ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הרשות השנייה שכהונתה הוקפאה על ידי בג"ץ, הודיעה כי היא מוותרת על התפקיד. בהליכים שהובילו להקפאה נטען שהמינוי שלה הוא חלק מניסיון של ממשלת נתניהו לבצע השתלטות פוליטית על הרשות, שתפקידה לפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. באופן סמלי, בן-חי שגב בחרה להודיע על פרישתה בערוץ 14 – ערוץ התעמולה של ממשלת נתניהו, שהוא אחד הגופים שעליהם מפקחת הרשות השנייה.

הממשלה מינתה את בן-חי שגב ואת עמיתיה למועצה בסוף חודש מרץ השנה, בהחלטה שהובילה להגשת חמש עתירות שביקשו לבלום את המהלך. במקביל התברר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מילא תפקיד פעיל בהצבעה אף שהדבר נאסר עליו מתוקף הסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו עקב העמדתו לדין פלילי. הממשלה קיימה הצבעה מחודשת, אך בג"ץ בכל זאת הקפיא את מינוי המועצה עד להודעה חדשה. בהמשך הודיעה הממשלה כי לא תציית להחלטה.

אתמול (26.7) הגיעה בן-חי שגב לאולפן "הפטריוטים", תוכנית הדגל של ערוץ 14, לראיון שבפתחו חשפה שהיא פורשת. זמן קצר לפני כן שלחה מכתב רשמי לממשלה ולשר התקשורת שלמה קרעי, הסנדק הפוליטי שלה, ובו הודיעה שהחליטה לוותר על תפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה. ההתפטרות היא למעשה הודאה בכך שאפסו הסיכויים שתקבל את התפקיד מחדש.

בדומה לטענות שהשמיעה במסגרת העתירות לבג"ץ ובאולפן, גם במכתב הוצגה השתלשלות העניינים באופן מטעה, שתואם את דף המסרים של הליכוד. לפי ההסבר שסיפקה בן-חי שגב, היא החליטה לפרוש מהתפקיד דווקא משום שהיא מייחסת למועצה חשיבות רבה ורואה בה "סוכן חברתי משמעותי בשיח הציבורי" שמופקד על "ההגנה על האינטרס הציבורי בשוק התקשורת המשודרת".

בפועל, בן-חי שגב מונתה כדי לסגור את הרשות השנייה, כחלק ממדיניות שנועדה לרסק את העצמאות שאמורה להיות לגוף הפיקוח הוותיק ולהפוך את אנשיו באופן רשמי לזרוע הארוכה של הממשלה. השר קרעי הצהיר בגלוי כי המועצה בראשותה תהיה האחרונה שתכהן אי פעם – פועל יוצא של ה"רפורמה" שניסה לקדם, שכוללת הקמת גוף רגולציה חלופי שיפעל בהתאם לאינטרסים הפוליטיים של הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם שר התקשורת שלמה קרעי. מליאת הכנסת, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל)

מהמכתב עולה שבן-חי שגב רואה בהודעת הפרישה פעולת מחאה נגד בג"ץ. "הסכנה האמיתית אינה עצם קיומה של מציאות מעוותת, כי אם העובדה שהיא מתנרמלת עד כי הציבור חדל להבחין שהיא מעוותת. לנוכח זאת, השתיקה כבר אינה ממלכתית, היא שותפות, ואינני יכולה להשלים עם מציאות שהחובה הציבורית היא להתנגד לנרמול שלה", נכתב שם.

החלטת בג"ץ שאליה התייחסה בן-חי שגב קבעה כי יש להחזיר לכהונה את המועצה בהרכבה הקודם, תחת היו"ר מרדכי מרדכי. בהמשך נחשף באתר "העין השביעית" וב"דה-מרקר" שהשר קרעי הפעיל מסכת של לחצים שנועדה לגרום לחברי המועצה הישנה להתפטר כדי להוציא אותה מכלל פעולה, כפי שאכן קרה.

