השופט אלכס שטיין הקפיא את פעילות מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בראשות היו"רית יפעת בן-חי שגב, ואסר עליה לקבל החלטות עד להודעה חדשה. ההחלטה התקבלה היום (3.5) בעקבות חמש עתירות שהוגשו בניסיון למנוע את ההשתלטות הפוליטית על הרשות, שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל.
העתירות הוגשו לבג"ץ אחרי מינוי ההרכב האולטרה-פוליטי של מועצת הרשות השנייה, שמלבד היו"רית בן-חי שגב כולל גם אנשי תקשורת ביביסטים מובהקים דוגמת כנרת בראשי וחיים שיין, הדוברת לשעבר של השרה מירי רגב ועוזרת פרלמנטרית לשעבר של השר גדעון סער, ואף חברי מועצה שלפי עדויות נוהגים להדליף מידע מדיוני המועצה ללשכת שר התקשורת שלמה קרעי.
להחלטת השופט שטיין מתווספת פנייה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, לוועדה שאישרה את המועמדים, בדרישה שתדון מחדש במינוי של בן-חי שגב, בראשי ושיין. לדברי עו"ד לימון, בעבודת הוועדה נפלו "פגמים מהותיים", וההשלכות הבעייתיות של המינויים מתחדדות לנוכח העובדה שמדינת ישראל נמצאת בשנת בחירות.
שתי העתירות הראשונות שמונחות על שולחנו של השופט שטיין הוגשו על ידי חדשות 12 וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ב-25 במרץ, למחרת מינוי המועצה החדשה. בהמשך עתרו לבג"ץ גם התנועה לאיכות השלטון ומועצת העיתונות, ולבסוף הצטרפה גם העמותה המפעילה את "מחאת הגלימות השחורות".
אף שעבר יותר מחודש מאז פתיחת ההליכים, המדינה לא הגיבה לגופן של העתירות במועדים שקבע בג"ץ – ושלשום ביקשה ארכה נוספת. בזמן שעבר בינתיים התכנסה מועצת הרשות השנייה והחלה לפעול באופן העולה בקנה אחד עם החששות מפוליטיזציה של הרשות: המועצה הכריזה על בדיקת "חובות עבר" של הערוצים הנתפסים כביקורתיים בעיני הממשלה, והיא מעכבת את אישור עסקת מכירת השליטה בערוץ 13 לקרן הפילנתרופית שמבקשת להבריאו.

מימין: כנרת בראשי, בנימין נתניהו וד"ר יפעת בן-חי שגב (צילומים: אורן פרסיקו ופלאש 90)
השופט שטיין מתח ביקורת על הזלזול של המדינה במועדים שבהם היתה אמורה להגיש את תגובתה לבית-המשפט. "בקשות הארכה אשר הונחו על שולחני היום, 3.5.2026, אינן מקובלות עלי כלל ועיקר – ללא קשר לעמדות העותרים", כתב שטיין, וציין כנימוק כי "המועצה, בהרכבה הנוכחי, מתכנסת ומקבלת החלטות".
לפיכך הוציא השופט צו ארעי וקבע כי הוא "אוסר על התכנסות מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ועל קבלת החלטותיה – זאת, עד למתן החלטה אחרת".
ד"ר יפעת בן-חי שגב מיהרה למתוח ביקורת על הוצאת הצו. "החלטת בג"ץ על הוצאת צו ביניים פוגעת בראש ובראשונה בציבור הרחב במדינת ישראל, מאחר והיא גורמת להקפאת פעילות והחלטות שנועדו להגן ולפעול למען האינטרס הציבורי, חופש הביטוי, יצירה ישראלית ועוד. לפיכך אני תקווה כי בית המשפט יקיים דיון בנושא בהקדם האפשרי", נמסר בהודעה מטעמה.
ברקע לעיכוב בהגשת תגובת המדינה עומדת מחלוקת עקרונית בין שר התקשורת קרעי ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שסבורה כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך המינוי של הרכב המועצה החדש – ובייחוד במינוי היו"רית יפעת בן-חי שגב וחברי המועצה כנרת בראשי וחיים שיין.
