הרשות השנייה מונעת ללא הסבר העברה של כ-12 מיליון שקל שנועדו לממן יצירה ישראלית מקורית בערוצי הטלוויזיה המסחריים – כך מאשימים ארגוני היוצרים.

מקור הכסף הוא קנסות שהוטלו על הערוצים עקב הפרת כללי הרשיונות שלהם. מועצת הרשות השנייה החליטה עוד בדצמבר 2025 להפשיר 7 מיליון שקל מתוך הסכום שנאסף, אך מאז מינתה הממשלה מועצה חדשה ופוליטית במובהק והעמידה בראשה את היו"רית יפעת בן-חי שגב – והכסף לא הועבר.

בארגוני היוצרים זיהו את הסכנה מבעוד מועד. "פיזור המועצה והקמת מועצה חדשה עשוי להוביל לעיכוב נוסף ומתמשך בשחרור הכספים", התריעו במכתב שנשלח ליו"ר הקודם של המועצה, מרדכי מרדכי. "מבירור שקיימנו נודע לנו כי החלטת המועצה מתעכבת באופן תמוה ולא מוסבר כבר כמעט חודשיים בלשכה המשפטית של הרשות השנייה. אנו מבקשים ליישם את ההחלטה באופן מיידי ולהימנע מהמשך העיכוב".

על המכתב חתום מטה היצירה הישראלית, שבו חברים איגוד התסריטאים, איגוד הבמאים, פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגון שחקני המסך (שח"ם), ארגון העובדים בקולנוע ובטלוויזיה (אקט) ואיגוד מקצועות האנימציה. התחזית שלהם התאמתה: המכתב נשלח בפברואר, במרץ הוחלפה המועצה – והכספים לא שוחררו.

בעבר נהגה הרשות השנייה להשקיע את כספי העיצומים בהפקות עצמאיות שתוצריהן הועברו לשידור בערוצים השונים. במסגרת ההתפוררות המתמשכת של הרשות, שמונעת ממנה לבצע את תפקידיה הבסיסיים כמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל, גם אפיק פעילות זה הוזנח.

"ההפקות האלה נעלמו כבר מזמן, לפני חמש שנים לפחות – ומאז הכסף נשמר ברשות", אומר עו"ד ליאור תמאם, המנכ"ל והיועץ המשפטי של איגוד התסריטאים, שעוסק בסוגיה מטעם ארגוני היוצרים.

מה מונע את שחרור הכספים? "אני מאמין שזה עניין פוליטי, ולו רק משום שלגורמים המקצועיים אין תשובות לתת לנו", אומר תמאם. "עובדה שבדצמבר 2025 המועצה החליטה להעביר 7 מיליון שקל – אבל זה לא עבר. וגם לא יעבור, לדעתי. יש כאן משהו גדול מאיתנו שמעכב את זה. מנכ"ל הרשות אורי שרף, שהיה לכאורה בעד שחרור הכספים, פוטר השבוע בנסיבות לא ברורות".

תמאם מעיר שגם הסכום המדויק שנצבר ברשות אינו ידוע, וייתכן שהוא מסתכם ביותר מ-12 מיליון שקל.

גורם ברשות השנייה מייחס גם הוא את המצב לבחישה הפוליטית ברשות, אך מהיבט אחר. לדבריו, המקור לבעיה הוא ההכרזות החוזרות ונשנות של שר התקשורת, שלמה קרעי, על כך שבכוונתו לפרק את הרשות. לדברי אותו גורם, ההכרזות של קרעי חוללו פאניקה בקרב עובדי הרשות, והם החליטו לשמור את הכסף בצד כרזרבה שבאמצעותה ניתן יהיה לשלם להם פיצויים במקרה שיאבדו את מקום עבודתם.

חברי מועצת הרשות השנייה שמונו על ידי הממשלה במרץ 2026, בגרפיקה שפורסמה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ובהמשך נמחקה מהרשת (לחצו להגדלה)

תחום הפקות המקור בטלוויזיה המסחרית שרוי בשנים האחרונות במשבר מתמשך. חוות דעת כלכלית של משרד התקשורת מ-2025 הצביעה על ירידה חדה בסכומים שהמדינה מחייבת את הפלטפורמות המסחריות להשקיע בהפקות מקור שהוגדרו "סוגה עילית". המונח "סוגה עילית" לא מצביע בהכרח על תוכן איכותי: תחקיר של "העין השביעית" מ-2020 חשף שההגדרה עשויה לכלול אפילו משדרים פרסומיים שמוצגים באופן מטעה כסרטים דוקומנטריים.

