בית המשפט ביטל את פסק הדין שמחק תביעה שהגישו בכיר לשעבר בעיריית תל אביב ובנו נגד "הארץ" והעיתונאית שרון שפורר, זאת בכפוף לתשלום הוצאות על-ידם. השופטת אפרת בוסני מתחה בהחלטתה על ביטול פסק הדין ביקורת חריפה על התובעים.

שוטה חובל כיהן בעבר כמנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל-אביב. לפני למעלה מעשור הורשע במרמה והפרת אמונים, משום שקידם אינטרסים נדל"ניים של מקורבים ובני משפחה.

שפורר, לשעבר עיתונאית "הארץ" ואחר-כך ב"מקום הכי חם בגיהנום", פרסמה ב"הארץ" בשנים 2012-2013 סדרה של כתבות על חובל ובני משפחתו: "שוטה וחבורתו: איך באמת עובדים עסקי הנדל"ן בתל-אביב"; "ענף הנדל"ן בתל-אביב, הגרסה האלימה"; "כשהמקורבים של שוטה חובל משתלטים על המרתף" ו"עסק משפחתי: הבנים של שוטה חובל שומרים על אימפריית הנדל"ן שבנה".

בשנת 2017 נתבעה שפורר בידי משפחת חובל בגין אותן כתבות. התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רון לוינטל, נמחקה כעבור כשנתיים וחצי בשל גרירת רגלים של התובעים.

בשנת 2021 הגישו חובל ובנו, שי חובל, תביעה נוספת נגד שפורר בגין אותן כתבות, גם כן באמצעות עו"ד לוינטל. בעוד שהתביעה הראשונה הופנתה נגד שפורר בלבד, הפעם גם עיתון "הארץ" נדרש לפצות את חובל ובנו.

לפי כתב התביעה, שפורר ו"הארץ" היו צריכים לפרסם "פרסום מתקן" ולפיו "מרבית החשדות" נגד חובל "התבדו" וכי "מתוך כל האישומים הקשים" שמוזכרים בכתבות, הוא הורשע "בעבירה ברף הנמוך בעונש סמלי בלבד". לדברי חובל, "ההר הוליד עכבר". חובל, כאמור, הורשע במרמה והפרת אמונים.

בכתב ההגנה מטעם שפורר ו"הארץ", שהוגש באמצעות עו"ד טל ליבליך, נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי. התביעה הקודמת נגד שפורר, כך נטען, היתה "תביעת נקם לא עניינית" בגין החלטתה של שפורר לזמן לעדות את חובל ובנו במסגרת תביעה אחרת, שהגיש נגדה סוחר הנשים דודו דיגמי, תביעה שבסופו של דבר נדחתה אחרי שבית-המשפט קבע כי פרסומיה של שפורר היו אמת.

עוד נטען בכתב ההגנה כי לשפורר ו"הארץ" שמורות ההגנות שבחוק איסור לשון הרע וכי "התובעים עטופים עד צוואר באנשים ובדמויות מפוקפקות שחוסר אמינות היא נר לרגליהם, ונדמה כי הסטנדרטים החברתיים והקודים המוסכמים בין בני תרבות ואזרחים מן השורה אינם קיימים כלל אצלם".

לפני כשנה נשמעו העדויות בתיק בפני השופטת אפרת בוסני, והצדדים נדרשו להגיש את סיכומיהם לקראת פסק הדין. לפני שבועות אחדים, אחרי שהתובעים ביקשו ארכה אחרי ארכה להגשת הסיכומים, החליטה השופטת בוסני למחוק את התביעה, אף שהבקשות הוגשו בהסכמת הנתבעת שפורר.

"זלזול בהחלטות בית המשפט"

בעקבות המחיקה ביקשה שפורר לתקן את פסק הדין כך שהתביעה תידחה ולא תימחק, וכן כי ישולמו לה הוצאות מוגדלות בשל התנהלות חובל ובנו. התובעים, מנגד, ביקשו לבטל את פסק הדין וטענו כי האורכה האחרונה שביקשו נבעה מניתוח שעבר אחד מבאי כוחם.

"בחנתי את טענות הצדדים וחרף מורת הרוח מהתנהלות התובעים, מצאתי להורות על ביטול פסק הדין כפוף לתשלום התובעים בפועל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לנתבעות", כתבה השופטת בוסני.

השופטת פירטה את רצף בקשות האורכה שהגישו התובעים לאורך ההליך, אשר הובילו בסופו של דבר להחלטתה למחיקתו.

"נדרשת מידה של עזות מצח מצד התובעים לטעון בנסיבות אלה כי דחיית בקשתם החוזרת למתן אורכה להגשת סיכומים המוגשת בהסכמה ומטעמים הקשורים לבא כוח התובעים, אינה בהלימה למקובל", כתבה. "לתובעים אין זכות קנויה להאריך מועד שנקבע בהחלטת בית המשפט, גם אם בקשה מוגשת בהסכמה והם נדרשים לאישורו של בית המשפט".

השופטת בוסני גערה בתובעים גם על כך שלאחר פסק הדין הגישו "על דעתם וללא כל אישור סיכומים מטעמם". לפי השופטת, "התנהלות התובעים פסולה, מנוגדת לחובתם לקדם את ההליך אותו יזמו ולחובת תום הלב הדיונית המוטלת עליהם בהתאם לעקרונות היסוד שנקבעו בתקנות ותוצאתה היא הארכת ההליך שלא לצורך. התנהלות זו של התובעים אף עולה כדי זלזול בהחלטות בית המשפט ובנתבעות הזכאיות לסיום מהיר של ההליך המשפטי הננקט נגדן" .

למרות כל זאת החליטה השופטת, "מטעמי יעילות דיונית", וכדי למנוע הגשת תביעה שלישית במספר באותו העניין, לבטל את פסק הדין ולהורות על חידוש ההליכים, תוך קבלת הסיכומים שהגישו התובעים "ללא היתר". עם זאת, בשל מחדלי התובעים בהתנהלותם, פסקה לחובתם השופטת הוצאות בסך 10,000 שקלים.

22208-06-21

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 455KB)