ביקש מהשופט לעיין מחדש בבקשה. "ראיתי את הבקשה לעיון חוזר", העיר השופט רונן. "הבקשה כפי שנוסחה, עם כל כך הרבה שאלות שאני לא מבין מה להן ולמחלוקות שאני צריך להכריע בהן, זו בקשה שאני לא יכול לקבל, זו בקשה שמעלה את החשש שנועדה להכביד יותר מאשר לברר את העובדות. אני מתקשה לאות פה הצדקה לעיון חוזר. בעניין של גילוי מסמכים, פה אני יותר גמיש. המשחק בקלפים פתוחים ובוודאי שכל מסמך רלוונטי יועבר, אבל לעניין הבקשה עצמה יש קושי".

עו"ד בומבך ניסה להסביר לשופט מדוע יש בכל זאת צורך לעיין מחדש בהחלטתו הקודמת אבל השופט אמר "באופן כללי אין לי ספק שאדוני אדם רציני והטענות שלו רציניות אבל בעניין ההליכים המוקדמים הבקשה, כפי שהועברה, לא הועברה בצורה ראויה וממוקדת".

טרם דחה השופט רונן את הבקשה לעיון חוזר העניק לעו"ד קול, בא-כוחו של דרוקר, את זכות הדיבור. "התביעה הזו, כמו שאני חושב שברור לכל מי שיושב פה, היא תביעת השתקה", אמר עו"ד קול. "לא", העיר השופט, "לי זה לא ברור". "לנו זה ברור", אמר עו"ד קול. "אין שום רצון לברר את העובדות. ההתנהלות בהגשת תביעה נוספת ובהגשת בקשה למחיקת סעיפים ובקשה מופרכת באורכה לגילוי מסמכים - כל אלה מלמדים שהתובע לא באמת רוצה לברר את השאלה שבמחלוקת אלא המטרה של התובע היא להטריד את הנתבע".

השופט קבע מועד להגשת תצהירים של הצדדים ופנה לנהל את התביעה השנייה, נגד דרוקר ו"העין השביעית".

"נופך מעין תקדימי"

גם בהליך זה הציג השופט רונן בפני עו"ד בומבך את הקשיים הצפויים לו. תחילה ביקש להבין מדוע בכלל נכלל דרוקר בתביעה שנוגעת לפרסומים שבוצעו על ידי "העין השביעית", וזאת על רקע בקשה של דרוקר לסלק על הסף את התביעה נגדו.

עו"ד בומבך טען כי דרוקר הזין את "העין השביעית" והחתום לעיל בפרטי מידע שלא הופיעו בכתב ההגנה המקורי (טענה שגויה שנובעת מטעות טכנית במערכת נט-המשפט, כפי שהוסבר בכתב ההגנה של "העין השביעית"). השופט הגיב כך:

"הוגשה בקשה לסילוק כלפי הנתבע 1 [דרוקר] ויכולתי לתת החלטה אבל חשבתי שנכון יותר לעמוד מול אדוני ולהגיד לו שאני רואה קושי", אמר השופט רונן לעו"ד בומבך. "התביעה הראשונה [נגד דרוקר בלבד, בשל הראיון לגל"צ; א"פ] זו תביעה שצריך לברר, אולי גם תתקבל. אבל התביעה הזו כלפי הנתבע 1 נדמה לי שהיא לא צריכה להתברר. אנחנו לא צריכים לברר מי היה המקור ומה הביא את הנתבעים לכתוב את הכתבה כפי שכתבו. לא נראה לי שיש מקום לברר את האחריות של הנתבע 1 לפרסומים שעשו הנתבעים 2-4 ["העין השביעית", טאוסיג והחתום לעיל] ואני מציע לאדוני לא לעמוד על התביעה. כמובן שהצעה זו ניתנת בלי לתת אינדיקציה לתוצאה הסופית, אך בשים לב לכך שתלויה ועומדת בקשה לסילוק על הסף כלפי נתבע 1".

