לאחר שבקשותיו לדחייה לא התקבלו, יתקיים השבוע, ה-15.1 (יום ד'), דיון בשתי תביעות דיבה שהגיש איש העסקים וולטר סוריאנו, האחת נגד נגד העיתונאי רביב דרוקר והשנייה נגד "העין השביעית" ודרוקר (תביעה אליה הצטרף אילן בומבך, עורך דינו של סוריאנו, כתובע). בית-המשפט לא קיבל את בקשתו של סוריאנו לדחיית מועד הדיון, ולא קיבל בקשה נפרדת של סוריאנו למתן צווים שייאלצו את דרוקר להשיב על שאלות שהועברו אליו במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה נגדו.

יומיים לפני הדיון, ביקש סוריאנו באופן פתאומי להימנע מלהתייצב בדיון, וזאת בשל "פגישה עסקית חשובה" שאם יפספס אותה יגרמו לו "נזקים כבדים ומשמעותיים". השופט קיבל את בקשתו זו וסוריאנו ייעדר מהדיון בתביעות הדיבה שהגיש.

סוריאנו הוא אזרח ישראלי המתגורר בבריטניה ואיש עסקים בתחום המודיעין הפרטי, שהוצג על-ידי עורך-דינו בומבך כידידו של ראש הממשלה נתניהו. מאז תחילת 2018 הגיש סוריאנו ארבע תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת בישראל שדיווחו על אודותיו. בנוסף פעל סוריאנו למניעת פרסומים על אודותיו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, והגיש תביעה באירלנד נגד טוויטר בשל ציוצים שהזכירו אותו.

התביעה הראשונה שהגיש סוריאנו באמצעות עו"ד בומבך הופנתה נגד עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר (ולא נגד חדשות 13, מקום עבודתו של דרוקר, או נגד גלי צה"ל, היכן שאמר דרוקר את הדברים בגינם נתבע). בתביעה, שהוגשה בפברואר 2018, דורש סוריאנו פיצוי בסך חצי מיליון שקל מדרוקר משום שהזכיר את שמו בראיון לגלי-צה"ל בהקשר לאמירתו של המפכ"ל לשעבר אלשיך כי נערכו מעקבים אחרי קציני משטרה שחקרו את נתניהו. דרוקר טוען להגנתו בין היתר, באמצעות עו"ד דורון קול, כי התביעה של סוריאנו נגדו היא תביעת השתקה שנועדה לסתום את פיו תוך פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

ביהמ"ש בתגובה לבקשת סוריאנו לגילוי מסמכים: "הדרישות רחבות להפליא, לא ממוקדות, לא מוסבר הקשר למחלוקות, ועולה רושם ברור של הכבדה מיותרת"

לאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר, סוריאנו תבע גם את אתר "העין השביעית", את החתום לעיל ואת עורך האתר שוקי טאוסיג. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה. בהמשך, בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בו הביע טאוסיג מחאה על טענותיו הכוזבות של בומבך; ובעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" ופירט את טענותיו הכוזבות של בומבך בשירות לקוחו, הצטרף בא-כוחו של סוריאנו לתביעה כתובע נוסף וסכום התביעה הועמד על 580 אלף שקל.

בתשובה לתביעה זו השיבה "העין השביעית", באמצעות עו"ד אלעד מן, כי יש לסלק על הסף את התביעה ולחילופין לעכב את הדיון בה או לדחות אותה לגופה, תוך הטלת הוצאות מוגדלות על סוריאנו ובומבך בשל "הפגנת בריונות משפטית".

ביום רביעי הקרוב (15.1) בשעה תשע בבוקר אמור להתקיים באולמו של השופט אילן רונן מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו דיון ראשון בשתי התביעות גם יחד. טרם הדיון הועברו דרישות לגילוי מסמכים ושאלונים בין הצדדים, כחלק מההליכים המקדמיים.