ראש המטה של קרעי, אלעד זמיר (שבינתיים פרש כדי להתמודד בפריימריז בליכוד), פנה לחברי מועצה וביקש מהם להתפטר מתוך מחויבות לשר, מעשה שבהמשך הוליד חקירה של נציבות שירות המדינה. הלחצים נשאו פרי, ובמועצה נותרה פחות מעשרה חברים – ובהתאם לחוק היא איבדה את סמכויותיה באופן אוטומטי.

בענף הטלוויזיה מעריכים שהמהלך נועד למנוע מהמועצה לאשר את העברת השליטה בערוץ 13 לקבוצת משקיעים מענף ההייטק שאינם משתייכים למילייה הפוליטי של נתניהו. הקבוצה, שבראשה עומד היזם אסף רפפורט, צפויה לשקם את הערוץ אחרי שנים של ניהול לקוי והתנכלויות מצד השלטון והבעלים.

בג"ץ מתח ביקורת חריפה על מעשיו של קרעי, וקבע שהסמכויות יישארו בידי היו"ר מרדכי וחברי המועצה הנותרים. במכתב וגם בהופעה בערוץ 14 התעלמה בן-חי שגב מהפרטים הללו, ותיארה את החלטת השופטים ככזו שמנוגדת לחוק. בהמשך לעמדה קונספירטיבית שהגישה לבג"ץ היא תיארה את הקפאת המינוי כחלק מרדיפה מצד פרקליטות המדינה עקב עדותה במשפט נתניהו, שבה השתלחה בחוקרי "תיק 4000" וחזרה בה מגרסתה המקורית באופן שתאם את קו ההגנה של ראש הממשלה.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אחד משלושת שופטי ההרכב שהקפיא את מינוי מועצת הרשות השנייה בראשות יפעת בן-חי שגב (צילום: חיים גולדברג)

בן-חי שגב היתה מעורבת בפרשה ב-2015, כאשר כיהנה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין תחת ראש הממשלה נתניהו, שהיה אז גם שר התקשורת. היא לא נחקרה כחשודה בתיק, אך החקירה העלתה שהאיצה את הטיפול בהליך שעומד במרכז עסקת השוחד-לכאורה – וגם הפעילה לחץ פסול על היועץ המשפטי של המועצה.

אף שהחוקרים איתרו מכתב רשמי של נתניהו שבו הוא מורה לה לקדם את המהלך, בן-חי שגב מרבה להצהיר שראש הממשלה מעולם לא דרש ממנה לפעול בנושא.

"לא סיפקתי את הסחורה של הפרקליטות, וזה חטא חמור בל יסולח במדינת ישראל", אמרה אתמול בן-חי שגב בתשובה לשאלה שהציג לה המנחה ינון מגל, שהיה גם הוא עד תביעה באותה פרשה. "הם רצו שאני אגיד שראש הממשלה לחץ עלי להמליץ לו לאשר את עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, אבל האמת היא שהוא מעולם לא דיבר איתי בעניין, לא לחץ עלי ולא שום כלום. קשקוש מקושקש. אמרתי את זה אז ואני חוזרת על זה היום", הוסיפה. בפועל, ראוי להדגיש, נתניהו אכן ביקש ממנה לאשר את העסקה.

"אחרי שלא סיפקתי את הסחורה עברתי טלטלה מאוד אישית ששוב גרמה לי לחשב מסלול מחדש ולחשוב כמה נאיבית הייתי וכמה חייתי בתודעה כוזבת, ובגדול צר לי לומר אבל הפרקליטות לא ממש מחבבת אותי ובכל מקום שרק אפשר היה היא גם טרחה להפגין את אי החיבה שלה כלפי", אמרה בן-חי שגב. בהמשך המשדר שאל אותה מגל האם הפרקליטות ביצעה בה "סיכול ממוקד", ונענה בחיוב.

