לרגע אחד ביום עדותו ה-25 של בנימין נתניהו, כמעט באגביות, נגלה עוד תפר גס בסיפור הכיסוי שנועד להפריך את אישומי השוחד, המרמה והפרת האמונים: בעצם, טען נתניהו, כל ישראל ואחותו עולים אליו לרגל כדי להציע לו שוחד – אבל הוא, המנהיג בעל עקרונות הפלדה, לא מקדיש לכך מחשבה ובטח שלא משתף פעולה. הוא רמז שאם היה צריך למנות את כל המקרים, משפטו לא היה מסתיים לעולם. ובכל מקרה, הבהיר, זה בכלל לא שוחד.

"כמה פעמים אמרו לך במהלך הקריירה, 'שמע, אם יעבור החוק הזה והזה אתה תהיה ראש ממשלה?'", שאל הסנגור, עו"ד עמית חדד. הניסוח הִדהד את ההצעה הפלילית שהציג לו מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", לקראת בחירות 2015: אם נתניהו יעביר חקיקה שתציל את אימפריית העיתונות שלו ותפגע במתחרה הביביסטי, "ישראל היום" – מוזס יעשה כל שביכולתו כדי לוודא שראש הממשלה ישמור על כיסאו.

נתניהו השיב שלדעתו לא מדובר בהצעה יוצאת דופן כלל וכלל. "כמה זמן יש לנו למשפט הזה?", התלוצץ נתניהו. "אני מקבל אצלי את מגדלי העגבניות, מגדלי המלפפונים, בעלי הלולים, איגוד נהגי המוניות, האיגוד המתחרה של נהגי המוניות – ומי לא אומר את זה. כל אחד שבא אליך אומר לך".

הסנגור חדד מיהר לבקש ממנו הבהרה: "ואתה לוקח את הדברים האלה ברצינות? באים אליך מגדלי המלפפונים, כדוגמה, ואומרים לך: 'אם תעביר חוק שיעזור לנו אנחנו נדאג שתישאר ראש ממשלה'. אתה מרגיש שזו הצעה רצינית?".

"זה עובר לידי ככה – אין לזה שום משמעות", טען נתניהו.

הטריגר למעשייה על מגדלי העגבניות ונהגי המוניות הוא פגישות שקיים נתניהו לפני כעשור עם יוסי ורשבסקי, שכיהן אז כמנכ"ל ערוץ 10 – הערוץ השני בכוחו בישראל, שנקלע לקשיים כלכליים כרוניים שכמעט גרמו לסגירתו.

חברת החדשות של הערוץ התבלטה בחשיפת פרשות שחיתות של נתניהו ושל מקורביו, ונחשבה לאחד הגופים השנואים ביותר במשפחה. אך למרות ההישגים העיתונאיים, הערוץ הפסיד כסף וסחב על גבו חוב מעיק שבעלי המניות סירבו לכסות – ומשקיעים חדשים היססו להיכנס למיטה החולה.

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10 לשעבר. הכנסת, 2011 (צילום: מרים אלסטר)

נתניהו כיהן אז כראש הממשלה וגם כשר התקשורת, ובהמשך גם כשר אוצר. מתוקף סמכויותיו, הוא יכול היה לקבוע את גובה החוב ואת תנאי הגבייה שלו – ובכך להנחית על ערוץ 10 מכת מוות – או לחילופין למצוא הסדר שיאפשר לערוץ להמשיך לחיות. זה מה שהמנכ"ל ורשבסקי והנהלת הערוץ ניסו להשיג באותן פגישות. עד המדינה ארי הרו, שכיהן אז ראש הסגל של נתניהו, סיפר לחוקריו שוורשבסקי הציג לראש הממשלה הצעה קורצת: "אם תעזור לנו, אתה לא תצטער על זה".

"זה אבסורד", הכריז נתניהו. "לפי הקריטריון שהם (מערכת אכיפת החוק; א"ב) קבעו, זה שוחד – אבל זה לא שוחד. אני לא חשבתי שזה שוחד, ויוסי ורשבסקי לא חשב שזה שוחד. אני יכול להשתמש במינוח הגבוה 'בבל"ת'. הם כולם אומרים את זה, זה לא מעניין. 'אנחנו נסדר'. תודה רבה – אני לא מאמין לזה, זה לא משנה. כשזה עלה, פשוט דחיתי אותו על הסף. אין בכלל על מה לדבר. ואני נמצא ערב בחירות, כשהם כותשים לי את הצורה!".

