האם שר התקשורת שלמה קרעי מנסה להשלים לפני הבחירות תוכנית על שהגה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנועדה להכניע סופית את העיתונות הישראלית? הרכב של שלושה משופטי בית המשפט העליון האזין אתמול (16.6) לטענה הזאת, ולגרסה ההפוכה של נציגי השלטון – אך לא צפוי להכריע בה. השופטים כן רמזו שיתערבו במהלך נקודתי שהוביל להשתלטות פוליטית על גוף פיקוח ציבורי, הרשות השנייה – ובהמשך גם לשיתוקה.

הרשות השנייה היא הגוף שמפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בארץ. בחודש מרץ השנה פיזרה הממשלה בבהילות את מועצת הרשות ומינתה תחתיה מועצה חדשה ואולטרה פוליטית בראשות ד"ר יפעת בן-חי שגב. המועצה החדשה כוללת נציגות מוגברת של חברים בעלי זיקה אישית לממשלה, כולל שני שופרות מובהקים של נתניהו: אנשי התקשורת כנרת בראשי וחיים שיין.

חמש עתירות שהוגשו נגד המהלך גרמו לבג"ץ להקפיא את פעילות המועצה החדשה ולמנות תחתיה את המועצה הקודמת, שבראשה עומד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי. כפי שנחשף באתר "העין השביעית", זמן קצר לאחר מכן החלו חברי המועצה הישנה לקבל פניות מאלעד זמיר, ראש המטה של קרעי, שדחק בהם להתפטר. שבעה מהם צייתו – והמועצה נוטרלה.

המהלך כולו הוסתר. קרעי וחברי המועצה המתפטרים נאלצו להודות בקיומו רק בהמשך, בהוראת בג"ץ, בעקבות בקשות שהסתמכו על חשיפות של "העין השביעית" ו"דה-מרקר".

בדיון שהתקיים אתמול אותת נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהשר קרעי ירה לעצמו ברגל. אחת הטענות המרכזיות של העותרים היא שהמועצה החדשה הורכבה על בסיס פוליטי – אף שמדובר בגוף פיקוח שאמור לפעול באופן עצמאי ועל פי אמות מידה מקצועיות. ההחלטה של קבוצה גדולה מקרב חבריה להתפטר לבקשת השר מחזקת את הרושם שלפחות חלקם מתפקדים כעושי דברו.

"מאחר ואנו מדברים על גוף ממלכתי שצריך להיות עצמאי, זיקה בינו לבין השר היא לא בריאה", אמר השופט עמית. "הנה, חמישה-שישה חברים התפטרו – פיטורים מעניינים – אחרי שהרמ"ט של השר דיבר איתם. על מה הם שוחחו? לא נדע". שני עמיתיו להרכב, רות רונן ואלכס שטיין, מתחו גם הם ביקורת על עמדת הממשלה והמועצה החדשה, שיוצגו על ידי עורכי דין פרטיים שמקורבים למעגלי השלטון.

השופטים יצחק עמית (במרכז), רות רונן ואלכס שטיין. בית המשפט העליון, 16.6.2026 (צילום: איתמר ב"ז)

בין העותרים לממשלה פעורה תהום: הגופים שהגישו את העתירות טוענים שהמהלך של קרעי הוא חלק ממתקפה רחבה על העיתונות, שבטווח המיידי נועדה למנוע את הצלת ערוץ 13, שחברת החדשות שלו מתאפיינת בקו מערכתי ביקורתי כלפי הממשלה. נציגי המדינה והמועצה המוקפאת, לעומת זאת, התאמצו להשאיר את הדיון ברמה הטכנית, וניסו ליצור מצג שלפיו דווקא גופי התקשורת הם הצד החזק, שרוצה כעת לקבוע מי יפקח עליו.

"בדרך כלל אני מייצג את האנדרדוג, והיום ממשלת ישראל היא האנדרדוג", הכריז נציג הממשלה, עו"ד יצחק בם, בפתח דבריו. בהמשך, כשפירט למה הוא מתכוון, הציג הסבר קונספירטיבי: אחת מחמש העתירות הוגשה על ידי חדשות 12. בחברת החדשות ביקשו לפסול את המינוי של בן-חי שגב בין היתר עקב תביעת דיבה כושלת שניהלה נגד החברה ושניים מעיתונאיה, גיא פלג ועמליה דואק.

