מי שהצליח להציץ בדפים שבִצבצו מתיקיית הניילון שנשאה ד"ר יפעת בן-חי שגב כשניגשה אל דוכן העדים יכול היה לשער שהיא מתכוונת לחולל דרמה. "צדק צדק תרדוף", שורבט שם בעט, בתוספת קו תחתון. בטוש זוהר הודגשה המילה "אמת". בן-חי שגב, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר ועדה לא מאוד מרכזית במשפט המו"לים, זומנה לבית-המשפט מטעם התביעה. אבל תוך זמן קצר נפערה תהום בינה לבין הפרקליטה שחקרה אותה, יהודית תירוש.

בן-חי שגב פתחה את הדיון בהצהרה. "זו הפעם הראשונה שאני מוסרת עדות בהליך פלילי – אני קצת מתרגשת, בעיקר לנוכח העובדה שאני מחכה כבר הרבה מאוד זמן לומר את האמת", אמרה. בדקות שלאחר מכן הלך והתחוור שהאמת של בן-חי שגב שונה למדי מהאמת של פרקליטות המדינה.

התקלה הביכה את נציגי המדינה, שחתומים על כתב האישום ומכירים את העדות המקורית שמסרה בן-חי שגב בחדר החקירות, ואף נפגשו איתה לפני פחות משבוע כדי לרענן את זכרונה לקראת הדיון. ובכל זאת, היו דברים שבן-חי שגב חשה שהיא לא יכולה לחלוק עם התובעים, גם לא בחדר סגור, בפגישה המקדימה שהתקיימה לפני חקירתה הראשית.

"אני אומר פה דבר קשה: אני לא אמרתי הרבה דברים בפגישת הריענון, אני חיכיתי לכבוד השופטים כדי לומר את דברי – כי אין לי אמון במערכת הזאת!", הכריזה בן-חי שגב אחרי חצי שעה של חקירה, כשהפערים בין הגרסה שלה לגרסת הפרקליטות כבר התגלו כבלתי ניתנים ליישוב.

עו"ד תירוש, שניהלה את החקירה מטעם הפרקליטות, עצרה את רצף השאלות ופנתה אל השופטים: "אני מבקשת להכריז על העדה כעדה עוינת". צירוף המילים הטעון הקפיץ את העדה. "עוינת לְמה? עוינת לאמת?", שאלה בן-חי שגב בזעם. "אני עוינת לאמת?".

"לא אמרתי שאת עוינת לאמת", התגוננה עו"ד תירוש, "מה האמת – בית-המשפט יקבע". אחרי חילופי הדברים האלה, שעוררו רחשים באולם, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הסבירה לעדה שמדובר במושג משפטי, ושאף אחד לא מייחס לה כוונות שליליות. לאחר מכן הפסיקה השופטת את הדיון, והעדה התבקשה לצאת ולאפשר לצדדים לדון בבקשה בלעדיה.

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, בחודש שעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בן-חי שגב הגיעה אתמול (13.12) לבית-המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בירור פרשת השוחד במשרד התקשורת, "תיק 4000", שבה עומדים לדין בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק. על-פי כתב האישום, נתניהו ניצל את סמכותו כשר התקשורת כדי להעניק לבזק הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, ובני הזוג אלוביץ' סיפקו לו בתמורה דריסת רגל חריגה באתר החדשות "וואלה", שהיה בבעלותם. הרתימה של "וואלה" למען נתניהו הגיעה לשיאה במערכת הבחירות של 2015, שבה נחל ניצחון סוחף, ובמשברים תקשורתיים שאליהם נקלעו בנו יאיר ורעייתו שרה.

הגוף שבראשו עמדה בן-חי שגב, מועצת הכבלים והלוויין, היה אחד הגורמים הציבוריים ששיתוף הפעולה שלהם נדרש כדי לקדם את אחד המרכיבים הקריטיים בעסקת השוחד המתוארת בכתב האישום: אישור עסקת המיזוג בין חברת בזק המונופוליסטית והרווחית וחברת שידורי הלוויין yes, שספגה הפסדים כבדים. האלוביצ'ים, שהחזיקו בשתי החברות, נזקקו לאישור הזה כדי להעביר קרוב למיליארד שקל מכיסם הציבורי לכיסם הפרטי, לצורך כיסוי חובות עתק לבנקים. נתניהו חתום על מכתב שבו מתבקשת בן-חי שגב לטפל במשימה. מקץ חודשים אחדים, המועצה בראשותה אכן אישרה את העסקה.

