הבחירות הקרובות יהיו שונות ממה שהכרנו עד היום. אנחנו רגילים מזה שנים לכך שהסיקור התקשורתי ובוודאי תעמולת הבחירות, לא מתמקדים, בלשון המעטה, בעמדות של מועמדים ומפלגות ובסוגיות מהותיות. אבל למערכת הבחירות של 2026 נגיע עם תקשורת מוחלשת מאי-פעם, שמנסהלהשיג את זירת השיח שעברה לג'ונגל של הרשתות החברתיות.
הפעם נתמודד לא רק עם שטחיות ועיתונאים מטעם: פייקים, קונספירציות ומניפולציות יהפכו את העובדות עצמן לאבן מחלוקת, יזהמו את הדיון בשנאה, גזענות והסתה ויערבלו את השיח כך שלציבור לא יתאפשר לגבש עמדה מושכלת, מבוססת מציאות, בנוגע לשאלה החשובה ביותר - למי להצביע?
בעידן הפוסט-אמת, אף אחד לא יכול לרדוף אחרי אינספור השקרים וההטעיות שמתפרסמים מדי יום ואפילו מדי שעה. לכן, "העין השביעית" זיהתה וניתחה 10 נרטיבים שקריים ופסולים שילוו אותנו בתקופת הבחירות הקרובה.
מערכת "סאבטקסט", המנתחת מדיה באמצעות בינה מלאכותית ואנליזה אנושית, בחנה אלפי שעות שידור ומאות הצהרות פוליטיות, וזיקקה את "אבות הטיפוס" של השקר והקונספירציה שישלטו בשיח הציבורי. הם יופצו כמובן ברשתות החברתיות, אבל גם בשידורי החדשות והאקטואליה בטלוויזיה, במסווה של דיווח חדשותי, פרשנות או דיון בפאנל.
בישראל, בניגוד לארה"ב למשל, הטלוויזיה עדיין דומיננטית בכל הקשור לצריכת חדשות, והציבור הישראלי עוד לא עבר לרשתות החברתיות כמקור החדשות העיקרי שלו. לכן, ישנה חשיבות גדולה במיוחד לעירנות לנרטיבים השקריים של תעמולת הבחירות שיופיעו בערוצי הטלוויזיה - עבור הציבור וגם עבור העיתונאים.
הנרטיבים הללו אינם חדשים לציבור הישראלי, אולם הגברת המודעות אליהם תעזור להבחין במופעים השונים שלהם, המתחדשים כל הזמן ולובשים צורות שונות ומשונות.
נרטיב מוכר כזה הוא קמפיין דה לגיטימציה לציבור הערבי ונבחריו, שחוזר על עצמו במערכות הבחירות האחרונות, בין היתר משום שהמפלגות הערביות צפויות להיות לשון המאזניים במאבק על הרכבת הממשלה. הוא צפוי להיות הפעם קיצוני ומסית מתמיד מפאת השימוש המניפולטיבי בטראומה של טבח ה-7 באוקטובר.
אותה מוטיבציה תוביל גם לניסיון להפיץ את הנרטיב השקרי והמסוכן לפיו בקלפיות בחברה הערבית יש זיופים רבים ולכן יש לפקח עליהן באופן מיוחד ואחר משאר הקלפיות, כדי להוביל לדיכוי הצבעה בחברה הערבית.
השנה חוזרים לשולחן גם נרטיבים שחשבנו שלא נשמע מהם בשנת 2026. נרטיב לפיו שוויון זכויות לנשים ולקהילת הלהטב"ק הוא אג'נדה פוליטית קיצונית של "הווק" "הפרוגרס" או "השמאל", המסכנת את העם היהודי וביטחון ישראל; ונרטיב המנצל בציניות את המתחים העדתיים והדתיים בחברה הישראלית כדי להפחיד מפני ה"אליטה האשכנזית החילונית" שתשתלט על המדינה, תפרק את היהדות ותפגע בדתיים ובמזרחיים.
נוסף על אלו יככבו גם נרטיבים הטוענים כי התקשורת הישראלית מוטה ובוגדנית ואין להאמין לדיווחים שלה - רק לכלי התעמולה של השלטון. נרטיב זה מסתעף מנרטיב אחר, קונספירציית ה"דיפ-סטייט" שהגיעה אלינו כל הדרך מאמריקה. לפי תיאוריית הקשר הזו, כל מערכות ומוסדות המדינה - המשפט, אכיפת החוק, הביטחון, המודיעין, השירות הציבורי, התקשורת ועוד - חברו כולם יחד באופן חשאי מתוך כוונה זדונית להפיל את המנהיג הסמכותני במדינה (טראמפ בארה"ב, נתניהו אצלנו וכו') ואת שלטון "הימין האמיתי".
מכאן הדרך לקמפיין דה לגיטימציה לאופוזיציה פשוטה: או שהיא חלק מהדיפ-סטייט הזדוני, או שהיא כנועה, תבוסתנית ומסוכנת לביטחון המדינה.
