אחד הפיתולים האניגמטיים בחקירות הפליליות של בנימין נתניהו נוגע לנתן אשל, איש סודו הוותיק. אשל, שמילא שורה של תפקידים רשמיים ולא רשמיים בסביבת ראש הממשלה בעשורים האחרונים, היה גם אחד ממקימי "ישראל היום", החינמון שייסדו עבור נתניהו בני הזוג שלדון ומרים אדלסון. בשלב מסוים של החקירה, חוקרי המשטרה חשדו שאשל הוא גם איש התיווך במסכת שוחד מתמשכת שקיים נתניהו עם האדלסונים.

פרטי החשדות המלאים מעולם לא נחשפו, אבל פרפראזה קצרה שלהם שובצה במסמך משטרתי – בקשה לאישור האזנת סתר לאשל. צוין שם ש"ישראל היום", שמוכּר כ"עיתון אוהד לראש הממשלה" וממומן "באופן מלא" על-ידי שלדון אדלסון, "ספג הפסדים גדולים" שמומנו מכיסו של מיליארדר הקזינו המנוח. בקטע שהושחר חלקית צוטט מידע מודיעיני שלפיו נתן אשל קיבל באופן קבוע מאדלסון סכומי כסף בדולרים, וש"הכסף היה מיועד להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו".

"מידיעות מודיעיניות עולה כי אשל הינו איש הקשר בין נתניהו לשלדון אדלסון", גורס המסמך המשטרתי, שסווג בשעתו כ"סודי ביותר" ונחתם על-ידי שוטרת בשם מיכל עילם. עוד נטען במסמך שאשל ויועץ התקשורת המנוח שעיה סגל, שעבד גם הוא עם נתניהו, עמדו בקשר עם גורם ב"ישראל היום" לצורך "תיאום הכתבות שיפורסמו בעיתון". במסמך שהוגש במסגרת משפט המו"לים הושחר שמו של גורם זה.

"מידע נוסף אומר כי עורך עיתון 'ישראל היום', עמוס רגב, היה מקבל טלפון על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס מאדם בכיר בסביבת נתניהו ובו היה מקבל הנחיות לגבי הפרסומים", נכתב שם.

תמצית מהתיאור הזה הושמעה אתמול (19.4) בבית-המשפט המחוזי בירושלים במסגרת חקירתו הנגדית של ניצב משנה מומי משולם, ראש צוות החקירה ב"תיק 1000" ו"תיק 2000", התיקים שבמסגרתם הועלו החשדות לגבי אשל, נתניהו והאדלסונים. עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג את המסמך המשטרתי כדוגמה למה שהוא תופס כלהיטות יתר והתנהלות כושלת של החוקרים שהופקדו על צמד התיקים, שבכל אחד מהם נאשם נתניהו בהפרת אמונים.

נתן אשל, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה (צילום: אבישג שאר-ישוב)

נתן אשל, מקורבו של בנימין נתניהו (צילום: אבישג שאר-ישוב)

עו"ד חדד ציין שהמשטרה קיבלה אישור להקים עמדת האזנת סתר לטלפון של אשל – צו "הזוי ומוזר" שלטענתו ניתן בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. ובכל זאת, ציין, ראש צוות החקירה – משולם – כלל לא ידע על כך בזמן אמת. משולם אישר. הוא סיפר שידע על האזנות הסתר רק אחרי שנפסקו, והעריך שההחלטות בנושא התקבלו בדרגים שמעליו, אולי אצל ראש יאח"ה דאז כורש ברנור, שאכן חתום על בקשת הצו.

"זה אירוע חריג", ציין עו"ד חדד, והחוקר הבכיר משולם אישר: "בהחלט".

"זה דבר חמור", המשיך עו"ד חדד, "להוציא צו האזנות לנתן אשל כשהוא משוחח עם ראש הממשלה בלי לבקש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. בלי שראש צוות החקירה יודע. אמנם היית אז רק סגן ניצב, אבל עדיין, אתה ראש צוות החקירה, אתה מוביל הכל. אם אתה לא מודע לזה – זה דבר מתמיה לפחות".