עו"ד בומבך לא קיבל את הצעת בית-המשפט והבהיר כי אין בכוונת מרשו לסגת גם מהתביעה השנייה נגד דרוקר. בא-כוחו של דרוקר, עו"ד קול, טען כי הכללתו של דרוקר בתביעה נגד "העין השביעית" נועדה להלך עליו אימים. לדברי עו"ד קול, ממילא אין כל בסיס לטענה של סוריאנו בדבר הזנת "העין השביעית" במידע שלא הופיע בכתב ההגנה המקורי כדי שזה יתפרסם בכתבה על אודותיו. אמנם בשל תקלה טכנית, בעותק הפי.די.אף של כתב ההגנה שהופיע במערכת נט-המשפט מילים בודדות הולבנו, הסביר עו"ד קול, אולם בפעולה פשוטה של העתק הדבק ניתן היה לחשוף אותן, מה גם שעותק קשיח של כתב ההגנה, כולל כל אותן מילים בודדות, נשלח למשרדו של עו"ד בומבך עם הגשת כתב ההגנה לבית-המשפט.

בשלב זה זומן החתום לעיל לדוכן העדים ונשאל האם היו מקורות נוספים זולת כתבי הטענות בתביעה הראשונה טרם פרסום הכתבות. "את הכתבה הכנתי אחרי שראיתי בנט המשפט את כתב ההגנה ורק את כתב ההגנה", השיב החתום לעיל.

השופט רונן פנה אל עו"ד בומבך והתעניין לגבי תחשיבי הנזק הנטען. עו"ד בומבך טען ל"נזק הרבה יותר גדול" מאשר 580 אלף השקלים שהוא תובע כפיצוי, אמר שהוא יוכל להציג תחשיב אך הוסיף כי לפי הפסיקה אינו חייב לעשות זאת. בהמשך נשאל עו"ד בומבך מה בדיוק בכתבות של "העין השביעית" שבגינם תבע מהווה לשון הרע. בומבך השיב כי המילים "סחר בנשק", שנכתבו בעקבות התיאור בכתב ההגנה של מעורבותו של סוריאנו במכירת מסוק לצבא גיאורגיה, פגעו קשה בתדמיתו של סוריאנו. כמו כן שב וטען כי "העין השביעית" הוסיפה ביטויים שלא נכללו בכתב ההגנה המקורי וכי כל המכלול מהווה לשון הרע.

"אם אדוני יימצא שאכן הביטויים הללו נמצאים בעותק שהוגש בתיק הקודם", אמר השופט רונן, "אז אולי התביעה בתיק הקודם שרירה וקיימת אבל אז אולי נתבעים 2-4 לא עשו את מה שאדוני מייחס להם?". עו"ד בומבך השיב בשלילה. "אני ער לנופך המעין תקדימי", הודה עו"ד בומבך, "אני מודע לכך שזו לא תביעה שגרתית בסל התביעות הרגיל שאנחנו רגילים לראות ואני ערוך להתמודד עם השאלות של אדוני". בתשובה הדגיש השופט רונן כי כל רצונו הוא להציג בפני הצדדים את הקשיים אך הוא עדיין אינו מכריע במחלוקות.

בהמשך העיר השופט כי ממילא לכתבי בית דין יש הגנה כמעט אבסולוטית בחוק לשון הרע, ועל כך השיב עו"ד בומבך כי יש הגנה כל עוד מדובר ב"דין וחשבון נכון והוגן". "אם אנחנו רוצים לצקת תוכן ממשי במילים האלה", טען עו"ד בומבך, "קודם כל תפנה לקבל תגובה. זה משהו שאני מבקש שייקבע כאן. לפני שאתה משחיר את פניו, לפני שזה הופך לכותרת שלך, גם לעיתונאי יש חובת זהירות שהוא מפר אותה".

