שלמה קרעי החליט למנות את יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. שמאלוב-ברקוביץ', פוליטיקאית ואשת תקשורת לשעבר, זכורה בשנים האחרונות בעיקר עקב מינויה המפתיע לתפקיד מנכ"לית חדשות 13 – מהלך שנתפס כמינוי פוליטי שנועד לחבל בעבודת המערכת והוליד חרם חסר תקדים מצד העיתונאים, שהוביל לפרישתה הכפויה.
מועמדותה של שמאלוב-ברקוביץ' אושרה בידי ועדת איתור שבראשה עמד אלעד מקדסי, מנכ"ל משרד התקשורת, שתחתיו פועלת המועצה. כעת יהיה עליה לקבל אישור מהוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. לאחר מכן יעלה המינוי להצבעה בממשלה, ורק אז ייכנס לתוקף.
למועצת הכבלים והלוויין אין יו"ר קבוע מאז קיץ 2025, ובחודשים האחרונים לא מכהנים בה אפילו יו"ר זמני ויועץ משפטי – והיא משותקת לחלוטין. המועמד המועדף על השר קרעי, איש התקשורת והביביסט המוצהר זיו מאור, נפסל בידי הוועדה אף שהוא מכהן כיום במועצה כחבר מן השורה.
לשמאלוב-ברקוביץ' יש ניסיון ברגולציה, אבל דווקא בשל כך מינויה אינו מובטח. ב-2017 בחרה בה ממשלת נתניהו לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. גם את התפקיד הזה עזבה בטונים צורמים, הפעם בלחץ הדרג המקצועי במשרד התקשורת. הרקע: מדיניות תמוהה שהובילה, שאיימה לפגוע במיזוג שהוביל להקמת ערוץ 13 – גוף תקשורת שנתפס כביקורתי ואופוזיציוני מדי בעיני ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
בהמשך נחשף כי מי שנאבק כדי להשאירה בתפקיד הוא עסקן הליכוד אברהם נתן. "אברהם נתן אמר לי: 'אל תפטר את יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. אם תפטר אותה, אתה גמרת'", אמר שר התקשורת דאז, איוב קרא, בשיחה סגורה שתוכנה הגיע לידי "הארץ". "לא ידעתי את מי הוא מייצג. הוא אמר לי: 'אתה רואה אותי? אני ראש הממשלה'".
בשנה האחרונה, על רקע משפטו הפלילי של נתניהו, שמאלוב-ברקוביץ' קראה לנשיא יצחק הרצוג להעניק לו חנינה עוד בטרם יורשע, ובראיון לערוץ 14 המליצה לציבור לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי "ביבי: סיפור חיי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר התקשורת, שלמה קרעי. הכנסת, מרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג)
שמאלוב-ברקוביץ' פרשה ממועצת הרשות השנייה ב-2022, בתום קדנציה של חמש שנים שבהן חוותה הרשות תהליך מואץ של התפוררות שפגע קשות ביכולתה לבצע את תפקידה: פיקוח אפקטיבי על השידורים המסחריים כדי לוודא שגופי השידור עומדים בתנאי הרשיונות ומספקים לציבור תוכן איכותי, מגוון וחופשי מלחצים מסחריים ופוליטיים.
לפני כן כיהנה קדנציה אחת כחברת כנסת מטעם סיעת קדימה (2009–2013). בהמשך ניסתה להשתבץ במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, אך נכשלה. בשנים שקדמו לקריירה הפוליטית שלה ניהלה שני כלי תקשורת מגזריים: ערוץ 9 והעיתון "וסטי" מקבוצת "ידיעות אחרונות", שפונים שניהם לאוכלוסיית דוברי הרוסית בישראל.
המינוי של שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין הוא חלק ממהלך רוחבי של הממשלה שנועד למנות מועמדים פוליטיים לתפקידי מפתח לפני הבחירות, שיתקיימו במחצית השנייה של 2026. בתחום התקשורת המינוי משתלב עם מינוי מועצת הרשות השנייה החדשה, שהרכבה האולטרה-פוליטי אושר בבהילות בממשלה בסוף החודש שעבר.
