כתב האישום הראשון שהוגש בישראל בשל הפצת שידורים פיראטיים באתר אינטרנט הסתיים בהרשעה.
לפני קרוב לשמונה שנים, בדצמבר 2018, הגישה המדינה כתב אישום נגד אלי עמר ואחיו מאיר עמר, שייחס להם עבירות של מרמה, הפרת זכויות יוצרים והלבנת הון, בגין הקמתו והפעלתו של אתר mytvil, שבאמצעותו הפיצו החל משנת 2008 ערוצים שונים של חברות HOT ו-yes.
לפי כתב האישום, האחים רכשו במרמה ותוך התחזות, מנויים ועשרות ממירים מהחברות, במטרה להעתיק את היצירות בלא רשות ולהעמידם למכירה. הממירים רוכזו בדירות מתחלפות שם חוברו למחשב מרכזי כאשר כל ממיר שימש להעתקת ערוץ אחר. האחים גבו תשלום של 29$ לחודש מכל מנוי, כשהכסף הועבר לחשבונות שונים בחו"ל (במשפט התברר כי הכסף נשמר בפנמה).
השניים גם סיפקו שירותי תמיכה למנויים, בין היתר בעזרת אח נוסף בשם חיים עמר וכן בעזרת חבר בשם רן כהן. בסך הכל, כך לפי כתב האישום, האתר הניב הכנסות בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקלים.
אלי עמר נעלם והרשויות לא הצילחו לאתרו, כך שהוגש כתב אישום חדש נגד מאיר עמר בלבד. השופטת מירי הרט-ריץ מבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו, קבעה כי אלי היה היוזם והמקים של האתר ואילו הנאשם מאיר עמר הצטרף למיזם בהמשך ופעל תחתיו. עם זאת, מעורבותו היתה "רחבה, עמוקה והכרחית להגשמת התכנית העבריינית המשותפת", לשון הכרעת הדין.
הנאשם עמר, שיוצג תחילה בידי עורכי הדין בני כץ ושחר שינדל, ובהמשך באמצעות עורכי הדין אשר אוחיון וחן הולנדר, טען תחילה כי האתר כלל לא פעל בתקופה הרלוונטית וכי הוא לא העתיק את היצירות המוגנות ובוודאי לא באופן שיטתי כנטען. עמר כפר גם בהיקף דמי המנוי שנגרפו ובכך שהתחזה לאחרים כדי לרכוש מנויים בחברות הכבלים והלוויין.
בהמשך טען עמר בין היתר להגנה מן הצדק מחמת אכיפה בררנית. במסגרת זו העלה טענות בדבר אי הגשת כתב אישום נגד אתר פיראטי אחר, בשם "סדרות", ואף טען כי בעקבות פנייה טלפונית מצד גורם אלמוני לרם יקיר, אז ראש יחידת קניין רוחני בלהב 433, הופסקה החקירה נגד אתר "סדרות". יקיר העיד בתיק ולא ידע להסביר מדוע הוחלט להפסיק את החקירה נגד "סדרות".
לוגו אתר "סדרות"
טענה זו נדחתה על ידי השופטת הרט-ריץ. ההליך נגד אתר mytvil אמנם היה הראשון בישראל, אך מאז הוגשו עוד שני כתבי אישום בגין הפעלת אתרים אחרים. ממילא, ציינה השופטת, "אף אם כתב האישום דנן הוא ראשון מסוגו, אין בכך כדי להוות אכיפה בררנית פסולה, שכן הרשות רשאית לפעול כנגד אתרים פיראטיים, גם אם לא עשתה כן בעבר, ובלבד שהיא פועלת משיקולים ענייניים".
אשר לאתר "סדרות", השופטת קבעה כי לא הובהר כלל האם הפצת ושידור התכנים באתר זה היו כרוכים בהעתקתם והאם הצפייה היתה כרוכה בתשלום, כמו באתר mytvil. עוד קבעה כי אף שהוכח שהחקירה בעניין "סדרות" נזנחה לטובת הפניית המשאבים לחקירה נגד mytvil, וזאת בלא כל תיעוד, הרי שלא הוכח שההחלטה לפתוח בחקירה נגד אתר mytvil התקבלה בשל שיקולים זרים.
זנג המתכנת הסיני
השופטת הרט-ריץ הסתמכה בהכרעת דינה בין היתר על עדותו של רן כהן, שהיה שותף בתפעול האתר. היא ציינה כי עדותו "התאפיינה בדיבור חלש והססני וניכר כי הוא מתקשה עם המעמד אליו נקלע כעד משמעותי כנגד נאשם אשר יש לו, לדבריו, היכרות ארוכת שנים איתו ועם אלי, הן ברמה המקצועית והן ובעיקר ברמה האישית-חברית".
עם זאת, השופטת קבעה כי עדותו היתה מהימנה וכי ההגנה לא הצליחה לערערה. לדברי כהן, הוא הכיר את אלי עמר בתיכון ובשנת 2008 קיבל ממנו פנייה כדי שיעבוד כתומך טכני באתר. לפי כהן, האתר תוכנן והוקם בידי אלי עמר ובסיוע מתכנת מסין בשם "זנג", שאלי מצא ברשת ואשר כונה "פטריק". בשלב מסוים אותו פטריק הגיע לישראל כדי לעבוד על האתר והתגורר אצל אלי עמר.
בשנת 2008, העיד כהן, היו לאתר 1,000 לקוחות פעילים, כשמדי שנה המספר גדל ב-1,000 מנויים לערך. כשעזב את האופרציה, בשנת 2012, היו כ-5,000 לקוחות (בהמשך התברר כי המספר היה ככל הנראה נמוך יותר).
מבחינה טכנית, העיד כהן, ההקלטות נעשו באמצעות תוכנת Adobe media live encoder, כשהתכנים היו מועברים באמצעות תוכנת Wowza לשרת מרכזי ומשם מופצים לשרתים אחרים. הארכיון כולו נשמר בשרתים באירופה.
לקראת טיעונים לעונש
על סמך העדויות ובסיוע האזנות סתר רבות שביצעה המשטרה קבעה השופטת הרט-ריץ כי הנאשם עמר היה מעורב בתפעול וניהול האתר.
השופטת הרשיעה את הנאשם בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות בשל הזמנת ממירים תוך התחזות לאחרים וכן בעבירות של הפרת זכויות יוצרים. לצד זאת, זיכתה השופטת את הנאשם מעבירת הלבנת הון, משום שלא הוכח כי ביצע פעולות כספיות כלשהן, מעבר למתן שירות ללקוחות, ומשום שלא הוכח כי היתה לו גישה לחשבונות הבנק.
כעת יטענו הצדדים לעונש שיש להטיל על עמר.
את המדינה ייצגו עורכות הדין דורין בן ציון, ורד ליבוביץ-גל ושאריפה חמדוה מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
13239-12-18