הקליניקה למניעת תביעות השתקה נגד וולטר סוריאנו והרשות להגנת הפרטיות

אוסף של מסמכים משפטיים המתפרסם בכלי תקשורת כלל אינו נכלל בהגדרת "מאגר מידע" כפי שהוא מופיע בחוק הגנת הפרטיות, שכן הוא אינו "אוסף נתונים" ואינו "מיועד לעיבוד ממוחשב" כדרישת החוק. עמדה שתקבע אחרת מסכנת את חופש העיתונות, כך קובעת התנועה לזכויות דיגיטליות בעמדה שהגישה לבית המשפט המחוזי.

הקליניקה למניעת תביעות השתקה, מבית התנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשת להצטרף כידידת בית-המשפט להליך שבו תובע איש העסקים הבריטי וולטר סוריאנו את אתר "העין השביעית" ודורש להסיר ממדור "הגנזך" שבאתר עמוד המרכז מסמכים מהליכים משפטיים שניהל.

הקליניקה מבקשת מבית-המשפט לאשר את הצטרפותה להליך כדי שתוכל להביע את עמדתה לפיה העמוד שבלב התביעה של סוריאנו אינו מהווה "אוסף נתונים" אשר "מיועד לעיבוד ממוחשב", כמוגדר בחוק הגנת הפרטיות, ועל כן אין מקום להסירו או אף לחייב את רישומו כמאגר מידע.

"בהליך זה קיימות השלכות רוחב", טוענת הקליניקה למניעת תביעות השתקה. לדבריה, אם עמדת סוריאנו תתקבל, ייקבע למעשה כי "כל אתר חדשות בסופו של דבר הוא 'מאגר מידע'", מה ש"עשוי להשליך הן על חופש העיתונות והביטוי והן לאפשר לנושאי מידע (המסוקרים) לפגוע בסיקור העיתונאי, על ידי הגבלת הגישה לקריאת כתבות בתקשורת ודרישה כי מי שקורא כתבות אלו לא ישתמש במידע למטרות אחרות". התנועה לזכויות דיגיטליות מיוצגת על ידי עורכי-הדין יהונתן קלינגר ואלדד בן-גיורא.

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות (צילום מסך)

בקשת הקליניקה למניעת תביעות השתקה באה בעקבות חוות דעת שהגישה הרשות להגנת הפרטיות לבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו, זאת במסגרת התביעה השנייה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית", אחת מלפחות עשר תביעות שהגיש נגד עיתונאים וכלי תקשורת בישראל ובעולם, במטרה למנוע סיקור שלו בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של מקורבו ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. התביעה הראשונה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית", על סך יותר מחצי מיליון שקל, באה אחרי ש"העין השביעית" סיקרה את התביעה של סוריאנו נגד העיתונאי רביב דרוקר.

סוריאנו, איש עסקים בתחום המודיעין הפרטי, שהוצג על-ידי עורך-דינו אילן בומבך כידידו של ראש הממשלה, דרש תחילה בתביעתו הנוכחית נגד "העין השביעית" למחוק את כל הפרסומים על אודותיו מהאתר בטענה שהם "פוגעים בפרטיותו". בתגובה טענה בין היתר "העין השביעית", באמצעות בא-כוחה עו"ד אלעד מן (המשמש גם כיו"ר עמותת "העין השביעית"), כי הפרסומים על סוריאנו עסקו בהליכים משפטיים פומביים שאין עליהם כל חיסיון, כך שאין כאן כל עניין הפוגע בפרטיותו, ובנוסף יש בהם עניין רב לציבור.

כבר בסופו של הדיון הראשון בתיק נדחתה בפועל דרישתו הכוללנית של סוריאנו, ונקבע כי הדיון יוגבל אך ורק לריכוז של מסמכי מקור הקשורים לסוריאנו המתפרסמים בעמוד ייעודי במדור "הגנזך" של "העין השביעית". סוריאנו טען כי מדובר ב"מאגר מידע" שאותו יש לרשום בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. "העין השביעית" טענה כי לא מדובר כלל במאגר מידע וכי כל טענה שכזו סותרת את תכליות חוק הגנת הפרטיות, חופש העיתונות ועקרונות פומביות הדיון.

