עד המדינה ארי הרו סיים היום (29.5) את עדותו במשפט המו"לים בדיון שהוקדש בעיקרו לחקירתו הנגדית בידי עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של מו"ל "ידיעות אחרונות" הנאשם בשוחד, ארנון (נוני) מוזס.

מוזס מואשם בהצעת שוחד בפרשה המכונה "תיק 2000", במרכזה סדרת שיחות  משלהי 2014 בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו שבהן, לפי כתב האישום, רקמו השניים עסקה מושחתת. במסגרת אותה עסקה, מוזס יעניק לנתניהו סיקור בהתאם לאינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו ואילו ראש הממשלה יפעל לקידום חוק שיפגע במתחרה העיקרי של מוזס, "ישראל היום". שתיים מהשיחות הללו הוקלטו במכשיר הטלפון של הרו, שבשנת 2014 היה ראש לשכת נתניהו.

במסגרת החקירה הנגדית של הרו תקפה עו"ד נגב סדרה של טענות העולות מכתב האישום, אך לא שאלה אפילו שאלה אחת על המשפט המפליל ביותר שאמר מוזס לנתניהו: "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my utmost שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה, אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה".

מו"ל "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי ארנון (נוני) מוזס, וציטוט מדברים שאמר לבנימין נתניהו במסגרת שיחות השוחד ביניהם, העומדות בבסיס פרשת השחיתות של "תיק 2000" (צילום מוזס: רועי אלומה)

מו"ל "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי ארנון (נוני) מוזס, וציטוט מדברים שאמר לבנימין נתניהו במסגרת שיחות השוחד ביניהם, העומדות בבסיס פרשת השחיתות של "תיק 2000" (צילום מוזס: רועי אלומה)

חלק מהחקירה הנגדית הוקדש להצעה של מוזס לשלב בכלי התקשורת שבשליטתו כותבים שיפרסמו מאמרים לשביעות רצונו של נתניהו, על פי בחירתו הבלבדית של ראש הממשלה.

"תן לי ימני לכתוב, אני אומר לך את זה כבר הרבה זמן", אמר מוזס לנתניהו באחת הפגישות. "נו תביא לי מישהו, אבל תביא, אתה אומר, נו מישהו שיכתוב מחר בבוקר מאמרים, נו תביא! אני מבין, אתה רוצה כבר מחר בבוקר, בלי קשר לכלום. לפני החוק, לפני הכל. רצון טוב. בסדר? להראות לך. מה שתביא".

נתניהו הציע למוזס בתגובה את "הכדורגלן הזה", כשהוא מכוון לאבי רצון. מוזס יעץ לו לבחור אחרת ובהמשך הציע נתניהו את רונן שובל, מייסד תנועת אם-תרצו, וכן את שותפו להקמת התנועה ארז תדמור. עו"ד נגב ביקשה לטעון כי השמות שהעלה ראש הממשלה נתניהו כלל לא היו מזוהים עם תמיכה בו אישית אלא עם תפיסת עולם ימנית כללית.

"נוני הציע שיכניס מישהו מטעמו של ביבי", אמר החוקר דני יופה והרו תיקן אותו: "לא יודע אם מישהו מטעמו, מישהו שמקובל עליו". הסנגורית של מוזס ביקשה מהרו להבהיר את ההבחנה שעשה

ראשית הפנתה את תשומת לבו של הרו לכך שכשנשאל על הדו-שיח הזה בחקירתו במשטרה אמר לו החוקר דני יופה "נוני הציע שיכניס מישהו מטעמו של ביבי" והרו תיקן אותו: "לא יודע אם מישהו מטעמו, מישהו שמקובל עליו". הסנגורית של מוזס ביקשה מהרו להבהיר את ההבחנה שעשה.

"מטעמו זה לכאורה בן אדם שלוקח את מר X או גברת Y, מישהו שמקובל עליו זה יותר ברמה האידיאולוגית, מישהו שמזדהה עם הצד הימני של המפה", אמר העד.

בשלב זה עברה עו"ד נגב לשאול על שלוש השמות שעלו: אבי רצון, רונן שובל וארז תדמור.

"זה איש של נתניהו?", שאלה עו"ד נגב על רצון. "באותן שנים ודאי שלא", השיב הרו.

