איש העסקים וולטר סוריאנו מערער על פסק-הדין של בית-משפט השלום אשר דחה את תביעתו נגד "העין השביעית" וקבע כי היתה תביעה מופרכת בעליל, שנבעה ממניע זר – ניסיון להפעיל לחץ על האתר ועיתונאיו, להרתיע אותם מלפרסם ביקורת ולהשתיקם.

סוריאנו טוען כי פסק-דינו של השופט אילן רונן היה שגוי וקורא לבטלו, על שלל קביעות שנקבעו בו, עם דגש על הקביעה כי התביעה נגד "העין השביעית" היתה תביעת השתקה.

סוריאנו, ישראלי חרדי החי בבריטניה, עוסק בתחומי האבטחה והמודיעין ומקורב לפי עדות עורך דינו לראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנים האחרונות הגיש לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד לפחות ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר לאותה פרשה.​

התביעה הראשונה בסדרה הוגשה נגד דרוקר בתחילת 2018, אחרי שהעיתונאי אמר בראיון ליעל דן בגלי-צה"ל כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען בראיון ל"עובדה" שנעשו נגד חוקרי המשטרה בתיקיו הפליליים של נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל (התביעה נדחתה ולאחרונה ערער סוריאנו גם על כך).

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך מספר לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" כי "גורמים רבי כוח" שכרו אנשי מקצוע כדי לבלוש אחרי קציני המשטרה שעסקו בחקירת פרשיותיו הפליליות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פברואר 2018 (צילום מסך)

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך מספר לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" כי "גורמים רבי כוח" שכרו אנשי מקצוע כדי לבלוש אחרי קציני המשטרה שעסקו בחקירת פרשיותיו הפליליות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פברואר 2018 (צילום מסך)

לאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר, סוריאנו תבע גם את האתר, את החתום לעיל ואת עורך האתר שוקי טאוסיג, באמצעות עורכי-הדין בומבך ויריב רונן. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה. תביעה זו נגד דרוקר נדחתה על הסף וסוריאנו הגיש ערעור על כך למחוזי, שאף הוא נדחה, החלטה שגם עליה ביקש לערער סוריאנו, אך נדחה. בשל הליכים אלו הוטל על סוריאנו תשלום הוצאות מצטבר בסך 60 אלף שקל.

בהמשך, באופן יוצא דופן, הצטרף גם עו"ד בומבך עצמו כתובע בתביעה נגד "העין השביעית", זאת בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בתוכניתו של אראל סג"ל ברדיו 103FM, בו הביע טאוסיג מחאה על טענות שהטיח בו בומבך; ובעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" והתעמת עם עם טענותיו של בומבך בשירות לקוחו. סכום התביעה הועמד על 580 אלף שקל, 120 אלף שקלים מדרוקר (שהתביעה נגדו נדחתה על הסף, כאמור) ו-420 אלף שקלים מ"העין השביעית" ועיתונאיו.

בתשובה לתביעת סוריאנו ובומבך השיבו "העין השביעית" ועיתונאיה הנתבעים, באמצעות עו"ד אלעד מן, כי התביעה היא תביעת השתקה, חלק מסדרת תביעות שהגיש סוריאנו נגד עיתונאים וכלי תקשורת כדי להשתיק את הדיון ציבורי על אודותיו. "העין השביעית" טענתה להגנתה כי מדובר בפרסומים מוגנים על פי חוק לשון הרע משום שכל כולם דיווח על הליך משפטי, ומשום שהם אמיתיים ופורסמו בתום לב, ודרשה להטיל הוצאות מוגדלות על סוריאנו ובומבך בשל "הפגנת בריונות משפטית".

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

בחודש אוגוסט האחרון דחה השופט רונן את תביעת סוריאנו נגד "העין השביעית" תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על עצם הגשתה. השופט פסק כי אין באף אחד מהפרסומים של "העין השביעית" נגד סוריאנו, שבגינם הוגשה התביעה, כל לשון הרע, והוסיף כי גם לו היו מהווים הפרסומים הללו לשון הרע נגד סוריאנו, הרי שהם מוגנים בהגנות שונות שבחוק איסור לשון הרע, כולל הגנת הפרסום המותר והגנת תום הלב.