השופטת תמר אברהמי (צילום: אתר הרשות השופטת)

בדיון נוסף, שנערך בתיק בחודש דצמבר שעבר, ביקשה השופטת תמר אברהמי לקבל את עמדת הרשות להגנת הפרטיות, שהיא הרגולטור המפקח על רישום מאגרי מידע. בחודש אפריל האחרון ולאחר דיון שערכה עם הצדדים, הגישה הרשות את עמדתה בה היא מקבלת חלק מטענות סוריאנו וקובעת כי יתכן שמדור "הגנזך" הוא מאגר מידע המחייב רישום משום שיש חשש כי חלק מהמסמכים המשפטיים המוצגים בו עלולים לכלול מידע שיתכן כי הינו פרטי.

בבקשת הקליניקה למניעת תביעות השתקה להצטרף להליך היא מביעה עמדה המצדדת בעמדת "העין השביעית", לפיה לא מדובר במאגר מידע המחייב רישום על פי חוק הגנת הפרטיות.

הקליניקה מציינת כי בסעיף 7 של חוק הגנת הפרטיות מוגדר מאגר מידע כ"אוסף נתוני מידע [...] המיועד לעיבוד ממוחשב". במילים אחרות, עוד לפני שבודקים האם המידע שנכלל הוא פרטי או רגיש, ראשית יש לקבוע כי מדובר ב"אוסף" של נתונים וכי האוסף "מיועד לעיבוד ממוחשב". "יסוד ה'מיועד' הוא יסוד עובדתי חשוב", טוענת הקליניקה למניעת תביעות השתקה, "שכן ייעוד האוסף משפיע על ההגדרה לא פחות מזהות התכנים".

במקרה של העמוד במדור "הגנזך" המוקדש לסוריאנו, טוענת הקליניקה, "אין המדובר באוסף נתוני מידע". לפי עמדתה, "אוסף נתונים איננו רק 'דבר שמצטבר'. כלומר לא די בכך שבמקרה מסוים ישנו איסוף נתונם כללי. אלא יש צורך להראות כי מדובר באיסוף נתונים שבעקבותיו נוצר 'אוסף נתוני מידע'. כדי שיתקיים אוסף, צריכים להתקיים שני יסודות: היסוד הראשון הוא איסוף כללי של נתונים; בשלב השני, מתוך הנתונים שנאספו ניתן 'לשלוף' נתונים. ואותה שליפת-נתונים, הנעשית באופן מכוון יוצרת 'אוסף של אותם הנתונים".

אוסף נתוני מידע, מתוך בקשת הקליניקה למניעת תביעות השתקה

כדי להסביר זאת מציגה הקליניקה למניעת תביעות השתקה טבלה של "אוסף נתוני מידע". בטבלה, היא מציינת, אכן מדובר ב"אוסף" של "נתונים" ו"מידע". בכל שורה מצוין שם של אדם, מספר תעודת הזהות שלו, גילו, מספר הטלפון שלו, כתובת האימייל שלו, מצבו המשפחתי והמין שלו.

מנגד, הקליניקה מציגה בפני בית-המשפט פיסקת טקסט שבה מופיעים נתונים שלא בצורה של "אוסף", "שכן לא ניתן לארגן אותם בצורה קלה ומהירה לפי פרטי מידע":

"הידוען פרא כהן הסתובב אמש בבית הקפה 'פריז' אשר בשדרותיה עם רכב היוקרה החדשה שרכש בסוכנות הרכב 'פאר' אשר מייבאת בייבוא מקביל את רכבי היוקרה של למבורגיני. פרא ובת-זוגו, הגברת סתווית שיר, שהחלימה לאחרונה מקורונה, הודיעו לאחרונה על אירוסיהם וחתונתם צפויה להתקיים בחודש יוני הקרוב. אבי הכלה המיועדת, תעשיין מצליח, צפוי לתת לשניים דירה במתנה לרגל הנישואים".

לפי עמדת הקליניקה למניעת תביעות השתקה, הפיסקה שלעיל "מכילה מידע רב יותר מהטבלה, כוללת מידע אישי, רפואי, כלכלי" אולם היא אינה "אוסף" במובנו בחוק הגנת הפרטיות, שכן אין בה "את המרכיב הטבלאי שמאפשר לנתח ולעבד" את המידע הכלול בה.