בשלב הזה העיר עו"ד חדד שבדיוק באותה תקופת זמן, סוף 2014, התקיים רצף השיחות של נתניהו עם הנאשם נוני מוזס. נתניהו הגיב להרמה להנחתה. הוא הצהיר שערוץ 10 היה חזק "פי אלף" מ"וואלה", גוף התקשורת שעומד במרכז "תיק 4000". משם המשיך ל"ידיעות אחרונות" ו"תיק 2000". "השיחה עם נוני – זה אותו דבר. וגם 'וואלה'. זה הבלים. מי מתייחס לזה ברצינות? גם עם נוני אני מדבר ערב הבחירות, אבל נוני תוקף אותי עד כדי כך שבערב הניצחון שלי, זה נחשב לניצחון שלי עליו. הקהל צועק: 'הו-הא מה קרה נוני אכל אותה'".

ארנון (נוני) מוזס, נאשם מס' 4 במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג)

נתניהו יכול היה לחשוף מה בדיוק נאמר בשיחות שלו עם מנכ"ל ערוץ 10, אבל נמנע מכך. באופן נוח למדי, הוא התייחס רק לגרסה של עד המדינה הרו, שלא כללה פרטים מעבר לאמירה הכללית על כך שוורשבסקי אמר לנתניהו שהוא לא יצטער אם יסייע לערוץ בשעתו הקשה.

לוורשבסקי היתה גרסה אחרת, הפוכה: לטענתו, נתניהו הוא זה שדרש שהערוץ ישנה את קו הסיקור שלו, ואף הציע להדיח עיתונאים ביקורתיים ולשתול במקומם שופרות. "לא רק שלא הצעתי, כשנתניהו בכה על הסיקור השלילי שלו אמרתי לו שהסיקור הוגן", אמר ורשבסקי בשיחה עם "העין השביעית". "וכשהוא דרש ממני לפטר את בן כספית ורביב דרוקר מהפאנל ולמנות במקומם את רן ברץ ואת 'הכדורגלן הזה', אבי רצון – סירבתי. וזה הכל היה ליד ארי הרו".

הסנגור של נתניהו יכול היה לבקש ממנו להתייחס לגרסה של ורשבסקי, או לאמץ את זכרונו ולספר מה לטענתו קרה באותן שיחות – אך ויתר על ההזדמנות.

בורוּת סלקטיבית

הדיון החל בדלתיים סגורות, בנוכחות נציג של המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) שמלווה את המשפט מאז תחילתו. מדברי הצדדים ניתן היה להבין שהדיון הסגור עסק בהיבטים מסוימים של "תיק 1000", ככל הנראה בנוגע לפעילותו הבטחונית של העד ארנון מילצ'ן, שְיחד עם המיליארדר ג'יימס פאקר המטיר על נתניהו מתנות בשווי מאות אלפי שקלים.

הסנגור, עו"ד חדד, העלה את שמו של מילצ'ן בהקשר של ערוץ 10. בתקופת הפרשה מילצ'ן היה בעל מניות מיעוט בערוץ וניסה ללא הצלחה להיפטר מהן. לפי כתב האישום, נתניהו ניסה לרקוח עסקה סיבובית שבמסגרתה מילצ'ן יצליח להיפטר מהמניות – ויהפוך לשותף מרכזי בחברת טלוויזיה שתיווצר ממיזוג רשת וקשת, זכייניות ערוץ 2.

נתניהו אמנם טען לכל אורך עדותו שהוא ניסה "לפתוח" את ענף התקשורת לשחקנים חדשים, אך המהלך הזה דווקא איים לחזק את המונופול של קשת ורשת, ולספק לנתניהו בעל ברית רב עוצמה – מילצ'ן – במעין גרסה משודרגת של ערוץ 2. "הנאשם נתניהו פעל כאמור גם מכיוון שרצה כי איש אמונו יהיה בעמדת השפעה בערוץ תקשורת מרכזי, וייטיב עמו", נטען בכתב האישום.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

היום (23.4) בדיון נתניהו וסנגורו לא התייחסו לכך. נתניהו אמנם תיאר השבוע בעדותו את מילצ'ן כחבר נפש שלו (מילצ'ן עצמו התבטא אחרת), אך בכל הנוגע לעסקיו בישראל – ראש הממשלה תיאר את עצמו כבוּר מוחלט.

