היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קוראת לבג"ץ להקפיא לזמן ממושך את פעילות מועצת הרשות השנייה ולבטל את ההחלטות שקיבלה מאז מינויה. עמדת היועמ"שית הוגשה אמש (4.5) במענה לחמש עתירות שמבקשות לעצור את ההשתלטות הפוליטית על הרשות, שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. עוד קודם לכן הורה השופט אלכס שטיין על הקפאת פעילות המועצה עד להודעה חדשה.

בתגובה שהוגשה מטעמה מצביעה בהרב-מיארה על שורה ארוכה של כשלים שנפלו בהליך מינוי המועצה בהרכבה האולטרה-פוליטי, ומתריעה מפני פגיעה בלתי הפיכה בחופש העיתונות – סכנה שמתחדדת לדבריה לנוכח הבחירות הכלליות שיתקיימו במחצית השנייה של 2026.

היועמ"שית אף קושרת את המקרה הנקודתי של הרשות השנייה למכלול המהלכים הממשלתיים נגד העיתונות, בהם ה"רפורמה" שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי, "חוק התקשורת" שמאיים לפגוע כלכלית בגופי תקשורת ביקורתיים ולהגביר את השליטה השלטונית בתכנים – בין היתר באמצעות הקמת גוף פיקוח חדש ופוליטי שיחליף את הרשות השנייה.

היועצת מדגישה שלמועצה יש כבר היום סמכות לקבל החלטות עם השלכות מרחיקות לכת כלפי הגופים המפוקחים – כולל כאלה שיביאו לסגירתם.

כמו כן מאשימה בהרב-מיארה את היו"רית החדשה שמינתה ממשלת נתניהו, ד"ר יפעת בן-חי שגב, בהתנהלות המנוגדת לדין ובניסיון פסול לקבוע עובדות בשטח. כחיזוק לטענות שלפיהן בן-חי שגב אינה פועלת כרגולטור עצמאי, בהרב-מיארה מצביעה על כך שהיא משתתפת בדיונים שמקיימת הכנסת על "חוק התקשורת" של קרעי ומביעה "תמיכה בעמדותיו של שר התקשורת גם ביחס לסוגיות שאינן נוגעות במישרין לתפקידה כיושבת ראש מועצת הרשות השנייה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט, אוקטובר 2025 (צילום: מרים אלסטר)

בתגובת היועמ"שית, שהוגשה באמצעות עורכות הדין תהילה רוט ומיה ציפין מפרקליטות המדינה, מובהר כי המועצה חייבת לפעול ב"עצמאות מן הדרג הפוליטי" ושהמידע שהוצג עד כה במסגרת ההליכים מעלה חשש שהדרג הפוליטי אכן מתכוון לפגוע בעצמאות זו.

"עצמאותו של מאסדר שידורים היא חלק בלתי נפרד מקיומו של שוק תקשורת תוסס, מגוון ופלורליסטי, המאפשר לממש בגדרו את זכויות היסוד לחופש הביטוי וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת", נכתב בהקשר זה.

בהרב-מיארה מבקשת מבג"ץ לאסור על היו"רית בן-חי שגב, לבצע "כל פעולה עתידית מתוקף סמכויותיה, אף אם אינה דורשת את התכנסות המועצה". כדי למנוע שיתוק מציעה היועמ"שית למנות מחדש את מועצת הרשות השנייה בהרכבה הקודם.

כפי שתואר בתחקיר "העין השביעית" מהחודש שעבר, גם ההרכב הקודם של המועצה כלל חברים שתוארו כעושי דברו של שר התקשורת קרעי – אך חברים אחרים, בהם היו"ר דאז מרדכי מרדכי, לעתים קרובות לא שיתפו פעולה עם הבחישה הפוליטית. המועצה החדשה כוללת גם שני נציגים מובהקים של מחנה נתניהו: אנשי התקשורת כנרת בראשי וחיים שיין.

"ככל שיתברר כי יש ממש בטענות השונות ולפיהן חלק מחברי המועצה מצויים בניגודי עניינים, משוא פנים או זיקות פוליטיות, הרי שהפעלת סמכויות במצב דברים זה עלולה לגרום לנזקים חמורים, ואף בלתי הפיכים, לשוק התקשורת ולאינטרס הציבורי הרחב", נכתב בהקשר זה בתגובת היועמ"שית.

