ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ נגד מינוי מועצת הרשות השנייה בטענה שההרכב שאישרה הממשלה יחולל פוליטיזציה מהירה ואגרסיבית של הרשות ויפגע קשות בחופש העיתונות, כחלק ממדיניות מוצהרת שמובילים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התקשורת שלמה קרעי.

מתוך 15 חברי המועצה שנבחרו, בארגון מסמנים שלושה שיש לפסול באופן אישי עקב "זיקה פוליטית מובהקת" לנתניהו: עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, והיו"רית המיועדת ד"ר יפעת בן-חי שגב. בקרב שאר חברי המועצה שנבחרו ניתן למצוא מועמדים נוספים עם קשר לליכוד, למשל הדוברת לשעבר של השרה מירי רגב ועוזרת פרלמנטרית לשעבר של השר גדעון סער.

במקביל לעתירת ארגון העיתונאים הוגשה גם עתירה מטעם חדשות 12, שמתמקדת במינוי של בן-חי שגב לתפקיד היו"רית. בחדשות 12 דורשים לבטל את המינוי עקב "עוינות אישית קשה, חריפה וארוכת שנים" שלה כלפי חברת החדשות ועיתונאיה, וטוענים שכל החלטה שהיא תקבל בנוגע לערוץ תהיה "נגועה בניגוד עניינים, במשוא פנים ובשיקולים זרים".

הרשות השנייה היא הגוף המפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בארץ. זהו גם הרגולטור שמוסמך לאשר עסקאות בנוגע לבעלות על גופי התקשורת המפוקחים – למשל זו שנועדה להציל את ערוץ 13 מפני השתלטות פוליטית עוינת באמצעות מכירת השליטה בו לקבוצת היזמים ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט, שממתינה להכרעה. כפי שנרמז לצדדים במהלך המשא ומתן, הרשות השנייה עדיין עלולה לבלום את העסקה עקב היותה מנוגדת לאינטרס של נתניהו.

שתי העתירות הוגשו היום (25.3), פחות מיממה לאחר החלטת הממשלה, ולפני שהמינויים נכנסו לתוקפם. עורך הדין המייצג את ארגון העיתונאים, אמיר בשה, ציין שמעבר לחשש מפני פוליטיזציה, ההחלטה רצופה כשלים מינהליים והתקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הורה לממשלה להמתין עם ההכרעה עד שהוועדה הרלבנטית והייעוץ המשפטי יסיימו לבחון את המהלך – אך הממשלה התעלמה מהבקשה, והצביעה.

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, בתום יום עדותה הראשון במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ליבת העתירה של ארגון העיתונאים עוסקת בשלושת המועמדים שנתפסים כנציגים מובהקים של השלטון בגוף שאמור להתנהל בצורה עצמאית. היו"רית המיועדת, ד"ר בן-חי שגב, היתה יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין בתקופת "תיק 4000", פרשת השוחד של נתניהו. מחומרי החקירה היא מצטיירת כמי שסייעה לנתניהו ולמנכ"ל משרד התקשורת דאז, עד המדינה שלמה פילבר, להעניק הטבות רגולטוריות לקבוצת בזק, שבעליה נאשמים במתן שוחד לראש הממשלה.

בן-חי שגב לא נחשדה בפלילים ולא הועמדה לדין, אך במהלך עדותה בבית המשפט הפתיעה ותקפה בחריפות את חוקריו של נתניהו, סתרה את הגרסה המקורית שמסרה בחקירה, השמיעה הערות תלושות מהקשר וכמעט הוכרזה עדה עוינת.

חודשים אחדים לאחר מכן ניסה שר התקשורת הנוכחי, שלמה קרעי, למנות אותה לדירקטורית בחברת הדואר, מהלך שתואר בתקשורת כגמול אפשרי ולא רשמי על עדותה. הפרט הזה מוזכר בשתי העתירות. בארגון העיתונאים מייחסים לה זיקה אישית לשר קרעי, ומזכירים שלוש פגישות שקיימה עם השר במרוצת 2025, שתיים מהן לכאורה בארבע עיניים.

לכך מתווספות התבטאויות פומביות של בן-חי שגב ועמדות שהציגה בשנים האחרונות, שבהן כיהנה כנציגת ציבור בדירקטוריון חדשות 13. במהלך הקדנציה שלה בחדשות 13 תמכה בן-חי שגב במהלך מובהק של פוליטיזציה מצד בעל השליטה בערוץ, לן בלווטניק: מינוי הפוליטיקאית לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות. המינוי הוליד מרד עיתונאים שהוביל להתפטרותה.