העמוד במדור "הגנזך" המוקדש לסוריאנו, כך לפי הקליניקה, דומה לפיסקה עתירת המידע שאינה "אוסף" ולא לטבלה שהוצגה קודם לכן.

זאת ועוד, לפי הקליניקה למניעת תביעות השתקה, במקרה של העמוד באתר "העין השביעית" המוקדש למסמכים הנוגעים לסוריאנו, לא מדובר באוסף של נתונים "המיועד לעיבוד ממוחשב" כפי שהוא מוגדר בחוק הגנת הפרטיות.

"עצם החזקת הנתונים באופן ממוחשב איננו מהווה עיבוד של אותם הנתונים", טוענת הקליניקה למניעת תביעות השתקה. "עיבוד דורש יכולת לשלוף את ה'נתונים', להשוותם לאחרים, לנתחם, לבצע מניפולציות סטטיסטיות או חיתוכים".

הקליניקה מספקת דוגמה להבדל: "עיבוד של מאגר מידע מסוג 'ספר טלפונים' מאפשר לנתח כתובות של אנשים, או לבצע חיפוש מדויק של מספר הטלפון של אדם". לעומת זאת, "במערכת 'הגנזך' מצויים קישורים למסמכים משפטיים, שחלקם יכול שמכילים 'נתונים' בצורה שאינה אוסף, וחלקם כלל לא".

כדי שיתקיים יסוד ה"מיועד לעיבוד ממוחשב", כפי שמוגדר בחוק, צריכים להתקיים שלושה תנאים, טוענת הקליניקה בבקשתה.

ראשית, יש להראות כי "העין השביעית" "ייעדה את החומרים המצויים בידיעה לעיבוד ממוחשב, כלומר "אפשרה מניפולציה על המידע בצורה דיגיטלית". לפי הקליניקה, חלק מהמסכים במדור סרוקים באופן שאינו מאפשר חיפוש בטקסט אלא רק צפייה.

שנית, "יש להציג כי העיבוד הממוחשב שמתבצע מאפשר ניתוח של נתונים". כדוגמה מציינת הקליניקה אפשרות להשוות בין מספר ההליכים המשפטיים שבהם פתח סוריאנו מול מספר ההליכים המשפטיים של אדם אחר.

שלישית, וככל שיוצגו נתונים באמצעות עיבוד ממוחשב, "יש לוודא כי הם מהווים נתוני 'מידע' לכשעצמם, ואין מדובר בנתונים אחרים שאינם 'מידע', כמו פרטי התקשרות, או נתונים הנוגעים לתאגידים, שאינם נהנים מהגנות חוק הגנת הפרטיות".

לפי עמדת הקליניקה למניעת תביעות השתקה, "במקרה הנידון אין מדובר בייעוד של אוסף הנתונים לעיבוד ממוחשב", הן משום שלא הוצגה בהליך כל טענה לפיה הנתונים בעמוד מיועדים לעיבוד באמצעות מחשב, הן משום שרשות הפרטיות לא התייחסה לכך בעמדתה והן משום ש"במקרה הזה אף אין אינדיקציה לייעוד הנתונים לעיבוד באמצעות מחשב".

במקרה זה, טוענת הקליניקה, לא הוצג כי "העין השביעית" "פעלה באופן מסוים לאיסוף הנתונים באתר ולעבדם באמצעות מחשב על ידי כך שניתנו 'פקודות' מחשב לפיהן נעשתה שליפת הנתונים מתוכן האתר [...] חישוב של אותם נתונים והצגתם באמצעות תוכנה במסך המחשב או כפלט באמצעות הדפסה".

כאמור, הקליניקה להגנה על נפגעי תביעות השתקה הוקמה ע"י התנועה לזכויות דיגיטליות והקריה האקדמית אונו. לפי המפורט בעמדה שהוגשה לביהמ"ש, "הקליניקה נועדה להגן על פעילים חברתיים, אנשי תקשורת ואזרחים רגילים אשר חווים תביעות השתקה או איומים בתביעות דיבה על מנת להרתיע אותם מלהשתתף בשיח הציבורי. בין היתר, הקליניקה יוזמת חקיקה אשר תעצור שימוש בהליכים משפטיים לצורך הרתעת פעילים חברתיים".

9333-12-19