"האנשים האלה הם אנשים של נתניהו באותן שנים?", שאלה עו"ד נגב על שובל ותדמור. "באותן שנים לא", השיב הרו. "זה לא אנשים שעבדו איתו", הוסיף, "זה לא אנשים...". "שמקורבים אליו באיזשהו אופן", השלימה עו"ד נגב את דברי העד, שאישר: "נכון".

הרו מיהר לאשר את דברי פרקליטת נאשם מס' 4, אולם העובדות הידועות לנו על שלוש הדמויות והקשר שלהן לנתניהו, מציעות סיפור שונה בתכלית.

אבי רצון (צילום: משה שי)

אבי רצון (צילום: משה שי)

בתגובה לכך שנתניהו נקב בשמו של אבי רצון, אמר מוזס כי זו אינה בחירה טובה, משום שהיא עלולה להתפרש "כאילו עכשיו לקחנו אותו כדי שמי יודע מה יגיד על מה שהיה לפני עשר תשע שנים". דומה כי מוזס מתייחס לחלקו של רצון בפרשת החינמון "ישראלי", אביו של "ישראל היום", שאכן יצא לאור כעשור לפני השיחה בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לראש הממשלה. החינמון נוסד בשותפות על ידי שלדון אדלסון ושלמה בן-צבי, אך עד מהרה התגלעה מחלוקת בין השניים.

בן-צבי טען כי ביקש להקים חינמון במודל המקובל בעולם, כלומר עיתון מרובה מודעות, סנסציוני, המתרכז בספורט וחדשות קלות, מחולק במקומות הומי אדם ומסתמך על הכנסות ממודעות שיפצו על חלוקתו בחינם. אדלסון, לעומת זאת, רצה עיתון בעל מספר עמודים רב יותר ובעל תוכן פוליטי יותר. בן-צבי שאף להקים כלי תקשורת שיצליח מבחינה מסחרית. אדלסון, אחד מעשירי עולם, שאף להקים כלי תקשורת שישפיע על הזירה הפוליטית, בלי קשר לשורת הרווח. עד מהרה השותפות התפרקה ואדלסון הקים את "ישראל היום", שאכן היה עיתון עם דגש פוליטי אשר הניב לבעליו הפסדים של מאות מיליוני דולרים.

גליונות של "ישראלי", 2007

פירוק השותפות הוביל לסכסוך משפטי, במסגרתו הגיש בן-צבי תצהיר שבו נזכר כיצד אדלסון דרש ש"ישראלי" יתקשר לאלתר עם עמוס רגב למשרת העורך הראשי (רגב אכן ערך לימים את "ישראל היום") וייפטר ממי שכבר נשכר לתפקיד, אבי רצון. "איני מעוניין", שחזר בן-צבי את דברי אדלסון, "באיזה 'FOOTBALL REPORTER'", ביטוי דומה לזה שבו השתמש נתניהו בשיחה שלו עם מוזס כעשור מאוחר יותר. כיוון שלרצון היה כבר חוזה חתום לשנה עם "ישראלי", הוא פוצה ב-700 אלף שקל מבלי שאי פעם נכנס לתפקידו.

אתר "העין השביעית" חשף כי מנספחי התצהירים שהגיש בן-צבי לבית-המשפט עלה שנתניהו עצמו היה מעורב בהחלטה למנות מלכתחילה את אבי רצון לעורך החינמון "ישראלי". אריאל גרינברג, לשעבר מנהל פיתוח וקידום עסקי בחברת הירש-מדיה של בן-צבי, כתב בזמן אמת לצ'רלס פורמן, שותפו של אדלסון ונציגו למשא-ומתן עם בן-צבי, כי בן-צבי "שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ומר אדלסון (בשיחת טלפון משותפת עם נתן אשל)".

לפי דיווח של גידי וייץ ונתי טוקר ב"הארץ", בשנת 2015, זמן קצר לאחר שיחות מוזס-נתניהו, הבהיר ראש הממשלה כי הוא מעוניין לראות את רצון כפרשן בערוץ 10. לצדו נקב בשמו של רן ברץ, מי שניסה למנות בהמשך אותה שנה לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי. כשנה מאוחר יותר, ב-2016, דרש מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר, מאנשי אמונו של נתניהו, למנות לתאגיד בין היתר את רצון. לצדו נקב בשמות אחרים של מי שנחשבו אז לתומכי נתניהו: יוסי הדר, מיקי מירו, יהושע מור יוסף וז'וז'ו אבוטבול.