לכך מתווספת ההחלטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשתתף באופן פעיל בהצבעה על הרכב המועצה החדש, אף שהדבר נאסר בהסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו בעקבות העמדתו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. לאחר שנחשפה מעורבותו של נתניהו, והביקורת הציבורית איימה לפגוע במינוי, הממשלה הצביעה מחדש על המינוי בלעדיו, אלא שספק אם צעד זה יועיל לאחר שנתניהו גילה את עמדתו בעניין בהצבעה הראשונה.
על רקע המחלוקות בין הממשלה ליועמ"שית הודיעה המדינה לבג"ץ כי הוחלט לאפשר לשר קרעי ולממשלה לשכור עורך דין פרטי שייצג אותם, במקום עורכי דין מפרקליטות המדינה. מדובר בסידור שהיה נדיר בעבר, אך במהלך הקדנציה של ממשלת נתניהו הנוכחית הפך לנוהג קבוע בעתירות שבהן הממשלה מבקשת להציג עמדה שסותרת את זו של הייעוץ המשפטי.
במועצת הרשות השנייה אין ייצוג מספק לחברה הערבית. בין 15 חברי המועצה יש אזרח ערבי אחד בלבד
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הרחיב על הסוגיות שבמחלוקת במכתב ששלח שלשום לשופטת בדימוס שולמית דותן, שעומדת בראש ועדת המינויים שאישרה את המועמדים.
לדבריו, בהחלטות שקיבלה ועדת דותן נפלו פגמים מהותיים שיש בהם כדי להביא לביטול חלק מהמינויים למועצה, או להטלת מגבלות נוספות על החברים החדשים. לימון ציין בהקשר זה את מינוי היו"רית בן-חי שגב, את בראשי ואת שיין – והוסיף כי במועצה אין ייצוג מספק לחברה הערבית. בין 15 חברי המועצה יש אזרח ערבי אחד בלבד, אמיר עאסי, שלפי עדויות שנחשפו בתחקיר "העין השביעית" עומד בקשר רציף עם לשכת השר קרעי.
"לאחר בחינת הטענות השונות שהועלו בפניות הציבור וכעת בעתירות השונות", כתב עו"ד לימון, "עמדתנו היא כי נפלו פגמים משפטיים מהותיים באישור מועמדותם על ידי הוועדה של חלק מחברי המועצה, ובהם יושבת הראש. כל זאת, בשים לב לסמכויות המשמעותיות המופקדות בידיה של המועצה, שהן בעלות השפעות מרחיקות לכת על גופי התקשורת המפוקחים, וכנגזרת מכך – על חופש הביטוי והעיתונות במדינת ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם שר התקשורת שלמה קרעי. מליאת הכנסת, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל)
"הואיל והמועצה מתמנה לפי חוק הרשות השנייה כמקשה אחת, פגמים אלה מצדיקים לעמדתנו את ביטול החלטות הממשלה האמורות בדבר מינוי יושבת ראש וחברי מועצת הרשות השנייה והחזרת הדיון במועמדים לוועדה, על מנת שתבחן את הסוגיות השונות הכרוכות במינויים הללו. עמדה זו תוצג בפני בית המשפט בעתירות שהוגשו נגד מינוי המועצה".
לדבריו, מהמידע שבידיו עולה שוועדת דותן לא בחנה כראוי טענות שהועלו נגד מועמדים, וכתוצאה מכך הטענות לא הוצגו לממשלה לפני ההצבעה. "כאן המקום להזכיר כי בהתאם להוראות חוק החברות הממשלתיות, עיקר תפקידה של הוועדה הוא לבחון את עמידתו של מועמד בתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד אליו הוא מיועד; לקבוע האם מן הראוי למנות מועמד בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; ולייעץ לשרים בדבר מידת התאמתו של מועמד לתפקיד", הוסיף.
לטענת עו"ד לימון, לוועדת דותן לא הוצגה התמונה המלאה בנוגע לסכסוך שהתגלע בין היו"רית בן-חי שגב לשניים מהגופים המרכזיים שעליהם מפקחת הרשות השנייה: חדשות 12 וחדשות 13.
כמו כן, הוועדה אמנם קבעה כי בן-חי שגב לא תעסוק בחדשות 13 בשלושת החודשים הראשונים של כהונתה – תקופת צינון שנגזרת מהעובדה שעד לפני חודשים אחדים ישבה בדירקטוריון של חברת החדשות – אך לדברי עו"ד לימון ראוי היה להאריך את פרק הזמן לשישה חודשים.