שר התקשורת שלמה קרעי (משמאל) באחד מדיוני הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן שדנה ב"חוק התקשורת". הכנסת, דצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל)

"פעילותה של המועצה נוגעת לליבת החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל, ועל כן ישנה חשיבות מוגברת להבטיח כי פעילותה של המועצה תיעשה באופן עצמאי. כך בכלל, וביתר שאת בשנת בחירות שבה אנו מצויים, ועל ספה של 'תקופת בחירות', שבה למהימנות הסיקור החדשותי והאקטואליה על ידי גופי התקשורת תפקיד מכריע בגיבוש עמדתם של האזרחים לקראת הבחירות.

"אך לאחרונה עמדה היועצת המשפטית לממשלה על הצורך למנוע פגיעה בשוק התקשורת לשם הגנה על חופש הביטוי וחופש העיתונות. זאת, על רקע מהלכים שונים שהממשלה מקדמת להתערבות ופגיעה בשוק התקשורת, כדוגמת הצעת 'חוק התקשורת', המצויה בעת הזו בדיונים בכנסת לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית; הצעות חוק פרטיות המקודמות בתמיכת הממשלה שעניינן הטלת מגבלות שונות על עצמאות תאגיד השידור הציבורי; החלטת הממשלה בדבר סגירת תחנת הרדיו גלי-צה"ל והפסקת המימון הממשלתי לעיתון 'הארץ'".

היועמ"שית ציינה שתי סוגיות נוספות העומדות על הפרק, שנמצאות בתחום הסמכות של המועצה: העתירה נגד הענקת תדרים נוספים בניגוד לחוק לתחנות הרדיו החרדיות קול-ברמה ורדיו קול-חי הפרו-שלטוניות, ואישור מכירת השליטה בערוץ 13 לידי קרן פילנתרופית שמבקשת לחלץ את הערוץ מחובותיו ולשקם אותו אחרי שנים של התנכלויות והזנחה. העסקה נחתמה באמצע חודש מרץ, אך המועצה טרם דנה בה.

העדה המתהפכת קובעת עובדות בשטח

חלק נכבד מתגובת היועצת המשפטית לממשלה מוקדש ליו"רית החדשה, בן-חי שגב. היועמ"שית מזכירה את היותה עדה במשפט השוחד של בנימין נתניהו, ואף מציינת ש"עדותה היטיבה עם ראש הממשלה".

הניסוח המאופק מסתיר מאחוריו דרמה של ממש: בן-חי שגב נקראה להעיד עקב התפקיד הפעיל שמילאה בפרשת "תיק 4000", הגיעה לבית המשפט בליווי עורך דין מהחוגים הפנימיים של הליכוד, וכשנעמדה מאחורי הדוכן סתרה את גרסתה המקורית ותקפה בחריפות את חוקרי נתניהו.

היועצת המשפטית לממשלה מתארת את בן-חי שגב כמי שמיד עם כניסתה לתפקיד יו"רית הרשות השנייה ביצעה שרשרת של פעולות תמוהות ולעתים בלתי חוקיות תוך עקיפת הייעוץ המשפטי של הרשות. בתגובה שהוגשה לבג"ץ נכתב כי למרות הגשת העתירות, המועצה החדשה מיהרה להתכנס וקיבלה החלטות בנושאים בלתי דחופים, בצורה "בלתי תקינה" ומתוך ניסיון "לקבוע עובדות בשטח".

בהקשר זה הוזכרה באופן מפורש ההחלטה של בן-חי שגב למנות מנכ"ל זמני חדש לרשות השנייה, יורם צברי, במקום המנכ"ל הזמני אורי שרף, שהתפטר מתפקידו לאחר מינוי המועצה החדשה כשהתברר שהיו"רית לא מתכוונת להאריך את כהונתו. צברי מזוהה עם מפלגת העבודה, שאותה ייצג בעבר במועצת עיריית קריית-אתא, ואין לו ניסיון כלשהו בתחום התקשורת.

ד"ר יפעת בן-חי שגב ועו"ד אפרים דמרי בשולי אחד מדיוני עדותה במשפט נתניהו. בית המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

לטענת בהרב-מיארה, היועץ המשפטי של הרשות השנייה ביקש מבן-חי שגב להמתין עם המינוי, אך היא התעלמה מהבקשה וטענה שהמהלך מתואם עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, מינוי פוליטי של השר קרעי. מיד לאחר מכן הזמינה את צברי לישיבת מועצה שבה הוצגו דו"חות שנתיים של הגופים המפוקחים, שכוללים סודות מסחריים.