לטענתו, הוא חשב שמילצ'ן נפטר מכל אחזקותיו בערוץ 10 כבר ב-2008, ולא ידע דבר על כך שמילצ'ן מעוניין להחזיר לעצמו חלק מההשקעה. "מבחינתי, אני הבנתי שהוא חיסל את כל העסקים שלו בישראל. הוא היה אדיש, אם היה לו איזה פגר כזה או אחר (שארית אחזקות; א"ב) – הוא לא דיבר על זה בכלל. היה לו חוסר עניין טוטאלי באחזקה", אמר נתניהו. ובכל מקרה, טען, הוא מעולם לא פנה למילצ'ן בנוגע לערוץ – ומילצ'ן מעולם לא פנה אליו.

"עד כמה הרצון להיטיב עם מילצ'ן היה שיקול בסגירת או אי-סגירת הערוץ?", שאל עו"ד חדד.

"אפילו לא פרומיל. אפס. אפילו לא אפס. זה בכלל לא היה בתודעה שלי", השיב נתניהו.

את ההתנכלות לערוץ 10 ניסה לתאר במונחים כלכליים טהורים. "הערוץ הזה היה מפעל כושל", טען. "הוא לא החזיק את עצמו, לא שילם את החוב למדינה וכל הזמן ביקש הנחות, סבסוד. אנחנו במדינה לא מסבסדים אפילו מפעל של פירות הדר בגליל. לא מחזיקים מפעלים כושלים. אם יש מפעל כושל – שייפול. יבוא אחר יותר טוב", הוסיף. "סביר להניח שמי שיבוא במקומו יביא יותר גיוון, כמו שקרה עם ערוץ 14, גלי ישראל ו-i24 News", המשיך נתניהו. כרגיל, כל הדוגמאות שהזכיר היו של גופים המעסיקים אנשי תקשורת שנוהגים להדהד את דף המסרים שלו.

שקופית שעלתה בערוץ 10 בדצמבר 2014, אחרי שהפסיק את שידוריו בדרישה שנתניהו ימצא פתרון למשבר החובות של הערוץ

נתניהו התלונן שהדרג המקצועי לחץ עליו להציל את הערוץ. "אני אמרתי שאני לא רוצה להנשים אותו, כי כל פעם שאתה מנשים את הכישלון הזה – זה על חשבון הציבור. אתה לוקח כסף של משלמי המסים על שירות שהם לא רוצים. אתה מנציח את השירות הזה, וגם את המונוליתיות של התקשורת הישראלית", טען.

בניגוד לרושם שנתניהו ניסה ליצור, ערוץ 10 לא "לקח" כסף ממשלמי המסים הישראלים. המחלוקת בין הצדדים עסקה בחוב שהמדינה דרשה כתשלום על זיכיון השידורים. נתניהו, בהחלטה חפוזה שקיבל ב-2015, ביומו האחרון כשר אוצר, פעל בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד והעמיד את החוב על 16.8 מיליון שקל, פי כמה וכמה מהסכום המומלץ. שר האוצר שהחליף אותו, משה כחלון, ביטל את ההחלטה והעמיד את החוב על מיליונים בודדים – סכום זניח במושגים של תקציב המדינה, שאף אזרח ישראלי לא הרגיש בכיסו.

אודי אנג'ל, מו"ל מסוג שונה

נתניהו התייחס בעדותו גם לקשריו עם הערוץ המתחרה, ערוץ 2, שגם בשיח עם בכיריו התערבבו נושאים רגולטוריים וטרוניות לגבי הקו המערכתי. המיליארדר אודי אנג'ל, מבעלי ערוץ 2, העיד בשנה שעברה כי שוחח עם נתניהו על דחיית מועד פיצול הערוץ – מהלך שאיים לפגוע באינטרסים של הזכייניות קשת ורשת. נתניהו אישר שנפגש עם אנג'ל ושוחח איתו על המהלך המבני וגם על אופי הסיקור.

"עד כמה התלוננת באוזניו על הסיקור בערוץ 2?", שאל עו"ד חדד.

"עם כל אחד מהבעלים שהייתי מדבר איתם הייתי מתלונן על הסיקור", השיב נתניהו. "אודי אנג'ל היה מעניין כי הוא היה קצת שונה מהאחרים. הוא אמר: 'נכון, אני מסכים איתך, זה לא כל כך מאוזן – אבל אני לא יכול להשפיע על זה'. הוא הודה שאין לו שום יכולת להשפיע".

עו"ד חדד שאל את נתניהו האם יש זיקה בין התלונות על האג'נדה המערכתית והשיח לגבי שינויים מבניים בענף. "אפס!", הכריז נתניהו. "אף אחד לא חשב שזה שעושים עליך כתבה כזו או אחרת ייחשב שוחד".