הפערים בין הגרסאות של העדה והתביעה החלו להתגלע ממש בפתח הדיון, כשהתבקשה להרחיב על ההיררכיה הארגונית במשרד התקשורת. "למי את, בתפקיד שלך, היית כפופה?", שאלה עו"ד תירוש את יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר. "החוק מגדיר את זה היטב: אני כפופה לממשלת ישראל ולשר התקשורת", השיבה בן-חי שגב.

"עד כמה, בעיקרון, את כפופה למנכ"ל משרד התקשורת?", חקרה עו"ד תירוש.

"אני בכלל לא כפופה למנכ"ל. למען האמת, החוק עומד על ההפרדה והעצמאות של המועצה. המועצה היא סוג של אנדרוגינוס. מצד אחד נגזרה עליה עצמאות מוחלטת, שמעוגנת בחוק, בהוראות ובכללים – ומצד שני היא סוג של יחידת סמך בתוך משרד התקשורת, ומבחינה תקציבית נשענת על תקציב המשרד".

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר (צילום: מרים אלסטר)

בשלב הזה העלתה עו"ד תירוש את שמו של אבי ברגר, שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת כשבן-חי שגב נכנסה לתפקידה. ברגר הנהיג במשרד מדיניות לעומתית כלפי בזק. הוא עיכב את הטיפול במיזוג בזק-yes בניסיון לאלץ את קבוצת התקשורת של האלוביצ'ים לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי – מהלך עומק שנועד לשבור את המונופול של בזק, לאפשר לחברות מתחרות להשתמש בתשתיות התקשורת שלה ולהוזיל את השירות לצרכנים.

במאי 2015, אחרי הקמת הממשלה החדשה וההחלטה של נתניהו לשמור לעצמו את תיק התקשורת, הוא פיטר את ברגר בבהילות וכעבור זמן קצר מינה במקומו את שלמה פילבר, מקורבו. עו"ד תירוש ניסתה להראות שברגר, בניגוד לפילבר, כיבד את עצמאותה של מועצת הכבלים והלוויין. התובעת הניחה שבן-חי שגב תחזור על הקביעה הזאת, כפי שעשתה בחדר החקירות. אבל בן-חי שגב הפתיעה וסיפקה גרסה חדשה. "ברגר הקפיד על ההפרדה", היא אמרה, "ויחד עם זאת כשזה הגיע לעניין שלשמו התכנסנו כאן הוא השתמש בסמכותו כדי לעכב ולמנוע את התקדמות הטיפול במיזוג בזק-yes".

היו"רית לשעבר הסבירה שברגר אמנם לא אחז בסמכות רשמית על מועצת הכבלים והלוויין, אבל משום שהמועצה לא נהנית מעצמאות תקציבית אלא תלויה במשרד התקשורת – המשרד, וברגר כראש ועדת המכרזים שלו, יכולים לסכל מהלכים של המועצה. במקרה הזה, טענה העדה, היא ביקשה מהמשרד לתקצב עבורה יועץ כלכלי חיצוני שיסייע בין היתר בבדיקת עסקת בזק-yes.

המועצה סבלה מקשיי תפקוד, ובן-חי שגב סברה שבלי הסיוע החיצוני היא תתקשה לטפל בסוגיה. "זה נתקל בסחבת, ולא התקבלו הסברים הגיוניים", אמרה. "כששאלתי והתעקשתי, תמיד ענו לי ב'לא הגענו לזה', 'זה לא בסדרי העדיפויות', 'לא על סדר היום' – וכך זה נגרר חודש אחר חודש".

עו"ד יהודית תירוש באולם משפט המו"לים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

בשלב הזה שאלה אותה עו"ד תירוש אם היא זוכרת כיצד תיארה את העבודה מול ברגר בחדר החקירות. בן-חי שגב השיבה בשלילה. כשתירוש שאלה אותה מה לדעתה היו המניעים של ברגר – בן-חי שגב החריפה את הביקורת, והאשימה את ברגר בהפרת החוק.

