השופטים אלכס שטיין, יעל וילנר וחאלד כבוב ביטלו את ההחלטה לאסור על שימוש באפליקציית המרצת הבוחרים "אלקטור" ודומותיה בקלפיות. בתום דיון שהתקיים היום (2.9) בבג"ץ בעקבות עתירה של הליכוד הציעו השופטים פשרה שעלולה להכשיר מחדש את היכולת של חברי ועדות הקלפי ומשקיפים לדווח למפלגות על מצביעים שהגיעו לקלפיות או נמנעו מכך – חרף הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.

על ההחלטה שבוטלה חתום שופט אחר בבית המשפט העליון, נעם סולברג, מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בהחלטה קבע סולברג שהשימוש באפליקציות המרצת בוחרים בתוך מתחמי הקלפיות מפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות, ובכך קיבל את עמדת יוזם ההליך, עו"ד שחר בן-מאיר, שנתמכה בחוות דעת של הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב.

הציבור הרחב נחשף ליישומי המרצת בוחרים ב-2020, כשראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לפעילי הליכוד להתחבר לאפליקציית "אלקטור", למסור מידע על מכרים ולעודד אותם להצביע למפלגתו. ביום הבחירות פעילי ליכוד שהוצבו בקלפיות סימנו באפליקציה מי התייצב להצביע – וכך סייעו בהרחבת והעמקת מאגר המידע, שכלל חיווי לגבי עמדותיהם הפוליטיות של המצביעים.

הממד הבעייתי של השימוש במאגרים התחדד אחרי שהתגלה כי מפעילי "אלקטור" אחראים לדליפה שבעקבותיה נחשפו פרטים אישיים של 6.5 מיליון ישראלים – מידע שניתן לאתר ברשת עד היום.

ההחלטה של סולברג קבעה כי גם כאשר המידע לא דולף, עצם המעקב אחר הצבעה או אי הצבעה של אדם פוגע בפרטיותו באופן בלתי חוקי. עם זאת, סולברג לא אסר באופן גורף על השימוש באפליקציות, אלא רק על השימוש שעשו בהן משקיפים וחברי ועדות קלפי, שאמורים לשמור על טוהר הבחירות ולא למלא תפקיד בקמפיינים מפלגתיים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסרטון שבו הוא קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית "אלקטור" (צילומי מסך)

אף שרוב המפלגות משתמשות כיום באפליקציות מסוג זה, את המאבק נגד ההחלטה של סולברג הובילה הליכוד, שבדרך כלל מקדימה את יריבותיה באימוץ טכנולוגיות חדשות ושנויות במחלוקת.

"מבחינת הליכוד מדובר בפיגוע, זה הורס להם את הבחירות בלי שום הצדקה", התריע היום בדיון עו"ד אילן בומבך, בא כוחה של המפלגה, חבר במנגנוניה הפנימיים ונציגה בוועדת הבחירות המרכזית. אף שכלים כמו "אלקטור" לא היו קיימים עד לפני שנים אחדות, בעתירה התלונן בומבך שסולברג פסל "פרקטיקת בחירות אשר הונהגה לאורך מערכות בחירות רבות, ומימים ימימה".

הטיעון המרכזי של בומבך היה פרוצדורלי: לדבריו, סולברג חרג מסמכותו כאשר קבע שהשימוש באפליקציה בקלפיות מפר את חוק הגנת הפרטיות. לגישתו, יו"ר ועדת הבחירות היה צריך להגביל את הכרעותיו לדיני הבחירות ולא לעסוק בסוגיית הפגיעה בפרטיות.

השופט שטיין הקשה עליו והציג לו תרחיש שלפיו סולברג מקבל תלונה על עובד באחת הקלפיות שמטריד מינית. האין זה בסמכותו להרחיק את העובד מהמקום אף שהעבירה לא קשורה ישירות לדיני בחירות? בומבך ענה בחיוב. שטיין השיב שאם כך, סולברג היה רשאי לקבל הכרעות בנוגע לחוק הגנת הפרטיות כאשר מישהו מפר את הוראותיו בשטח מתחמי ההצבעה.

שטיין גם אותת שהוא מסכים עם עמדת סולברג בנוגע לעצם הפגיעה בפרטיות: "אם אני קם בבוקר ביום הבחירות ומספר לכולם שאני הולך להצביע, אבל אין לי שום חשק להצביע – אני רוצה ללכת לים לשתות בירה עם חבר... ופתאום כולם אומרים לי שלא הלכתי להצביע, ושבניגוד למה שאמרתי אני לא משתתף בבחירות. זה כניסה למידע אישי, ולכן זה נכנס בגדר חוק הגנת הפרטיות".