אודי אנג'ל לפני פתיחת עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, ינואר 2024 (צילום: אורן פרסיקו)

בניגוד לעדויות העשירות בנוגע לעיסוק האינטנסיבי והמתמשך של נתניהו באופן שבו הוא ובני משפחתו מסוקרים בעיתונות, שכולל גם ניסיון מגלומני לעצב מחדש את מפת התקשורת כולה, ראש הממשלה ניסה ליצור רושם שלדרישות שלו כלל לא היה ממד אישי. כשדיבר עם המו"לים והמנכ"לים על "איזון", טען נתניהו, הוא בסך הכל ביקש מהם לשקף מעט יותר את דעת הקהל. "לא בכתבות עלי, בכתבות על המדינה! בנושאים המדיניים על הפרק!", טען.

"כשאני מדבר איתם על איראן אני לא מדבר איתם על בסיס פוליטי. אני מדבר איתם על גיוון בתוך הערוץ. אבל בהמשך אני מבין שהגיוון צריך להתקיים מחוץ לערוץ", המשיך נתניהו. "גיוון זה לא לקחת כלי תקשורת ולפצל אותו לשניים – ככה תקבל את 'הארץ' א' ו'הארץ' ב', או את ערוץ 10 א' וערוץ 10 ב'. אם אתה רוצה גיוון אמיתי, צריך שהבעלים יבצעו שינוי מבני – או שייכנסו מתחרים חדשים. אם אתה מפצל את ערוץ 10 או את ערוץ 2, זה לא משנה כלום".

מילצ'ן ולפיד נגד נתניהו

רוב החלק הגלוי של הדיון עסק ב"חוק מילצ'ן", חקיקה ממשלתית שנועדה להיטיב עם תושבים חוזרים באמצעות הארכת תקופת הפטור ממס על הכנסותיהם מחו"ל. מילצ'ן הפעיל את קשריו כדי שההארכה תתקבל; לפי כתב האישום, הוא הסתייע בשני פוליטיקאים בכירים שהיו גם חבריו: ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד.

בכתב האישום נטען שמילצ'ן פנה לנתניהו וללפיד ב-2013 וביקש מהם אישית לקדם את המהלך: "בעקבות פנייתו של מילצ'ן העלה הנאשם נתניהו את נושא הארכת משך הפטור הניתן לתושבים חוזרים בפני לפיד בשתי פגישות מקצועיות שערך עמו במסגרת תפקידו. בפגישות אלה הבהיר הנאשם נתניהו ללפיד כי מילצ'ן שוחח עמו בנושא. הנאשם נתניהו הביע בפני לפיד את תמיכתו בהארכת הפטור, ואילו לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכתו".

לפיד אישר זאת בעדותו. לדבריו, נתניהו העלה את הסוגיה בפגישה שקיים איתו במעון הרשמי, ובהזדמנות אחרת בכניסה לישיבת קבינט. "בפעם הראשונה הוא אמר לי, 'מילצ'ן דיבר איתך על החוק?', אמרתי לו 'כן'. הוא אמר, 'מה אתה חושב?'. אמרתי לו, 'לא נראה לי כל כך'. הוא אמר לי: 'חוק טוב, חוק טוב'. זהו. זה היה מאוד אגבי", העיד לפיד. הפעם השנייה, לדבריו, היתה זהה – גם בה נתניהו העיר לו שמדובר ב"חוק טוב", וגם אז לפיד אותת שהוא לא מתכוון להעביר אותו.

יאיר לפיד בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2023 (צילום: יונתן זינדל)

בניגוד לנושאים אחרים שעלו בעדות נתניהו, שחילצו ממנו נאומים ארוכים וסיפורים הרמטיים ומרובי פרטים – הפעם הוא קימץ במילים. הסנגור שאל אותו אם מילצ'ן ביקש ממנו לקדם את החוק, האם דיבר על כך עם לפיד, והאם אמר ללפיד שמדובר בחוק טוב שכדאי לקדם. "לא", השיב נתניהו פעם אחר פעם.

בשלב מסוים, כנראה כדי לטשטש את הרושם שיצרה עדותו של לפיד, ציין נתניהו שהיו כמה מקרים שבהם אמר לשותפיו לקואליציה שמדובר בחוק "טוב". המסר עבר בין השורות: אם כולם שמעו מנתניהו שזהו חוק "טוב", אין שום דבר מיוחד באמירה זהה שהשמיע באוזני לפיד. ובכל מקרה, התעקש נתניהו, הוא לא אמר ללפיד שום דבר כזה.

