השר קרעי מאשר את חשיפת "העין השביעית": קראתי לחברי המועצה להתפטר, ראש המטה שלי פנה אליהם

שר התקשורת, שלמה קרעי, מאשר את חשיפת "העין השביעית": בתגובה שהוגשה בשמו היום (14.6) לבג"ץ נמסר כי קרעי אכן ניסה לגרום להתפטרות קולקטיבית של חברי מועצת הרשות השנייה, ואף שלח את ראש המטה שלו, אלעד זמיר, להעביר להם את המסר באופן אישי. קרעי טוען שאין בכך כל פסול, אך חברת מועצה אחת שפנתה במקביל לבג"ץ תיארה את הלחצים כמעמד מעיק ומניפולטיבי שאת קיומו נדרשה לשמור בסוד.

הרקע למסכת הלחצים הוא חמש עתירות שהוגשו נגד הממשלה בעקבות מינוי הרכב חדש ואולטרה-פוליטי של מועצת הרשות השנייה – הרגולטור שמפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל, שאמור לפעול באופן עצמאי ולפי אמות מידה מקצועיות.

בתגובה לעתירות, ועד לבירור הטענות, בג"ץ הקפיא את פעילות המועצה החדשה, שבראשה עומדת היו"רית יפעת בן-חי שגב. כדי שלא ייווצר ואקום רגולטורי מונה מחדש ההרכב הקודם של המועצה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי. שישה חברים מכהנים במקביל בשתי המועצות.

בסוף מאי, לקראת ההתכנסות הראשונה של המועצה בראשות מרדכי, החלה מסכת הלחצים שבעקבותיה פרשו תוך כמה ימים שבעה מתוך 15 חבריה – והמועצה נוטרלה. גורמים ברשות השנייה ששוחחו עם "העין השביעית" בסמוך לכך העידו כי ראש מטה השר, אלעד זמיר, הפעיל על חברי המועצה "לחץ חזק" לפרוש וטען באוזניהם שעליהם לעשות זאת מתוך "מחויבות" לקרעי.

כעת, בהוראת בג"ץ, חברת המועצה הפורשת מרלין וניג מספקת תיאור מפורט של הלחצים שחוותה. "בתאריך 28.5.2026 צִלצל אלי רמ"ט שר התקשורת, מר אלעד זמיר, והציע שאתפטר מהמועצה היוצאת. השיחה נוהלה בניואנס מניפולטיבי כדי להמחיש לי את הכדאיות שבהתפטרות זו", כתבה וניג. בתגובה שהגישה לבג"ץ לא צוין מהי אותה "כדאיות".

"אמרתי לו שאני לא יכולה לעשות זאת למרדכי מרדכי, יו"ר המועצה היוצאת, שהוא אדם שאני מעריכה את שיקול דעתו, ואם מועצה זו התבקשה לחזור – אשאר בה. הוא המשיך לשדל אותי בעניין זה, בדגש על זה שהשר הוא זה שהאריך לי את הכהונה. חשתי אי נעימות ואמרתי לו שעלי לשקול זאת ושאתייעץ. הוא ביקש שהשיחה תישאר בינינו. הבטחתי שכך יהיה, ושאתייעץ בנדון רק עם חמי שהוא עורך דין (מתגורר בניו-יורק).

מרלין וניג, חברת מועצת הרשות השנייה (צילום: הדס פרוש)

"במהלך היום העיקה עלי השיחה, ולו רק בשל העובדה שאם אשתף פעולה ואתפטר בעקבות פנייתו אלי, זה עשוי להעביר מסר שגוי ולהפוך לדפוס או שיטה להשגת מטרות גם בהמשך. החלטתי להודיע לו שלא אתפטר, וכך היה. השארתי לו הודעה, והוא הגיב ואמר שהוא מבין את החלטתי ומודה לי.

"ביום ראשון, 31 במאי, עליתי להצבעה טלפונית בישיבת מועצה שקיימה המועצה היוצאת. הודעת ווטסאפ עוינת שקיבלתי מאחת ממשתתפות הישיבה הותירה בי טעם רע במיוחד. למחרת שוחחתי עם שניים מחברי המועצה היוצאת והנכנסת. שיחות אלו הותירו לי טעם נוסף של אי נעימות וחוסר שקט.

"מכיוון שהרגשתי ששתי המועצות נגועות כרגע באמוציות שאינן מן העניין, החלטתי למען השקט הנפשי שלי להתפטר משתי המועצות. יממה לאחר מכן נודע לי על היקף ההתפטרות של חברי המועצה שמכהנים בשתי המועצות, שבתזמון משונה התפטרו בזה אחר זה מהמועצה היוצאת (כולם למעט חברה נוספת שהתפטרה משתי המועצות ופירטה את סיבותיה במכתבה).

"חשתי רע מכך שייתכן שבעל כורחי הפכתי לחלק מתוכנית להדחת המועצה היוצאת ושכרגע, בשל העיתוי, התפטרותי משחקת לידיהם והופכת אותי לחלק מקנוניה שאיני מעוניינת, בלשון המעטה, לקחת בה חלק. למען האמת, הזדעזעתי מהמחשבה על האפשרות שאהיה חלק ממנה".

יפעת בן-חי שגב בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-2022, בפתח אחד מימי עדותה במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

בעקבות התחושות הללו, ציינה וניג, פנתה לשר קרעי וביקשה לחזור בה מההתפטרות. לו היה מקבל את בקשתה, המועצה בראשות מרדכי היתה זוכה מחדש בסמכויותיה – שנוטרלו עקב סעיף בחוק שאוסר עליה לקבל החלטות במצב שבו מכהנים בה פחות מעשרה חברים. ואולם, מיד לאחר מכן הודיע על פרישתו חבר המועצה השביעי – יוני שמעוני, שתואר בתחקיר "העין השביעית" כנציג מובהק של השר – והתרחיש נגוז. קרעי, על כל פנים, דחה את בקשתה.