גם כיום רצון הוא מאנשי התקשורת הנאמנים ביותר לראש הממשלה נתניהו, בעל תוכנית יומית ברדיו גלי-ישראל, תחנה שבה משדרים נאמני נתניהו מובהקים כמו שרון גל, גדי טאוב, יעקב ברדוגו, נועם פתחי, יותם זמרי, אלי ציפורי, ועד לאחרונה גם בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו. בתוכניתו מקדם רצון באופן קבוע את האינטרסים הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו. שדרן נוסף בתחנה הוא ארז תדמור.

ארז תדמור (צילום: הדס פרוש)

ארז תדמור (צילום: הדס פרוש)

תדמור, כשלושה חודשים לפני השיחות של נתניהו ומוזס, הוא מי שפירסם מאמר תחת הכותרת "כמה הערות בשבח נתניהו המקיאווליסט והעיוורון של הימין", שבו כתב בין היתר כך: "נתניהו הוא המנהיג הטוב ביותר שיש לימין ולמדינת ישראל בעת הזו". כמה חודשים אחרי הפגישה בין המו"ל לראש הממשלה השתלב תדמור בתפקיד "ראש צוות המסרים" בקמפיין הבחירות של הליכוד לכנסת ואף כתב לנתניהו נאומים (רשמית תפקידו הוגדר "רכז תוכן"). לימים הפך לדובר הליכוד, הוצב על ידי נתניהו ברשימת הסיעה לכנסת (אך לא נכנס) והתמודד בפריימריז של התנועה (אך כשל). לאחרונה צץ שמו כמועמד אפשרי מטעם נתניהו לראש מערך ההסברה. כאמור, כיום הוא משדר תוכנית בערוץ הרדיו הביביסטי גלי-ישראל.

עד מדינה אחר במשפט המו"לים, ניר חפץ, טען בחקירתו במשטרה כי יאיר נתניהו דחף להכניס את תדמור לערוץ 20 (כיום ערוץ 14), המקבילה הטלוויזיונית של גלי-ישראל. חפץ עצמו הציע למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה שימנה את תדמור לכתב פוליטי. לימים אכן הצטרף תדמור לצוות ערוץ 20. עוד לפני כן, התראיין בערוץ 20 תחת הטיקט "עיתונאי", בעת שעבד בקמפיין הבחירות של הליכוד.

ארז תדמור, "עיתונאי". מתוך הכתבה של ערוץ 20, 10.2.2019 (צילום מסך)

ארז תדמור, "עיתונאי". מתוך הכתבה של ערוץ 20, 10.2.2019 (צילום מסך)

רצון ותדמור הם אם כן, לפני היותם אנשי ימין, תומכי נתניהו מהמובהקים בתקשורת. ומה לגבי שובל? הוא אכן התמודד בבחירות 2015 במפלגת הבית-היהודי, כפי שציינה עו"ד נגב, אולם נתניהו תמך באם-תרצו מראשיתה ועמד בקשרים שוטפים עם בכיריה.

בשנת 2007 שיגר שובל מטעם אם-תרצו מסמך ששרטט תוכנית להפלת ממשלת אהוד אולמרט. לפי הדיווח של רביב דרוקר על המסמך, נתניהו החזיר טובה לאם-תרצו והפגיש את אנשיה עם הכומר ג'ון הייגי. בשנים שלאחר מכן, הוסיף דרוקר, "קרנות הקשורות להייגי העבירו לא מעט כסף ל'אם תרצו'". בשנת 2010 העניק נתניהו ברכה מצולמת לרגל ועידה שנתית של הארגון ואמר בין היתר "אני רוצה לברך אתכם, את רונן שובל יו"ר האגודה אם-תרצו, אני מאחל לכולנו שנרצה ונעשה".

בשנת 2013, שנה לפני שיחות מוזס-נתניהו, הציע ראש הממשלה לשובל את תפקיד מזכיר הממשלה ובשנת 2015 קיבלה התנועה תרומה של מיליוני שקלים מגוף אמריקאי שלמנהליו זיקה לנתניהו.