בנוסף, נטען בעתירה, בן-חי שגב פעלה באופן "אקטיבי ולא ענייני" נגד מינויה של העורכת הוותיקה טלי בן-עובדיה למנכ"לית קבועה בחדשות 13, ובכך "חטאה לתפקידה כדירקטורית". לפי העתירה, בן-חי שגב אף חרגה מסמכותה כדירקטורית כשניסתה להתערב ב"תוכן השידורים".

בעל השליטה בערוץ 13, האוליגרך לן בלווטניק (צילום מסך)

המינוי מעלה קשיים גם לנוכח יחסה של בן-חי שגב לחדשות 12. בשנתיים האחרונות ניהלה היו"רית המיועדת של הרשות השנייה תביעת דיבה נגד חברת החדשות והעיתונאים עמליה דואק וגיא פלג, בעקבות דיווחים על האפשרות שהממשלה מנסה לתגמל אותה על עדותה. התביעה שהגישה הסתיימה בתבוסה: בן-חי שגב דרשה פיצויים בסך חצי מיליון שקל, אך לבסוף נדרשה לשלם כ-50 אלף שקל לכיסוי ההוצאות המשפטיות של חברת החדשות.

לצד זה, מציינים בארגון העיתונאים, ישנו "עימות חריף בין ד"ר בן-חי שגב לבין חדשות 12 בהתייחס למכרז להפעלת ערוץ הכנסת, ובכלל זה הליכים משפטיים שנוהלו מצד חדשות 12 בעניין, שהציפו פגמים בהתנהלותה".

חדשות 12 הפעילה את ערוץ הכנסת עד 2018, ואיבדה את הזיכיון בעקבות מכרז של מועצת הכבלים שבו זכה ערוץ 20 (שמו הקודם של ערוץ 14). אחרי שהתברר שהבחירה בגוף התקשורת הביביסטי נעשתה באופן בלתי תקין, הפעלת ערוץ הכנסת עברה לחברת RGE.

בעתירה הנפרדת שהגישה חברת החדשות של ערוץ 12 צוין שבן-חי שגב תמכה בהצעה של ערוץ 14 וניסתה להתנגד לפסילת זכייתה – וכשנכשלה בכך אף צעקה על היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד דודו קובסניאנו, והאשימה אותו שהוא לא שמר על "כבוד המועצה". בחדשות 12 טענו שההליך המשפטי שיזמה חברת החדשות בעניין זה חשף "פגמים מהותיים" בהתנהלותה של בן-חי שגב – ואלו קשורים ליחס השלילי שיש לה עד היום לערוץ.

פרופ' משה כהן-אליה מתארח באולפן ערוץ 14 (צילום מסך)

עורכי הדין המייצגים את חברת החדשות, ישגב נקדימון, דקלה בירן וירדן איבצן, מצביעים על חיבור נוסף בינה לבין היקום הביביסטי: לאחרונה, הם מציינים, הקימה בן-חי שגב "מכון מחקר" בשם "מסד הארץ" עם פרופ' משה כהן-אליה, מתוך יומרה "לזהות מוקדי כוח ולהוביל לפירוק מנגנוני הדיפ-סטייט". ה"דיפ סטייט", ובעברית "מדינת העומק", הוא מרכיב מרכזי בתיאוריית הקונספירציה של נתניהו בנוגע ל"תפירת התיקים" שהולידה את משפטו הפלילי.

"יודגש כי פרופ' כהן-אליה מרבה להתבטא בבוטות כנגד העותרת [חדשות 12], לרבות במסגרת שידורי ערוץ 14, וכי לאחרונה הוא מונה על ידי שר הכלכלה ניר ברקת לעמוד בראש קרן בהיקף כספי של 2 מיליון שקל שהוקמה על ידי השר ברקת למימון תביעות נגד העותרת ולמימון הגנתם של מי שנתבעים על ידה", ציינו עורכי הדין של חדשות 12.

ביביסטית הארדקור ומעריץ שרוף

הדרישה של ארגון העיתונאים לפסול את חברי המועצה המיועדים חיים שיין וכנרת בראשי מבוססת על רצף של התבטאויות פומביות שלהם בנוגע ליחסם לראש הממשלה ולגופי התקשורת שעליהם מפקחת הרשות השנייה. לשניהם, כך נטען, יש זיקה מובהקת לנתניהו ולליכוד, והם אינם ניחנים בניטרליות ובהגינות הנדרשות ממי שמעוניין לכהן כרגולטור בישראל.

