ממשלת נתניהו הודיעה כי לא תציית להחלטת בג"ץ, שעצר את הניסיון של שר התקשורת שלמה קרעי לבצע השתלטות פוליטית על מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. שופטי בית המשפט העליון, שהסתמכו בין היתר על מידע שנחשף באתר "העין השביעית", הקפיאו את כהונתה של המועצה האולטרה-פוליטית שמינתה הממשלה והחזירו לפעילות את המועצה הקודמת, שבראשה עומד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי.

"הממשלה אישרה היום פה אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה כי לא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק", נמסר בהודעה לעיתונות שהפיצו היום (5.7) השרים לוין וקרעי תחת הכותרת "הממשלה לבג"ץ: אין לכם סמכות לרמוס את החוק".

זמן קצר לאחר הפצת ההודעה דיווח עמית סגל כי זוהי הפעם הראשונה שבה הממשלה מודיעה באופן רשמי כי לא תציית להחלטת בג"ץ. בכמה מהדיווחים שפורסמו באמצעי התקשורת תוארה החלטת הממשלה כראשיתו של משבר חוקתי. הדבר מדגיש את החשיבות העליונה שמייחסים בממשלת נתניהו להפיכה התקשורתית, אפיק ההפיכה המשטרית המוקדש לניסיונות השתלטות פוליטיים על התקשורת.

בהחלטת הממשלה נטען כי מדובר ב"מקרה קיצון" שבו החלטת בג"ץ "מבקשת לרמוס את דבר המחוקק בצורה גלויה וברורה, וללא כל מקור סמכות". להחלטה צורף נימוק מעגלי: הממשלה החליטה לא לציית לרשות השופטת משום ש"שלטון החוק במדינת ישראל פירושו כפיפות כל רשויות השלטון לחוק. לא הממשלה עומדת מעל החוק, לא הכנסת עומדת מעל החוק, ולא בית המשפט העליון עומד מעל החוק".

במילים אחרות: הממשלה הודיעה כי בניגוד לשיטת המשטר הקיימת, שבה הרשות השופטת היא הפרשנית המוסמכת של החוק, כעת הפוליטיקאים הם גם אלו שקובעים את החוקים, גם מי שמפקחים על אכיפתם וגם בעלי זכות המילה האחרונה לגבי האופן שבו יפורשו.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג)

בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, אחד מחמישה עותרים שבזכותם התקבלה החלטת בג"ץ, טוענים שלמהלך הנוכחי של ממשלת נתניהו יש גם מטרה אקטואלית ממוקדת: הוא חלק מהנסיונות המתמשכים למנוע את העברת השליטה בערוץ 13 לקרן הפילנתרופית מריט, שנתמכת על ידי קבוצה של יזמי הייטק.

"החלטת הממשלה מהיום שלא לציית לפסיקת בג"ץ נועדה, באופן שקוף, לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13, תוך רמיסה חסרת תקדים של בית המשפט העליון ושל שלטון החוק", התריעו בארגון העיתונאים. "זו אינה רק מתקפה על ערוץ אחד או על עסקה אחת. זו ממשלה שמודיעה כי שיקולים פוליטיים זרים גוברים על פסיקות בית המשפט. זוהי שעת חירום לדמוקרטיה הישראלית: מי שלא ירים קול עכשיו, עלול לגלות שבהמשך כבר לא יוכל לדבר".

במועצת העיתונות, שחתומה על אחת מחמש העתירות, הצטרפו לביקורת. "ההחלטה מצעידה את ישראל לתוך משבר חוקתי", נמסר בהודעה מטעם המועצה. "זוהי חציית קו אדום כפולה: התרסה מסוכנת נגד שלטון החוק ובית המשפט העליון, וניסיון בוטה לשתק את הרגולטור במטרה להשתלט פוליטית על התקשורת החופשית. ממשלה אינה יכולה להיות 'עורך העל' של הערוצים תוך רמיסת צווים משפטיים. על ממשלת ישראל לכבד את פסיקת בג"ץ ולהפסיק לאיים על התקשורת החופשית והעצמאית בישראל".

השופטים: "חשד כבד" שקרעי פעל לשיבוש ההליך

החוק שמוזכר בהחלטת הממשלה ובהצהרות של קרעי ולוין הוא סעיף מס' 21 בחוק הרשות השנייה, שקובע שהמועצה תאבד את סמכויותיה אם למעלה משני שלישים מחבריה יפרשו מתפקידם – כפי שאכן קרה.

אלא שכפי שנחשף באתר "העין השביעית" וב"דה-מרקר", ההתפטרות הקולקטיבית של חברי המועצה נעשתה בעקבות לחצים פסולים שהפעילה עליהם לשכת קרעי בניסיון לרוקן מתוכן החלטות קודמות של בג"ץ. ההליך נפתח בעקבות חמש עתירות נפרדות שביקשו לעצור את ההשתלטות הפוליטית על הרשות השנייה, שאמורה לפקח באופן עצמאי ומקצועי על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל.