רונן שובל (צילום: פלאש 90)

רונן שובל (צילום: פלאש 90)

ובחזרה לאולם בית המשפט: "אז גם האנשים האלה הם בעלי תפיסה אידיאולוגית של לתת ביטוי לימין", אמרה עו"ד נגב לעד הרו ביחס לשובל ותדמור.

"נכון", השיב הרו.

"כך אתם הבנתם", הדגישה עו"ד נגב.

"נכון", השיב הרו.

"זה לא מישהו שמזוהה עם העמדות של נתניהו", חזרה ושנתה הסנגורית.

"נכון", השיב בשלישית הרו.

המקרה של נתן אשל ועמוס רגב

בחלק אחר מהחקירה הנגדית התמקדה עו"ד נגב בקשריו של נתניהו עם "ישראל היום". אחרי שהציגה בחטף עשרות דוגמאות לקמפיין האישי שניהל החינמון של אדלסון נגד מוזס ו"ידיעות אחרונות" (תוך שהיא טוענת כי קריקטורה של מוזס כבובנאי, שליוותה את הקמפיין, תיארה את המו"ל כתמנון), שאלה הסנגורית של מוזס על האופן שבו השתמש נתניהו בנתן אשל כדי להעביר הוראות ל"ישראל היום".

אשל, כאמור לעיל, היה שותף בבחירת אבי רצון לעריכת "ישראלי". אחרי שהחינמון התפרק ואדלסון הקים תחתיו את "ישראל היום", מונה אשל לתפקיד סמנכ"ל העיתון. כשנתניהו נבחר לראש ממשלה עבר אשל ממשרדי החינמון לתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה, תחתיו עבד אז הרו.

עו"ד נגב הפנתה את הרו לדברים שאמר בחקירתו במשטרה לגבי הקדנציה הראשונה שלו בלשכת ראש הממשלה, בשנים 2009-2010, אז היה לדבריו נתן אשל מי ש"ממונה על התיק הזה של הקשר עם 'ישראל היום'". הרו אישר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נתן אשל (צילום: יוסי זמיר)

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נתן אשל (צילום: יוסי זמיר)

"מה אתה יודע על קשר ישיר שהיה בין נתן אשל לשלדון?", שאל עו"ד נגב.

"מאה אחוז את זה אני יודע", אמר העד בנחרצות לא אופיינית.

"אתה יודע שדיברו על 'ישראל היום'?", שאלה עו"ד נגב.

"אני יודע שכל בעיה על 'ישראל היום' הוא היה מדבר עם נתן אשל", השיב הרו. "הייתי באזור לפעמים שהייתי שומע את נתן מדבר עם מישהו אחר, אני יודע שהיה מדבר עם מערכת 'ישראל היום', זה בוודאות עם עמוס רגב ואנשים אחרים שם".

"ואם היה כותרת שלא אהבו, אהבו זה ביבי ושרה", הוסיפה וציטטה עו"ד נגב מדברי הרו בחקירתו במשטרה, "אז נתן היה מדבר עם מי שמדבר. לפעמים זה עמוס רגב לפעמים זה כתב כזה או אחר, היה אומר להם 'תשנו, תעשו ככה, תעשו אחרת'". הרו אישר גם את הציטוט הזה.

עמוס רגב, עורך "ישראל היום", מחוץ למטה יחידת להב 433 של המשטרה, לשם זומן כדי לתת עדות בפרשת "תיק 2000". לוד, 17.1.17 (צילום: רועי אלומה)

עמוס רגב, עורך "ישראל היום", מחוץ למטה יחידת להב 433 של המשטרה, לשם זומן כדי לתת עדות בפרשת "תיק 2000". לוד, 17.1.17 (צילום: רועי אלומה)

"אני רוצה לשאול אותך לגבי הקשר של נתניהו ל'ישראל היום' ולמר שלדון אדלסון ולעורך שלו עמוס רגב בתקופה הזו של 2014, כשאתה נמצא שם", אמרה עו"ד נגב להרו. "אני מבינה שיש קשר הדוק ביניהם, נכון?".

"יש קשר קרוב, עם מר אדלסון", אישר הרו. "עם עמוס רגב אני לא הכרתי, היה קשר גם. קשה להגדיר את הקשר באופן אה… כן".

