בהפסקת הצהריים בִצבצה בפתח האולם צדודיתו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל והנאשם מס' 1 במשפט המו"לים. נתניהו דאג להופיע לכל אחד מחמשת ימי העדות של ארנון מילצ'ן, חברו הקרוב שהפך לעד מפתח מטעם התביעה בשתיים משלוש פרשות השחיתות שבגינן הוא עומד לדין: פרשת טובות ההנאה ("תיק 1000") ופרשת שיחות השוחד עם הנאשם נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ("תיק 2000").

לאורך כל השבוע, הקשר של נתניהו עם הנוכחים באולם התמצה בעיקר במבטים יודעי דבר שהגניב לאגף העיתונאים בכל פעם שמילצ'ן אמר דבר מה שלדעתו טיהר אותו מאשמה. אתמול בצהריים שבר את הדיסטנס.

נתניהו נעמד במרכז האולם, מוקף בטבעת קטנה של ביביסטים – אוהדים שרופים שמקפידים להגיע לבית-המשפט בכל דיון, כמה פעמים בשבוע. נתניהו נראה קורן מזחיחות וניסה לשדר שגם בדיון הזה הקייס נגדו המשיך לקרוס. "האמת יוצאת לאור, אני מבין שאתם בשוק עמוק", אמר ראש הממשלה.

"האמת שידענו שזה מה שיקרה – אבל לראות את זה בלייב!", ענתה בהתרגשות האוהדת המושבעת איריס ענבים. אוהד אחר, גם הוא אורח קבוע באולם, מצא לנכון למנות באוזניו את כוחות האור: "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי, הבלוגרים אבי וייס ואלי ציפורי, ו"פרויקט 315", מיזם שמתיימר להפריך 315 תקריות שמפורטות בכתב האישום כהמחשה להשחתת "וואלה" בשירותו של נתניהו במסגרת מסכת האירועים שזכתה לכינוי "תיק 4000".

"אלו הכלים שלנו לדעת מה קורה באמת, ולא מה שאומרים בחדשות", אמר האיש לראש הממשלה, וזכה לשמוע שהוא צודק. "זה הפוך ממה שרואים בחדשות!", הכריז נתניהו.

רגע לפני כן, כשהוזכר "פרויקט 315", נתניהו הצביע על אחד מחברי הפמליה שלו והפטיר בחיוך: "לו אין מושג מה זה". האיש הוא גיא לוי, ממייסדי "פרויקט 315" וכיום דובר הליכוד. הסאבטקסט ברור: גם אתם, ביביסטים יקרים, יכולים להריץ קמפיין מצטיין – ויום אחד אולי תזכו להצטרף לכוורת.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול באולם משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

אבל ניכר שנתניהו לא נכנס לאולם באמצע ההפסקה כדי להתחכך במעריצים. עד מהרה חתר למגע גם עם נציגי התקשורת. "בתיאבון", הפטיר לכמה עיתונאים שישבו ליד אחד השולחנות וניסו לאכול. "מה החוקים לגבי אוכל?", התעניין. יעל פרידסון, שמסקרת את המשפט עבור "הארץ", סיפרה לו שלכתבים יש קבוצת ווטסאפ שבה הם מזמינים מראש מנות מהקפיטריה שבמרתף בית-המשפט. "אפשר להזמין ככה איזה באונטי?", חקר ראש הממשלה, ופרידסון בתגובה הציעה לו חטיף קינדר שהיה ברשותה. נתניהו מיהר לסרב.

אביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13, העיר: "נראה לי שזו הפעם הראשונה שעיתון 'הארץ' נותן לך מתנות". הנוכחים פרצו בצחוק, ומישהו מאחור צעק לנתניהו: "עוד יתבעו אותך על זה". פרידסון, שהשקיפה על נתניהו מלמטה, התבדחה: "זאת פעם ראשונה שראש הממשלה סירב למתנה".