אז למה לפיד אמר מה שאמר? נתניהו העלה את האפשרות שמדובר בעדות שקר, ובאותה נשימה ביטל אותה: "אני רוצה לחשוב שזה בלבול ולא אמירה של יריב פוליטי, שמוכן לעשות הכל כדי להפיל אותי. אני אתן לו את ה-Benefit of the doubt".

גם במקרה של "חוק מילצ'ן" הפגין ראש הממשלה בורוּת נוחה לגבי עסקיו של חברו הקרוב כביכול: נתניהו טען שכלל לא ידע שמילצ'ן הוא "תושב חוזר", ההגדרה החוקית שזיכתה אותו בהטבת המס. וממילא, חזר וטען, מילצ'ן לא ביקש ממנו דבר. "ארנון ידע, כמו שכולם יודעים: א-ל-י לא פונים בעניינים אישיים. אבל לאחרים כן!", הכריז נתניהו. "כבודכם, אתם כבר יודעים: חבר, לא חבר – זה לא משנה", אמר ודפק על השולחן.

כשנתניהו נשאל על כך על ידי חוקרי המשטרה הוא לא היה כה נחרץ. הוא לא שלל ששוחח על "חוק מילצ'ן" עם לפיד, ואמר ש"יכול להיות" ששוחח על כך גם עם מילצ'ן. עו"ד חדד ציין זאת, וביקש מנתניהו להתייחס לפער בגרסאות. נתניהו טען שהוטעה בגלל תרגיל חקירה שבמסגרתו החוקרים שיקרו לו ואמרו שמילצ'ן כבר אישר הכל. "זה קרה כי אני תחת המכבש של החוקרים, ואני עוד לא מבין שהם טומנים לי פח", אמר נתניהו. "זה היקש לוגי, לא מתוך זיכרון".

הגרסה של מילצ'ן לא מתיישבת עם זו של נתניהו. כשהעיד על כך ב-2023, מילצ'ן אישר שמעולם לא ביקש מנתניהו לעזור לו בעניין הפטור ממס – אך מיד הוסיף שבעצם "יכול להיות" שהזכיר לו את הסוגיה. השופטים ביקשו שיבהיר את תשובתו, ומילצ'ן הודה: "שאלתי אותו איך פותרים את זה".

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

כמו יום העדות הקודם, גם הדיון הזה הסתיים טרם זמנו. בסביבות השעה 13:00, כשהצדדים חזרו מהפסקת הצהריים, נתניהו ביקש לקצר את העדות ולסיימה בשעה 14:00. "אני מנסה לקיים משמעת התעמלות, אבל נתפס לי הגב – וזה מקשה עלי".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, הציעה לא לקצר את הדיון – ובמקום זה להגביר את תכיפות ההפסקות. השופט עודד שחם העיר שיש דרכים להתמודד עם כאבי גב, ושהוא עצמו מסתייע בכרית אורתופדית.

"ניסיתי הכל", השיב נתניהו. "הדבר הנכון הוא לזכור שאתה כבר לא בן 20".

קצת אחרי השעה 14:00 ביקש עו"ד חדד הפסקה קצרה. השופט משה בר-עם שאל את נתניהו כמה זמן עוד יוכל למשוך. "אני לא מרגיש טוב, אבל אני מוכן ללכת עוד חצי שעה", השיב נתניהו.

ניכר שהניסוח שבחר נתניהו, "לא מרגיש טוב", העיק על השופטים. אם יאלצו אותו להמשיך להעיד כשהוא "לא מרגיש טוב", יוכל לטעון בהמשך שזכותו להגן על עצמו נפגעה משום שלא היה במיטבו. "זה לא הולך ככה", אמר השופט בר-עם. "אם הוא לא מרגיש טוב צריך לחתוך. שאדוני ירגיש טוב ויהיה מוכן להעיד בהמשך – זה מה שחשוב", חתם, ושיחרר את כולם הביתה שעתיים לפני הזמן.

למרות כאב הגב, נתניהו המשיך בשגרת יומו: הוא יצא לחפ"ק חירום שהוקם בעקבות שריפה שפרצה בהרי ירושלים, הצטלם לסרטון שהופץ במדיה חברתית, ולאחר מכן המשיך ליד ושם כדי לנאום בטקס פתיחת אירועי יום השואה.

להורדת הקובץ (PDF, 1.06MB)

67104-01-20