במערכות הבחירות האחרונות הפגינו כלי התקשורת המרכזיים בישראל יחס מזלזל במיוחד כלפי המפלגות שמייצגות את החברה הערבית בישראל. פעמים רבות היחס היה בעצם חוסר יחס – התעלמות מעצם קיומן של מפלגות וחברי-כנסת מכהנים. פעמים אחרות, כשסיקרו את הנעשה בפוליטיקה הערבית בישראל, הפגינו כלי התקשורת המרכזיים בישראל בורות גמורה. עיתונאים העוסקים בתחום ואמורים להיות מומחים בו לא ידעו להבדיל בין פוליטיקאי אחד לאחר, ואף בין מפלגה אחת לאחרת.

כך למשל, לפני בחירות 2015 עיטר "ישראל היום" את העמודים שהוקדשו לסיקור הפוליטי ברצועה שכללה את דיוקנאותיהם של ראשי מפלגות. כולם היו יהודים. רק כחודשיים לאחר פיזור הכנסת נוסף לרצועה דיוקנו של יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (ב"ידיעות אחרונות" התעקשו משום מה לשבץ את דיוקנו של אחמד טיבי, אף שלא עמד בראש הרשימה המשותפת). כעבור שבועות אחדים, כשב"ישראל היום" הכינו סרטון לקראת הבחירות, שוב התעלמו שם מהרשימה המשותפת.

יום לאחר בחירות 2015 הקדישה מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 (היום חדשות 12) שלל כתבות לאירועי הבחירות בשלל מפלגות, כולל כתבה על מפלגתו של אלי ישי, שלא עברה את אחוז החסימה, ועל מפלגות שזכו למספר קטן של מנדטים כמו מרצ או ש"ס. בחברת החדשות לא מצאו לנכון להקדיש כתבה לרשימה המשותפת, שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בכנסת.

ההתעלמות נמשכה גם בבחירות המוניציפליות האחרונות, ב-2018. בחברת החדשות רצו למדוד את שיעורי התמיכה במועמדים השונים בבחירות לעיריית ירושלים. למרות שלתושבי מזרח ירושלים הפלסטינים יש זכות בחירה בבחירות המוניציפליות, בחברת החדשות החליטו כלל לא לשאול אותם לדעתם, ואפילו לא גילו לצופים שהסקר שלהם נערך ללא כל ייצוג לכ-40% מתושבי ירושלים.

הדרה דומה נרשמה גם ב"ישראל היום", בטענה כי הפלסטינים תושבי ירושלים ממילא אינם משיבים על סקרים של מכוני סקרים בבעלות יהודית, ומעדיפים שלא לממש את זכות הבחירה שלהם. גם ב"וואלה" הציגו ממצאי סקר שהתעלם מהתושבים הפלסטינים.

התעלמות מהנעשה בזירה הפוליטית של החברה הערבית בישראל, יחד עם בורות וסיקור מעוות, נמשכו גם בבחירות האחרונות לכנסת, שהתקיימו בתחילת השנה

בדיקה שערכה באותה תקופה חברת יפעת מחקרי מדיה במסגרת מדד הייצוג, מיזם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, העלתה כי שיעור ההתייחסות לרשויות הערביות בסיקור הבחירות המקומיות בשבוע הבחירות היה שולי: כ-3.3% בלבד. זאת, למרות שכ-20% מבעלי זכות הבחירה ברשויות המקומיות בישראל אינם יהודים, ובכ-70 מתוך כמאתיים יישובים ומועצות מקומיות שבהן התקיימו בחירות מתגוררים בעיקר לא-יהודים.

התעלמות מהנעשה בזירה הפוליטית של החברה הערבית בישראל, יחד עם בורות וסיקור מעוות, נמשכו גם בבחירות האחרונות לכנסת, שהתקיימו בתחילת השנה. בחודש פברואר, למשל, כשב"ישראל היום" ביקשו לבחון כיצד מתכוננות המפלגות השונות לבחירות, התעלמו שם מהנעשה בחד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד. ב"מקור ראשון" פרסמו באותם הימים סקר מנדטים שבו התעלמו מהאיחוד בין רע"מ עם בל"ד, ודחקו את עמודת המנדטים של חד"ש-תע"ל אל קצה הסקאלה.