כשנתניהו יצא, ההמולה באולם שככה. האפקט הושג: בתדרוכים ובמדיה חברתית ראש הממשלה מפיץ הסתה רעילה נגד גופים כמו "הארץ" וחדשות 13, ומעודד את תומכיו לתקוף אותם. אבל נתניהו יודע שיש ערך לא מבוטל גם להסתחבקות עם האויב. כשהוא מתייחס בחביבות אפילו לעיתונאים שלטענתו רודפים אותו ומפיצים תעמולה אנטי-ישראלית, ולא מהסס להתלוצץ איתם – הוא משדר להם שהביטחון שלו בחפותו כה עמוק, שהוא לא באמת רואה בהם גורמים שעלולים לסכן את החופש שלו.

עשיתי את זה למען המדינה

אפקט החביבות חוזר על עצמו באולם גם כשנתניהו לא בסביבה. לא פעם כשהפרקליטים והסנגורים יוצאים להפסקה, או מתכוננים לתחילת הדיון, אפשר להבחין במחוות הידידותיות שמעטירים זה על זה אלו שרק כמה רגעים לאחר מכן יתווכחו בלהט ויטיחו זה בזה האשמות בז'רגון תיאטרלי. יום הדיונים שחתם את השבוע (29.6) נפתח בסיטואציה כזאת, ששודרה בלי סאונד מברייטון, אנגליה, אל האולם בירושלים.

על המסך ניתן היה להבחין בעו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו ב"תיק 1000" ו"תיק 2000", משוחח קצרות עם התובעת מטעם המדינה, עו"ד ליאת בן-ארי, ועם העד מילצ'ן, שנראה מחויך מהרגיל. כשהחל החלק הרשמי של הדיון, הסנגור חדד הודיע לשופטים שהוא וחבריו הגיעו להסכמות – ושבניגוד לימים הקודמים, כעת גם אם יהיו מחלוקות, הרוחות לא יתלהטו. ההבטחה החזיקה בקושי כמה דקות.

עו"ד עמית חדד (צילום: יונתן זינדל)

כתב האישום שהוגש נגד נתניהו מונה שלוש "פעולות שלטוניות" שעשה למען מילצ'ן בזמן שהמיליארדר ועמיתו ג'יימס פאקר המטירו עליו ועל אשתו שרה סיגרים, ארגזי שמפניה ומתנות נוספות בשווי של קרוב ל-700 אלף שקל.

הפעולה הראשונה מתוארת בכתב האישום כ"פעילות חריגה" מול גורמי ממשל אמריקאים כדי לסייע למילצ'ן לחדש את ויזת התייר שלו לארצות-הברית, מרכז עסקיו. השנייה היא "פעילות מול שר האוצר, יאיר לפיד, במטרה לקדם חקיקת משנה שתסייע למילצ'ן להאריך את תקופת הפטור מתשלום מס ומדיווח למס הכנסה על הכנסותיו מחוץ לישראל". השלישית תוארה כ"פעילות חריגה" שנועדה לסייע למילצ'ן ב"עניינים הנוגעים לרגולציה" סביב עסקת מיזוג שאפתנית בין שתי חברות הטלוויזיה הגדולות בישראל, קשת ורשת, כדי להקים ערוץ מאוחד שבו למילצ'ן יהיה מעמד מרכזי – כזה שיאפשר לו לדאוג שנתניהו יסוקר באור חיובי, ובמקביל יהיה "כדאי כלכלית" עבור מילצ'ן.

"במעשיו אלה", גורס כתב האישום, "עשה הנאשם נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות", ושם את עצמו ב"ניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור". אתמול דן עו"ד חדד בשתיים משלוש הפעולות: חידוש הוויזה והבחישה סביב הארכת הפטור מתשלום מסים.

בחקירתו הראשית, מילצ'ן אישר שפנה לנתניהו כדי שיסייע לו עם בעיית היתר השהייה שלו בארצות-הברית, ושהבין שנתניהו פנה לשגריר האמריקאי דאז, דן שפירו, וביקש ממנו לטפל בכך. לאחר מכן, העיד מילצ'ן, שפירו התקשר אליו ואמר לו שהנושא טופל – אך בדיעבד התברר שהוויזה הוארכה בשנה בלבד, ולא בעשר כמצופה. עד המדינה ארי הרו, שהיה ראש הסגל של נתניהו, אישר בחודש שעבר עוד פרט שמופיע בכתב האישום: נתניהו התקשר למזכיר המדינה ג'ון קרי וביקש גם ממנו לסייע בפתרון הבעיה של חברו המיליארדר.

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. דאבוס, ינואר 2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בדיון אתמול ניסה עו"ד חדד לכרסם ברושם החד-משמעי שנוצר קודם לכן. מילצ'ן התמסר: הוא אישר שפנה ל"כל העולם ואחותו" כדי לפתור את בעיית הוויזה, כולל עורכי-דין, פוליטיקאים מימין ומשמאל ו"שרי ביטחון לשעבר" – וכולל השגריר שפירו. מילצ'ן אמר שהיה לו ברור שהסיבה לאי-חידוש הוויזה היתה הראיון שהעניק לתוכנית "עובדה" ב-2013, שבו התבטא על מעורבותו במבצעים בטחוניים עלומים מחוץ לגבולות ישראל.

עו"ד חדד שלל לא רק את המשקל הכבד שניתן לסיוע של נתניהו – אלא גם את עצם הגדרת המקרה כפעולה שנועדה להיטיב אישית עם מילצ'ן. "כל השיחות שאתה מקיים מתבצעות כי אתה מרגיש שיש פה עניין בטחוני שעומד ברקע", אמר הסנגור, ומילצ'ן אישר. "לא ניכנס לתוכן הדברים", המשיך הסנגור, "אבל כשאתה מדבר עם נתניהו אתה מדבר איתו כמי שאחראי על גופי הביון במדינה – נאמר זאת באופן עמום – וגם על יחסי האמון עם ארצות-הברית".

"נכון", שב ואישר מילצ'ן.

"יש דברים שהם רק ברמה של ראש הממשלה, ואי-אפשר להאציל סמכות. נכון?", הוסיף הסנגור.

"עכשיו אני מבין שזה נכון", ענה מילצ'ן. לאחר מכן גם אישר שמבחינתו, אי-הארכת הוויזה לא היתה בעיה אישית שלו אלא "בעיה של מדינת ישראל", ושהדבר צפוי היה לפגוע ביחסיה של המדינה עם ארצות-הברית, וגם במה שעו"ד חדד תיאר כ"דברים אחרים שלא נרחיב עליהם".

דמותו של ארנון מילצ'ן כפי שהוצגה על מסכי אולם משפט המו"לים בירושלים בפתח יום עדותו החמישי מברייטון, אנגליה. 29.6.2023 (צילום: יונתן זינדל)

בשולחן של התביעה, קו החקירה הזה עורר אי-שקט. עו"ד בן-ארי טענה שבתמלילי החקירות של מילצ'ן יש גם חלקים ששוללים את התיאור של חדד, והציעה להגיש אותם לבית-המשפט כדי שניתן יהיה להיווכח בכך. סנגורו של נתניהו התנגד בתוקף, כפי שעשה גם בדיונים קודמים. הוא העדיף להקריא קטעים סלקטיביים, בלי שהתמונה המלאה תיחשף בפני השופטים והעיתונות – התעקשות שהולידה התנגדויות תכופות מצד בן-ארי ודרישה שיקריא גם חלקים שסותרים את קו ההגנה שלו.

כך קרה שעו"ד חדד חזר בו מתיאור שלפיו מילצ'ן אמר לחוקרים שהוא הבהיר לנתניהו בשיחה שחידוש הוויזה הוא אינטרס בטחוני של מדינת ישראל. כשמילצ'ן קיבל הזדמנות להתייחס לטענה, הוא אמר שאינו זוכר אם העלה באוזני נתניהו את הטיעון הבטחוני. ובכל זאת, היה לו חשוב להדגיש שנתניהו אמר לו שהוא לא יכול לסייע בכך – ושאכן, כשבסופו של דבר קיבל את הוויזה, זה לא היה הודות לפרוטקציה של ראש הממשלה.

בהמשך אמר מילצ'ן שלא היה קשר ישיר בין טובות ההנאה שהמטיר על משפחת נתניהו והמאמצים לחידוש הוויזה. "אין שום קשר בין הסיגרים והשמפניות לבין הוויזה", אמר לו עו"ד חדד.

"ברור", השיב מילצ'ן.

"ואם מישהו טוען דבר כזה, הוא טוען דבר שאינו אמת", הוסיף עו"ד חדד.

"מי שיטען – שיטען", השיב מילצ'ן, והטעים: "הארי קרישנה יכול לטעון דבר כזה".

"הארי קרישנה יכול לומר מה שהוא רוצה, אבל אדם רציני שרוצה להיצמד לאמת – לא יכול", חידד עו"ד חדד.

"נכון", אישר מילצ'ן.

למי מועיל "חוק מילצ'ן"

רוב הדיון שהתקיים אתמול עסק ב"חוק מילצ'ן", שאִפשר לבעלי הון מסוגו של מילצ'ן לשהות בישראל בלי לשלם מסים על הכנסות מחו"ל, ובמאמצים להאריך את תקופת הפטור בעשר שנים. יאיר לפיד, שכיהן כשר האוצר בתקופה שבה מילצ'ן קידם את המהלך, העיד לפני כשבועיים על שני מקרים שבהם ראש הממשלה נתניהו פנה אליו אישית ודירבן אותו להאריך את הפטור. כמו במקרה של הוויזה, גם כאן ניסה עו"ד חדד לתאר את השתדלנות של מילצ'ן ככזו שנועדה להועיל למדינת ישראל – ולא למילצ'ן.

"זה לא 'חוק מילצ'ן', וזה לא קשור לנתניהו", הבהיר עו"ד חדד בפתח דבריו, וציין שהחוק המדובר – שהוא למעשה סעיף בפקודת מס הכנסה – נחקק בכלל ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט. מילצ'ן אישר, אמר שהוא באופן אישי בכלל לא שמע על החקיקה בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, והוסיף שמדובר ב"חוק מצוין". חדד מינף את הכיוון הזה, והצהיר שמדובר בחוק שנועד למשוך ארצה בעלי הון, שישקיעו מכספם בישראל – ושבמדינות מערביות רבות יש חוקים מסוג זה. "זה רעיון שנשמע כאילו הוא פוגע בשוויון, אבל האמת הפוכה – זה חוק שמזניק קדימה את הכלכלה", אמר הסנגור.

אחרי שמילצ'ן אישר את הניתוח הזה, עו"ד חדד ניסה להוכיח שהעד כלל לא אמור היה להרוויח מהארכת הפטור – ושהפגישות שקיים עם לפיד, ידידו, כלל לא נועדו לקדם אינטרס אישי. מהתיאור שלו עלה שמילצ'ן לא שילם מס באף אחת מהמדינות שבהן התגורר – ארצות-הברית, אנגליה וישראל. לפיכך, לשיטתו, מילצ'ן לא נזקק למקלט מס נוסף. הוא יכול היה פשוט להמשיך להתגורר באנגליה, וליהנות מהפטור שכבר חל על הכנסותיו, שהגיעו ברובן מעסקי הקולנוע שלו בארצות-הברית.

יאיר לפיד, בזמן שכיהן כשר אוצר, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ירושלים, אוקטובר 2014 (צילום: מארק ישראל סלם)

העד האזין לתיאוריו של הסנגור, ובכל פעם שהתבקש אישר אותם. אך כשעו"ד חדד החל לשאול אותו על המעורבות של נתניהו, הוא זכה לאישור חלקי בלבד. "מאוד ברור מכל התשובות שנתת שמעולם לא ביקשת מנתניהו לעזור לך, נכון?", שאל הסנגור. מילצ'ן, שקודם לכן אמר שנתניהו אכן לא עזר לו בהארכת תוקפו של "חוק מילצ'ן", הפתיע: "הזכרתי לו את זה, שאלתי אותו איך פותרים את זה".