"אני אומר שוב, אתה צודק", השיב משולם, אבל נזהר לא לאשר שעמיתיו פעלו ללא אישור. "אני לא יודע להגיד לך בוודאות מה היועץ ידע או לא ידע". מעט לאחר מכן, בתשובה לתהייה שהציג לו השופט משה בר-עם, הוסיף משולם: "ברור שאני מצפה שאני אהיה בלוּפ, אבל לא הייתי".

בכל מקרה, אישר משולם, עמדת ההאזנה פעלה במשך זמן קצר בלבד, והאירועים שמפורטים במסמך המשטרתי לא נחקרו. משולם סיפר שכשהוא חקר את אשל, הוא לא הטיח בו חשדות בנוגע לתיווך בעסקת שוחד מהסוג שתואר במסמך – וגם נתניהו, האדלסונים והעורך דאז עמוס רגב לא נדרשו להתייחס לחשדות הללו, שאינם חלק מכתב האישום.

שלדון ומרים אדלסון עם בנימין נתניהו, שבועיים לאחר צאת הגיליון הראשון של "ישראל היום". ירושלים, 12.8.2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

שלדון ומרים אדלסון עם בנימין נתניהו, שבועיים לאחר צאת הגיליון הראשון של "ישראל היום". ירושלים, אוגוסט 2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד חדד קשר את האפיזודה הבלתי פתורה ליחסים המתוחים שקיימו בכירי המשטרה עם היועמ"ש מנדלבליט. "אתה יודע שבתקופת החקירות המוקדמת של נתניהו משטרת ישראל חשבה שהיועץ מוטה לטובת נתניהו?", שאל חדד. "אתה ידעת שעשו פעולות כדי לבדוק אם היועץ המשפטי מעביר חומרים לנתניהו?".

משולם פִקפק בטענה, והצהיר שלא ידוע לו על פעולות כאלה.

"מה אם אני אגיד לך שבדקו האם נתניהו ועורכי-הדין ידעו מהו 'תיק 2000' לפני פרוץ החקירה", תהה עו"ד חדד, "ועשו פעולות לא פשוטות שעוד יעלו בהמשך, כי לא סמכו על היועץ שלא יגלה לראש הממשלה? אתה יודע שעקבו? שמשטרת ישראל עקבה? אתה מכיר פעולות כאלו?".

משולם שוב השיב בשלילה. "אני שומע על זה עכשיו בפעם הראשונה. אחרי מי עקבו?".

עו"ד חדד לא השיב. במקום לפרט מה עומד מאחורי התרחיש הקונספירטיבי שהשמיע, הוא שאל שוב את החוקר הבכיר האם יש ביכולתו לשלול את התיאור שהציג לו.

"לא יודע, אני לא מכיר", השיב משולם. "אחרי מי עקבו? היתה טענה שעקבו אחרי החוקרים".

"נראה את זה בהמשך", הבטיח חדד, אך לא קיים. כמו הבסיס לסיפור על הכסף המזומן שאשל כביכול העביר למשפחת נתניהו, וכמו תוצרי ההאזנות לקו הטלפון של אשל – המידע, ככל שיש כזה, נותר הרחק מהעין הציבורית.

"נושא בנט טופל"

"ישראל היום" הוא הצלע השקופה ב"תיק 2000", תיק השוחד של נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". העסקה שהונחה על השולחן בשיחות הסתרים בין מוזס לנתניהו היתה פשוטה: מוזס ישנה את הקו המערכתי בכלי התקשורת שלו לטובת נתניהו, וגם יגייס כותבי מאמרים מטעמו; נתניהו, בתמורה, יסייע בקידום "חוק 'ישראל היום'". כתוצאה מכך, המתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות" יוחלש, ומוזס יצליח לבלום או לפחות להאט את ההידרדרות במצבה הכלכלי של אימפריית התקשורת שלו.

העסקה אמנם לא יצאה לפועל, אבל כתב האישום גורס שבדצמבר 2014 מוזס "החל לפעול למימוש חלקי וראשוני של טובת ההנאה שהציע", ושגם נתניהו עשה כמה צעדים בכיוון. לפי כתב האישום, מוזס ביצע את חלקו באמצעות הצנעה של ידיעה שלילית על שרה נתניהו, שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", ובפרסום יזום של כתבה שלילית על נפתלי בנט, יריבו העיקרי של נתניהו מימין.

