התנועה לאיכות השלטון דורשת מבג"ץ למנוע משר התקשורת, שלמה קרעי, לשתק את פעילות מועצת הרשות השנייה באמצעות הדחת חברי המועצה. הבקשה מתבססת על חשיפה של "העין השביעית" מהשבוע שעבר, שלפיה קרעי זימן לשימוע לפני העברה מכהונה את חברת המועצה עינת דיין, ואנשיו ערכו בירורים לגבי האפשרות לפטר שני חברים נוספים לפחות.

ברקע לפניית התנועה לאיכות השלטון עומדת ההחלטה החריגה של ממשלת נתניהו, שלפיה הממשלה לא תציית להחלטת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פנתה לבג"ץ במסגרת אותו הליך והאשימה את הממשלה ב"חתירה תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית". לטענת היועמ"שית, הממשלה מנסה לסכל את יישום החלטות השופטים ולהלך אימים על "מי שיבקש לקיים החלטות אלו או להסתמך עליהן".

התנועה לאיכות השלטון היא אחד מחמישה גופים שעתרו נגד הממשלה בעקבות הנסיונות לבצע השתלטות פוליטית על מועצת הרשות השנייה, שתפקידה לפקח באופן עצמאי ומקצועי על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. הסוגיה המרכזית שממתינה להכרעתה היא העברת השליטה בערוץ 13 לקרן הפילנתרופית מריט, שנתמכת על ידי קבוצה של יזמי הייטק.

השר קרעי ניסה לשתק את המועצה באמצעות מסכת סמויה של לחצים שהובילה להתפטרות קולקטיבית של שבעה מחבריה. חשיפת הלחצים באתר "העין השביעית" וב"דה-מרקר" הובילה להחלטת בג"ץ שקבעה שהמועצה תשמור על סמכויותיה עד להודעה חדשה, אך קרעי מיהר להודיע כי לא יציית להחלטה ופנה לאפיק אחר – האצת נסיונות ההדחה של חברי המועצה הנותרים.

חברת המועצה עינת דיין, שאותה מנסה קרעי לפטר כעת, מכהנת בתפקיד למעלה מארבע שנים, שרובן חופפות לקדנציה של קרעי במשרד התקשורת. הנימוק של קרעי לפיטוריה קלוש: לטענתו, יש להדיח אותה מהמועצה כי בתה, החוקרת ואשת התקשורת אופיר דיין, מתראיינת לעתים בתוכניות אקטואליה של חדשות 12, אחד הגופים שעליהם מפקחת הרשות השנייה.

גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. הכנסת, נובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל)

בחודש שעבר כבר הספיק קרעי לפטר חברת מועצה אחרת, אספהאן בהלול. גם במקרה זה הנימוק היה קלוש: אביה הוא המגיש זוהיר בהלול, שמשדר ברדיו א-שמס, אחת מ-17 התחנות האזוריות שעליהן מפקחת הרשות. אלא שאספהאן בהלול חתומה על הסדר ניגוד עניינים, וגורמים ברשות אומרים כי היא נמנעת לגמרי מעיסוק בענף הרדיו. גם במקרה הזה ההחלטה להדיחה התקבלה אחרי כהונה של למעלה מארבע שנים.

בתנועה לאיכות השלטון פנו אמש (5.7) לבג"ץ בדרישה דחופה לעצור את מהלכי הפיטורים. עורכי הדין שמייצגים את התנועה, תומר נאור, יניב גולדברג וטלילה דביר, דיווחו לשופטים על הנסיונות של קרעי לפטר את חברי המועצה – וביקשו להורות לשר "לחדול מכל ניסיון נוסף להדיח חברי מועצה מכהנת".

לצד זה מבקשים בתנועה לאיכות השלטון לחייב את קרעי להגיש תצהיר אישי שבו ימסור פרטים על יוזמת הפיטורים. "ככל שהנסיבות שדווחו בפרסומים אכן מדויקות", כתבו עורכי הדין, "אזי מדובר בניסיון סיכול נוסף, חמור ביותר, של החלטה שיפוטית של בית משפט נכבד זה, על ספו של בזיון בית המשפט".

