בית המשפט העליון קבע פה אחד על בטלות החלטת הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה, הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. כמו כן הורו השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין ורות רונן כי יבוטל המינוי של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה.
הממשלה מינתה את בן-חי שגב ואת עמיתיה למועצה בסוף חודש מרץ השנה, בהחלטה שהובילה להגשת חמש עתירות שביקשו לבלום את המהלך. במקביל התברר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מילא תפקיד פעיל בהצבעה אף שהדבר נאסר עליו מתוקף הסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו עקב העמדתו לדין פלילי.
הממשלה קיימה הצבעה מחודשת, אך בג"ץ בכל זאת הקפיא את מינוי המועצה עד להודעה חדשה. בהמשך הודיעה הממשלה כי לא תציית להחלטה.
כעת, הנשיא עמית, בחוות הדעת העיקרית, קבע כי החלטות המינוי של בראשי ושיין לוקות בפגם של תשתית עובדתית חסרה, שכן נתונים מהותיים על התבטאויותיהם הפומביות כנגד גופי תקשורת שעליהם עתידה המועצה לפקח לא הובאו כלל בפני הוועדה לבדיקת מינויים.
באשר לבן חי-שגב, נקבע כי ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים המחייב אותו, בכך שהשתתף בישיבת הממשלה בה הוחלט על המינוי, וכי ריפוי הפגם באמצעות ההצבעה החוזרת אינו אפשרי משום שזו לא כללה בחינה עצמאית ומחודשת של הנתונים, אלא רק היעדרות פורמלית שלו מהישיבה ימים ספורים לאחר שהודיע בגלוי את עמדתו.
כסעד, הורה הנשיא על ביטול החלטות הממשלה והחזרת עניינם של כלל חברי המועצה (ולא רק שלושת המתמנים שבמחלוקת) לבחינה מחודשת של הוועדה לבדיקת מינויים, בהתחשב בכך שמועצת הרשות השניה היא גוף קולגיאלי שיש לבחון כמכלול, וכן לאור התפתחויות נוספות שחלו בהליך (ובהן התפטרות שתי חברות מועצה).
השופטת רונן הצטרפה לפסק דינו במלואו; השופט שטיין הצטרף באשר לשלושת המינויים הספציפיים אך הסתייג מהחזרת עניינם של יתר חברי המועצה לבחינה מחודשת, והעיר כי אין מניעה למינוי מחדש של בראשי ושיין בכפוף להסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
גם בן חי שגב פרשה עוד קודם להחלטת בג"ץ. בהליכים שהובילו להקפאה נטען שהמינוי שלה הוא חלק מניסיון של ממשלת נתניהו לבצע השתלטות פוליטית על הרשות. באופן סמלי, בן-חי שגב בחרה להודיע על פרישתה בערוץ 14 – ערוץ התעמולה של ממשלת נתניהו, שהוא אחד הגופים שעליהם מפקחת הרשות השנייה.
בן-חי שגב היתה מעורבת בפרשת "תיק 4000" ב-2015, כאשר כיהנה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין תחת ראש הממשלה נתניהו, שהיה אז גם שר התקשורת והואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשל חלקו בפרשה. היא לא נחקרה כחשודה בתיק, אך החקירה העלתה שהאיצה את הטיפול בהליך שעומד במרכז עסקת השוחד-לכאורה – וגם הפעילה לחץ פסול על היועץ המשפטי של המועצה. כשהגיעה להעיד במשפט, סיפקה גרסה שמיטיבה עם נתניהו.
גם בראשי ושיין קשורים בעבותות לנתניהו ולליכוד: בראשי מובילה מיזם תעמולה המקדם את קונספירציית "תפירת התיקים" במשפטו הפלילי של ראש הממשלה, ואילו שיין היה מאנשי התקשורת המזוהים עימו ביותר ב"ישראל היום" בתקופה בה כונה "ביביתון".
* * *
לקריאת פסק הדין המלא: