שר התקשורת שלמה קרעי פעל במרץ לקדם את מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב לדירקטורית בחברת דואר ישראל, כך עולה משורה של מסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת תביעת דיבה של בן חי שגב נגד חדשות 12.

בית המשפט החליט להוציא את המסמכים מהתיק בבית המשפט, בטענה כי הנתבעים לא הגישו אותם במועד.

בן-חי-שגב, לשעבר יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, הגישה לפני כשנה וחצי תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד העיתונאים גיא פלג ועמליה דואק מחדשות 12, זאת בגין פרסומים לפיהם קיבלה תפקיד בדירקטוריון דואר ישראל אחרי שמסרה עדות נוחה לראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי.

ב-11.7.2023 פרסמה עמליה דואק כתבה תחת הכותרת "האם חברות ממשלתיות הופכות למפעל ג'ובים?". בכתבה דיווחה דואק כי שר התקשורת שלמה קרעי "הגיש בקשה למנות כדירקטורית מטעם הציבור את יפעת בן חי שגב, מי ששימשה כיושבת ראש מועצת הכבלים והלווין. אותה בן חי שגב שהיתה גם עדה במשפט נגד ראש הממשלה נתניהו. התביעה ביקשה להכריז עליה כעדה עוינת לאחר שתקפה את חוקרי המשטרה, ותומכי נתניהו הריעו לה בבית המשפט

כמה ימים אחר כך (22.7.23) אמר פלג במהדורת החדשות כי השר קרעי "רוצה לפרק את התקשורת החופשית" וציין כי "בין היתר הוא נלחם כדי שיפעת חי שגב, שנתנה עדות פצצה בשביל נתניהו, צריכים לשלם לה ולדאוג כדי שהיא תקבל תפקיד דירקטורית בבירה...".

שני הפרסומים הללו, טענה בן-חי-שגב בתביעה שהגישה באמצעות עורכי-הדין רם ז'אן ורפאל סופרמן, מהווים "פרסומי דיבה חמורים ביותר וחסרי כל שחר".

העדים דוד שרן (יושב) ויפעת בן-חי שגב, מלווה בעו"ד אפרים דמרי, מחוץ לאולם משפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 20.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בחדשות 12 טענו מנגד כי מעולם לא טענו שד"ר יפעת בן-חי-שגב הטתה את עדותה במשפט הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לקבל תפקיד, אלא רק דיווחו על עדותה בתיק ועל רצונו של שר בממשלה למנות אותה לתפקיד.

בכתב הגנה שהגישו הנתבעים, באמצעות עורכי-הדין ד"ר ישגב נקדימון, דקלה בירן, נוי הדר וליאת ברגמן, נטען כי אכן בלט שינוי בין העדות שמסרה בן-חי-שגב ברשות ניירות ערך על מעורבותה בפרשה המכונה "תיק 4000" לבין עדותה בבית-המשפט, באופן שהיטיב עם נתניהו, וכי השר קרעי אכן פעל למנותה לדירקטוריון בדואר-ישראל.

בתחילת 2025 הגיש פלג את תצהירו, ובו טען בין היתר כי "השרים קרעי ואמסלם הפעילו לחץ כבד על רשות החברות הממשלתיות ועל הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות [...] לקדם את הליך המינוי של התובעת [בן חי שגב] לתפקיד דירקטורית בדואר ישראל".

לשם כך הסתמך פלג על שורה של מסמכים רשמיים שהגיעו לידיו.

בין היתר הפנה פלג למכתב מה-6 באוגוסט 2023, שבו כתב השר קרעי לשופטת שולמית דותן, מ"מ יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, כי עליה לכנס בדחיפות את הוועדה כדי לדון במועמדות של יפעת בן חי שגב לתפקיד דירקטורית בחברת דואר ישראל, זאת לצד מועמדים נוספים. השר קרעי נימק את הדחיפות בהליך ההפרטה של החברה. "קיימת דחיפות מיוחדת במינויים אלו", טען.

יומיים לאחר מכן, ב-8.8.2023, כתב השר קרעי לעו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ודרש להעביר את מועמדותה של בן חי שגב, לצד אחרים, לוועדה לבדיקת מינויים. "את מעכבת באופן בלתי סביר כל מינוי של משרד התקשורת, פוגעת באופן חמור באינטרס הציבורי וחוטאת לתפקידך", כתב השר.

"אני דוחה מכל וכל את טענותייך כנגד המועמדים שהגשתי לתפקיד מתוך נבחרת הדירקטורים", הוסיף השר קרעי במכתבו לרוזנבוים. "אם יש מישהו שנמצא בניגוד עניינים, זה כנראה אותו אחד שמיהר לכתוב מכתבים ליועצת המשפטית לממשלה מתוך תרעומת על החלטת בג"צ בנוגע ליו"ר הדואר, ולא חברים שעברו את המסננת הקפדנית בנבחרת".