בנוסף דחה השופט רונן גם את הטענות של עו"ד בומבך נגד "העין השביעית", העורך טאוסיג והחתום לעיל, בנוגע לדברים שאמר לו טאוסיג בעימות הרדיופוני ביניהם ובנוגע לדיווח של החתום לעיל ב"עין השביעית" על הסילופים של בומבך בעימות זה.

פרק נפרד הקדיש השופט רונן לטענת "העין השביעית" ועיתונאיה כי התביעה שהוגשה נגדם היא תביעת השתקה. השופט רונן בחן את התנאים להגדרת תביעה כתביעת השתקה וקובע כי תביעת סוריאנו נגד "העין השביעית" עומדת בכולם: סכום התביעה, העניין הציבורי בפרסום ופערי הכוח שבין הצדדים. "המסקנה בלתי נמנעת", קבע השופט רונן לאחר ניתוח הראיות שהוצגו בפניו, "תביעת סוריאנו הינה תביעת השתקה".

בשל הקביעה כי היתה זו תביעת השתקה פסק השופט רונן כי סך ההוצאות יעמוד על 20% מסכום התביעה. סוריאנו חויב לשלם הוצאות בסך 74 אלף שקלים ועו"ד בומבך חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקלים נוספים.

סוריאנו: לא השתקתי

היום, (7.1), ביום האחרון שניתן היה להגיש ערעור על פסק-הדין של השלום, נקלט ערעורו של סוריאנו. עו"ד בומבך העדיף שלא לערער על דחיית התביעה האישית שלו ולהסתפק הפעם בייצוג המערער בלבד.

בערעורו טוען איש העסקים כי הפרסומים של אתר "העין השביעית", החתום לעיל ועורך האתר טאוסיג בעניינו אכן מהווים לשון הרע ואינם מוגנים בהגנות של חוק איסור לשון הרע שכן הם חרגו מהנכתב בכתב ההגנה המקורי של דרוקר.

סוריאנו טוען בין היתר כי השופט רונן שגה כשקבע כי אין לשון הרע בביטוי "פריצה למחשבים בשירות בעלי הון" שיוחס ב"עין השביעית" לחברה של סוריאנו. "עיון בטיעוני סוריאנו מעלה שאין בהם כל ניסיון להסביר את הבסיס לטענה שיש בביטויים אלו 'לשון הרע'", קבע השופט רונן. "[...] לא ברור כיצד ניתן לטעון שמתן שירותי אבטחה, כולל באמצעות מחשבים – 'האקינג', למי המכונים 'אוליגרכים' - טומנת בחובה פוטנציאל נזק כלשהו למי שעוסק בשירותי אבטחה, כפי שנטען ביחס לסוריאנו". סוריאנו טוען כי מדובר בטענה ל"עבירה פלילית".

מימין: עו"ד אילן בומבך יחד עם וולטר סוריאנו, בהפסקה בדיון בתביעות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר, 18.10.2022 (צילום: אורן פרסיקו)

שגיאה נוספת מצא סוריאנו בקביעה כי הפרסומים ב"עין השביעית" נהנים מהגנת "פרסום מותר", מתוקף העובדה כי מדובר בדיווח על הליך משפטי, המוחרג בחוק איסור לשון הרע ומקבל חסינות מוחלטת מתביעות, כל עוד היה "דין וחשבון נכון והוגן". השופט רונן קבע כי הגנת "פרסום מותר" "איננה מחייבת חזרה מילולית על מה שפורסם. [...] לא הדיוק המילולי נמצא ביסוד הגנה זו אלא שיקוף נכון והוגן של הדברים שכבר פורסמו". לטענת סוריאנו, הוכיח כי הנתבעים "הוציאו דברים מהקשרם, נתנו לכתב ההגנה ביטוי חד-צדדי ובלתי מאוזן, וכן הציגו את כתב ההגנה (ובמיוחד חלק מאוד מסוים בו) באור מאוד שלילי ביחס לסוריאנו".

סוריאנו מערער גם על החלטת השופט רונן כי הפרסומים חוסים תחת הגנת "תום הלב".