נרטיב שקרי נוסף שמתחבר לקודם הוא הפצת לאומנות אלימה כערך עליון ומדד לפטריוטיות. קריאות לביצוע פשעי מלחמה והסתה לאלימות יהפכו ללגיטימיות בעוד שאמירות או עמדות המתנגדות לכך יוצגו כתבוסתניות, מסוכנות ואף בוגדניות.
הבחירות הקרובות בישראל מגיעות לאחר האסון הביטחוני הגדול בתולדות המדינה – מחדל וטבח ה-7 באוקטובר. סוגיית האחריות והאשמה במחדל, ניהול המלחמה לאחריו וסוגיית החטופים; הכרעת חמאס, חיזבאללה ואיראן, שאלת היום שאחרי, ניצחון או הפסד – יתפסו מקום מרכזי בתקופת הבחירות הקרובה.
לגבי כולן אנו צפויים להיתקל בנסיונות עקביים לשכתב את ההיסטוריה באופן שיתאים למועמדים ומפלגות ספציפיות, אולם קיים נרטיב עקבי שמטרתו להסיר מממשלת נתניהו, ובעיקר מנתניהו אישית, כל אחריות ובוודאי אשמה במחדל ה-7 באוקטובר והמחדלים והכשלונות שבאו בעקבותיו.
נרטיב זה יכלול טענות שקריות לפיהן הדרג הביטחוני הסתיר מידע מהדרג המדיני ומנתניהו, "לא העיר" את נתניהו לפני מתקפת חמאס, קונספירציות מסוכנות כמו "הבוגדים מבפנים" וה"מרגל מהדרום" ועוד. מן הצד השני נשמע על "מלחמת התקומה" ו"הניצחון המוחלט" אותם נתניהו הוביל לבדו, מול לחצים לכניעה מבית ומחוץ, כאשר כבר ביום שלאחר טבח ה-7 באוקטובר נתניהו ידע ש"הוא הולך לשנות את פני המזרח התיכון". כמובן שכל אחת מהטענות הללו הופרכה באינספור עדויות ותחקירים, אולם זו בדיוק כוחה של מניפולציה.
וכמובן, בחירות אלו מגיעות בעיצומו של משפטו הפלילי של נתניהו. על מנת לשחרר את נתניהו מכבלי החוק ולסייע לו לנצח בבחירות למרות אישומיו הפליליים, נחזה בנרטיב לפיו נתניהו ניצב מעל שלטון החוק. האמירות שיופצו יטענו כי נתניהו זכאי, התיקים נתפרו, מגיעה לו חנינה, המשפט פוגע בביטחון המדינה ובכלל - מנהיג דגול שמשנה את פני המזרח התיכון לא צריך לעמוד לדין, נקודה.
לא ניתן יהיה להתמודד עם שטף התעמולה השקרית והפסולה הצפוי מבלי להבין כי המגרש הציבורי השתנה וחוקי המשחק השתנו. התקשורת לא יכולה להמשיך ולשחק לפי החוקים הישנים, לשבת על הגדר, לתת מקום לכל עמדה - גם אם היא שקרית או פסולה כמו גזענות והסתה.
תפקיד התקשורת הוא להגדיר את סדר היום הציבורי, במקום להיכנע לתכתיבי השלטון או הפוליטיקאים השונים, לדווח על המציאות במקום לדברר את עמדת ה"גורם הבכיר" או כל בעל אינטרס אחר ולמנוע אמירות גזעניות, מסיתות וקיצוניות באולפנים במקום לרדוף אחר מרואיינים שישמיעו אותן.
יש לתקשורת מה לעשות
תפקיד אלמנטרי זה של התקשורת, לשרת את הציבור באמצעות דיווח אמין ועצמאי, נטול פניות ומורא, של המציאות, הופך קריטי עוד יותר בתקופת בחירות. לכן, "העין השביעית" מבקשת להציע "חיסון" מפני נפילה בפח של נרטיבים מניפולטיביים אלו, לעיתונאים וגם לציבור הצופה בשידוריהם.
גיבשנו רשימת המלצות לתקשורת להתמודדות עם מתקפת הדיסאינפורמציה, מניפולציה וקונספירציה שמתרגשת עליה חדשות לבקרים:
- להיעזר במדריך המצורף לזיהוי אמירות שקריות, מניפולטיביות או קונספירטיביות כדי להימנע מהדהודן ולהפריכן.
- להקפיד על דיווחים ופרשנויות חדשותיים עצמאיים במקום להסתמך באופן עיוור על הודעות לעיתונות או תדרוך מגורם בעל אינטרס.
- להגדיל באופן משמעותי את זמן המסך של נבחרי הציבור והמועמדים לבחירות הסובלים מתת-ייצוג לא שוויוני בתקשורת וביניהם: נציגים מהחברה הערבית, נשים, ונציגי אופוזיציה - שבדיקות חוזרות מצאו כי הם מודרים באופן עקבי משידורי התקשורת המרכזית.