הכתבה המדוברת עברה מסלול חריג. במרכזה עמדה ביקורת על נושא אפרורי: כישלון של משרד הכלכלה בהקמת מעונות יום לפעוטות. היא פורסמה בתחילת דצמבר 2014 במדור הכלכלה של ynet, תוך התמקדות בכשל של המשרד הממשלתי, ובלי להדגיש את חלקו של בנט – שירש את הכשל מקודמיו בתפקיד. כעבור שבוע, בהוראת טיפנברון, ניתנו לכתבה כותרות חדשות שהטילו את האשמה על בנט – והיא הועלתה לכותרת הראשית של האתר.

ערן טיפנברון (צילום: אורן פרסיקו)

ערן טיפנברון, עורך ynet לשעבר (צילום: אורן פרסיקו)

בנט תפס את הפרסום כניסיון בוטה לפגוע בקמפיין הבחירות שלו: "אתר ynet יורים בי כרגע כדור שקר בראש", כתב לעוקביו בפוסט חריף שכוון נגד קבוצת "ידיעות אחרונות". כעבור שישה ימים התייצב מוזס במעון ראש הממשלה לעוד פגישה סודית עם נתניהו. "נושא בנט טופל", הודיע המו"ל.

מי שנטל אחריות על פרסום הכתבה על בנט היה ערן טיפנברון, עורך ynet בתקופה ההיא, שמכהן כיום כעורך הראשי של "וואלה". עו"ד חדד ציין בדיון שטיפנברון, כשנחקר, אמר לחוקרים שמדובר בכתבה כשרה לחלוטין, כזו ש"היתה מקבלת ציון 100 בבית-ספר לעיתונאות".

לדברי טיפנברון, הוא לא קיבל ממוזס שום הוראה בנושא, והוא כלל לא היה מודע לשיח בין מוזס לנתניהו. מוזס אמר דברים דומים. ובכל זאת, התלונן הסנגור, "בחקירה הבאה של נתניהו אתם ממשיכים להגיד לו, 'קיבלת סיקור נגד בנט כתוצאה מהשיח עם מוזס' – למרות שכבר ידעתם שזה לא נכון".

"בסדר", השיב משולם. "אז ערן טיפנברון אמר".

נדמה שעו"ד חדד העלה את התקרית בעיקר כדי להציף את ההסבר האלטרנטיבי שנתניהו נתן לחוקרים שהתייצבו אצלו וביקשו תשובות על מקורה של כתבת החיסול. "יש לי פרשנות אחרת לגמרי", אמר נתניהו לחוקריו. לדבריו, בנט ושותפתו הבכירה איילת שקד היו אמורים להצביע בעד "חוק 'ישראל היום'" כשעלה להצבעה טרומית בכנסת מעט לפני כן, בנובמבר 2014. "היא היתה Co-Sponsor בדבר המדהים הזה", אמר נתניהו על שקד. ובכל זאת, בנט ושקד לא הצביעו בעד החוק.

נפתלי בנט ואיילת שקד בכנסת, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

נפתלי בנט ואיילת שקד בכנסת, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

ההצעה אמנם אושרה בהצבעה, אבל לדברי נתניהו – מוזס החליט לנקום בבנט. "אצל נוני אין דבר כזה, יש תג מחיר", אמר נתניהו. "היה ברור שהוא ייפרע, והוא נתן להם איזה מכה ביד".

עו"ד חדד שאל את משולם האם החוקרים טרחו לבדוק את התזה של נתניהו. משולם השיב בשלילה.

לטענת סנגורו של נתניהו, החוקרים יצרו מול טיפנברון דינמיקה פסולה. בשלב מסוים, ציין, משולם הטיח בטיפנברון שהוא "לא מספק את הסחורה" ועשוי להפוך מעד לחשוד שנחקר באזהרה.

כשנשאל משולם למה התכוון, השיב שכנראה קיבל רושם שטיפנברון לא דובר אמת, וביקש לשקף לו את זה. עו"ד חדד תקף: "אומר לך טיפנברון, 'אני לא מספק סחורה שאין לי – רק סחורה שיש'. ניסיתם לגרום לו לשקר".

משולם הניד ראשו בשלילה. "אני דוחה את הטענה שלך כאילו אנחנו מבקשים מנחקר לשקר", אמר החוקר הבכיר. "אתה אומר דברים חמורים, אני דוחה את זה בשאט נפש. אנחנו עושים את עבודתנו המקצועית כדי להגיע לחקר האמת, ואני לא אסכים שתאמר עלי או על מי מהחוקרים שלנו שאנחנו עושים את זה כדי לגרום לעדים לשקר. אני דוחה את הדברים שלך".

"אני דוחה את הדחייה שלך", הגיב חדד, ושאל את משולם האם היה זה לגיטימי להטיח בטיפנברון שבניגוד לטענה שלו, "אין מצב" שפִרסם את הכתבה על בנט בלי לקבל הנחיה ישירה ממוזס.

"בוודאי", השיב משולם. "אתה לא נמצא במעבדה, אתה רוצה לבחון את מהימנות העד, אז אתה מלחיץ אותו".

פילבר והחינמון

הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום" שב ועלה כשעו"ד חדד הזכיר את עד המדינה שלמה פילבר, מקורבו של נתניהו לשעבר, שנחקר בעיקר על חלקו ב"תיק 4000" – תיק השוחד של ראש הממשלה ושל שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק. ב-2017, לפני שפילבר נחקר ב"תיק 4000", הוא נחקר בשני תיקי הפרת האמונים של נתניהו.

כמו במקרה של החשדות החמורים שיוחסו לנתן אשל, גם במקרה של פילבר ניכר שבמשטרה ניסו לבסס חשדות לגבי מערכת יחסים פסולה בין נתניהו ובני הזוג אדלסון. הטריגר היה הליך שנפתח שנתיים קודם לכן, במהלך מערכת הבחירות של 2015. שחר בן-מאיר, עורך-דין ואקטיביסט משפטי, פנה אז לוועדת הבחירות המרכזית וביקש להכריז כי "ישראל היום" הוא חלק ממערך התעמולה של הליכוד – ולכן צריכות לחול עליו ההגבלות הקבועות בחוק הבחירות.

פילבר, ששימש אז כמנהל הקמפיין של הליכוד, חתם על תצהיר שבו נטען שאין שום קשרי שליטה או קשרים ארגוניים בין נתניהו ל"ישראל היום".

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

ועדת הבחירות לא קיבלה את הבקשה של עו"ד בן-מאיר, אבל בשנים שלאחר מכן – לאחר שהתגלו פרטים נוספים על הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום", בין היתר בשיחות "תיק 2000" – הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה ודרש לחקור את פילבר בגין מסירת תצהיר כוזב. אחת הפניות הללו נשלחה למנדלבליט ב-8 בינואר 2017, ימים אחדים לאחר חשיפת השיחות בין נתניהו למוזס. כעבור עשרה ימים התייצב פילבר לחקירה שבה הטיחו בו שהוא חתם על תצהיר שקרי.

פילבר אמר לחוקריו שהתצהיר נמסר לו לחתימה מידי מנסחיו – עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, ועו"ד דוד שמרון, מקורבו וקרוב משפחתו של נתניהו. בדיאלוג מפותל ומתחמק אמר פילבר לחוקרים שהוא עדיין עומד מאחורי התצהיר, אבל גם אישר שלא ערך בדיקה עצמאית של המידע, ואפילו לא בדק את הטענות מול נתניהו. הוא חלק עם החוקרים מקרה שלשיטתו ממחיש את היעדר קשרי השליטה בין נתניהו ל"ישראל היום": לקראת סוף מערכת הבחירות פנה אליו גורם ממחלקת המודעות של החינמון ו"התחנן" שהליכוד ירכוש מודעה. "אמרתי לו: 'אנחנו לא עושים כלום בעיתונות, אנחנו הולכים על הכל בדיגיטל. את כל הכסף שמנו בדיגיטל'".

לטענת פילבר, הסירוב להשקיע כסף ב"ישראל היום" מעיד על כך שלא היה קשר מיוחד בין החינמון לקמפיין הבחירות של הליכוד. אבל גם לפי הדוגמה של פילבר עצמו, בצד של "ישראל היום" חשו אחרת. את עצם הפנייה של איש הפרסום של "ישראל היום" תִמצת פילבר במילים "אנחנו עוזרים לכם, לפחות תיתן לי מודעה". החוקרים פִקפקו בתזה של פילבר, והסבירו לו שחתימה על תצהיר שקרי היא עבירה פלילית – ושהעדות שאליה זומן עלולה להפוך לחקירה באזהרה.

עו"ד עמית חדד, אחד מסניגוריו של בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 6.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד עמית חדד באולם משפט המו"לים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

מבחינת הסנגור של נתניהו, האפיזודה הזאת היא עוד עדות ללהיטות היתר של החוקרים ולרצונם להפליל את נתניהו בכל מחיר. "אתה רוצה להגיד לנו שזה מקרה שאתם חוקרים את פילבר על התצהיר אחרי שיש פרוץ ב'תיק 2000', תיק שבמקרה קשור גם הוא ל'ישראל היום'? זו יד המקרה?", שאל חדד את משולם.

"זה לא היה עם שום מטרה – לא להפליל את ראש הממשלה ולא להפעיל לחץ על פילבר. אני אומר לך בוודאות, זאת לא היתה יוזמה שלנו לבוא ולקרוא לו בעקבות התצהיר הזה. אני מניח שזה הגיע מלשכת היועץ, או כנראה מהפרקליטות", השיב משולם. "זו לא פעולת חקירה שאנחנו באנו ויזמנו, את זה אני יכול להגיד לך חד-משמעית".

"מה שאנחנו מבינים שקרה", סיכם עו"ד חדד, "זה שהיה מתנגד פוליטי חריף ועוין לראש הממשלה בשם שחר בן-מאיר, שמעלה טענות חסרות ביסוס ביחס ל'ישראל היום' – ואז המשטרה פועלת בהתאם לדברים שהוא אומר. הוא אמר משהו על 'ישראל היום' והקשר לנתניהו, ואז המשטרה מיד רצה לבדוק אם טענות הבדים שלו נכונות. ולא רק שהיא עושה את זה, היא מאיימת על עדים – לשיטתנו – שאם הם לא ישנו את הגרסה אז הם ייחקרו באזהרה".

"יש שאלה?", תהה משולם.

"כן", השיב חדד, "האם זה נכון".

"התשובה היא לא", אמר משולם. "אל"ף, אנחנו לא מאיימים על עדים. בי"ת, האמן לי – שחר בן-מאיר לא פנה אלי מעולם, ולא לצוות החקירה, אני גם לא מכיר אותו".

כך הולכים השותלים

בהמשך הדיון ביקש עו"ד חדד לאתגר את התזה שהובילה לחקירת שיחות הסתרים של נתניהו ומוזס. "מומי, תוכל להסביר בבקשה לבית-המשפט במה לפי מיטב הבנתך ראש הממשלה היה חשוד ב'תיק 2000'? במה הוא נאשם?", שאל חדד.

"למיטב זכרוני בהפרת אמונים", השיב משולם. "בשלב מסוים חשבנו שהוא חשוד בשוחד, בכך שהוא קיבל סיקור אוהד בתמורה לפעולות שעשה עבור מוזס – מקח וממכר. יש שתי שיחות מוקלטות בינו לבין מוזס, שבהן מוזס מבטיח שהוא ייתן לו סיקור אוהד וכתבים מטעמו, ונתניהו יפעל לטובתו כדי לקדם את חוק 'ישראל היום'. ומוזס אמר לנתניהו שהוא ידאג שהוא יהיה ראש ממשלה עוד עשר שנים".

"זה תיאור מאוד-מאוד מוטה של הדברים", הגיב הסנגור.

"אבל זה מה שחקרנו", השיב החוקר.

"האם בדקתם אם ראש הממשלה קיבל סיקור אוהד מקבוצת 'ידיעות אחרונות'?", שאל עו"ד חדד.

"לא", ענה משולם.

"למעשה, ראש הממשלה אמר לכם בדיוק את ההפך – שלא רק שלא קיבל סיקור אוהד מ'ידיעות אחרונות', אלא שהוא חטף 'מבול של ידיעות נוראיות' מ'ידיעות אחרונות'".

"לשיטתו, נוני מוזס זה האויב שלו", אישר משולם.

"בדקתם את זה?", תהה עו"ד חדד.

"בדקנו את נושא ההצעה", השיב משולם. "בדקנו את הפעולות שעשה ראש הממשלה כדי להיטיב עם מוזס, ואת ההצעות שמוזס הציע לראש הממשלה".