"אני יודעת בדיוק מה היו המניעים", אמרה העדה, "מפני שהיתה אז איזושהי מדיניות רגולטורית שלפיה אין לתת 'הטבות' – במרכאות, ואני מבקשת לשים את המילה 'הטבות' במרכאות – לבזק, בגלל הוויכוחים עם החברה והעניינים המשפטיים מולה. ולכן אני אמרתי שלמעשה בהרבה מאוד מובנים היתה פה אפילו הפרה של החוק. כי החוק עומד על כך שמשרד התקשורת יעמיד לרשות המועצה את האמצעים הנדרשים לפעילותה, ולצערי הרב זה לא היה המצב".

עו"ד תירוש ביקשה מהשופטים לאפשר לה לרענן את זכרונה של בן-חי שגב באמצעות הקראת הגרסה שסיפקה בחדר החקירות. "את כל הדבר הזה העדה לא סיפרה בחקירה שלה", נימקה תירוש.

"כי לא נשאלתי!", התפרצה בן-חי שגב.

הציטוטים שהקריאה עו"ד תירוש המחישו שבחדר החקירות בן-חי שגב אכן אמרה כמה פעמים שברגר כיבד את ההפרדה בין משרד התקשורת למועצת הכבלים והלוויין. אם כך, כיצד היא מסבירה זאת? "ראשית, גם כשנשאלתי אמרתי שהתשובה מורכבת", אמרה בן-חי שגב בבית-המשפט. "אמרתי שבהרבה מאוד נושאים הוא הקפיד מאוד על ההפרדה הזאת – ויחד עם זאת אני עומדת ב-150% מאחורי האמירה האחרונה שלי, שבעניין של המיזוג בהחלט היתה התערבות. ואני אסביר את הפער לכאורה בין הדברים שאת הקראת לנו לבין הדברים שאני אומרת כעת.

"אני מצטערת מאוד לומר, אבל מכיוון שהתחייבתי להגיד פה את האמת ורק את האמת – החקירה שעברתי היתה חקירה חובבנית, רשלנית ומגמתית, תוך כדי הטלת מורא ופחד, בתנאים אנושיים לא מקובלים שצריכים להטריד כל אזרח במדינת ישראל. אי לכך ובהתאם לזאת יימצאו בדברי בחקירה אמירות שהן תוצאה של הטעיה ושל דברים שהוצאו מהקשרם. כשאני ביקשתי בחקירה – וזה מתועד, לשמחתי – את הזכות לעיין במסמכים ובתאריכים, כי ידעתי שהדברים שנאמרים לי הם לא אמת, נתקלתי בסירוב מוחלט.

"אבל אחרי החקירה חזרתי למסמכים ולניירות שלי, ולכל התיעוד של הדברים, שמתועד אצלי ביי-דה-בוק, ומצאתי שהגזלייטינג שעשו לי בחקירה אולי הצליח בחלקו – אבל הם לא באמת הצליחו למחוק לי את הזיכרון. יש מכתב שלי מ-16 באפריל 2015, שממוען לשר התקשורת וראש הממשלה [נתניהו], ובו אני מלינה על כך שהמשרד למעשה עוצר את הטיפול בגיוס של יועצים כלכליים. ואני כותבת שם: חרף מאמצי, לא קיבלתי סיוע של יועץ כלכלי". המכתב שעליו דיברה בן-חי שגב אכן קיים, והוא אף הוגש לבית-המשפט על-ידי התביעה.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד תירוש ניסתה להטיל דופי בתיאור של בן-חי שגב והזכירה לה שבתום החקירה היא קיבלה הזדמנות לעבור על העדות שנרשמה מפיה, וגם הכניסה בה תיקונים. תירוש ציינה שלא הוכנסו שום תיקונים בקטעים שבהם דיברה על המנכ"ל ברגר וההפרדה בין המשרד למועצה. בן-חי שגב תלתה זאת בתנאי החקירה, שהיו מבחינתה בלתי מתקבלים על הדעת. היא האשימה את החוקרים בביצוע תרגילי חקירה פסולים – ובכך הצטרפה לביקורת שכבר נשמעה קודם מצד כמה מהמעורבים בפרשה, בהם הנאשם שאול אלוביץ', עד המדינה ניר חפץ והעד מימון שמילה.