אף שבעבר מתחה ביקורת נוקבת על נתניהו, עו"ד בראשי מיצבה את עצמה בשנים האחרונות כאחת מכוכבות היקום הביביסטי. היא מרבה להתארח בבימות התעמולה של נתניהו, ומובילה את מיזם הדיסאינפורמציה "האולפן הפתוח", שעוקב אחרי משפט ראש הממשלה תוך הפצת תיאורים מעוותים של הנעשה בו וקידום של קונספירציית תפירת התיקים. כשבראשי מגיעה לבית המשפט כדי לצפות בעדותו של נתניהו, היא מרבה להחניף לראש הממשלה בקול רם ולהקניט את העיתונאים.

היחס הזה של בראשי מוזכר בעתירת ארגון העיתונאים, לצד הקביעה כי היא מביעה "עוינות עמוקה לחדשות 12 ולחדשות 13" – כולל גידופים ממוקדים כלפי עיתונאי חדשות 13 המסקרים את המערכת הפוליטית ואת משפט נתניהו, בהם "יתוש" (אביעד גליקמן) ו"איש שפל ועלוב" (ברוך קרא).

כנרת בראשי (מימין), השרים עידית סילמן ושלמה קרעי (מאחור), ואלון חדד, בן זוגו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בשנה שעברה בפתח אחד מימי עדותו של נתניהו (צילום: אורן פרסיקו)

"אני ביביסטית הארדקור, ובעיני זו מחמאה", אמרה בראשי באחד הציטוטים המשובצים בעתירה. "אני מאוד גאה בקשר שלי איתו, ממש", הוסיפה לגבי נתניהו במקרה אחר.

"התקשורת באיזשהו מקום מאוד מסכנת את ביטחון מדינת ישראל", טענה בראשי בהזדמנות אחרת. "יש זדון מאוד גדול ויש סכנה, כמו שאמרתי הם ממש מסכנים את הביטחון שלנו, הם מסכנים את מערכת היחסים שלנו עם מדינות אחרות".

בציוץ אחד שמוזכר בעתירה, שגם בו היא לא נוקבת בשמות, כתבה: "היחידים שביצעו פשעי מלחמה הם עיתונאים, הוצאתם דיבת הארץ רעה, סיכנתם את חיילי צה"ל והעצמתם את האנטישמיות, כל אלה יחד גרמו לפיגועים בעולם נגד יהודים".

חיים שיין, רב ודוקטור למשפטים, הוא מעריץ מוצהר של נתניהו שכתב עליו אינספור מאמרים מהללים ב"ישראל היום" בשנים שבהן תִפקד החינמון כשופר ביביסטי. בעתירה צוין ששיין הוא גם חבר ליכוד, ושבדומה לבראשי גם הוא נוהג לטפול על התקשורת הישראלית האשמות קונספירטיביות.

חיים שיין נואם בהפגנת תמיכה בנתניהו. תל-אביב, נובמבר 2019 (צילום: תומר נויברג)

במקרה אחד שמוזכר בעתירה התלונן שיין על "שיתוף פעולה בין משטרה ותקשורת כדי להפיל ראש ממשלה". לצד זה מוזכר מקרה שבו פנה לעוקביו בפייסבוק והודיע שהוא מחפש עורך דין "על מנת לבחון הגשת תביעת ענק נגד הערוצים שפעלו להנדס תודעה ולהטות את תוצאות הבחירות – תביעה בנוסח זהה לתביעת המיליארדים שדונלד טראמפ הגיש נגד CBS".

לפיכך, טוענים בארגון העיתונאים, שיין, בראשי ובן-חי שגב עלולים להעדיף את האינטרסים האישיים שלהם ו"להתחשבן עם מי שהיו עמם במחלוקת ו'לנקום' בהם".

"התבטאויות פסולות כלפי כלי תקשורת ועיתונאים, ובכלל זה גופים המפוקחים על ידי מועצת הרשות השנייה (חדשות 13 וחדשות 12), יוצרות תשתית ברורה ומוצקה לחשש ממשי שלפיו אותם מועמדים גיבשו עמדה נעולה ומוקדמת והם לא יפעלו באופן הוגן, מאוזן ושוויוני. משכך, הם אינם יכולים ולא ראויים לשמש כמאסדרים", נטען בעתירה.

בבהילות, בזמן מלחמה

בארגון העיתונאים מבהירים שהחלטת הממשלה בעניין הרכב מועצת הרשות השנייה אינה מקרה נקודתי, אלא חלק מאסטרטגיה רוחבית. בעתירה מוזכרים עוד שלושה מהלכים שנידונים בערכאות משפטיות: "חוק התקשורת" של שלמה קרעי, הניסיון לסגור או להפריט את גלי צה"ל והחרם הכלכלי שהטילה הממשלה על קבוצת "הארץ". לאלה מצטרפות יוזמות חקיקה פרטיות שזוכות לרוח גבית מהממשלה ונסיונות לסגור את תאגיד השידור הציבורי או למכור אותו לגופים מסחריים.