שחנ"ש עם נוני

בעוד אשל שימש את נתניהו כאיש קשר ל"ישראל היום", חלק אחר בחקירה של עו"ד נגב הציף כיצד הרו והמיליארדר ארנון מילצ'ן היו אנשי קשר בין מוזס ונתניהו. הרו, מסתבר, לא רק תיאם את הפגישות בין נתניהו למוזס בשלהי שנת 2014, אלא גם נהג לקבל שיחות טלפון ממוזס אחרי הפגישות, שבהן התלונן המו"ל על בן שיחו.

ב-28.9.14 בשעה 00:19, כמה דקות אחרי סיום הפגישה הראשונה בין נתניהו למוזס בסבב השיחות של שנת 2014, התקשר מוזס להרו. ב-26.10, מועד הפגישה השנייה, שלח מוזס להרו הודעת SMS בשעה 22:45 וביקש ממנו לחזור אליו. גם ב-1.11, מועד הפגישה השלישית, קיבל הרו SMS ממוזס, הפעם בשעה 23:57. "אם אתה יכול תצלצל אלי בבקשה", כתב לו מוזס. לפי נתוני התקשורת שהציגה עו"ד נגב, הרו אכן חזר אליו. כך גם ב-4.12, אחרי הפגישה הרביעית בין מוזס לנתניהו והראשונה שהוקלטה, נרשמה שיחת טלפון בין מוזס להרו.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מחוץ לבית-המשפט המחוזי ירושלים, אחרי דיון נוסף במשפט השוחד שלו ושל רה"מ נתניהו, 8.2.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מחוץ לבית-המשפט המחוזי ירושלים, אחרי דיון נוסף במשפט השוחד שלו ושל רה"מ נתניהו, 8.2.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בחקירתו במשטרה, שאישר היום בבית-המשפט, טען הרו כי מוזס היה מתקשר כדי "לפרוק", "על שהוא לא סומך על ביבי, שלא ינסה לעבוד עליו, שלא ינסה לשחק איתו. דברים כאלה".

מילצ'ן, שאמור להעיד בעוד פחות מחודש ממקום מושבו בלונדון, משחק תפקיד מפתח בפרשה המכונה "תיק 1000", שבמסגרתה מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בשל קבלת טובות הנאה בסך מאות אלפי שקלים ממילצ'ן וממיליארדר נוסף בשם ג'יימס פאקר. לפי עדות הרו, מילצ'ן היה מעורב לאורך השנים גם במגעים בין נתניהו למוזס הן בכל הנוגע למציאת רוכש ל"ידיעות אחרונות" והן בכל הקשור לתיאום הפגישות בין המו"ל לראש הממשלה.

ארנון מילצ'ן בכנס במכללת אורט בראודה בכרמיאל, לוחץ את ידו של ראש הממשלה אריאל שרון. ברקע: שר האוצר בנימין נתניהו ושרת החינוך לימור לבנת. יוני 2005 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

ארנון מילצ'ן בכנס במכללת אורט בראודה בכרמיאל, לוחץ את ידו של ראש הממשלה אריאל שרון. ברקע: שר האוצר בנימין נתניהו ושרת החינוך לימור לבנת. יוני 2005 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

"הוא היה מאוד מעורב בהרבה מאוד מישורים", אמר הרו על מילצ'ן, "ואני זוכר שהוא כן ניהל שיחות. לא יודע אם עם מר אדלסון או ד"ר [מרים] אדלסון אבל אני זוכר שהיה שיח ביניהם".

"וגם שיחות עם מר נתניהו", העירה עו"ד נגב.

"ודאי", אמר הרו.

"על האפשרות שמר אדלסון ירכוש את 'ידיעות אחרונות'", וידאה עו"ד נגב.

"כן", אישר העד.

עד המדינה ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 7.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ניר חפץ (צילום: יונתן זינדל)

בחקירתו במשטרה אמר הרו כי מילצ'ן "היה איזה מתווך בין ביבי לנוני, זה ברור שהוא שמה בלב העניין הזה". הרו אישר את הדברים גם בבית המשפט. בחלק אחר של חקירתו במשטרה אמר הרו: "הדברים האלה לא נולדים באוויר ופתאום איזה בוקר אחד ביבי קם ואומר 'וואלה בוא נסדר פגישה'. אני די בטוח שיש שמה מסרים שעוברים בין אנשים [...] אני יודע בוודאות שארנון מילצ'ן, הוא מדבר עם שני הצדדים. לפני זה יכול להיות שזה היה דרך ארנון. יכול להיות שזה ניר חפץ. זה שני האנשים היחידים שאני זוכר". חפץ, לפני שהפך לדוברו של נתניהו, היה עורך בכיר ב"ידיעות אחרונות".