מיד לאחר מכן, חיבור האינטרנט בין האולם בברייטון לאולם בירושלים החל להשתבש. כשהוא התחדש, עו"ד חדד טען שיש מקומות בתמלילי החקירה שבהם מילצ'ן שולל באופן נחרץ את מה שאמר זה עתה. הוא ציטט לדוגמה מקרה שבו אחד החוקרים שואל אותו אם שוחח על כך עם נתניהו, ומילצ'ן משיב: "מה פתאום, הוא לא יודע מזה".

"שיקרת כשאמרת את זה לחוקרים?", שאל עו"ד חדד.

"לא", השיב מילצ'ן.

בשלב הזה התערבה עו"ד בן-ארי, נציגת התביעה, והבהירה שבתמלילי החקירה יש גם חלקים שתומכים בעדות של מילצ'ן בבית-המשפט, כלומר באמירה שלפיה הוא דווקא כן שוחח עם נתניהו על הארכת הפטור ממס. "חברי לא מראה דברים שעולים בהודעות", התלוננה בן-ארי.

עו"ד חדד מיהר לשלול זאת, הכריז ש"לנו יש עסק עם האמת", וניסה להמשיך ברצף השאלות. אחרי עוד כמה תקלות טכניות, שביניהן שילב חדד עוד ציטוט שתומך בתזה שלו, עו"ד בן-ארי דרשה ממנו להמשיך להקריא כדי להמחיש לבית-המשפט שהוא מוציא דברים מהקשרם.

"אפשר בלי הדרמה המיותרת הזאת?", ביקש עו"ד חדד.

"אף אחד לא עושה דרמה", ענתה עו"ד בן-ארי.

חדד נאחז בסירובו. הוא טען שאם יקריא את המשך הציטוט הדבר יפגע בסדר החקירה המתוכנן – ושהוא ממילא מתכוון להקריא זאת בהמשך. הרושם שנוצר באולם היה שחדד מנסה להתחמק מהקראה של ציטוט שפוגע בתזה שלו. "עו"ד חדד", פנתה אליו בשלב מסוים רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, "יש סיבה שלא נראה את הקטע הזה?".

"אנחנו עובדים כרונולוגית", נימק עו"ד חדד.

השופטת פרידמן-פלדמן לא השתכנעה, וביקשה ממנו להקריא. עו"ד חדד החל, אבל אז נעצר ואמר שהוא מעוניין לשאול את העד שאלה. השופטת שבה וביקשה ממנו להקריא את הציטוט המלא, אך חדד שוב התחמק. "מכוח מה, כבודכם?", שאל את השופטים, ואמר שחבל לבזבז זמן, ושאין בכך צורך. השופטת השיבה לו: "מכוח זה שאנחנו רוצים לראות, כי יש מחלוקת על מה שאדוני מקריא ולא מקריא, וכדי שנוכל לקבל החלטה".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

עו"ד חדד אמר שממילא הוא מתכוון להקריא הכל, אך כרגע מעוניין לעצור ולהציג לעד עוד כמה שאלות. השופטים ביקשו ממנו לעצור, והחלו לדון ביניהם בשקט על טיבה של ההחלטה שיקבלו. מילצ'ן – שיכול היה לפתור את המחלוקת בלי להידרש לתמלילים – לא התערב, ורק מישש את פרצופו וצווארו, ומדי פעם כחכח בגרונו. "אין צורך לקרוא", קטע הסנגור את השופטים, שהיו שרויים עדיין בהתייעצות, "אני לא מבין מה יש פה חוץ מלנסות לשבש את החקירה הנגדית".