ד"ר יפעת בן-חי שגב בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-2022, בפתח אחד מימי עדותה במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

הדיון באולפן נראה כמו ניסיון להכשיר את בן-חי שגב לתפקיד עתידי. היו"רית הפורשת ניצלה את המעמד כדי להצהיר שהיא מעוניינת למלא תפקידים ציבוריים אחרים, אמרה כי בניגוד לעבר היא מגדירה את עצמה כיום כאשת ימין ואישררה בזהירות את תיאוריית הקשר על ה"דיפ סטייט", העלילה על ממשלת הצללים של הפקידים, המשפטנים, השמאל והתקשורת שכביכול מונעים מהשלטון ליישם את המדיניות שבזכותה נבחר.

"אדם חושב לא יכול להישאר באותו מקום", אמרה על שינוי עמדותיה הפוליטיות. "גיליתי שהרבה מאוד דברים הם בגדר סיסמאות ותו לא – דיבורים על ליברליות, דיבורים על שלטון החוק. זה שלטון החוק? בעיני שלטון חוק זה מה שכתוב בחוק. בעיני שלטון החוק הוא מה שהמחוקקים מחוקקים. ולא – עם כל הכבוד לשופטים ולבתי המשפט – ולא עם מי שיושבים שם", הוסיפה.

"הסיפור הגדול הוא שיש פה ממשלה נבחרת במדינת ישראל שמקבלת מנדט מהציבור, אבל למנדט הזה אין שום משמעות וערך בחיי היומיום, וכדאי שאנשים יבינו את זה. אין לזה שום משמעות. אגב, אין לזה משמעות גם בשירות הציבורי כי מי שמנהל את מדינת ישראל זה משפטנים. לא מומחים לבריאות, לא מומחים לתיירות, לא מומחים לתקשורת אלא פשוט משפטנים, שאני אפילו לא יכולה להגיד שהם מומחים למשפט, לצערי הרב. זה המצב היום במדינת ישראל".

בהמשך הצהירה בן-חי שגב כי היא תומכת במהלכי החקיקה של השר קרעי, צביר החוקים המוכר בכינוי "ההפיכה התקשורתית", ומתחה ביקורת על בג"ץ עקב הקפאת החוק האחרון שהעביר. לדבריה, עמדתה בנוגע לחקיקה היא הסיבה לכך שקרעי בחר בה לתפקיד יושבת ראש מועצת הרשות השנייה. "הוא בחר בי מפני שאני לא מתביישת לומר שאני רואה עין בעין עם התפיסה שלו לגבי שוק התקשורת, וגם אגב עם ממשלת ישראל", אמרה.

ינון מגל, מנחה "הפטריוטים", באולם משפט המו"לים בירושלים (צילום: חיים גולדברג)

למרות הבמה המחבקת, המנחה מגל מצא לנכון גם למתוח עליה ביקורת, בעקבות מה שהוא תופס ככניעה למתנגדי הממשלה. "הדוקטור בן-חי שגב, את פשוט נשברת", אמר לה מגל. "את נשברת ואת נותנת להם את מבוקשם. את הולכת הביתה, והנה הם סיכלו עוד החלטה של הממשלה".

"אני לא מסכימה איתך ינון, אני רואה את זה אחרת", השיבה בן-חי שגב. "אני אמשיך לקיים את השליחות הציבורית שלי, אבל אני אעשה אותה בלי הפלסטר שיש לי על הפה. שהיה לי על הפה, יותר נכון".

מועצת הרשות השנייה בראשות מרדכי מרדכי דנה בשבועות האחרונים בעסקת ערוץ 13, והיא עשויה לאשר אותה לפני הבחירות. החלטה שכזו תיתן אור ירוק להשלמת תהליך השיקום של הערוץ ושל חברת החדשות שלו, שמתאפיינת בקו ביקורתי כלפי ממשלת נתניהו.

בעקבות המהלך של השר קרעי, שרוקן את המועצה מחברים ששמרו לו אמונים ועשויים היו להתנגד לעסקה (לצד חברים עצמאיים שפרשו עקב הלחצים שהופעלו עליהם), בענף הטלוויזיה מעריכים שרוב החברים שנותרו יצביעו בעד אישורה.

* * *

לעיון במכתב הפרישה של יפעת בן-חי שגב (לחצו להגדלה)

מכתב הפרישה של יפעת בן-חי שגב