לפני כשבועיים הגיש סוריאנו, באמצעות עו"ד בומבך, בקשה לבית-המשפט שיורה לדרוקר להשיב על כל השאלות שהועברו אליו, לגלות את כל המסמכים שנדרש וכן לחייבו לשלם "את ההוצאות הכרוכות בהוכחת העובדות שהמשיב [דרוקר] סירב להודות בהם". לטענת סוריאנו, דרוקר סירב "להתייחס באופן ענייני לדרישות שהופנו אליו", וזאת בניגוד לתקנות.

בתשובה שהעביר דרוקר לסוריאנו, אשר צורפה לבקשת סוריאנו מבית-המשפט, נכתב כי הדרישה של סוריאנו היא "הכבדה קיצונית ובלתי סבירה". כתב התביעה שהוגש נגד העיתונאי, כך ציין בא-כוחו של דרוקר, עמד על 6 עמודים אך הדרישה לגילוי מסמכים כללה 14 עמודים. עוד טען דרוקר כי חלק ניכר מהמסכמים שביקש סוריאנו "אינם רלוונטיים" לתביעה. בהמשך ההתכתבות בין עורכי-הדין טען בא-כוחו של דרוקר בפני בא-כוחו של סוריאנו כי "דרישתו המכבידה של מרשך היא צעד שקוף נוסף בשורת מאמציו - שכוללת גם הגשת שתי תביעות השתקה מובהקות - להטריד את מרשנו ולאלץ אותו להשקיע משאבים רבים, והכל בניסיון להלך עליו אימים ולהרתיע אותו מעיסוק כלשהו אודות מרשך".

השופט רונן דחה את בקשתו של סוריאנו לקבלת צווים אף מבלי לבקש תגובה מדרוקר, תוך מתיחת ביקורת על הדרישות שהעמיד סוריאנו בפני דרוקר

סוריאנו טען בפני בית-המשפט כי הטענות של דרוקר "קלושות", כי התשובה שלו בעניין אורך הבקשה "תמוהה", כי התחמק באמצעות "הצגת תמונה מעוותת" של הדרישות ממנו, כי כל השאלות שהופנו אל דרוקר "רלוונטיות" לתביעה, כי טענה אחרת של דרוקר בעניין היקף המידע הנדרש ממנו היא טענה "מגוחכת" וכי באופן כללי הדרישה מדרוקר היא "סבירה, לגיטימית ועומדת בעקרונות שהותוו בפסיקה בעניין הליכים מקדמיים".

השופט רונן דחה את בקשתו של סוריאנו לקבלת צווים אף מבלי לבקש תגובה מדרוקר, תוך מתיחת ביקורת על הדרישות שהעמיד סוריאנו בפני דרוקר.

השופט ציין כי הבקשה למתן צווים הוגשה שבועיים בלבד לפני המועד לדיון, וזאת בניגוד לתקנות, בלי כל הסבר או בקשת ארכה. משמעות הדבר היא דחיית קדם המשפט (ואכן, כאמור, סוריאנו ביקש במקביל את דחיית מועד הדיון). "לכך לא ניתן להסכים", כתב השופט. "לפיכך, בכל הנוגע לחלק בבקשה המתייחס להשלמת גילוי המסמכים והמענה לשאלון - הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה כבר נוכח האיחור בהגשתה".

אולם השופט רונן לא הסתפק בכך והדגיש כי "נמצאו קשיים לא מבוטלים בבקשה עצמה בהתייחס לגילוי המסמכים והשאלון, גם בהתעלם מעיתוי הגשתה". לפי השופט, "הדרישות רחבות להפליא, לא ממוקדות, לא מוסבר הקשר למחלוקות, ועולה רושם ברור של הכבדה מיותרת".