לדבריו, ראוי היה להגביל גם את העיסוק של בן-חי שגב בחדשות 12, בעיקר על רקע התחקירים שעסקו בה ותביעת הדיבה שניהלה מול גוף זה, שבה הפסידה ונאלצה לשלם לנתבעים 50 אלף שקל. במכתב לא מוזכרת הופעתה מעוררת התהיות של בן-חי שגב במשפט נתניהו, שכללה שינוי מפתיע בעדותה בנוגע לפרשת השוחד "תיק 4000" והשתלחות בחוקרים. כמו כן לא הוזכר התפקיד הפעיל שמילאה בפרשה.

חיים שיין, פרשן "ישראל היום", נואם בהפגנת תמיכה בראש הממשלה, בנימין נתניהו. תל-אביב, 9.11.2019 (צילום: תומר נויברג)
עו"ד לימון התייחס גם למינוי של חברת המועצה כנרת בראשי, שלגביה הועלו טענות על זיקה ישירה לליכוד ולנתניהו, בין היתר עקב מיזם התעמולה שייסדה, "האולפן הפתוח", שמלווה את משפטו הפלילי של ראש הממשלה תוך קידום קונספירציית "תפירת התיקים".
כמו כן נטען כי בראשי מצויה בניגוד עניינים עקב העוינות העזה שהיא מביעה בשנים האחרונות כלפי עיתונאי חדשות 13 וחדשות 12, שהרשות השנייה מפקחת על עבודתם. "כעולה מהחלטת הוועדה ומהתייחסויות הלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, עיקר טענות אלה לא עמדו בפני חברי הוועדה במועד אישור מועמדותה של עו"ד בראשי", כתב עו"ד לימון במכתבו.
"בנוסף, נדרש כי הוועדה תבחן את משמעות פעילותה של עו"ד בראשי לטובת עניינו האישי של ראש הממשלה, בין היתר במסגרת ערוץ היוטיוב שאותו היא מנהלת, בהתחשב בהיקף התשומות שמושקעות על ידה לשם כך. לעמדתנו, מדובר במידע שהוא רלבנטי לבחינת שאלת התאמתה לתפקיד של חברת מועצה, בהתחשב, כאמור, באופי פעילות המועצה, בסמכויות המשמעותיות שבידה בכל הנוגע לערוצי החדשות, ולחשיבות שבהקפדה על עצמאות חבריה בהתאם".
חיים שיין, חבר המועצה השלישי שמוזכר בשמו במכתב, הוא איש ליכוד שהתפרסם כפובליציסט ב"ישראל היום" בתקופה שהחינמון תִפקד כשופר של נתניהו, וגם כיום מרבה להלל את ראש הממשלה.
"מהחלטת הוועדה ומההתייחסות שהועברה עולה כי הטענות הנוגעות להתבטאויותיו אלה כלל לא עמדו בפני הוועדה, וכי זו לא בחנה האם יש בהן כדי להקים חשש למשוא פנים ביחס לערוצים המפוקחים. לטעמנו, מדובר בטענות הדורשות את בחינתה ואת התייחסותה של הוועדה", כתב עו"ד לימון.
"הצטברות הקשיים שפורטו לעיל ביחס להליך הבחינה של מועמדות שלושה מבין חברי המועצה החדשה שמונתה, בהם גם יושבת ראש המועצה, מובילה לעמדתנו למסקנה בלתי נמנעת כי נפל פגם מהותי באישור המועצה על ידי הממשלה", סיכם עו"ד לימון במכתבו.
"המועצה היא הגורם המפקח על ערוצי התקשורת", הזכיר עו"ד לימון. "פיקוח על ערוצי התקשורת הוא חיוני, אך בעל רגישות רבה, בשל הצורך בשמירת עצמאותם העיתונאית מפני התערבות פסולה של השלטון. על כן נדרש להקפיד שבעתיים על תהליכי המינוי של בעלי תפקידים, כך שהשלטון לא יוכל בדרך זו להשיג את ההשפעה שהוא מבקש ביחס לערוצי התקשורת ולתכנים המשודרים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח תקופת הבחירות המתקרבת, שבה נודע תפקיד מיוחד לתקשורת החופשית במדינה דמוקרטית".
* * *
לעיון בהחלטת השופט אלכס שטיין
לעיון במכתבו של המשנה ליועמ"שית גיל לימון
63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26