עו"ד בם העלה את האפשרות שמדובר במהלך מתוחכם, צופה פני עתיד, שנועד לפגוע בבן-חי שגב עוד לפני שנודע שהיא מועמדת לתפקיד היו"רית. "בחדשות 12 מנסים לקבל רגולטורים לפי בחירה", הכריז. איך זה עובד? "אם לא נרצה שפלוני יהיה רגולטור, נפרסם עליו פרסומים דיבתיים, יהיה משפט, יזכה, לא יזכה – זה לא משנה. נוכל לטעון שהוא לא יכול להיות רגולטור".

אלא שהפרטים כן משנים: התביעה של בן-חי שגב, שהסתיימה בתבוסתה, הוגשה בכלל בינואר 2024. הדיווחים שבגינם תבעה את חדשות 12 פורסמו ביולי 2023. רק כעבור יותר משנתיים החליטה הממשלה למנות אותה לראשות המועצה. לפי התרחיש שהציג עו"ד בם – בחברת החדשות צפו זאת מראש, והשתמשו בשני עיתונאים בכירים כדי להכפישה ולגרום לה לתבוע אותם.

איש מהשופטים לא הצביע על האבסורד. "זה כמובן דבר מופרך", העיר בהמשך הדיון עו"ד ישגב נקדימון, שמייצג את חדשות 12. מאחוריו, בספסלי הקהל, ישב אבי וייס, המנכ"ל והעורך הראשי של חברת החדשות.

עו"ד יצחק בם בבית המשפט העליון, ספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

שאר הטיעונים של עו"ד בם, נציג הממשלה, עסקו בעיקר בפרוצדורה. בם דחה את הטענות על כך שנתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו כשנטל חלק פעיל בהצבעה על מינוי המועצה. הוא דחה גם את הטענה שאסור היה לנתניהו לעסוק במינוי של ד"ר בן-חי שגב, שהעידה במשפטו הפלילי וניצלה את המעמד כדי לסתור את עדותה המקורית ולהשתלח בחוקרים.

כדי לתמוך בטענות, עו"ד בם ניסה לנתח את המשמעויות שעולות לשיטתו מהסדר ניגוד העניינים שנכפה על נתניהו, שנועד להגביל את היכולת שלו לעסוק בנושאים שישפיעו על משפטו ועל ענף התקשורת, שעומד במרכז תיקיו הפליליים. השופטים רונן ושטיין הקשו עליו. הם טענו שההסדר הוא רשימה של כללים שיש לציית להם – ולא מסמך עקרונות שנתון לפרשנות. "כללים הם כללים, לא כל אחד מהם צריך לפרש", אמר שטיין. "לפעמים כללים צריך לקיים באופן מילולי".

בשלב מסוים, אחרי שעו"ד בם האשים את הייעוץ המשפטי לממשלה ב"טמינת פחים" לממשלה, השופט עמית נזף בו: "יש זלזול בייעוץ המשפטי – הייעוץ המשפטי ביקש מהשרים לחכות ואמר שההצבעה מנוגדת לתקנון. מה החיפזון? אנחנו באמצע מלחמה, טילים נופלים, אנשים בממ"דים. אם היו ממתינים לחוות הדעת (של גיל לימון, המשנה ליועמ"שית; א"ב) אולי לא היינו נמצאים כאן".

חבר המועצה המוקפא חיים שיין בפתח הדיון (צילום: איתמר ב"ז)

בניסיון להכשיר את מסכת הלחצים שהובילה להתפטרות הקולקטיבית במועצת הרשות השנייה ניסה עו"ד בם לתאר את שלמה קרעי – שר וחבר במפלגת השלטון, המיישם מדיניות של ראש הממשלה – כפוליטיקאי נטול סמכויות. "לשר אין שום מנוף לחץ על חברי המועצה אחרי שהם מונו", טען בם. "אחרי שהם מונו, הוא לא יכול לעשות להם שום דבר, מטוב ועד רע. אין לו לא ארנק ולא חרב. כל מה שיש לו זה אמון הציבור והיושרה הציבורית".