ההודעה לעיתונות שהפיצו השרים קרעי ולוין לא כוללת התייחסות לנסיבות שבהן התקבלה החלטת בג"ץ או להתנהלות הפסולה של קרעי ושל ראש המטה שלו, אלעד זמיר, שפנה לחברי מועצה ודחק בהם להתפטר מתוך "מחויבות" לשר. כמו כן לא מוזכר שם שקרעי ממשיך לכרסם בהחלטת בג"ץ באמצעות נסיונות לפטר את חברי המועצה הנותרים – כפי שנחשף בשבוע שעבר באתר "העין השביעית".

"שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם", מסר השר קרעי בהודעה. "שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום. כך יהיה כאן גם בעתיד, בכל ניסיון של בית המשפט לרמוס את חוקי הכנסת".

אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת, באחד מדיוני ועדות הכנסת. מאחור: השר שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

השר לוין הוסיף: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית. נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".

בהחלטת הממשלה נטען כי הממשלה "תפעל בכל הכלים החוקיים שיעמדו לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה, ולפיכך לא תישמע בעתיד בפני הממשלה טענת הסתמכות, טענת מעשה עשוי, טענת תקינות מִנהלית או כל טענה אחרת המבקשת להקנות תוקף לפעולה שנעשתה על ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף הסטטוטורי להפעלת סמכויותיה".

הפרשה החלה בחודש מרץ האחרון. בזמן המלחמה מול איראן, למרות מצב החירום, הממשלה מינתה בבהילות מועצה חדשה בהרכב אולטרה-פוליטי שכולל בין היתר את יושבת הראש יפעת בן-חי שגב, שהעידה לטובת בנימין נתניהו במשפטו הפלילי, ושני אנשי תקשורת ביביסטים: כנרת בראשי וחיים שיין. תוך זמן קצר הוגשו לבג"ץ העתירות שדרשו לעצור את המהלך.

בעקבות העתירות קבע בג"ץ שנפלו פגמים בהחלטת הממשלה והקפיא את פעילותה של המועצה האולטרה-פוליטית. אחת הסיבות לכך היתה המעורבות האקטיבית של נתניהו בהצבעה ללא אישור מוקדם, אף שהדבר נאסר עליו בהסכם ניגוד העניינים שנכפה עליו עקב העמדתו לדין פלילי.

יושבי הראש של שני הרכבי מועצת הרשות השנייה, יפעת בן-חי שגב ומרדכי מרדכי (צילומים: משה שי ויונתן זינדל)

לצד ההקפאה, כדי להימנע ממצב שבו אין מועצה מכהנת, בג"ץ החזיר לפעילות את מועצת הרשות השנייה הקודמת, בראשות היו"ר מרדכי, שכוללת מינון מופחת של חברים בעלי זיקה לממשלה.

זמן קצר לפני הישיבה הראשונה של המועצה החדשה-ישנה החל מכבש הלחצים מצד לשכת קרעי, שנועד להשבית את פעילותה. הלחצים נשאו פרי: שבעה מתוך 15 חברי המועצה התפטרו, וקרעי הדיח חברת מועצה נוספת, אספהאן בהלול. התוצאה המיידית היתה שיתוק של המועצה החדשה-ישנה, עקב הסעיף בחוק שקובע שאם מספר חבריה יהיה פחות מעשרה היא תאבד את סמכויותיה.

שופטי בג"ץ מתחו ביקורת נוקבת על המהלך ופסלו אותו. "מאחר ואנו מדברים על גוף ממלכתי שצריך להיות עצמאי, זיקה בינו לבין השר היא לא בריאה", אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון שהתקיים בחודש שעבר. עמית וחבריו להרכב, השופטים אלכס שטיין ורות רונן, העלו "חשד כבד" שלפיו ההתפטרות הקולקטיבית של חברי המועצה נועדה לסכל החלטות קודמות של בג"ץ, "תוך שיבוש יכולתו של בית משפט זה לברר את מכלול הטענות שעל הפרק".

בהחלטה נקבע שהמועצה בראשות מרדכי תשמור על סמכויותיה אף שהיא פועלת בהרכב חסר. המועצה האולטרה-פוליטית שמינתה ממשלת נתניהו הוקפאה עד מתן פסק דין סופי, שעשוי לפסול אותה מכהונה ולחייב את הממשלה להתחיל מחדש את תהליך איתור המועמדים.

* * *

לעיון בהחלטת הממשלה

להורדת הקובץ (PDF, 75KB)