בשנה שעברה דווח שהשר קרעי שוקל למנות את שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד יו"ר הרשות השנייה. לבסוף הוענק התפקיד לד"ר יפעת בן-חי שגב, שבדומה לשמאלוב-ברקוביץ' מביאה עמה לתפקיד עוינות עמוקה כלפי שתי המערכות העיתונאיות המובילות בתחום סמכותה – חדשות 12 וחדשות 13.
מעל כהונתה של בן-חי שגב מרחפת עדות תמוהה שהעניקה במשפט נתניהו, שבמסגרתה שינתה את גרסתה ותקפה בחריפות את חוקרי ראש הממשלה. חמש עתירות שהוגשו לבג"ץ מבקשות לסכל את המינויים שלה ושל חברים אחרים במועצה, שנתפסים כבחישה פוליטית בגוף הרגולציה.
יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הרשות השנייה, בשולי עדותה במשפט נתניהו ב-2022 (צילום: יונתן זינדל)
בעשור שעבר כיהנה בן-חי שגב בתפקיד שמיועד כעת לשמאלוב-ברקוביץ', יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין. במהלך הקדנציה שלה במועצת הכבלים סייעה בן-חי שגב לנתניהו להוציא לפועל חלק מרכזי בעסקת השוחד של "תיק 4000". המהלך החדש של השר קרעי, אם יושלם, הוא למעשה מעין הצרחה: כל אחת מהשתיים תקבל את התפקיד שבו אחזה בעבר רעותה.
בשיחה עם "העין השביעית" סירבה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לאשר או להכחיש את דבר המינוי, ומסרה שאין ברצונה להגיב. בתגובה לפרסומים קודמים הכחישה כל קשר למערכת הפוליטית. דקות אחדות לאחר השיחה עמה הופצה הודעה מטעמו של השר קרעי ובה אושרו הפרטים.
"גב' שמאלוב-ברקוביץ' היא בעלת ניסיון עשיר בתחום התקשורת, הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר הציבורי", נמסר בהודעת השר. "החלטת ועדת האיתור התקבלה בתום הליך בחינה סדור שכלל ראיונות עומק, שבהם דורגה גב' שמאלוב-ברקוביץ' במקום הראשון בפער משמעותי מיתר המועמדים, ואף זכתה לניקוד הגבוה ביותר גם בדירוג שניתן על ידי כל אחד מחברי הוועדה בנפרד".
להודעה לעיתונות צורף תצלום מעובד בכבדות של שמאלוב-ברקוביץ', בדומה למנהג הרווח בלשכת ראש הממשלה.
ארגון העיתונאים: "נסיון השתלטות פוליטי מובהק"
בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל גינו את המינוי המתוכנן וקראו לביטולו. "המינוי הצפוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מצטרף לשורה של צעדים שמעידים על נסיון השתלטות פוליטי מובהק וברור על שוק התקשורת בישראל", נמסר בהודעה שהופצה מטעם הארגון.
"מינוי אחרי מינוי, שר התקשורת מוכיח שהדבר היחיד שמעניין אותו בעתיד התקשורת הוא הכפפתה לדרג הפוליטי. במקום עצמאות ואיזון בגוף רגולטורי מרכזי, הממשלה ממשיכה לקדם מינויים בעלי אופי פוליטי, באופן שמערער את אמון הציבור ופוגע בחופש העיתונות.
"מהלך זה מצטייר גם כמהלך של נקמנות כלפי גורמים בתקשורת שאינם מיישרים קו עם עמדות השלטון. התקשורת החופשית היא אבן יסוד בדמוקרטיה, והניסיון לפגוע בעצמאותה באמצעות מינויים פוליטיים צריך להדאיג כל אזרח במדינה. אנו דורשים לבחון מחדש את ההחלטה ולפעול לשמירה על תקשורת חופשית, עצמאית ובלתי תלויה".