"כדאי שבית-המשפט יידע שהחקירה שלי, שהיתה למעשה במסגרת של עדות פתוחה, נמשכה בין עשר ל-12 שעות שבמהלכן הטלפון שלי נלקח ממני, זכיתי לכוס תה אחת, ולא זכיתי אפילו ליציאה לשירותים ללא ליווי של מאבטח צמוד", אמרה בן-חי שגב. "בחלוף 11 שעות חקירה, כשביקשתי לעבור על ההודעה, החוקר גלעד [ורדי] ניסה להניא אותי מזה ואמר: 'תראי, השעה כבר נורא מאוחרת'. ואני עמדתי על כך, והתעקשתי, והכנסתי תיקונים. וניתן לראות סימוכין לדברים שאני אומרת בתמליל החקירה, כשאני אומרת לחוקר, בין השאר: 'אתה מניח הנחה שגויה ולא נכונה', 'אני חולקת עליך, אתה מכניס לי מילים לפה'".

עו"ד תירוש הקשתה עליה: "אבל את הדברים שסיפרת על ברגר לא תיקנת בהודעה שלך".

"לא יכולתי לתקן", השיבה בן-חי שגב. "אמרתי קודם שצריך להבין שהסיטואציה של חקירה שבה שולפים אותי ביום בהיר אחד בלי הודעה מוקדמת ומציגים לי עובדות שקריות וחלקי מסמכים, ומבקשים ממני להסתמך על זיכרון ללא תיעוד ומסמכים – זה מסביר את הפער. אחר-כך כל הלילה ישבתי ועברתי על המסמכים, והבנתי את גודל הטרגדיה. זה כל-כך הציק לי, שאחרי זה גם שלחתי את המסמכים האלה לחוקרים".

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, אתמול לפני כניסתה לחקירתה הראשית (צילום: איתמר ב"ז)

זמן לא רב אחרי האמירות הללו של בן-חי שגב הגיע הרגע שבו ביקשה עו"ד תירוש להכריז עליה כעדה עוינת. אחרי דיון קצר שהתקיים ללא נוכחות העדה, השופטים דחו את הבקשה. כפי שעשו כשדחו את בקשתה של תירוש להכריז על עד המדינה שלמה פילבר כעד עוין, השופטים אישרו לפרקליטות להציג לעדה את תמלילי החקירה ולחקור אותה בחקירה נגדית.

לנוכח שיבוש התוכניות של התביעה, עו"ד תירוש ביקשה מהשופטים לסיים את הדיון לפני הזמן – כדי שהיא ועמיתיה יוכלו לבנות מחדש את החקירה. השופטים דחו גם את הבקשה הזאת, והעדה נקראה בחזרה לאולם. אבל דווקא אחרי הפיצוץ, בן-חי שגב חיזקה את הנרטיב של התביעה.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: אתר הרשות השופטת)

כשהעדה שבה לדוכן העדים, השופטת פרידמן-פלדמן בישרה לה שהיא לא הוכרזה כ"עדה עוינת", אבל המליצה לה "להוריד את הטונים". "אני מתנצלת אם הייתי נסערת", הגיבה בן-חי שגב. לאחר מכן, בפנייה לעו"ד תירוש, הוסיפה: "אני רוצה גם להוסיף שזה לא אישי נגדך, כי אין לנו היכרות אפילו".