בפועל, כמובן, לשר יש ארנק גדול – תקציב משרדו, ובנק ג'ובים – וחרב חדה שמאפשרת לו לפטר חבר מועצה שברצונו לסלק מהדרך. קרעי המחיש זאת רק לפני יומיים כשפיטר את חברת המועצה אספהאן בהלול בטענה שהיא מצויה בניגוד עניינים – על בסיס עובדות שלא הפריעו לה לכהן יותר מארבע שנים בתפקיד, רובן בזמן כהונתו של קרעי במשרד התקשורת.

אחרי עו"ד בם ניתנה זכות הדיבור לעו"ד דוד פטר, איש פורום קהלת לשעבר שמרבה לייצג את הממשלה בתיקים שבהם היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, מסרבת לעשות זאת. בדיון הזה הוא ייצג את בן-חי שגב ואת בראשי, שיין ושאר חברי המועצה המוקפאת. תוכן הטיעונים שלו דמה מאוד לטיעונים שהציג עורך הדין של הממשלה – עובדה שזיכתה אותו בהערה מצד השופט עמית.

"המפוקחים מבקשים לברור את המפקחים עליהם", טען עו"ד פטר. בפועל, ראוי להדגיש, רק אחת מחמש העתירות – זו של חדשות 12 – הוגשה על ידי גוף שנתון לפיקוח הרשות השנייה. את ארבע העתירות הנותרות הגישו ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות, התנועה לאיכות השלטון והעמותה לשמירת ערכי המשפט, שמוכרת יותר כ"מחאת הגלימות השחורות".

עו"ד דוד פטר עם השר עמיחי שיקלי, בשולי אחד מדיוני עדותו של ראש הממשלה נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אפריל 2026 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד פטר ניסה לעקוף את הטענות על הזיקה בין חברי המועצה החדשים לנתניהו באמצעי מניפולטיבי: התמקדות בהתבטאויות הפומביות שלהם, וקביעה שהניסיון לפסול אותם הוא מתקפה על חופש הביטוי. "כאשר אנחנו בונים מועצה, הדבר הרלבנטי הוא התרומה המקצועית, הידע, הניסיון והרקע של המועמד בתוך הפסיפס שנבנה", טען. "העמדות שהובעו נוגעות למספר זעום מתוך חברי המועצה, וגם הן לא עוסקות בנושאים רגולטוריים".

לדברי פטר, כל אדם רשאי להביע את דעותיו ברשתות החברתיות בלי שהדבר יסכל מינוי עתידי למשרה ציבורית. "הכלל שהעותרים מבקשים לעגן הוא גזירה על כל אדם שמעוניין ביום מן הימים אולי להתמנות לתפקיד כזה או אחר לסכור את פיו, לא להתבטא בצורה שתפריע לאנשים מסוימים", טען. "זו פגיעה קשה ביותר בחופש הביטוי – ויותר מזה, בחופש הפוליטי במדינת ישראל".

השופט עמית התקיל אותו באמצעות פרט מקורות החיים של היו"רית המוקפאת בן-חי שגב: מעמדה כמייסדת שותפה של מכון בשם "מסד הארץ" לצד פרופ' משה כהן-אליה, אושיה ביביסטית ופאנליסט קבוע בערוץ 14. עמית ציין שכהן-אליה עומד במקביל בראש קרן שהקים ניר ברקת לשם מימון תביעות דיבה נגד ערוץ 12 – צעד נקמני שנקט השר המיליארדר בעקבות תחקיר של כתב חדשות 12 עמרי מניב שחשף חשדות לשחיתות.

ד"ר יפעת בן-חי שגב ועו"ד אפרים דמרי בשולי אחד מדיוני עדותה במשפט נתניהו. בית המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מה יש לעורך הדין שמייצג את בן-חי שגב לומר על כך? "הסוגיה הזאת לא רלבנטית, אני לא יודע אם הקרן הזאת קמה", טען עו"ד פטר. השופטת רונן לחצה עליו: "השאלה היא האם אפשר ללמוד מכך על היכולת שלה להיות אובייקטיבית". פטר השיב שבן-חי שגב כבר הספיקה לפרוש מהמכון.

עו"ד פטר ביקש משופטי בג"ץ לקבל החלטה מהירה ו"לנקות את שמם של חברי המועצה", שלטענתו נקלעו בעל כורחם ל"מאבק טיטאנים" בין הממשלה לענף התקשורת. השופטת רונן שבה ואיתגרה אותו: "בהנחה שהשר ניסה להפעיל לחץ על חברי המועצה – אין לזה שום משמעות?".