השופט נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג)

למרות חילופי הדברים האלה, בתום ארבע שעות של דיונים השתכנע הרכב השופטים שסולברג אכן חרג מסמכותו. לפיכך הציעו השופטים פשרה פרוצדורלית: במקום לתת פסק דין או צו, ההכרעה בסוגיה תועבר למליאת ועדת הבחירות המרכזית, שתידרש לקבל החלטה חדשה בתוך שלושה ימים.

סולברג, כיו"ר הוועדה, הוא אמנם הסמכות המשפטית העליונה בה – אך חברי המליאה הם נציגים פוליטיים של הסיעות בכנסת. מספרם נקבע לפי יחסי הכוחות בכנסת היוצאת, וכיום רוב חבריה מייצגים את הליכוד ושותפותיה לקואליציה.

השופטים הציעו שההחלטה המקורית של סולברג לא תימחק, אלא תוגדר כחוות דעת משפטית שהוועדה מחויבת לתת לה "משקל נכבד". עם זאת, קשה לדמיין תרחיש שבו נציגי הקואליציה שהובילה את ההפיכה המשטרית ישנו את עמדתם בשל נימוקים משפטיים.

עו"ד בומבך, נציג הליכוד, מיהר להודיע שהמפלגה מקבלת את ההצעה. ביום רביעי הבא (9.9), אחרי שחברי ועדת הבחירות המרכזית יקבלו החלטה בנושא, יתקיים בבג"ץ דיון נוסף שבו עו"ד בן-מאיר ונציגי מפלגות האופוזיציה יוכלו לבקש מהשופטים לפסול אותה – ולהפליל מחדש את השימוש באפליקציות ההמרצה בתוך מתחמי ההצבעה.

פליטת הפה של בומבך

הדיון שהתקיים היום אמנם לא עסק בליבת המחלוקת – סוגיית הפרטיות והחשש ממעקבים פסולים – אך במהלך חילופי הדברים צף לרגע אחד החששות שמלווים את השימוש באפליקציות מאז שהוצגו לראשונה בארץ: היכולת של השלטון לנהל באמצעותן מאגר מידע היסטורי שמקטלג את כל אזרחי ישראל לפי הזיהוי הפוליטי שלהם.

זה קרה אחרי שעו"ד בומבך ייחס לעו"ד בן-מאיר מניעים פוליטיים והתלונן שהעתירות שלו תמיד מוגשות נגד הליכוד. השופט כבוב העיר לבומבך שבמקרה הזה הפנייה של בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית התייחסה לכל המפלגות שתכננו להשתמש באפליקציות. "למה אדוני מייחד את הליכוד? ההחלטה לא משפיעה באותה מידה על המפלגות האחרות?", תהה השופט.

"לא, ואני אסביר", השיב בומבך. "הליכוד זו מפלגה ותיקה, יש לה מאגר בוחרים גדול שהיא שקדה עליו כבר הרבה מאוד שנים – ולכן ברור שהיא רוצה להשתמש במידע שברשותה, וזה לגיטימי וזה מותר. יש לה תוכנה ייעודית שהיא השקיעה בה. פעם, מאז קום המדינה, זה היה ידני. בשנים האחרונות זה נעשה באופן דיגיטלי, עם היישומונים האלה".

עו"ד אילן בומבך, היום בבית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל)

המפלגות אמנם מקבלות כחוק מדי מערכת בחירות מאגר נתונים שכולל את כל בעלי זכות הבחירה בישראל – אך בתום הבחירות הן מחויבות להשמיד את המידע ולא לעשות בו שימוש נוסף.

התיאור של בומבך, ככל שהוא נאמן למציאות, מצטרף לעדויות קודמות על שימוש לרעה במאגרי המידע של הליכוד. לקראת בחירות 2020 נחשף באתר "העין השביעית" כי אפליקציית "אלקטור" נבנתה כך שתהיה בה אפשרות טכנית להזנת נתונים היסטוריים על הבוחרים.

בתום מערכת הבחירות ההיא, שהסתיימה בניצחון של הליכוד, "ראש מטה אלקטור" במפלגה הודה בראיון ל"כלכליסט" שנעשה שימוש ביכולת זו והגדיר זאת כמהלך שהביא לקלפיות 60 אלף מצביעים שבבחירות הקודמות נשארו בבית.

חבר אחר בצוות הקמפיין אף אמר בראיון שבליכוד לא רק ידעו אילו מצביעים פוטנציאליים מימשו את זכותם הדמוקרטית – אלא עקבו אחר המיקום הפיזי שלהם ברמת דיוק של 15 מטר. בהמשך התברר כי בחברת "אלקטור" הגישו תצהירים כוזבים שלפיהם כל המידע הושמד כנדרש בחוק לאחר הבחירות, אך בפועל שמרו עותקים מהמאגרים.

האמירה של בומבך באולם בית המשפט העליון מעלה את האפשרות שבליכוד ממשיכים לתחזק מאגרים בלתי חוקיים עד היום.

* * *

לעיון בעתירת הליכוד

להורדת הקובץ (PDF, 30.43MB)

60697-08-26