"לא חשבתי שזה אישי", השיבה עו"ד תירוש. "אנחנו גם לא במצב אישי כאן, אנחנו מייצגים את התביעה. אמרת שאין לך אמון במערכת – אז אין לך אמון במערכת שבה אנחנו עובדים. זה לא אישי כלפי עורך-דין כזה או אחר, אבל זה כן כלפי המערכת". תירוש ביקשה מהעדה להתייחס למכתב של בנימין נתניהו ממרץ 2015 שבו התבקשה מועצת הכבלים והלוויין להתקדם עם אישור המיזוג בין בזק ל-yes. "זה מכתב שבעגה שלנו אנחנו מכנים 'מכתב ההתנעה'", ציינה תירוש. בן-חי שגב, במכתב התשובה ששלחה לנתניהו בהמשך, ציינה שהטיפול בבקשה מתעכב מטעמים תקציביים. "זו היתה הסיבה הרשמית, לא מצאתי לנכון להיכנס לפרטים עם השר", אמרה בדיון.

עו"ד תירוש לא שאלה את בן-חי שגב מה לדעתה היתה הסיבה האמיתית. ובכל מקרה, העדה אישרה שאחרי הפנייה של נתניהו – הטיפול בבקשה הואץ. "אמרת שזה עלה הילוך אחרי דרישת השר, באופן טבעי, כי השר הוא זה שמחליט על סדר היום של המועצה, ואם השר מבקש לקדם את זה – אתם מקדמים את זה. נכון?", שאלה תירוש.

"חד-משמעית", השיבה בן-חי שגב.

נתניהו מינה את פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת בתחילת יוני 2015. פילבר ביטל את האג'נדה הלעומתית כלפי בזק וקידם במרץ יוזמות שנועדו להיטיב עם עסקיהם של בני הזוג אלוביץ'. חלק מעובדי המשרד שהעידו במשפט התנגדו למדיניות החדשה, אחרים התיישרו איתה – אבל אף אחד מהם לא היה מודע לכך שפילבר מקיים עם אנשי בזק מערכת יחסים סודית שכוללת פגישות בלתי מתועדות והדלפה שיטתית של מסמכים פנימיים.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

בחדר החקירות, בן-חי שגב סיפרה שפילבר המחיש לה שהטיפול במיזוג בזק-yes נעשה כדי לממש את רצונו המפורש של נתניהו, שר התקשורת וראש הממשלה. עו"ד תירוש ציטטה לה כמה קטעים מחקירתה שהמחישו זאת. "פילבר אומר שאצל השר זה בעדיפות גבוהה, אז גם אצלי זה בעדיפות גבוהה", אמרה בן-חי שגב באחד הציטוטים. "עם כל הכבוד לזה שהמועצה עצמאית, מי שמפעיל אותה זה השר. ואם אצל השר זה בעדיפות גבוהה – זה יהיה בעדיפות גבוהה גם במועצה", אמרה העדה בציטוט אחר.

הפעם בן-חי שגב אישרה את גרסת התביעה. היא אמרה שאכן שמעה את הדברים מפילבר – אבל הדגישה שלא היתה זקוקה להסבר שלו, משום שבאופן רשמי נתניהו הנחה אותה לסייע בקידום עסקת בזק-yes כבר במרץ 2015, כחודשיים לפני המינוי של פילבר.

"אני מסכימה", אמרה בן-חי שגב על הציטוט שבו הסבירה שמועצת הכבלים והלוויין אמנם מוגדרת כגוף עצמאי – אבל בפועל מי שמפעיל אותה הוא שר התקשורת ובמקרה זה נתניהו. "כמו שאמרתי, הגישה הזאת היא לא אישית שלי, היא מעוגנת בחוק התקשורת", פירטה בן-חי שגב. "המועצה מדווחת לגורם אחד, לממשלה באמצעות השר, והשר מופקד על המדיניות – כולל לוחות הזמנים. וזה לא היה אירוע שאינו בשגרה. זה קורה כל הזמן, וזה גם קרה אחר-כך בנושאים אחרים".

ובמילים אחרות: כשמועצת הכבלים והלוויין אישרה את עסקת בזק-yes היא לא פעלה לגמרי כגוף בלתי תלוי. בהתאם לחוק, שמגדיר את יושב ראש המועצה כנציג ישיר של שר התקשורת, בן-חי שגב ראתה את עצמה ככפופה לנתניהו והיתה ערוכה לקבל ממנו הוראות. היא אמנם העידה שתמכה באישור העסקה באופן אישי, אבל הבהירה שפעלה בעקבות הוראה מפורשת מטעם הנאשם.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)