עו"ד נגב הציגה להרו את ההתקשרויות בינו לבין מוזס ומילצ'ן ביום ה-7.7.2014, המועד הראשון שבו ניסה ראש לשכת נתניהו לתאם פגישה לראש הממשלה עם מו"ל "ידיעות אחרונות".

בשעה 17:49 התקשר הרו למוזס, שיחה שכנראה הסתיימה ללא מענה. מיד לאחר מכן התקשר להדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן שהיתה מקשרת את המיליארדר בטלפון לבני שיחו. שיחה זו ארכה כשש וחצי דקות. כשעה לאחר מכן קיבל הרו שיחהן מהמכשיר של קליין שנמשכה כ-16 שניות ואז התקשר שוב למוזס. עוד כשעה חולפת ומוזס התקשר ישירות לקליין, ואחר כך להרו. בשעת ערב שוב התקשר מוזס לקליין לשיחה ארוכה של כ-15 דקות ובהמשך קיבל המו"ל טלפון חוזר מקליין.

האתר מספר אחד בארץ

עוד לפני חקירתה הנגדית של עו"ד נגב את הרו, חקר אותו נגדית עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של נתניהו בפרשת השוחד המכונה "תיק 4000". במרכז פרשה זו הטענה כי נתניהו קיבל שוחד מבני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בדמות רתימת האתר "וואלה" שהיה בשליטתם לטובת האינטרסים של ראש הממשלה. בתמורה סיפק נתניהו לבני-הזוג החלטות רגולטוריות שהניבו הכנסות בשווי מאות מיליוני שקלים לחברת בזק, שאף היא היתה בשליטתם באותה תקופה.

עו"ד בן-צור הפנה את הרו לדברים שאמר בחקירתו במשטרה לגבי ניסיון לשכנע את המיליארדר פאקר לרכוש את אתר "וואלה" או את "ידיעות אחרונות".

"אני יודע שביבי אהב את פאקר כ... נקרא לזה מישהו ידידותי שיכול לקנות פלטפורמה תקשורתית", אמר הרו לחוקרי המשטרה. "[...] אצל נתניהו תמיד עדיף שזה יהיה חבר ששולט בפלטפורמה תקשורתית, ולא אויב או מישהו בוא נגיד יותר ניטרלי".

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

איריס ושאול אלוביץ'. נאשמים מס' 2 ו-3 במשפט המו"לים, בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

מבחינת עו"ד בן-צור, מהתבטאות זו עולה כי אלוביץ' אינו "חבר" אלא משהו שבין "אויב" ל"ניטרלי" ועל כן רצה נתניהו להחליפו בפאקר. הרו אישר זאת. אולם הן הסנגור והן העד התעלמו מהבדל אחד בוטה בין אלוביץ' לפאקר. הראשון גם דרש תמורה למאמציו להטות את הסיקור לטובת נתניהו.

בהמשך ביקש עו"ד בן-צור מהרו לאשר לו כי "'וואלה' ממש לא עמד במוקד העיסוק התקשורתי של נתניהו". הרו אישר זאת. "אותו מעניין הרבה יותר מה יש במהדורות בטלוויזיה, רדיו, פרינט, נתניהו של אז לא גולש באינטרנט, אין לו טלפון נייד". הרו אישר גם זאת.

אולם בחקירתו במשטרה, ממש כמה משפטים לאחר הקטע שציטט באוזניו עו"ד בן-צור על התרומה האפשרית של פאקר להפיכת פלטפורמה תקשורתית לידידותית, הוסיף הנחקר הרו: "אני חושב שנתניהו מתעניין בגודל ההשפעה של אתרים שונים בארץ. ואני חושב ש'וואלה' היה מבחינת אתרי חדשות מספר אחד בארץ. וזה עלה בשיחה".

להורדת הקובץ (PDF, 1.52MB)

67104-01-20

משפט המו"לים