רוזנבוים השיבה כי "הניסיון לצאת נגד ביצוע הבדיקות המתחייבות בדין ולדחוק ברשות ובוועדה לקצר תהליכים בשל דחיפות נטענת במינויים - אינו מוצדק", אך השר קרעי לא ויתר. הוא פנה לשר אמסלם ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ בתלונה על כך ש"מעומדותה של ד"ר יפעת בן חי שגב מתעכבת למעלה מחודשיים בשל צורך בבדיקה משפטית, דבר תמוה ובלתי ברור".

ב-30.11.2023 שב וכתב קרעי לשופטת דותן בעניין מינויים לדירקטוריון חברת דואר ישראל ודרש פעם נוספת לקדם את מינויה של בן חי שגב, לצד אחרים. "קיימת דחיפות מיוחדת במינויים אלו, לאור הליך ההפרטה שהחברה עומדת על ספו", כתב השר ודרש מהשופטת "לדאוג לכך שמינויים אלו יובאו בפני הוועדה בראשותך לאלתר", אף שההליך שקיימה רשות החברות הממשלתיות ביחס לבן חי שגב והמועמדים האחרים טרם הושלם.

השופט הוציא את המסמכים מהתיק

לאחר הגשת התצהיר של פלג על נספחיו דרשה בן חי שגב כי בית המשפט יתעלם משלל נספחים שצורפו אליו, בין היתר את שלושת המכתבים שצוינו לעיל, השניים מאוגוסט 2023 ואחד מנובמבר אותה שנה.

לטענתה, הנספחים צורפו לתצהיר פלג שלא כדין משום שלא גולו על ידי הנתבעים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי שהוגש מטעמם בחודש אוגוסט האחרון. פלג, דואק וחדשות 12 טענו מנגד כי המכתבים של שר התקשורת הגיעו אליהם רק לאחר הגשת תצהיר גילוי המסמכים וכי הם חיוניים לחשיפת האמת.

השופט רון גולדשטיין החליט לקבל את בקשת התובעת בן חי שגב. לדבריו, בחדשות 12 לא הסבירו כיצד הגיעו המכתבים לידיהם ומדוע לא ניתן היה "בשקידה ראויה וסבירה" לגלות את המסמכים במועד.

פלג, דואק וחדשות 12 ביקשו מהשופט לעיין מחדש בהחלטתו. לטענתם, המכתבים של השר קרעי "התקבלו בידי הנתבעים ממקור עיתונאי חסוי" לאחר מתן תצהיר גילוי המסמכים.

"הנתבעים לא ידעו על קיומם של מסמכים אלה לפני שהמקור החסוי העביר להם אותם וממילא הם לא היו יכולים לגלותם בשקידה ראויה וסבירה במועד מתן תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמם". לטענת העיתונאים, "לנוכח רגישות מערכת היחסים בין הנתבעים לבין המקור העיתונאי החסוי" הם לא פירטו לגבי אופן קבלת המכתבים עם הגשתם.

בן חי שגב טענה בתגובה כי "הנתבעים מסתתרים מאחורי טענה לחסיון זהותו של מקור עיתונאי על מנת למסור גרסה עמומה ומעורפלת במכוון". לטענתה, גם אם המכתבים התקבלו על ידי מקור, הרי שהעיתונאים היו אמורים לגלות אותם מיד לאחר קבלתם, ולציין בתצהיר גילוי מסמכים משלים את המועד המדויק שבו התקבלו.

גם הפעם העדיף השופט גולדשטיין את עמדת בן חי שגב.

"הנימוק של מקור עיתונאי אינו מצדיק את התנהלות המבקשים", כתב. "מבלי לגרוע כהוא זה מחשיבות חסיון המקור העיתונאי, אין לגרוע גם מן החשיבות לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן.

"[...] על כן, גם אם הנספחים נמסרו למבקשים לאחר המועד שבו הושלמו הליכי הגילוי והעיון, וגם אם התובעים לא יכולים היו בנסיבות אלה בשקידה ראויה לאתר את הנספחים עד לקבלתם מהמקור העיתונאי בטרם הושלמו הליכי הגילוי והעיון, לא הוסבר מדוע לא גילו המבקשים את המסמכים מיד לאחר שאלה הגיעו לידיהם (לכאורה בטרם הגשת תצהירי העדות הראשית) ומדוע עשו למעשה דין לעצמם וצירפו את המסמכים לראשונה לתצהירי העדות הראשית תוך עריכת תצהיר גילוי משלים".

השופט גולדשטיין הטיל על הנתבעים הוצאות בסך 500 שקלים בגין הבקשה לעיון חוזר.

64762-01-24