השופטת פרידמן-פלדמן השיבה לו שהוא מתבקש להקריא את ההמשך. עו"ד חדד התעקש שעליו לעבוד לפי סדר השאלות המקורי. "לנו יש סדר של שאלות – אנחנו נקרא סגמנט אחד, וכשהוא יסתיים נמשיך לשני ולשלישי", אמר, ושוב טען שכל חריגה תביא לשיבוש החקירה הנגדית. השופטים האזינו לו, ואז שבו להסתודד. לבסוף הודיעה לו השופטת שבקשתו התקבלה: "אדוני יעשה את זה בסדר שאדוני מוצא לנכון, העיקר שבסוף יקריא הכל".

עו"ד חדד המשיך בחקירה. הוא הציג לעד היגדים על הפגישות שקיים עם לפיד, הזכיר את מעורבותו של פרקליט הצמרת פיני רובין, את הנוף הימי של אחוזת מילצ'ן בבית-ינאי ("מקום מאוד-מאוד יפה") ואת התועלת שהארכת "חוק מילצ'ן" היתה אמורה להשיא למצב הכלכלי של מדינת ישראל. אחרי זמן מה עצר עו"ד חדד, פנה אל השופטים בירושלים ואמר שמילצ'ן "לא נראה כל-כך טוב". הרושם שנוצר היה שהוא מעוניין לסיים את הדיון לפני הזמן הנקוב.

מבע פניו של מילצ'ן הקרין עלבון קל. עו"ד בן-ארי מיהרה לומר שמילצ'ן נראה בדיוק כפי שנראה בשאר הימים – "ואפילו טוב יותר" – ואז הרים מילצ'ן את ידו בתנועת ניצחון אילמת. הדיון נמשך.

עו"ד ליאת בן-ארי (צילום: אבשלום ששוני)

עו"ד חדד המשיך להקריא קטעים מתמלילי החקירות, כאלה שבהם מילצ'ן אומר שלא שוחח על כך עם נתניהו, ועו"ד בן-ארי שוב ושוב התלוננה שהוא מדלג על חלקים שסותרים את קו ההגנה. לבסוף, למרות נסיונות ההתחמקות, הסנגור הגיע גם לחלקים הללו. למשל, מקום שבו חוקר משטרתי שאל את מילצ'ן מה אמר לנתניהו על "חוק מילצ'ן", ומילצ'ן משיב: "סיפרתי לו שיש חוק, שיש דבר כזה. זו היתה שיחת חולין".

לפי התמליל, מיד לאחר מכן אמר מילצ'ן לחוקר שהשיחה שלו עם נתניהו היתה "סתם שיחה" – אבל בהמשך מתברר שהוא לא רק אמר לראש הממשלה ש"יש חוק", אלא גם סיפר לו שפנה ללפיד כדי ש"יטפל בזה". כשהחוקר המשטרתי שאל את מילצ'ן האם ביקש מנתניהו להתערב, מילצ'ן השיב בשלילה. בשורה התחתונה, מתברר שבניגוד למצג שהסנגור ניסה להציג – מילצ'ן כן אמר לחוקרים שהוא שוחח עם נתניהו בנושא, ואפילו שיתף אותם בניסיון להניע את שר האוצר לפעול בכיוון.

איך זה מתיישב עם האמירות של מילצ'ן שלפיהן לא דיבר על כך עם ראש הממשלה? "לא היתה שום שיחה ספציפית עם נתניהו בנושא הזה, אלא הערת צד", הסביר מילצ'ן אתמול.

בחלק אחר של הדיון, שוב בעקבות התעקשות של עו"ד בן-ארי, התברר גם שמילצ'ן לא התכחש לכך שהארכת הפטור ממס תועיל לו באופן אישי. זה קרה כשעו"ד חדד, תחת מחאה, נאלץ להקריא למילצ'ן קטע שבו אחד החוקרים שואל אותו מדוע בעצם עסק ב"חוק מילצ'ן". "כי רציתי לחזור לארץ, ולהשתקע בארץ", השיב מילצ'ן.

חקירתו הנגדית של ארנון מילצ'ן תתחדש ביום ראשון הקרוב.

להורדת הקובץ (PDF, 1.05MB)

67104-01-20