לדברי היועמ"שית, בן-חי שגב היתה צריכה להעביר את המינוי לבחינתה אך נמנעה מלעשות זאת, ובשל כך לא נבדקו ניגודי העניינים שבהם צברי עשוי להימצא.

"התנהלות זו של יו"ר המועצה והמועצה הנכנסת, מעבר לכך שאינה כדין ובניגוד להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, הרי שהיא משקפת ניסיון לקבוע עובדות בשטח באופן בלתי הדיר", טוענת היועמ"שית. "התנהלות זו מהווה הצדקה נוספת למתן צו ביניים אשר יקפיא את החלטת הממשלה ופעילותה של המועצה עד להכרעה בעתירה, על מנת למנוע פגיעה קשה בתקופה זו בשוק התקשורת ובאינטרס הציבורי".

ד"ר בן-חי שגב, ראוי לציין, מכחישה בתוקף את הזיהוי שלה עם מחנה נתניהו ושוללת גם את הטענות שמייחסות לה יחס עוין כלפי חברות החדשות של ערוץ 12 וערוץ 13. בבקשה שהגישה אתמול לבג"ץ היא טוענת שמעורבותה ב"תיק 4000" לא אמורה לפסול את ההשתתפות של נתניהו בהצבעה על מינוי המועצה בראשותה.

מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, כתב המשפט גיא פלג והמגיש דני קושמרו בטקס הענקת פרס סוקולוב, ספטמבר 2023 (צילום: חנוך גריזיצקי)

"חרף הניסיון להסוות זאת בטענות 'פורמליות' לניגוד עניינים כביכול של ראש הממשלה, מדובר בסך הכל בניסיון לרמוז לקיומה של מערכת יחסים של 'תן וקח' בעקבות עדותי", כותבת בן-חי שגב. לטענתה, מדובר בטענות "כוזבות ומקוממות" ש"נדחו והופרכו כבר בעבר" ונועדו לפגוע בשמה הטוב ובחופש העיסוק שלה.

אלא שבניגוד לגרסתה, ההאשמות הללו לא נדחו ולא הופרכו. הדוגמה שהיא מביאה בהקשר זה היא דיווחים בדבר ניסיון של ממשלת נתניהו לתגמל אותה על עדותה במשפטו באמצעות מינויה לדירקטוריות בחברת דואר ישראל. בן-חי שגב תבעה את חדשות 12 ואת העיתונאים גיא פלג ועמליה דואק, שהעלו את האפשרות במסגרת דיווחיהם. היא דרשה פיצויים בסך חצי מיליון שקל, אך הפסידה ונדרשה לשלם לנתבעים הוצאות בסך 50 אלף שקל.

במסגרת ההליך נחשפו מסמכים שהצביעו על כך שקרעי, שר התקשורת, אכן לחץ על ועדת המינויים להעניק לה את התפקיד. מדובר באותה ועדת מינויים שבראשה עומדת השופטת בדימוס שולמית דותן, זו שאישרה את מועמדותה לראשות מועצת הרשות השנייה.

למרות התבוסה בהליך שיזמה, כעת מציגה בן-חי שגב את פסק הדין כהוכחה לכך שהשופט בתיק, רון גולדשטיין, הגדיר את הפרסומים לגביה כ"לשון הרע". היא לא מציינת שמדובר במונח משפטי שעשוי לתאר גם עובדות נכונות שמאירות אדם כלשהו באור שלילי – ואת קביעתו המפורשת של השופט בנוגע לכך שהפרסומים שבגינם תבעה את חברת החדשות הם פרשנות לגיטימית של עובדות שאין עליהן מחלוקת.

נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים

היועצת המשפטית לממשלה מתייחסת גם לשורה של כשלים שנפלו לטענתה באופן שבו אושר הרכבה החדש של מועצת הרשות השנייה. בהרב-מיארה הצביעה על פגמים מובהקים בעבודתה של ועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס דותן, שאישרה את המועמדים – והפנתה אצבע מאשימה גם כלפי הממשלה, שמינתה את המועצה.