השופט רונן מציין כי מכתב הדרישה כולל למעלה מ-40 סעיפים ותתי סעיפים כאשר "עיון בבקשה מלמד שאין בה ולו ניסיון להסביר מה לאותם מסמכים לגביהם מתבקש הגילוי, ולמחלוקות העומדות להכרעה. מחלוקות הנסבות, כזכור, סביב הטענה להוצאת לשון הרע בראיון ברדיו. כל שנטען כדי להסביר את הבקשה בכלל ואת ההיקף הרחב של הגילוי הספציפי המתבקש, הוא הטענה שהמסמכים נזכרים בכתב ההגנה". לפי השופט, "טענה זו לאו טענה היא. אזכורו של מסמך איננו הופך אותו לכזה שרלוונטי לבירור המחלוקות".

לא זו אף זו, לפי השופט "עיון ברשימת המסמכים שהעיון בהם מתבקש מקשה שבעתיים על הבנת הרלוונטיות [...] ולפיכך, מעבר לאיחור בהגשת הבקשה, אופן דרישה זו לגילוי מסמכים, בלי ניסיון להסביר את הרלוונטיות ובהיקף שנראה על פניו כמבטא הכבדה יתרה ומיותרת, איננו מצדיק היענות לבקשה".

רביב דרוקר (צילום מסך)

רביב דרוקר (צילום מסך)

ביקורת דומה העביר השופט רונן על השאלון שהועבר לדרוקר, שעליו סירב להשיב. "עיון בבקשה מראה שאין ולו ניסיון להראות מה לאותן שאלות שנשאלו ולמחלוקות שיש להכריע בהן. מה, למשל, ומתוך הדוגמה שמובאת בבקשה עצמה, לאפשרות שהמשיב פנה בעבר למשטרת ישראל בבקשה לקבלת מידע על המבקש, ולמחלוקת נשוא התביעה. או, דוגמא נוספת מתוך הבקשה, מה ל'הדלפות משטרתיות הנוגעות בחקירות נתניהו' ולמחלוקות נשוא התביעה. בהיעדר ניסיון להראות מה רלוונטיות יש לשאלות למחלוקות נשוא התביעה, ובשים לב לכך שעל פניו אין כזו רלוונטיות בשאלות, די בכך כדי לדחות את הבקשה".

השופט ציין גם כי "אף בקשר לשאלות עולה שאלת ההכבדה". לדבריו, "הליכים מקדמיים של מענה לשאלון, אינם מקום לעריכת חזרה גנראלית לקראת המשפט ולא כל שאלה אשר תותר בחקירה נגדית תותר גם במסגרת שאלון". במקרה של דרוקר, השאלון "כולל עשרות שאלות" ועל כן "קשה להבין, גם אין ניסיון לעשות כן, מדוע בירור תובענה שכזו בטענה להוצאת לשון הרע, מחייב מענה לשאלות כה רבות". לפי השופט, "כמות השאלות בשאלון מעוררת את הרושם של ניסיון להכבדה מיותרת". השופט מצא קשיים דומים גם בדרישה לחייב את דרוקר במתן פרטים נוספים.

אשר לדרישה להוצאות בשל אי הודיה בעובדות, השופט הזכיר כי זו מתבררת בתום המשפט ולא בתחילתו.

גם "העין השביעית" טענה במענה לדרישות שהופנו אליה כי סוריאנו "מרוכז בניסיון להלך אימים על הנתבעים" באמצעות "שימוש לרעה בהליכי משפט"

עוד טרם ניתנה ההחלטה שדחתה את הבקשה של סוריאנו לחייב את דרוקר להשיב על השאלון ולגלות את המסמכים, הגיש סוריאנו כאמור בקשה לשינוי מועד הדיון בטענה שהן דרוקר והן "העין השביעית" מסרבים להשיב לשאלונים ולגלות את המסמכים שבידם ועל כן לא הושלמו ההליכים המקדמיים.

ואכן, בדומה לתגובה של דרוקר, גם "העין השביעית" טענה במענה לדרישות שהופנו אליה כי סוריאנו "מרוכז בניסיון להלך אימים על הנתבעים" באמצעות "שימוש לרעה בהליכי משפט". מטרת הדרישות שהופנו ל"עין השביעית", כך טען בא-כוח "העין השביעית" עו"ד מן, "היא התשת הנתבעים, הצפתם בדרישות ובשאלות מן היקב ומן הגורן שמידת הרלוונטיות שלהן וכן עצם היותן חלק יעיל ונכון בבירור ההליך מוטלת בספק גדול וזאת בלשון המעטה".

