שופטי בג"ץ עצרו את המהלך הכוחני של שר התקשורת שלמה קרעי, שהוביל להשבתת מועצת הרשות השנייה – ופתחו את הדרך לאישור העסקה שנועדה להציל את ערוץ 13. בהחלטה שניתנה היום (17.6) הביעו השופטים "חשד כבד" שלפיו קרעי ניסה לחתור באופן פסול תחת החלטות קודמות של בית המשפט ולהפוך אותן לאות מתה.

הרקע להחלטה, ולביקורת השיפוטית הנוקבת שנמתחה על השר, תואר בעתירות שהוגשו נגד קרעי וממשלת נתניהו כניסיון לבצע השתלטות פוליטית על הרשות השנייה, רגולטור שתפקידו לפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל.

בחודש מרץ השנה פיזרה הממשלה בבהילות את מועצת הרשות ומינתה תחתיה מועצה חדשה ואולטרה פוליטית בראשות ד"ר יפעת בן-חי שגב. כמה מהעותרים טענו שאחד המניעים למינוי היה סיכול העברת השליטה בערוץ 13 לקרן הפילנתרופית Merit Spread Foundation, שנתמכת על ידי קבוצה של יזמי הייטק שאינם מקובלים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

המועצה החדשה כוללת נציגות מוגברת של חברים בעלי זיקה אישית לממשלה, כולל שני שופרות מובהקים של נתניהו: אנשי התקשורת כנרת בראשי וחיים שיין. היו"רית, בן-חי שגב, היא עדה ב"תיק 4000", תיק השוחד של ראש הממשלה, וניצלה את זימונה לעדות כדי להשתלח בחוקריו של נתניהו ולחזור בה מגרסתה המקורית.

חמש עתירות שהוגשו נגד המהלך הממשלתי גרמו לבג"ץ להקפיא את פעילות המועצה החדשה ולהחזיר לחיים את המועצה הקודמת, שבראשה עומד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי.

כפי שנחשף באתר "העין השביעית", זמן קצר לאחר מכן החלו חברי המועצה הישנה לקבל פניות מאלעד זמיר, ראש המטה של קרעי, שדחק בהם להתפטר מתוך "מחויבות" לשר. שבעה מהם צייתו – והמועצה נוטרלה. קרעי וזמיר הסתירו את המהלך: הם לא הגיבו לפניות עיתונאיות, ואחת מחברות המועצה שהתפטרו, ד"ר מרלין וניג, אף ציינה בתצהיר שזמיר ביקש ממנה לשמור את השיחה בסוד.

השופטים יצחק עמית (במרכז), רות רונן ואלכס שטיין. בית המשפט העליון, 16.6.2026 (צילום: איתמר ב"ז)

השר קרעי וחברי המועצה המתפטרים נאלצו להודות בקיומה של מסכת הלחצים רק בהמשך, בהוראת בג"ץ, בעקבות בקשות שהסתמכו על חשיפות של "העין השביעית" ו"דה-מרקר", שם נחשף לראשונה עצם קיומם של הלחצים.

התצהיר של ד"ר וניג, שניסתה לחזור בה מההתפטרות אחרי שהבינה את הרקע למסכת הלחצים, סיפק לראשונה תמונה מפורטת ולא אנונימית של השיח עם ראש מטה השר. "השיחה נוהלה בניואנס מניפולטיבי כדי להמחיש לי את הכדאיות שבהתפטרות זו", כתבה וניג. "הוא המשיך לשדל אותי בעניין זה, בדגש על זה שהשר הוא זה שהאריך לי את הכהונה". קרעי סירב להחזיר את וניג לתפקידה, ובהמשך פיטר חברת מועצה נוספת, אספהאן בהלול.

בדיון שהתקיים אתמול בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן, נציגי הממשלה והמועצה המוקפאת ניסו לטעון שראש המטה של קרעי בסך הכל יידע את החברים בנוגע לעמדת השר – ושלא היתה לו דרך לכפות אותה עליהם. מההחלטה שהתקבלה כעבור יממה עולה שבג"ץ דוחה את ההסבר בשתי ידיים.

אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת, באחד מדיוני ועדות הכנסת. מאחור: שר התקשורת, שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

"עיון בתצהירי השר ובתצהירי חברי המועצה המתפטרים מעלה חשד כבד כי התפטרותם כוּונה אך לסיכול החלטות קודמות שניתנו על ידינו בהליך דנן, תוך שיבוש יכולתו של בית משפט זה לברר את מכלול הטענות שעל הפרק", כתבו השופטים עמית, שטיין ורונן בהחלטתם.