בראש הכשלים עומדת המעורבות הפעילה של נתניהו בהצבעה, אף שהסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו מונע ממנו לעסוק בתחום התקשורת ללא אישור מוקדם, וביתר שאת לנוכח תפקידה של בן-חי שגב ב"תיק 4000" והעדות שמסרה בבית המשפט. לאחר שנחשפה מעורבותו של נתניהו בהצבעה החליטה הממשלה להצביע מחדש על הרכב המועצה בלעדיו – וכצפוי, ההחלטה אושררה.

"מעורבותו האסורה של ראש הממשלה באה לידי ביטוי בכך שהחליט להפעיל סמכות המסורה לו מכוח תקנון עבודת הממשלה להעלות על סדר יומה של הממשלה את הצעת ההחלטה חרף היעדרה של חוות דעת משפטית המלווה את החלטת הממשלה, לצד מעורבותו בישיבת הממשלה והצבעתו במהלכה על מינוי המועצה וחבריה, ובכללם יו"ר המועצה, ד"ר בן-חי שגב, שהיא עדה במשפטו הפלילי", נכתב בתגובת היועמ"שית.

חבר מועצת הרשות השנייה החדש חיים שיין נואם בהפגנת תמיכה בנתניהו. תל-אביב, נובמבר 2019 (צילום: תומר נויברג)

"על רקע הטענות האמורות בדבר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, ביום 31.3.2026 הובאה ההחלטה פעם נוספת לממשלה, אף היא לא לוותה בחוות דעת משפטית, וזו אושררה על ידה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ספק אם בנסיבות העניין יש בקבלת ההחלטה המאשררת על ידי הממשלה כדי לרפא פגם זה; ובפרט בשים לב לכך שראש הממשלה כבר גילה את דעתו באופן אקטיבי ונקט בשורה של פעולות בנושא".

בהרב-מיארה מותחת ביקורת אישית גם על שר התקשורת קרעי בהקשר שהוזכר בשולי ההליכים: היעדר ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במועצה. בין 15 חברי המועצה שמונו בחודש מרץ יש רק חבר ערבי אחד, אמיר עאסי, שלפי עדויות שנחשפו באתר "העין השביעית" פועל בתיאום עם לשכת קרעי.

לדברי היועמ"שית, קרעי הגיש לבדיקה מוקדמת רק שלושה מועמדים מהמגזר הערבי. לפי התיאור שלה, אחרי שאחד מהם פרש ביוזמתו בשלב מוקדם ואחרת נפסלה (רימא כמאל, שעתרה נגד ההחלטה), השר לא נקט "אמצעים סבירים" לאיתור מועמדים נוספים.

חברת מועצת הרשות השנייה החדשה כנרת בראשי באולם משפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

בחטיבה המוקדשת לוועדת דותן נטען שהוועדה לא בחנה כראוי את הטענות על הזיקה הפוליטית של היו"רית בן-חי שגב וחברי המועצה הטריים כנרת בראשי וחיים שיין.

עו"ד בראשי, מעריצה מוצהרת של נתניהו, ייסדה מיזם תעמולה בשם "האולפן הפתוח" שמלווה את משפטו הפלילי של ראש הממשלה ומקדם את תיאוריית הקשר על "תפירת התיקים". שיין, דוקטור ועורך דין בהשכלתו, הוא איש ליכוד שהתפרסם כפובליציסט ב"ישראל היום" בתקופה שהחינמון תִפקד כשופר ביביסטי, וגם כיום מרבה להלל את נתניהו.

לדברי היועמ"שית, הטענות המלאות בעניינם לא עמדו בפני חברי ועדת דותן בזמן אמת – ולכן ראוי להורות לוועדה לעיין בהן ולדון מחדש במועמדותם. היועמ"שית הוסיפה שאם יוחלט לאשרר את המועמדים, הוועדה תידרש לפחות להציג את "התשתית העובדתית והמשפטית המלאה" לממשלה לפני שזו תצביע מחדש, בפעם השלישית, על מינוי המועצה.

* * *

לעיון בתגובה שהוגשה מטעם היועצת המשפטית לממשלה

להורדת הקובץ (PDF, 25.94MB)

לעיון בעמדתה של היו"רית יפעת בן-חי שגב

להורדת הקובץ (PDF, 47.48MB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26