לפי אומדן של משרד התקשורת, הערוצים המסחריים ופלטפורמות הכבלים והלוויין חויבו להשקיע ב"סוגה עילית" 413 מיליון שקל בשנת 2017, ובשנה שקדמה לכך נרשם נתון זהה (השידור הציבורי, שפועל תחת חקיקה אחרת, לא נכלל באומדן זה). לעומת זאת, בשמונה השנים שלאחר מכן צנחה חובת ההוצאה השנתית והסתכמה בפחות מ-250 מיליון שקל.

חובת ההשקעה ביצירה מקורית נופלת בעיקר על כתפיהם של ערוץ 12 וערוץ 13, אחרי שממשלות נתניהו פטרו את ערוץ 14 מרוב החובות הרגולטוריות החלות על מתחריו. המעבר לצריכת טלוויזיה רב ערוצית בפלטפורמה מקוונת (OTT) ואי עדכון החקיקה בנושא גרמו לכך שגם ההוצאה של Hot ו-yes על יצירה מקומית הצטמקה.

ארגוני היוצרים מתריעים שהמגמה כבר גרמה לפגיעה קשה בענף. הרשות השנייה, שאמורה לפקח על השקעת הכספים בפועל, לא מפרסמת דו"חות ביקורת בשנים האחרונות – ולפיכך לא ידוע אם הערוצים עומדים בחובותיהם או שמא ההוצאה בפועל אפילו יותר נמוכה מזו שצוינה בחוות הדעת של משרד התקשורת. הדו"ח השנתי האחרון שפִרסמה הרשות מציג נתונים רק לגבי 2021, וגם הוא ראה אור רק במרץ 2024.

התפקוד הלקוי של הרשות הוא הסיבה הרשמית שעומדת בבסיס בדיקת עומק שעליה הודיעה יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר יפעת בן-חי שגב, לאחר כניסתה לתפקיד. לטענתה, מידע שהגיע לידיה מצביע על כך שגופי שידור נמנעו מהשקעת מאות מיליוני שקלים בהפקות מקור, ובכך הפרו את תנאי הרישיון שלהם.

"מצב עניינים זה חוטא לאינטרס הציבורי, לרבות קיומו של משק הפקה ויצירה טלוויזיונית חיוני ומשגשג", כתבה במכתב שבו פירטה את טענותיה. בן-חי שגב לא נקבה בשמותיהם של גופי השידור, אך ברור שהכוונה היא לערוץ 12 וערוץ 13.

העיסוק בחובות התוכן של שני הערוצים המסחריים הוא מהלך מתבקש, אך בענף הטלוויזיה חוששים שמדובר בתירוץ שיאפשר למועצה להתנכל לגופי התקשורת בשירות הממשלה. על שולחן בג"ץ הונחו בחודש האחרון חמש עתירות נפרדות שמבקשות לבטל את המינוי של בן-חי שגב ושל חברי מועצה נוספים, כחלק מהמאבק לסיכול ההשתלטות הפוליטית על הרשות השנייה.

הרשות השנייה בתגובה: "גורמי ממשלה" יכריעו

ברשות השנייה מסרו לאתר "העין השביעית" כי הסיבה להקפאת הכספים היא מחלוקת בין גורמים ממשלתיים, וכי המחלוקת עוסקת גם בעצם היכולת להשתמש בכסף לטובת יצירה מקומית. "מדובר בכספי עיצומים שנגבו על ידי הרשות לאורך השנים, וקיימת מחלוקת עקרונית בין גורמי הממשלה, האם ניתן להעבירם לתקציב הרשות במטרה לעשות בהם שימוש לטובת הפקות מקור", נמסר בתגובה מטעם הרשות השנייה.

"מועצת הרשות השנייה הנוכחית רואה חשיבות רבה לקידום ותמיכה בשוק היצירה המקומית, המתמודד עם אתגרים עצומים בשנים האחרונות, ולכן התייחסה לנושא זה כבר בישיבתה הראשונה, בשל חשיבותו ודחיפותו", הוסיפו ברשות.

"בהתאם להחלטה שהמועצה הקודמת קיבלה, הדבר כפוף לבדיקה משפטית מול משרד המשפטים. בדיקה זו טרם הסתיימה. כאמור, המועצה הבהירה כבר את החשיבות והדחיפות לייעד את הכסף לשוק היצירה המקורית, ועם השלמת הבחינה המשפטית תחליט המועצה כיצד להקצות את הכספים למטרה חשובה זו".

ברשות השנייה העדיפו לא להתייחס לטענה שלפיה כספי העיצומים נשמרים כדי לממן פיצויי פיטורים בתרחיש שבו תפורק הרשות. כמו כן נמנעו מלאשר שסכום הכסף שהוקפא עומד על כ-12 מיליון שקל, כפי שטוענים בארגוני היוצרים.