גלונים של טקסט כבר נשפכו על התהליך שומט הלסתות שבסופו הצליח עו"ד עמית חדד להשפיט את השופטים ולהפוך למנהל בפועל של משפט השוחד, המרמה והפרת האמונים של הלקוח שלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיון שהתקיים אתמול (8.9) בבית המשפט המחוזי בירושלים, הדומיננטיות של הסנגור הקולני הגיעה לשלב הפארסה, ובמועד סמלי: יום ההולדת שלו.

זה קרה בערך חצי שעה אל תוך הדיון, כשהעד התורן יצא לרגע כדי שהצדדים יוכלו לדון בעוד התנגדות לא מאוד חשובה. ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, ניצלה את הזמן כדי למסור עדכון בנוגע למועדי הדיונים הבאים. חדד, בפמיליאריות חד-צדדית, העיר בחיוך: "גברתי הביאה לי עוגה, משהו ליום הולדת?".

השופטת, שכנראה לא שמעה היטב את ההערה, הגיבה בשאלה: "למי יש יום הולדת?".

"לי", השיב חדד.

"מר חדד, בפעם הבאה אדוני יודיע מראש", התלוצץ עודד שחם, השופט המאופק מבין השלושה.

"מר חדד, מזל טוב", העירה השופטת פרידמן-פלדמן.

"תודה רבה גברתי, תודה רבה", השיב חדד, והמשיך הלאה.

לרוע מזלו של הסנגור, די מהר התברר שסידר לעצמו יום הולדת מתסכל: העד שזימן לבית המשפט, ניצב משנה בדימוס שמואל שרביט, לא זרם עם השאלות וההיגדים שהציג לו, שממילא עסקו בהסתעפות שולית אם כי מעוררת עניין בתיקי האלפים. העד טען שאינו זוכר כמעט דבר, ביקש אסמכתאות – וכשלא הוצגו לו כאלה הוא חזר ואמר שקשה לו להיזכר ללא חומר כתוב. הוא נחקר במשך חמש וחצי שעות, ולא סייע בדבר לקייס של נתניהו.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, פברואר 2025 (צילום: תמר מצפי)

שמואל שרביט מונה לראש מפלג מודיעין ביחידה הארצית לחקירות הונאה בחודשים האחרונים של 2016, כשהחקירה נגד נתניהו עדיין היתה סמויה. ב-2020, אחרי 30 שנה במשטרה, קיבל קידום ומונה לסגן מפקד יאח"ה. לפני שנים אחדות פרש מהארגון.

למרות התפקידים הבכירים שמילא, בעדויות של עמיתיו החוקרים שרביט לא סומן כמי שנטל חלק מרכזי בחקירה. הוא לא חקר עדים או חשודים, וגם בחומר הראיות שהוגש לבית המשפט שמו צץ רק לעתים רחוקות.

עו"ד חדד אמנם ייחס לשרביט בעבר תפקיד בתרחיש קונספירטיבי שעסק בתוכנת הריגול "פגסוס", אך מאז נראה שהצורך בספין הספציפי הזה דעך – והסנגור לא השקיע מאמץ מיוחד בנושא. שרביט אישר שהיה מעורב בחקירות שכללו שימוש ב"פגסוס", אך הכחיש שנעשה בהן שימוש בשתי החקירות שעליהן התבקש להעיד אתמול, "תיק 1000" ו"תיק 2000".

המסמכים המעטים שקשורים לשרביט עוסקים בעיקר באפיק חקירה שנזנח: החשד שיחסי הקח-תן הפליליים של נתניהו לא כללו רק את בעלי ההון שאול אלוביץ', נוני מוזס, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר – אלא גם את בני הזוג שלדון ומרים אדלסון, שהקימו למענו את "ישראל היום", הביביתון.

נתן אשל בכנסת, מאי 2019 (צילום: הדס פרוש)

שרביט חתום על שני צווים ממרץ 2017 שהתירו למשטרה לבצע האזנות סתר לנתן אשל, איש סודו של נתניהו, שכיהן כסמנכ"ל ב"ישראל היום" ותיווך בין ראש הממשלה לאדלסונים.

התיאור בצווים חריף, ומזכיר חשדות לשוחד בכסף מזומן. לפי דברי הרקע שמופיעים בצווים, אשל נהג לקבל משלדון אדלסון באופן קבוע דולרים (הסכום צוין אך הושחר במסמך שהוגש לבית המשפט) – כסף שנועד ל"הוצאות שוטפות של משפחת נתניהו". לפי מידע מודיעיני בלתי מאומת שאספו החוקרים, מדובר ב"אלפי דולרים" שהועברו "בקביעות ובתדירות גבוהה".

בצווי ההאזנה הוזכר כי "ישראל היום" שירת באותה תקופה את נתניהו וספג הפסדים כבדים שאותם כיסתה משפחת אדלסון. "ביאח"ה מתנהלת חקירה כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועוד", נכתב שם. "נתן אשל שימש בעבר סמנכ"ל עיתון 'ישראל היום'. באפריל 2009 מונה לראש לשכת ראש הממשלה נתניהו וב-2010 לראש סגל לשכת ראש הממשלה".

החוקרים חשדו שאשל נהג להעביר הנחיות לעמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום", כחלק מהמנגנון שתיאם בין האג'נדה של נתניהו לאג'נדה של העיתון. בהמשך הוזכרה פרשת "הצילום מתחת לחצאית" שפגעה ביכולת של נתניהו להשתמש באשל: "בינואר 2012 הועברו חשדות נגדו לביצוע הטרדה מינית לחקירת שירות נציבות המדינה ולאחר מכן הועמד לדין משמעתי שבסיומו הודה אשל וסוכם כי לא יעבוד עוד בשירות המדינה".