סוריאנו ראה בחוסר המענה של דרוקר ו"העין השביעית" לדרישות כלפיהם סיבה טובה לדחיית הדיון. "כידוע", כתב עו"ד בומבך, "המבקש [סוריאנו] הוא תושב בריטניה. הגעתו ארצה לדיון קדם משפט שתכליתו היחידה היא בירור מדוע לא קוימו ההליכים המקדמיים כסדרם, תהווה עבורו הכבדה יתרה ומיותרת" ועל כן מן הראוי לקבוע מועד חלופי לשני ההליכים.

 סוריאנו ובא-כוחו הגישו בקשה לשופט לעיין מחדש בהחלטתו שדחתה את בקשתם לצווים ש"תביא לפגיעה קשה בזכויותיו הדיוניות של המבקש סוריאנו"

השופט רונן דחה גם בקשה זו. "בקשה זו איננה ברורה", כתב השופט. לגבי השלמת ההליכים בתביעה נגד דרוקר, ציין, הרי שבקשה בעניין כבר נדחתה בהחלטה נפרדת. לגבי השלמת הליכים בתביעה נגד "העין השביעית", הוסיף השופט, "הרי שאין כל ניסיון להסביר כיצד תוגש בקשה שכזו כעת, כה סמוך למועד הדיון, כאשר הגשת כתבי הטענות הושלמה כבר ביום 27.9.19".

על אף הדחייה הכפולה, סוריאנו ובא-כוחו לא אומרים נואש. ביום חמישי האחרון הגישו בקשה לשופט לעיין מחדש בהחלטתו שדחתה את בקשתם לצווים. לטענתם, החריגה ממסגרת הזמנים הקבועה בתקנות "אינה משמעותית". אשר לטענות הרלוונטיות, סוריאנו ובומבך טוענים כי דרוקר לא התייחס באופן מפורט לכל סעיף וסעיף בדרישות ולא הסביר מהי ההכבדה. לו היה עושה כן, טוען סוריאנו, הרי שהיה מקבל תשובה לכל סעיף וסעיף. ההחלטה של השופט לדחות את הבקשה לצווים, טוען עו"ד בומבך "תביא לפגיעה קשה בזכויותיו הדיוניות של המבקש [סוריאנו]".

סוריאנו ביקש מבית-המשפט שיורשה לו להגיש בקשה מתוקנת לקבלת צווים, "שתכלול הסבר מנומק ביחס לכל סעיף בשאלון ובדרישה לגילוי מסמכים כפי שהועברה למשיב [דרוקר]".

היום (13.1) הגיש סוריאנו בקשה לפטור אותו מלהגיע לדיון וזאת בשל "התחייבות דחופה, הקשורה בפגישה עסקית חשובה, שהאו אינו יכול לדחותה". סוריאנו הסביר לבית-המשפט כי עד היום, יומיים לפני מועד הדיון, לא כלל נימוק זה בבקשותיו בשל "פרטיות עסקית" ולאור החשש כי בקשתו לפטור תזכה לסיקור "מפורט".

"ככל שבית המשפט הנכבד ידרוש לקבל פרטים נוספים על ההתחייבות הדחופה", הבטיח בא-כוחו של סוריאנו, עו"ד בומבך, "מבוקש כי מידע זה והוכחות לגביו יימסרו לבית המשפט הנכבד במעמד צד אחד, בשל הנסיבות החריגות שבהן כל בקשה של המבקש מסוקרת בהרחבה".

סוריאנו התחייב להיות זמין בזמן הדיון באמצעות וידיאו-קורנפרנס, והשופט רונן אישר לו פטור מהתייצבות לדיון אך ציין כי עליו להיות "זמין ככל שתידרש התייחסותו להצעות להסדר ובכלל".

43260-02-18
32058-05-19