השופט רונן המשיך והקשה על עו"ד בומבך ביחס להחלטתו להצטרף לתביעת סוריאנו ולתבוע את עורך "העין השביעית" טאוסיג בגין דברים שאמר בראיון משותף עמו ברדיו. "אני מעיין בתמליל אותו ראיון", אמר השופט רונן. "אני רואה שאדוני בדברים שאמר מייחס ועושה שימוש בביטוי 'שקר' כשהוא מתייחס לנתבעים 2-4. אז עומד מול אדוני באותו ראיון אדם שכלפיו נאמר שהוא משתמש בדברי שקר ומגיב ואומר שהפוך הדבר, ודווקא זה שמאשים אותו בשקר הוא השקרן. כיצד הדבר יכול להוות לשון הרע? האם אדוני ציפה שהצד השני יאמר אדוני צודק?".

עו"ד בומבך השיב כי לא היה תובע אך ורק על הדברים שנאמרו עליו בראיון, אולם לאחר הראיון השתמשו ב"עין השביעית" "בכוח האדיר שעומד לרשותם" ואשר לא עומד לרשות בומבך, ופרסמו באתר ידיעה שבה הוצג לקוראים "שירות לציבור: טענותיו של עורך-הדין אילן בומבך – ולצדן האמת". "לעורך דין אין הרבה נכסים, אבל הנכס העיקרי שיש לו זה להיות קצין בית משפט ולא להטעות אף אחד", אמר עו"ד בומבך. יחד עם זאת הוסיף כי אם תהיה פשרה בתיק מצד סוריאנו, "אני מבטיח שאני לא אהיה אבן הנגף".

"נער הפוסטר של תביעות השתקה"

בשלב זה, אחרי כשעה וארבעים דקות, קיבל בא-כוח "העין השביעית" עו"ד אלעד מן את רשות הדיבור.

"קם אדם, יוצא לעמל יומו, מסקר סיקור עיתונאי של הליכים משפטיים ולפתע החרב מתהפכת מעל ראשו במובן הכי פשוט שאם ימשיך לסקר יהפוך ליריב מר של המסוקר", אמר עו"ד מן. בא-כוח "העין השביעית" הציג בפני בית-המשפט את העובדה כי מעבר לתביעה שבה הוא דן, סוריאנו, כאמור, פתח לאחרונה בהליך משפטי נוסף בבית-המשפט המחוזי שבו הוא דורש לקבל צו להסרה גורפת של כל הפרסומים על אודותיו מאתר "העין השביעית".

"עושה רושם שמבול ההליכים הזה, גם נגד 'העין השביעית' וגם נגד אחרים, הוא לא מקרי, הוא מכוון והמטרה שלו היא לגמרי אחרת", אמר עו"ד מן. לדבריו, לו היה צריך לבחור ב"נער הפוסטר של תביעות ההשתקה בהא' הידיעה" היה משבץ את תמונתו של סוריאנו בהליך הזה.

השופט רונן ביקש מעו"ד מן להפנות אותו לסעיף בחוק המאפשר סילוק על הסף של תביעה כיוון שהיא תביעת השתקה. בהמשך הציע לפנות למחוקק בירושלים כדי שזה יחוקק חוק נגד תביעות השתקה.

השופט סיים את הדיון בקביעת מועדים להגשת תצהירים, הודיע כי אם "העין השביעית" חושבת שיש מקום לסלק על הסף את התביעה נגדה עליה להגיש בקשה נפרדת, והוסיף כי ייתן בהמשך החלטה על הבקשה של דרוקר לסלק על הסף את הכללתו בתביעה נגד "העין השביעית".

הדיון הבא נקבע לחודש יולי. עו"ד בומבך ביקש מהשופט לפטור את סוריאנו מלהגיע.

43260-02-18
32058-05-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 306KB)

להורדת הקובץ (PDF, 336KB)