גם השר קרעי קשר בין המועצה החדשה ושינויי העומק שהוא מנסה לקדם. זמן קצר לאחר ההצבעה, קרעי בישר חגיגית על "מינויה של הרשות השנייה האחרונה במדינת ישראל" – שתיסגר אחרי שה"רפורמה" שהוא מוביל תושלם.

"אנחנו מבטלים את הרשות השנייה, מפסיקים את מעורבות הפקידות בתוכן ופותחים את השוק לתחרות", כתב קרעי. "עד אז, אנחנו מביאים מועצה אחראית, מגוונת, מנוסה, שתפקידה יהיה להיערך לעידן החדש תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בתקופת הביניים. משימתה פשוטה: הפחתת רגולציה ופעילות לאור חוק השידורים שיעבור בקרוב, בעזרת ה'". זמן קצר לאחר פרסום ההודעה, השר קרעי מחק אותה ללא הסבר מחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו.

חברי מועצת הרשות השנייה שאושרו לכהונה בהחלטת ממשלה מ-24 במרץ 2026, בגרפיקה שפורסמה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ובהמשך נמחקה מהרשת (לחצו להגדלה)

החלטת הממשלה בנוגע למינויים למועצת הרשות השנייה, מציינים בארגון העיתונאים, התבצעה למרות שהמועצה הקיימת ממילא ממשיכה לפעול עד שהחדשה תיכנס לתפקידה, וזאת ב"סד זמנים בן פחות מ-48 שעות, בזמן מלחמה, שעה שאין כל דחיפות העומדת מאחורי ההחלטה" – וחרף פנייה ברורה ומנומקת של הייעוץ המשפטי לממשלה, שבה התבקשה הממשלה לעכב את ההצבעה. גם בעתירה של חדשות 12 מצביעים על הבהילות שבה בוצע המהלך.

המשנה ליועמ"שית גיל לימון התריע בפני הממשלה שעדיין לא הושלמה הבחינה המשפטית הנדרשת לשם הצבעה על הרכב המועצה, ושטרם הוצגה לממשלה התשתית העובדתית הנחוצה כדי לבצע הכרעה מוסמכת. בהקשר זה מוזכרת גם עתירה אחרת, של המועמדת רימא כמאל, שלא נבחרה למועצה – והעובדה שמבין 15 המועמדים שאושרו יש רק מועמד ערבי אחד, אמיר עאסי.

"ביחס לחלק מהמועמדים ששמותיהם מנויים בהצעת ההחלטה התקבלו פניות מאת גורמים שונים – חברת חדשות 12, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות והתקשורת בישראל – בהן נטען כי מדובר במינויים שנפלו בהם פגמים שונים", כתב עו"ד לימון.

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

לדבריו, הפניות הועברו לוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות בראשות השופטת שולמית דותן – אך הוועדה טרם העבירה את התייחסותה. "התייחסות זו היא הכרחית על מנת שנוכל לבחון את הדברים ולגבש את עמדתנו ביחס למינויים", הדגיש לימון.

"מדובר בסוגיות כבדות משקל אשר יש למצות את ליבונן בטרם תונח ההחלטה לפני הממשלה, זאת כדי להבטיח שלפני הממשלה תונח תשתית עובדתית ומשפטית מלאה הדרושה לקבלת החלטה", הוסיף לימון.

"על כן, ובשים לב לחשיבותה של ההחלטה לנוכח הסמכויות המופקדות בידי המועצה והשפעתן על חופש העיתונות והביטוי, אין מקום לכך שהצעת המחליטים תידון בישיבת הממשלה הקרובה".

הממשלה, כאמור, התעלמה מהבקשה ואישרה את המינויים. בארגון העיתונאים מבקשים מבג"ץ להקפיא את ההחלטה ולא לאפשר לאף אחד מהחברים החדשים להתחיל את כהונתם עד שיוכרע ההליך – שבסופו, כך מקווים בארגון, תבוטל ההחלטה באופן גורף. בינתיים, מציעים בארגון, תמשיך לכהן המועצה הקיימת, כפי שממילא הובהר גם בהחלטת הממשלה.

השופט אלכס שטיין, שאליו נותבו שתי העתירות, החליט לא להוציא צו ארעי שיקפיא את המהלכים והורה למשיבים להגיש את תגובותיהם במרוצת חודש אפריל.

* * *

לעיון בעתירת ארגון העיתונאים והעיתונאיות

להורדת הקובץ (PDF, 17.46MB)

לעיון בעתירת חדשות 12

להורדת הקובץ (PDF, 35.41MB)

63904-03-26
64783-03-26