"אני לא יודע מה משמעות המילה לחץ", התחמק פטר. "יש הרבה אנשים שלא ערוכים להיקלע לסערה ציבורית, כמו עתירה למשל, וזה מטלטל אותם. הם אומרים לעצמם, 'אם הגענו לסיטואציה כזאת – אני לא רוצה לקחת בזה חלק'. יש כאן התפטרות אותנטית מסיבות שונות, מנקודות מבט שונות".

בתום דבריו הזמין פטר את בן-חי שגב לפנות בעצמה לשופטים. "אני עומדת כאן היום לא רק כמועמדת לתפקיד ציבורי, אלא כאזרחית מדינת ישראל, רעיה ואם", הקריאה בן-חי שגב מתוך דפים שנתחבו בניילונית, ואז מנתה את תפקידיה הקודמים ותאריה האקדמיים. לאחר מכן עברה לעדותה ב"תיק 4000" והתלוננה ששופטים אותה באופן בלתי הוגן בגלל פרק קצרצר מתוך קריירה מפוארת.

חבר המועצה המוקפא חיים שיין (עומד) ועורכי הדין ישגב נקדימון, אביעד הכהן, דוד פטר ויורם בונן. בית המשפט העליון, 16.6.2026 (צילום: איתמר ב"ז)

"ב-13 בדצמבר 2022 עליתי לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים והעדתי במשך ארבעה ימים תמימים בנוגע לתפקידי כיו"ר המועצה לכבלים ולוויין בשנים 2014 עד 2018", אמרה. "כשסיימתי את עדותי הייתי בטוחה שעשיתי כל מה שאזרח שומר חוק צריך לעשות. לא העליתי בדעתי ששנים לאחר מכן איאלץ לעמוד בבית המשפט העליון, בהיכל בג"ץ ולהסביר את עצמי.

"המדינה קראה לי להעיד, והתייצבתי. לא היה לי צו בתיק, לא הייתי נאשמת, לא ביקשתי להיות חלק מהתיק – הגעתי לשם עם הרים של מסמכים. הייתי עדה שהתעקשה על אמת שלא היתה נוחה לשמוע".

בן-חי שגב חזרה על המסר שהשמיעו קודם עורכי הדין בם ופטר: "בדמוקרטיה מתוקנת, המפוקח לא בוחר מי יפקח עליו, ובוודאי לא מכתיב את זהותו. זה אבסורד שמפוקחים חושבים שיש להם בכלל זכות להביע עמדה לגבי מי שמפקח עליהם. זה סימן לפשיטת רגל של נורמות דמוקרטיות בסיסיות. המסר שעולה לכל רגולטור – ראה הוזהרת".

לסיום חזרה לרגע שבעיני רבים סימן אותה כבעלת ברית של ראש הממשלה: "אם הייתי חוזרת היום לדוכן העדים בירושלים, האם הייתי אומרת שוב את אותם דברים? התשובה שלי היא כן וכן וכן. למה? כי כך חונכתי, וכך אני מחנכת את בנותי. כי אני מאמינה בשלטון החוק". כשסיימה לדבר העיר השופט עמית שבג"ץ ממילא לא מתכוון לדון בתוכן עדותה.

אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת, באחד מדיוני ועדות הכנסת. מאחור: שר התקשורת, שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

נציגי העותרים והייעוץ המשפטי לממשלה חזרו על טענות שכבר הציגו באריכות בפני בג"ץ בשלבים המקדמיים של ההליך, והתעכבו על ההתפתחות החריגה של השבועות האחרונים: הלחצים שהפעיל קרעי על חברי המועצה כדי להביא לשיתוקה.

עו"ד תהילה רוט מפרקליטות המדינה, שייצגה את היועמ"שית, האשימה את קרעי בניסיון לחתור תחת הוראות בג"ץ: "אנחנו באירוע חסר תקדים. בית המשפט הנכבד נתן החלטה שיפוטית שמורה לגוף ציבורי לשוב לפעילות – והשר, באמצעות העוזר שלו, פונה לחברי המועצה ומשדל אותם להתפטר כדי לסכל את ההחלטה השיפוטית. זו התנהלות חמורה ביותר, שחותרת תחת שלטון החוק".