שלדון ומרים אדלסון במהלך ביקור בירושלים, מאי 2008 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

אלא שלמרות התיאורים החמורים, אפיק החקירה הזה נזנח במהירות. במהלך המשפט התברר שמי שהורה להפסיק לחקור את החשדות היה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. תנ"צ כורש ברנור, מפקד יאח"ה, אישר בעדותו שלא קיבל ממנדלבליט את האישורים הנדרשים כדי לחקור את נתניהו ואשל על החשדות הללו – ואמר שבניגוד לכתוב בצווים, נתניהו, אשל, רגב והאדלסונים אפילו לא תושאלו על הפרשה.

לכאורה, לעו"ד חדד לא נשאר מה להוכיח לגבי הסוגיה. ובכל זאת, הוא ניסה. בתשובה לשאלותיו אמר נצ"מ שרביט שמי שהנחה אותו להוציא את צווי ההאזנה לנתן אשל – אחד לטלפון הסלולרי, שני לטלפון הנייח – היה תנ"צ ברנור, מפקדו הישיר. הוא העיד שמלבד הצווים הללו לא זכורים לו צווים נוספים שהוציא בתיקי נתניהו, אך בהמשך אישר שחתם על צו שנועד להשיג תיעוד של שיחות והתכתבויות שביצע נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" והנאשם הנוסף ב"תיק 2000".

שרביט התקשה לזכור מה היו הנימוקים להוצאת הצווים נגד אשל, ולא ידע להרחיב לגבי המידע המודיעיני שהוזכר בהם. בשלב מסוים בדיון פנה השופט שחם לסנגור ושיקף לו שהעד לא הוסיף שום פרט שלא היה ידוע עד כה. חדד הגיב בהערה ששילבה בין לעג למִרמור: "משהו במים ביאח"ה משפיע על הזיכרון".

תנ"צ כורש ברנור באולם משפט המו"לים, 2024 (צילום: יונתן זינדל)

אחרי שעו"ד חדד ביקש משרביט לאמץ את זכרונו, הוא העלה זיכרון עמום לגבי תוכן השיחות. "דיברו על התאגיד או משהו כזה. אבל אולי זאת היתה עמדה אחרת", אמר בזהירות. "הכוונה לתאגיד השידור הציבורי, לסגור אותו או לא. כמעט בטוח שזה היה קשור לשיחות בנושא הזה".

תאגיד השידור הישראלי החל את שידוריו במאי 2017, חודשיים אחרי הוצאת הצווים. הממשלה שבראשה עמד נתניהו אמנם העבירה את החוק שמתוקפו קם התאגיד, אך כאשר התברר לנתניהו שנוסח החוק מגן על עיתונאי התאגיד מפני התערבות פוליטית הוא ניסה לסגור אותו עוד לפני השלמת עבודת ההקמה – ולהשאיר בחיים את רשות השידור הכושלת ואכולת הסיאוב.

"למה משטרת ישראל מקשיבה לשיחות בנוגע לתאגיד?", תהה עו"ד חדד.

"יכול להיות שזה לא היה בעמדת ההאזנה הזאת, בגלל זה אמרתי שאני מעדיף לא להגיד. כי יכול להיות שזה היה בעמדה אחרת", שב והסתייג שרביט.

"של אדם אחר שהאזנתם לו?", חקר חדד.

"כן", השיב שרביט. "לא בתיק הזה, בתיקים אחרים".

עובדי תאגיד השידור הציבורי מפגינים נגד מהלכי הממשלה בתל-אביב באפריל 2017, כחודש לפני תחילת השידורים (צילום: תומר נויברג)

"אתה ראית את התוצרים הממשיים שעמדת ההאזנה הניבה?", שאל חדד בהמשך, בהקשר של נתן אשל.

"מהשיחות? אני מניח שכן", השיב שרביט. "אני זוכר שהיה שיח בנושא תאגיד השידורים הציבורי. היתה אז התנהלות סביב התאגיד, והוא דיבר על זה המון. אם אני זוכר נכון, דיברו שם גם על הפרויקט הזה של הרכבים מול ירדן, עם חברת טאטא. אמרו שהיה איזה אלוף אחד שיהיה מנהל הפרויקט", שרביט התכוון בכך לאיזור הסחר החופשי שמילצ'ן השתמש בקשריו עם נתניהו כדי לקדם, אירוע שהפך לתת פרשה ב"תיק 1000". "בשיחות נוספות", הוסיף שרביט, "דיברו על הפגנות – שצריך להוציא הפגנות בקשר לתאגיד השידור הציבורי".

"הפגנות על מה?", שאל חדד.

"לא זוכר", השיב שרביט.

כך או כך, ציין העד בהמשך, העמדה שהוקמה כדי להאזין לשיחות הטלפון של אשל נסגרה בבהילות תוך פחות מחודש, לבקשתו של תנ"צ ברנור. "הוא אמר לי, 'תשמע, יש בעיות, תוריד את העמדה'", אמר שרביט. "דיברנו על זה בזמן אמת או בדיעבד, והבנתי שלא היה אישור מקדים מהיועץ המשפטי לממשלה להקים את העמדה".

הקשר בין נתניהו לאדלסונים כבר תואר בעבר כטובת ההנאה הגדולה בתולדות הפוליטיקה הישראלית. מסר דומה השמיע הנאשם נוני מוזס בחדר החקירות בניסיון לשכנע את החוקרים להתמקד ביריביו העסקיים.

החוקרים, כפי שניתן לראות, החלו לחקור את הפרשה – אך מעולם לא השלימו את עבודתם. האיש שהורה להם לעצור, מנדלבליט, עשוי להישאל על כך אם וכאשר יממש חדד את ההבטחות שנתן בעבר ויזמן אותו לעדות.

67104-01-20