כפי שניתן להתרשם מתגובתה של וניג, הלחצים של קרעי לא נועדו להתפרסם. קרעי וראש המטה זמיר סירבו להתייחס לכך בתחילת החודש, כשהחלו לצאת העדויות בעניין. "למה אתה חושב שאני אענה לך? זה לא מעניין אותי", אמר זמיר בשיחה טלפונית עם "העין השביעית", ואז ניתק. השר ואנשיו גם סירבו להגיב לדיווח של כתבת "דה-מרקר" יסמין גואטה, שדיווחה לראשונה על הלחצים.

כעת, בתגובה לבג"ץ, שר התקשורת מנסה ליצור מצג שלפיו הכל נעשה בגלוי. "אכן, שר התקשורת קרא לחברי המועצה היוצאת כולם להתפטר מתפקידם", טען קרעי בתגובה שהוגשה באמצעות עורך הדין הפרטי יצחק בם. "חלק מחברי המועצה שוחחו עם רמ"ט השר (אלעד זמיר; א"ב), אשר הביע בפניהם את עמדת השר בסוגיה", הוסיף.

"להשקפת שר התקשורת, אין זה ראוי כי נציגי ציבור יכפו עצמם על הציבור לאחר שהסתיימה תקופת כהונתם וממשלת ישראל מינתה מועצה אחרת של נציגי ציבור תחתם. השר סבור כי חברי המועצה היוצאת שהתפטרו נהגו ביושרה ציבורית. השר הבהיר את עמדתו זו הן בדבריו הפומביים והן בשיחות מטעמו עם חברי המועצה".

אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת, באחד מדיוני ועדות הכנסת. מאחור: שר התקשורת, שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

בתגובה שהוגשה מטעמו של קרעי לבג"ץ נטען כי כל אחד מחברי המועצה שפרשו מתפקידם קיבל את ההחלטה באופן עצמאי, ושלשר אין כל יכולת "להיטיב או להרע" להם. "אין לשר לא ארנק ולא חרב, אלא אך אמון הציבור שמכוחו הוא מכהן, וכל שביכולתו לעשות הוא לפנות ליושרם הציבורי של חברי המועצה היוצאת, כפי שהשר אכן עשה", נכתב שם. בפועל, ראוי להדגיש, לשר התקשורת יש כוח ביצועי שאין לרשות השופטת ולרשות המחוקקת.

למרות ההודאה של קרעי, נראה שכל חברי המועצה הפורשים למעט מרלין וניג עדיין חוששים מעיסוק פומבי בקשר שלהם עם לשכת השר: אף שבג"ץ הורה להם במפורש להתייחס למגעים עם קרעי ואנשיו, אף לא אחד מהתצהירים שהוגשו מטעם החמישה כולל התייחסות מפורטת לסוגיה.

שניים מהם, משה כספי ואמיר עאסי, הודו שלפני קבלת ההחלטה "הובאה לידיעתם" עמדתו של קרעי, אך מצאו לנכון לציין שלדעתם מדובר בעמדה "לגיטימית" ושקיבלו את ההחלטה לפרוש באופן עצמאי. שלושת הנותרים, דנה רביב, יוני שמעוני וחן קדם-מקטובי, אפילו לא מצאו לנכון לשלול או לאשר את עצם קיומן של הפניות. את כל החמישה מייצג עו"ד דוד פטר, איש פורום קהלת לשעבר שמקורב למעגלי השלטון ומרבה לייצג את ממשלת נתניהו בבג"ץ.

הרכב השופטים שדן בתיק – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן – מתח ביקורת על האופן שבו נוסחו התצהירים, והורה לכל החמישה להגיש בתוך יממה תצהירים משלימים שבהם יתייחסו באופן מפורט ל"פניות שקיבלו, ככל שהתקבלו, מהשר או מי מטעמו, לתוכנן ולמועדן".

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. דצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג)

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ראש ההרכב שדן בעתירות בעניין מועצת הרשות השנייה (צילום: חיים גולדברג)

במקביל להליכים שמתנהלים בבג"ץ, השר קרעי ממשיך לכרסם בסמכויות המועצה החדשה-ישנה. לאתר "העין השביעית" נודע שקרעי מימש איום שהשמיע לאחרונה והדיח היום את אחת מחברות המועצה שנותרו, אספהאן בהלול.

הנימוק הרשמי להדחה הוא שבהלול מצויה בניגוד עניינים עקב עבודתו של אביה, זוהיר בהלול, ברדיו א-שמס – אחת מ-17 התחנות האזוריות שעליהן מפקחת הרשות השנייה. בהלול כיהנה כחברת מועצה יותר מארבע שנים, רובן תחת השר קרעי, ועד כה לא הוטל דופי בעבודתה. גורם ברשות מסר לאחרונה שהיא חתומה על הסדר ניגוד עניינים שמתוקפו לא עסקה כלל בתחום הרדיו.

בעקבות ההדחה, כעת חברים במועצת הרשות השנייה המכהנת רק שבעה מתוך 15 חבריה המקוריים. שניים מהעותרים, ארגון העיתונאים והעמותה שמובילה את "מחאת הגלימות השחורות", ביקשו מבג"ץ למצוא פתרון למצב החריג ולהחזיר למועצה את סמכויותיה. בקשה דומה הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדיון הראשון בעתירות יתקיים מחרתיים בבית המשפט העליון.