ארנון מוזס מגיע למשרדי להב 433 בלוד לחקירה בפרשת שיחותיו עם בנימין נתניהו. 15.1.2017 (צילום: קוקו)

ארנון מוזס מגיע לחקירה במשרדי להב 433 בלוד, ינואר 2017 (צילום: קוקו)

מעט לאחר מכן הזכיר עו"ד חדד קטע מהשיחות המוקלטות שבו דנים נתניהו ומוזס בשמות של שלושה "כותבים ימנים" שיגויסו ל"ידיעות אחרונות" בהתאם לבקשת ראש הממשלה. לטענת חדד, החוקרים חטאו למציאות כשנמנעו מלספר לנתניהו שלפי תמלילי השיחות שבידיהם ראש הממשלה מעולם לא הציע שמות ספציפיים למוזס. את הטענה הזאת ביסס חדד על חלק אחר בתמליל, שבו מוזס דוחק בנתניהו "להביא מישהו" שיכתוב טורי דעה מטעמו.

בפועל, מדובר בהטעיה של הסנגור: מהתמלילים עולה שנתניהו הוא זה שמעלה את שמותיהם של שניים מהמועמדים, השדרן אבי רצון ומייסד ארגון "אם תרצו" רונן שובל. נוני מוזס, בחקירתו, טען שנתניהו הציע גם את הכותב השלישי, אמנון לורד – כיום פובליציסט בכיר ב"ישראל היום", שאזכורו בשיחות הסתרים נחשף רק לאחרונה באתר "העין השביעית". שלושת המועמדים, רצון, לורד ושובל, מסרו לאתר "העין השביעית" שלא היה ידוע להם ששמם הועלה בשיח בין מוזס לנתניהו. וממילא, איש מהם לא גויס ל"ידיעות אחרונות".

"בדקתם אם ראש הממשלה הביא או לא הביא כותב ימני?", שאל חדד.

"לא", השיב משולם.

"לא נראה לכם חשוב?".

"לא", השיב שוב משולם.

אחת התלונות שהעלה עו"ד חדד במהלך הדיון נוגעת לכך שהחוקרים לא תיארו לנתניהו את החשדות באופן חד-משמעי כ"שוחד", אלא כ"קבלת טובות הנאה שלא כדין מאנשי עסקים", ושלמרות בקשותיו – החוקרים הציגו לראש הממשלה רק קטעים נבחרים מתמלילי השיחות המוקלטות עם מוזס. מבחינת חדד, המצב הזה הכניס את נתניהו לעמדת נחיתות. העובדה שמדובר בשיחות שנתניהו היה צד בהן, ושהן הוקלטו לבקשתו על-ידי עובד שלו, לא הוזכרה.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה בתקופת חקירות נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

מי שכן קיבל גישה מורחבת לתמלילים, הוסיף עו"ד חדד, היה כתב חדשות 12 גיא פלג – שבמשך כמה ימים בינואר 2017 שידר ערב אחר ערב קטעים מתוך השיח בין מוזס לנתניהו. בשלב הזה, הבהיר חדד, התמלילים לא היו בידי נתניהו, מוזס או סנגוריהם, ולכן יש להסיק שההדלפה הגיעה מגורם כלשהו במערכת אכיפת החוק. לפי התזה של חדד, ההדלפה הגיעה מהמשטרה ונועדה לגרום ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, להורות על חקירת נתניהו באשמת שוחד.

"זו תזה שלך, אני לא יודע על מה היא מתבססת", הגיב משולם, והצהיר שהוא מגנה את תופעת ההדלפות ושאין לו מושג איך הגיעו הציטוטים לידיו של גיא פלג.

בהמשך הדיון האשים חדד את החוקרים באכיפה בררנית, בכך שלא חקרו האם "ידיעות אחרונות" העניש את זהבה גלאון (כפי שטענה אחרי חשיפת "תיק 2000"), ונמנעו מחקירת פוליטיקאים שכביכול קיבלו סיוע פסול מכלי התקשורת של מוזס – יאיר לפיד, ציפי לבני ומירי רגב. כדי לא להפליל את לקוחו, לחדד היה חשוב לחדד שמדובר בטיעון תיאורטי, ושהוא לא סבור שיש כאן חשדות לפלילים: "אני חושב שלא צריך היה לחקור פה אף אחד, גם לא את נוני מוזס".

