ארגון העיתונאים בישראל מייחס לראש הממשלה, בנימין נתניהו, התנהלות פלילית עקב התעקשותו להצביע על ההרכב החדש והפוליטי של מועצת הרשות השנייה, פעולה שביצע בניגוד להסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו אחרי העמדתו לדין בתיקי האלפים.

הארגון עתר לבג"ץ בשבוע שעבר בניסיון לעצור את המינויים – ובמרכזם מינוי היו"רית החדשה יפעת בן-חי שגב, עדת תביעה ב"תיק 4000" שהתהפכה בבית המשפט והעידה לטובת נתניהו.

הרשות השנייה היא הגוף המפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בארץ. הכפפתו לאינטרסים פוליטיים תעניק לממשלה יכולת מרחיקת לכת להעניש גופי תקשורת ביקורתיים, ולתגמל שופרות שלטוניים דוגמת ערוץ 14 ותחנת הרדיו האזורית גלי ישראל.

החשש העכשווי שעומד על הפרק הוא שהמועצה החדשה תסכל ממניעים פוליטיים את העברת השליטה בערוץ 13 לידי קבוצת יזמי ההייטק, שרכשה את הערוץ בהבטחה לשקמו ולהציל את חברת החדשות שלו מהשתלטות פוליטית.

בשבוע שעבר, בחסות המלחמה ובהתרעה של יומיים בלבד, אישרה הממשלה את ההרכב החדש של המועצה, שכולל, מלבד בן-חי שגב, יועצים לשעבר של שרים מהליכוד וגם שני אנשי תקשורת המשרתים את נתניהו באופן אישי: כנרת בראשי וחיים שיין. ההצבעה התקיימה אף שבייעוץ המשפטי לממשלה ביקשו לדחותה כדי שניתן יהיה להשלים את הבדיקות המקדימות הדרושות (אחת הבדיקות עוסקת בכך שהרכב המועצה לא ממלא אחר דרישות ייצוג החברה הערבית).

למחרת חשף כתב חדשות 13 אביעד גליקמן שנתניהו השתתף בהצבעה אף שלכאורה היה מנוע מלעשות זאת עקב הסדר ניגוד העניינים שלו. ההסדר מגביל את יכולתו של נתניהו לעסוק בשוק התקשורת, שעומד במרכז משפטו הפלילי, וכולל איסור מפורש על עיסוק בעניינים אישיים של עדים במשפטו.

לפי ההסדר, נתניהו נדרש לבקש אישור מראש מהייעוץ המשפטי לממשלה כדי לעסוק בענייניהם של עדים דוגמת ד"ר בן-חי שגב – ואישור כזה לא ניתן לו לפני ההצבעה.

"הפרת הסדר ניגוד העניינים היא מעשה בלתי ראוי, בלתי סביר, ומעל לכל אלה מנוגד לדין באופן מפורש ופסול, ובנסיבות המקרה אף עולה לכדי הפרת אמונים", כתב עו"ד אמיר בשה בשם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בהודעת עדכון שהוגשה לבג"ץ היום (29.3).

ד"ר יפעת בן-חי שגב באולם משפט המו"לים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ד"ר יפעת בן-חי שגב באולם משפט המו"לים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד בשה מסתמך על עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, שנשלחה במענה לפנייה של שתי חברות כנסת, קארין אלהרר ושלי טל מירון מסיעת יש-עתיד.

"ראש הממשלה היה מנוע מקבלת החלטה שעסקה במינויה של ד"ר בן-חי שגב", כתב עו"ד לימון. לדבריו, ההצבעה על הרכב המועצה היא הפרה ברורה של הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שנועד "למנוע הפעלת סמכות שלטונית במקום בו לראש הממשלה עניין אישי בפעולה".

נתניהו, בתגובה לחשיפה של חדשות 13, טען שאין בכך בעיה משום שבן-חי שגב סיימה להעיד בדצמבר 2022. המשנה ליועמ"שית שלל את הפרשנות הזאת. "מעורבותו של ראש הממשלה בקבלת החלטה ביחס לעד במשפטו יכולה לעורר חשש מפני ניגוד עניינים גם לאחר שזה סיים כבר את עדותו. זאת, כאשר ההחלטה יכולה להיטיב עם העד, או לפגוע בו, בהתאמה לפי תוכן עדותו, באופן שיש בו כדי להשפיע על העד וגם על עדים אחרים במשפט שעודנו מתנהל", כתב עו"ד לימון.

"במילים אחרות", הוסיף, "המגבלה שהוטלה בחוות הדעת נועדה למנוע את החשש ששיקולים אישיים הקשורים למשפטו של ראש הממשלה ישפיעו על החלטותיו בהפעילו סמכות שלטונית, ובאופן זה גם על ההליך הפלילי. זאת, לצד שיקולים של אמון הציבור".

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. ירושלים, 2025 (צילום: יונתן זינדל)

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד לימון הדגיש כי לפני ישיבת הממשלה הוא שלח מכתב לשר התקשורת שלמה קרעי ולמזכיר הממשלה, יוסי פוקס, וביקש מהם לדחות את ההצבעה לצורך "השלמת בדיקות עובדתיות ומשפטיות", כהגדרתו. מכתבו אמנם הוצג לממשלה, ציין לימון, אך "ראש הממשלה החליט על אף האמור בו להותיר את הנושא על סדר יומה של הממשלה" – ואף השתתף בדיון ובהצבעה.

"בנסיבות המתוארות, ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה של ד"ר בן-חי שגב, ופעל בניגוד לחוות הדעת שניתנה בעניינו. אנו בוחנים את המשמעות המשפטית של האמור, והדברים יובאו גם בפני בית המשפט בתשובה לעתירה", כתב לימון.

ההתעלמות של נתניהו מהוראות הסדר ניגוד העניינים שלו היא חוליה נוספת בשרשרת של מקרים שבהם לכאורה עבר על החוק או הפר את ההגבלות שהוטלו עליו מאז הקמת הממשלה הנוכחית. זו גם לא הפעם הראשונה שבה גורם אכיפה קובע זאת באופן מפורש. ואולם, עד כה ככל הידוע לא נפתחה נגד נתניהו אף חקירה פלילית, והוא לא נשא בהשלכות כלשהן.

השופט אלכס שטיין, שאליו נותבו עתירת ארגון העיתונאים ועתירה נוספת של חדשות 12, נמנע מלקבל החלטה שתקפיא את מינוי מועצת הרשות השנייה בהרכבה החדש. מחר אמורה להתקיים ישיבתה הראשונה.

עם זאת, לפי השופט שטיין, העובדה שהמועצה תחל לפעול אינה "תרחיש סביר ליצירת מצב בלתי הפיך".

* * *

לעיון במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

להורדת הקובץ (PDF, 100KB)

לעיון בהודעת ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל

להורדת הקובץ (PDF, 1.2MB)

63904-03-26