"הדברים אמורים, בין השאר, בשים לב לתמונה המצטיירת בדבר מעורבותו של השר או מי מטעמו בהחלטות הפיטורים, תוך פנייה ישירה לחברי המועצה המתפטרים; לסמיכות הזמנים מעוררת התמיהה שבין החלטות ההתפטרות בינן ובין עצמן, ובינן ובין פניות השר והחלטות בית המשפט; ולעובדה שמרבית חברי המועצה המתפטרים בחרו להתפטר אך ורק מהמועצה ה'יוצאת', תוך עמידה על רצונם לכהן במועצה ה'נכנסת'".

השופטים קבעו בצו ביניים שההתנהלות של חברי המועצה המתפטרים אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות המוטלת עליהם, והחליטו לא להכיר בהתפטרות הקולקטיבית. בעקבות ההתפטרות נותרו במועצה פחות מעשרה חברים, מצב שבהתאם לחוק הרשות השנייה שלל ממנה את סמכויותיה באופן אוטומטי.

"בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה, ועל מנת שלא לאפשר הכשלה ושיתוק מכוונים של פעילות המועצה בתקופת צו הביניים ובפרק הזמן עד למתן פסק הדין בעתירות – מצאנו לנכון לקבוע כי בשלב זה חברי המועצה המתפטרים לא יובאו בחשבון לעניין מניין חברי המועצה ה'יוצאת', על כל המשתמע מכך", קבעו השופטים.

יפעת בן-חי שגב עם עיתונאי חדשות 13 מתן חודורוב ונגה ניר-נאמן, ונציגי ארגון העיתונאים חיים הר-זהב וענת סרגוסטי. בית המשפט העליון, 16.6.2026 (צילום: איתמר ב"ז)

השופטים מצאו לנכון גם להסיר מגבלה שנכללה בצווים קודמים: בחודש שעבר, כשהמועצה בראשות מרדכי מרדכי מונתה מחדש באופן זמני, בג"ץ קבע שהיא לא תורשה לקבל החלטות שיוגדרו "מהותיות". הקביעה הזאת מנעה מהמועצה הזמנית לדון במכירת השליטה בערוץ 13.

בהחלטה החדשה קבעו השופטים שההגבלה הזאת כבר אינה בתוקף – ולמעשה אישרו למועצה לדון בעסקת ערוץ 13 ובסוגיות מהותיות נוספות עד למתן פסק הדין הסופי. השופטים הבהירו שהמועצה האולטרה-פוליטית שמינתה הממשלה, זאת שבראשה הוצבה ד"ר בן-חי שגב, תישאר בהקפאה עד להודעה חדשה.

את העתירות נגד קרעי וממשלת נתניהו הגישו ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, חדשות 12, התנועה לאיכות השלטון, מועצת העיתונות והעמותה לשמירת ערכי המשפט, שמוכרת יותר כ"מחאת הגלימות השחורות".

קרעי בתגובה: לא אכבד את הכרעת בג"ץ

זמן קצר אחרי פרסום החלטת בג"ץ הפיץ השר קרעי הודעה שבה השתלח בשופטים והודיע שאינו מכיר בסמכותם. "בג"ץ לא מעל החוק, ולכן לא משנה מה הוא קובע, אנחנו ננצח. הדמוקרטיה תנצח את הדיקטטורים בגלימות שמחליטים פעם אחר פעם לרמוס את החוק. כלבוש נחליפם ויחלופו. בקרוב בעז"ה", כתב השר בהודעה שפורסמה בחשבונות המדיה החברתית שלו.

קרעי טען שההחלטה אינה חוקית, והתבסס על סעיף בחוק הרשות השנייה ששולל מהמועצה את סמכויותיה אם מניין החברים בה מסתכם בפחות מעשרה. "מכיוון שלבג"ץ אין סמכות לצפצף על החוק, הלכה למעשה אין שום תוקף חוקי להחלטה הזו ולא לאף החלטה שיקבלו שבעת חברי המועצה הנותרים", כתב בהקשר זה.

בפועל, בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ הוצגה פרשנות משפטית שלפיה תוקף הסעיף שאליו התייחס קרעי אינו מוחלט – וניתן לעקוף אותו במקרים חריגים כמו זה שחולל השר. החלטת השופטים מכירה בפרשנות זו.

* * *

לעיון בהחלטת בג"ץ

להורדת הקובץ (PDF, 70KB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26