ב"ידיעות אחרונות" פרסמו סקר מנדטים שכלל שתי רשימות ערביות שכלל לא רצו לבחירות: איחוד של חד"ש, בל"ד ורע"מ; ותע"ל בנפרד. במהדורה המרכזית של חדשות 12 פרסמו סקר מנדטים שלפיו ח"כ אחמד טיבי עומד בראש חד"ש-תע"ל במקום ח"כ איימן עודה. את עודה, משום מה, מיקמו בראש רע"מ-בל"ד, אף שהוא יו"ר חד"ש.

בהמשך הדרך, ואף ימים בודדים לפני פתיחת הקלפיות, בתקשורת הישראלית המרכזית עדיין לא הצליחו להפנים את הרכב הרשימות הנכון. ב"ישראל היום" דיווחו על תע"ל-חד"ש במקום חד"ש-תע"ל, ובמקום רע"מ-בל"ד דיווחו על בל"ד כאילו היא רצה בנפרד. ב"ידיעות אחרונות" הגדירו את ח"כ עודה כיו"ר הרשימה המשותפת (פעמיים!), אף שזו פורקה זמן רב לפני כן.

אף שהאצבע המאשימה מופנית לכלי התקשורת, יש לזכור כי גם למפלגות יש לעתים אחריות להדרתן מהסיקור

אף שהאצבע המאשימה מופנית לכלי התקשורת, יש לזכור כי גם למפלגות יש לעתים אחריות להדרתן מהסיקור. כך, לדוגמה, בבחירות האחרונות ביקשו ב"מקור ראשון" לפרסם מדור שסוקר את עמדות המפגלות בתחומים שונים אך זכו להתעלמות מצד חד"ש ותע"ל. רק לאחר הפרסום על כך ב"עין השביעית" הופיעו עמדות חד"ש במדור.

גם כשכלי התקשורת התמקדו בנעשה בחברה הערבית, הדיון היה פעם אחר פעם פנים-יהודי, כך לפי בדיקות חוזרות של חברת יפעת מחקרי מדיה שהתקיימו במסגרת מדד הייצוג. העיסוק התקשורתי הענף בביקורת שפִרסמה השחקנית והדוגמנית רותם סלע על ההתעלמות מהאזרחים הערבים כלל ברובו המכריע (88%) דוברים יהודים בלבד. ביום הבחירות עצמו הקדישו בחדשות 12 זמן מסך רב לדיונים על ההצבעה בקרב אזרחי ישראל הערבים, אך עשו זאת בלי לדבר אפילו עם ערבי אחד. שתי בדיקות מקיפות נוספות העלו כי לאורך כל תקופת הבחירות, התקשורת הישראלית התעלמה כמעט לחלוטין מהנעשה בחברה הערבית.

לעתים, ההתמקדות בנעשה בחברה הערבית הובילה לסכסוך משפטי. כך נתבע עיתונאי חדשות 12 עמית סגל על-ידי מפלגת בל"ד, לאחר שכינה אותה זמן קצר לפני הבחירות "ארגון טרור".

ביום הבחירות עצמו הקדישו בחדשות 12 זמן מסך רב לדיונים על ההצבעה בקרב אזרחי ישראל הערבים, אך עשו זאת בלי לדבר אפילו עם ערבי אחד

טענה נפוצה שנועדה לסנגר על העובדה שכלי התקשורת המרכזיים בישראל מתעלמים דרך קבע מהחברה הערבית היא שממילא אזרחים ערבים אינם נחשפים אליהם. ראשית, זו טעות. לפי הסקר האחרון שערכה לשכת הפרסום הממשלתית כ-22% מהערבים בישראל נחשפים דרך קבע ל"ידיעות אחרונות" ו-12% ל"ישראל היום". כ-15% נחשפים גם לשידורי קשת וערוץ 10 ועוד כ-7% לרשת (הסקר בוצע טרם האיחוד של ערוץ 10 עם רשת). אמנם אלה מספרים נמוכים יותר מאשר בקרב היהודים בישראל, אך הם אינם מבוטלים.

אולם גם אם החברה הערבית בישראל לא היתה נחשפת כלל לכלי התקשורת המרכזיים בשפה העברית, לא היה ניתן לקבל התעלמות מהנעשה בה. כלי תקשורת ארציים, שמתיימרים להציג תמונת מציאות רחבה על הנעשה במדינה, לא יכולים להתעלם דרך קבע מכחמישית מאזרחיה. ובכל זאת, ההתעלמות ניכרת לפני כל מערכת בחירות. האם הפעם ינהגו אחרת?