נציגת היועמ"שית חזרה על התובנה של השופט עמית, שלפיה ההתפטרות הקולקטיבית מעידה על זיקה פוליטית בין המתפטרים והשר. "המועצה צריכה להיות נפרדת ועצמאית מהגורם הפוליטי", אמרה עו"ד רוט. "אותם חברי מועצה העידו בהתנהגותם שהם לא נפרדים מהגורם הפוליטי – הוא פונה אליהם וזה מביא לתוצאה מאורגנת, אקט קיצוני של התפטרות".

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג)

העותרים ביקשו להדגיש את ההקשר הרחב של המהלכים שמוביל קרעי. "אני מציע להסתכל על המינוי לא מנקודת המבט הצרה של הפרוצדורה, אלא כחלק מניסיון ממשלתי לפגוע בגורם שיכול לבקר את השלטון", התריע עו"ד שחר בן-מאיר, שמייצג את מחאת הגלימות השחורות. "הם באו לפה בתחפושת – וכשהם מורידים את התחפושת הם רוצים לשלוט בתקשורת".

עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון הצביע על העיתוי שבו החליטה הממשלה להחליף את הרכב מועצת הרשות השנייה החדשה: זמן קצר אחרי הפרסום על מכירת השליטה בערוץ 13 לקרן הפילנתרופית Merit Spread Foundation, שנתמכת על ידי קבוצה של יזמי הייטק בראשות אסף רפפורט. "הדבר היחיד שמעניין את שר התקשורת זה הסיפור של ערוץ 13 – הוא לא מעוניין שחלילה תתקבל החלטה שאינה נוחה לו", טען נאור.

"ערוץ 13 הולך למות", אמר גם עו"ד גיורא ארדינסט, שייצג את ארגון העיתונאים. "אי קבלת החלטה בנושא הזה היא הרת גורל – יש לה משמעות פוזיטיבית במובן השלילי של העניין. היא עלולה לגרום למותו של ערוץ תקשורת". עו"ד יורם בונן, נציג חדשות 13, אישר את הקביעה הזאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם שר התקשורת שלמה קרעי. מליאת הכנסת, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד ארדינסט נקב בתשעה סימנים המעידים לשיטתו על המניעים הפוליטיים של השר קרעי. הוא ציין את הבהילות שבה מונתה המועצה החדשה, את הזיקה הפוליטית של בן-חי שגב ועמיתיה בראשי ושיין, את הסמיכות לבחירות ואת הצהרתו של קרעי על כך שהמועצה החדשה נבחרה כדי ליישם את ה"רפורמה" שלו.

לכך מצטרפים, לדבריו, המהלכים של קרעי שנועדו לסייע לתחנות רדיו חרדיות המזוהות עם המחנה שלו, התנהלותו בוועדה שדנה ב"חוק השידורים" שלו – וכמובן ההתפטרות הקולקטיבית של חברי המועצה. עו"ד רוט הציגה עוד שני סימנים: הסירוב של קרעי לבטל את התפטרותה של חברת המועצה מרלין וניג, שחזרה בה כשהבינה שהיא נפלה קורבן ל"קנוניה", כלשונה – והחלטת השר לפטר את חברת המועצה בהלול.

על בסיס כל המידע הזה ביקשו העותרים מבג"ץ למצוא דרך להסמיך מחדש את מועצת הרשות השנייה ה"ישנה", זאת שבראשה עומד מרדכי מרדכי, כדי שתוכל לכל הפחות לקבל החלטה בעניין מכירת השליטה בערוץ 13.

עו"ד בונן, נציג חדשות 13, ניתח את חוק הרשות השנייה ומצא בו סדק אפשרי שיאפשר למועצה להמשיך לפעול גם אם מכהנים בה פחות מעשרה חברים, כפי שקרה בעקבות ההתפטרות הקולקטיבית וההדחה של בהלול. לדבריו, בג"ץ יכול לבטל את ההתפטרויות בלי שהמתפטרים יחויבו להשתתף בישיבות המועצה. כך יהיו במועצה יותר מעשרה חברים על הנייר, ואת ההחלטות ניתן יהיה לקבל בפורום חסר.

השופטים לא שללו את האפשרות, אבל גם לא הביעו התלהבות מהמצב המורכב שהובא לפתחם. "בואו נאמר שיש כאן יופי של תסבוכת – והעיקר שאנחנו נהנים", סיכם הנשיא יצחק עמית וחתם את הדיון.

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 11.68MB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26