- להימנע מהזמנת פאנליסטים שאינם מומחים לנושא הדיון. בהיעדר מומחה אמיתי זמין, מומלץ לוותר על הסיקור ולא "לאזן" עם פרשן שאינו מומחה - בוודאי שלא "פרשן" בעל אינטרס נסתר.
- לסמן במפורש ביטויים של תעמולה פסולה ומניפולטיבית (למשל: "של ישראל", "בוגדים", "תומכי טרור") במקום להציג אותם כעמדה לגיטימית ולהימנע מהזמנת פאנליסטים המשתמשים בקביעות בביטויים האלה. זו לא צנזורה – זו בחירה מקצועית להימנע מהדהוד שקרים וקונספירציות.
- להקפיד על בקשה לתיקוף והדגמה של אמירות המובאות כאמת ברורה. כך ניתן לחשוף כי מדובר בבחירה סלקטיבית ואף בשקר ממש.
- להימנע מהצגת איזון מזויף - לא בכל נושא יש שתי דעות לגיטימיות. כך למשל אין "בעד או נגד" בכל הקשור לביצוע פשעי מלחמה או שוויון זכויות לנשים.
- אין לקבל ביטויים של שיח שנאה, גזענות והסתה לאלימות, יש לגנותם ולא להעלות לשידור מרואיינים המשתמשים בביטויים מסוג זה.
- אין לאמץ טרמינולוגיה אינטרסנטית ("מלחמת התקומה", "אירוע 7 באוקטובר") ללא דיון מפורש על משמעותה.
- בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית – להבהיר בעת דיון בסוגיות רלוונטיות כי מדובר בטענות לא מבוססות.
- למנוע שכתוב של היסטוריה מתועדת (למשל, הטענה של נתניהו שלפיה הוא "החזיר את כל החטופים") ולהפריך ניסיונות כאלה בסיוע התחקירים והממצאים שפורסמו עד כה.
- להימנע מפרסום פרוטוקולים חלקיים בלי לציין במפורש שהם חלקיים, ואת זהות הגורם שבחר את הקטעים המצוטטים.
- להימנע מהצגת סקרי מנדטים מוטים פוליטית (למשל, הצגת מפת הגושים תוך הדרה של המפלגות הערביות).
* * *
מדריך לזיהוי נרטיבים שקריים, מניפולטיביים וקונספירטיביים
מאפיינים לזיהוי מבוסס נרטיב של נרטיבים שקריים ומניפולטיביים:
- מומחים מזויפים – שימוש במי שאינם מומחים כדי ליצור רושם של היעדר קונצנזוס.
- כשלים לוגיים – דיכוטומיה מזויפת, איזון מזויף, איש קש, טיעון מעגלי, סיבתיות שגויה, הכללה חפוזה.
- ציפיות בלתי אפשריות – דרישה לרמת הוכחה שלא ניתן לעמוד בה (לך תוכיח שאין לך אחות), או הסטת רף ההוכחה תוך כדי הדיון.
- צ'רי פיקינג – בחירה סלקטיבית של נתונים התומכים בעמדת הנרטיב.
- תיאוריות קונספירציה – תיאוריה לא מבוססת המוצגת כאמת.
מאפיינים לזיהוי מבוסס נרטיב של קונספירציות
זיהוי של שניים-שלושה מאפיינים מתוך הרשימה מספיק כדי לסווג נרטיב כקונספירטיבי:
- סתירות פנימיות – החזקת אמונות סותרות במקביל.
- חשד מוגזם – סקפטיות קיצונית כלפי הגרסה הרשמית ואמונה עיוורת בכל חלופה.
- כוונות זדון – הנחת מוצא שהמניע תמיד רע ומכוון.
- "משהו חייב להיות לא בסדר" – גם כשגרסה ספציפית מופרכת, האמונה הכללית נשמרת.
- דמות הקורבן הנרדף – הקונספירטור רואה עצמו כקורבן הנרדף בידי המערכת.
- חסינות מראיות – כל ראיה נגדית מתפרשת כחלק מהקונספירציה ותו לא.
- פרשנות יתר של אקראיות – אירועים מקריים מקבלים משמעות מכוונת.
טכניקות שכיחות להפצת דיסאינפורמציה ומניפולציה
- התחזות – הצגת תוכן בשמו של אדם או מוסד מהימן.
- מניפולציה רגשית – שימוש בשפה שמעוררת זעם מוסרי, פחד או חרדה.
- קיטוב – הקצנת הבדלים בין קבוצות.
- נרטיבים קונספירטיביים – הסבר אירועים באמצעות קבוצה סודית.
- טרולינג – התגרות המכוונת לעורר תגובה רגשית.
- השמצה והטלת דופי – תקיפת מקור המידע במקום עיסוק בתוכן.