קרעי כבר הודה שבכוונתו להדיח את דיין בראיון שהעניק לפודקאסט של איש התקשורת שי האוזמן.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג)

ההליך המשפטי שהוביל להודעת הממשלה כי לא תציית לבג"ץ נפתח בחודש מרץ האחרון. בזמן המלחמה מול איראן, למרות מצב החירום, הממשלה מינתה בבהילות מועצה חדשה בהרכב אולטרה-פוליטי שכולל בין היתר את יושבת הראש יפעת בן-חי שגב, שהעידה לטובת בנימין נתניהו במשפטו הפלילי, ושני אנשי תקשורת ביביסטים: כנרת בראשי וחיים שיין.

תוך זמן קצר הוגשו לבג"ץ חמש עתירות שדרשו לעצור את המהלך. כמה מהעותרים טענו שהמינוי הבהול נועד לסכל את עסקת העברת השליטה בערוץ 13 לקבוצת משקיעים שמזוהה עם עמדות ביקורתיות כלפי הממשלה. העסקה זקוקה לאישור הרשות השנייה כדי שניתן יהיה להוציאה לפועל.

בעקבות העתירות קבע בג"ץ שנפלו פגמים בהחלטת הממשלה והקפיא את פעילותה של המועצה האולטרה-פוליטית. אחת הסיבות לכך היתה המעורבות האקטיבית של נתניהו בהצבעה ללא אישור מוקדם, אף שהדבר נאסר עליו בהסכם ניגוד העניינים שנכפה עליו עקב העמדתו לדין פלילי.

לצד ההקפאה, כדי להימנע ממצב שבו אין מועצה מכהנת, בג"ץ החזיר לפעילות את מועצת הרשות השנייה הקודמת, שכוללת מינון מופחת של חברים בעלי זיקה לממשלה. בראש המועצה עומד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי.

זמן קצר לפני הישיבה הראשונה של המועצה החדשה-ישנה החל מכבש הלחצים של לשכת קרעי, שנועד להשבית את פעילותה. ראש המטה של קרעי, אלעד זמיר, פנה לחברי המועצה ואמר להם שמצופה מהם להתפטר מתוך "מחויבות" לשר.

הלחצים נשאו פרי: שבעה חברי מועצה התפטרו, ואחרי שקרעי הדיח את אספהאן בהלול נותרו במועצה רק שמונה מתוך 15 חבריה המקוריים. התוצאה היתה שיתוק מיידי של גוף הפיקוח הציבורי עקב סעיף בחוק שקובע שהמועצה תאבד את סמכויותיה אם מספר חבריה יהיה פחות מעשרה.

יושבי הראש של שני הרכבי מועצת הרשות השנייה, יפעת בן-חי שגב ומרדכי מרדכי (צילומים: משה שי ויונתן זינדל)

שופטי בג"ץ יצחק עמית, אלכס שטיין ורות רונן מתחו ביקורת נוקבת על המהלך, ובהמשך פסלו אותו וקבעו כי המועצה בראשות מרדכי תשמור על סמכויותיה אף שהיא פועלת בהרכב חסר. השופטים הצביעו על "חשד כבד" שלפיו ההתפטרות הקולקטיבית של חברי המועצה נועדה לסכל החלטות קודמות של בג"ץ ולשבש את היכולת לברר את הטענות שהועלו בעתירות.

"מאחר ואנו מדברים על גוף ממלכתי שצריך להיות עצמאי, זיקה בינו לבין השר היא לא בריאה", אמר השופט עמית, נשיא בית המשפט העליון, בדיון שהתקיים בחודש שעבר.

צו הביניים שהוציא בג"ץ הקפיא את המועצה האולטרה-פוליטית שמינתה ממשלת נתניהו עד מתן פסק דין סופי. לנוכח הביקורת שהביעו השופטים, כמו גם הגילויים העיתונאיים וההחלטה הדרמטית של הממשלה לא לציית לבג"ץ, גוברים הסיכויים שהשופטים יפסלו מכהונה את המועצה המוקפאת ויחייבו את קרעי להתחיל מחדש את הליך איתור המועמדים – משימה שככל הנראה לא תושלם עד מועד הבחירות.

* * *

לעיון בבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון

להורדת הקובץ (PDF, 221KB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26