שמפניות ניחומים

הסנגור של נתניהו הקדיש חלק ניכר מיום החקירה כדי להציג דוגמאות שלשיטתו מראות כיצד פגעו החוקרים בזכויות הבסיסיות של ראש הממשלה, ולא טרחו לחקור את הגרסאות החלופיות שהציג להם. כך לטענתו קרה עם ההסברים של ראש הממשלה לאירועי "תיק 2000", וכך קרה כשנתניהו מסר לחוקרים תיעוד על יחסי החברות ששררו בין המשפחה שלו למשפחתו של בעל ההון ארנון מילצ'ן, שרכש עבור ראש הממשלה ואשתו סיגרים, שמפניה ומתנות נוספות בשווי מאות אלפי שקלים.

עו"ד חדד שאל את משולם האם הוא או חוקרים אחרים טרחו לעיין בחומרים שקיבלו מנתניהו. "לא זוכר אם עיינו", השיב משולם, "לקחנו את הדברים מתוך נימוס".

חלק מהדיון ב"תיק 1000", תיק טובות ההנאה שקיבל נתניהו מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, התקיים בדלתיים סגורות. הסיבה לכך היא העיסוק במעורבות נתניהו בחידוש אישור השהייה של מילצ'ן בארצות-הברית, מרכז עסקיו ואחד ממקומות מגוריו. מהשיח בין עורכי-הדין שהתקיים בשולי הדיון עולה שהסיבה להוצאת העיתונאים מהאולם קשורה למעורבות של מילצ'ן במבצעים של מערכת הביטחון הישראלית.

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

שאר העיסוק ב"תיק 1000" התמקד בסוגיות שכבר נידונו באופן אינטנסיבי במשפט: מערכת היחסים בין שרה נתניהו להדס קליין, העוזרת של מילצ'ן ופאקר, עדויותיהם של עובדי משק הבית של צמד המיליארדרים, והפרשנות הראויה לאספקת השמפניה והסיגרים. נתניהו לא מכחיש את עצם קבלת המתנות; הוויכוח נסוב על היקפן, ועל המשמעות הפלילית שמייחסת להן התביעה.

במסגרת המאמצים לגמד את היקף טובות ההנאה טען עו"ד חדד שאין בסיס לקביעה שמדובר ב"קו אספקה" – מונח שבו נוקב כתב האישום – אלא במתנות נקודתיות שניתנו במועדים מיוחדים. ימי הולדת, ימי נישואים של בני הזוג נתניהו או ניצחון בבחירות, למשל. משולם שלל את הקביעה הזאת, וציין שנתניהו בעצמו אישר שהמתנות ניתנו גם במועדים חסרי משמעות מיוחדת – ולכן נכון להגדיר זאת "קו אספקה".

כשחדד התווכח איתו, משולם ביקש להציג דוגמה שתמחיש שהוא צודק. חדד ניסה להסיט את הדיון, אבל משולם התעקש להדגים. הוא סיפר שבחקירתה של שרה נתניהו הציגו לה החוקרים מקרה שבו מילצ'ן שלח לה 20 בקבוקי שמפניה בשבוע אחד, כמה ימים אחרי שנחקרה בפרשת המעונות. "במקרה הזה לא היה שום אירוע ושום חגיגה ושום דבר", ציין משולם. "בהתחלה היא שללה את זה, אבל אחר-כך היא אישרה".

חדד ניסה לסתור את הקביעה הזאת. "מה אם אני אגיד לך שבהחלט היה אירוע?", תהה. לדבריו, המשלוח של מילצ'ן נולד משיחה שלו עם שרה נתניהו, שבה סיפרה למיליארדר על המצוקה הנפשית שפקדה אותה עקב חקירתה בפרשת המעונות. "מילצ'ן אמר לה שהוא משתתף בכאב שלה", ציין חדד, "ושבעקבות החקירה הוא ישלח לה מתנה".

חקירתו הנגדית של נצ"מ משולם תתחדש בשבוע הבא, אז יחל להיחקר על-ידי הסנגוריות של נוני מוזס, עורכות-הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)

משפט המו"לים