"לא מצאתי סיבה לקבוע שמי מהנתבעים התנהל שלא בתום לב בהקשר לפרסומים נשוא התביעה", פסק השופט רונן. "לא מצאתי שמי מהנתבעים לא האמין שהפרסומים משקפים כדבעי את טענות דרוקר בתביעה הראשונה, או שלא ננקטו אמצעים סבירים כדי לוודא שהפרסומים אכן משקפים את הטענות של דרוקר בתביעה הראשונה". לטענת סוריאנו, העובדה כי לא התבקש להגיב לדיווח על התביעה שלו וכתב ההגנה של דרוקר שומטת את הקרקע תחת הגנה זו, בניגוד לעמדת השופט כי לא היה צורך בבקשת תגובה במקרה זה.

"עוצמה וכוח אינם נגזרת חד מימדית של עסקים, הון עצמי, או רכוש", טוען סוריאנו

חלק הארי בטענות סוריאנו מוקדש לערעור על הקביעה כי התביעה שהגיש היתה תביעת השתקה. לדבריו, השופט רונן שגה בין היתר כשלקח בחשבון את סכום התביעה של סוריאנו יחד עם סכום התביעה שהגיש עו"ד בומבך כדי לקבוע שמדובר בסכום גבוה במיוחד. עוד טוען סוריאנו כי "טעה ביהמ"ש קמא בהתעלמו מן האמור בסעיף 79 לכתב התביעה המתוקן, שם נאמר כי פרסום שתי הכתבות גרם לסוריאנו נזק רב ומיוחד, בשל הארכיטקטורה של המרשתת בעידן הנוכחי". עם זאת, גם בערעור לא מפרט המערער דבר לגבי הנזקים שכביכול נגרמו לו בגין הכתבות.

סוריאנו טוען עוד כי השופט רונן שגה כשקבע כי ישנם "פערי כוחות" בין איש העסקים הבינלאומי לבין העמותה שמפעילה את "העין השביעית", כתב האתר ועורכו. לדבריו, הנתבעים לא חקרו אותו על יכולותיו הכלכליות, לא העידו על יכולותיהם שלהם ועל כן לא הוכיחו את פערי הכוחות, מציין סוריאנו בערעורו.

"עוצמה וכוח אינם נגזרת חד מימדית של עסקים, הון עצמי, או רכוש", טוען סוריאנו. "אמת המידה איננה כיסו הריק או העמוק של אמצעי התקשורת (עניין שלא הוכח כלל), אלא בעיקר שליטתו של אמצעי התקשורת בבמת הדיבור הציבורית". סוריאנו קובל על כך שבאתר פורסמו עשרות כתבות על התביעות הרבות שהגיש בישראל ובחו"ל, וטוען שמכאן הוכח כי הנתבעים "לא הושתקו".

סוריאנו טוען כי "העין השביעית" יצרה "מאזן אימה" בכך שהחליטה "'להניח על הגריל' את שמו הטוב של סוריאנו, ולהפוך אותו 66 פעמים, עד שניתן לוודא כי הוא נשרף לחלוטין".

בערעור מציג את עצמו סוריאנו כ"קורבן האמיתי כאן", וטוען כי מסע התביעות הבינלאומי שלו נחל הצלחה בשלל חזיתות. "ואם הצליח סוריאנו בהליכים" בישראל ובחו"ל, נטען בערעור, "[...] מדוע עליו להתנצל על כך? מדוע סוריאנו 'נענש' על כך? וכי מיצוי זכויותיו לשם טוב ולפרטיות בחו"ל הם לצנינים בעיני ביהמ"ש קמא?".

לטענת סוריאנו, גם קביעת השופט רונן כי תביעתו כוללת "מצבור של טענות מופרכות בעליל" היא שגגה. "טענות סוריאנו היו רציניות ורחוקות מאוד מלהיכנס תחת ההגדרה המשפילה והמזלזלת", נטען.

סוריאנו מבקש מבית-המשפט המחוזי לבטל את פסק-הדין של השלום, לקבוע כי "העין השביעית", החתום לעיל והעורך טאוסיג פרסמו עליו לשון הרע ועליהם לפצותו. לחילופין, נכתב בערעור, מתבקש המחוזי לבטל את הקביעה כי התביעה היתה תביעת השתקה, ומכאן לבטל גם את הפיצוי המוגדל שבו חויב סוריאנו.

13820-01-24

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.23MB)