ישראל וארצות-הברית לא היו צריכות לפתוח ב-28 בפברואר 2026 במלחמה נגד איראן. באותו יום שבת בבוקר, דקות לאחר שחיל האוויר הפתיע במהלומת בזק וחיסל את המנהיג העליון עלי חמינאי, כתבתי "בשביל מי ומה היה זה טוב". היום כבר ברור לרבים שזו היתה מלחמה מיותרת. בוודאי שלא מלחמת אין ברירה.

אך משנפתחה המערכה, היו ארצות-הברית וישראל צריכות להציג מטרות ריאליות בנות השגה. אפשר היה להסתכם ביעדים צנועים של פגיעה נוספת – על זו של יוני 2025 – באתרי הגרעין, הטילים והיכולות הצבאיות של טהרן.

אך ההיבריס ושגעון הגדולות של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו ויועציהם במערכות הביטחון והמודיעין, בצירוף חוסר היכולת שלהם להבין את קוד ההפעלה של משטר כוהני הדת, הביאו אותם לשנות את יעדי המלחמה תוך כדי התנהלותה.

הם ניסחו מטרות שאפתניות של הפסקה מוחלטת של תוכנית הגרעין, כולל השתלטות על כל החומר הבקיע שנמצא באיראן, צמצום תוכנית הטילים הבליסטיים, ניתוק איראן משלוחיה ומעל לכל - ההזיה שניתן להפיל את המשטר ולהופכו לפרו-מערבי.

אף לא אחד מהיעדים האלה הושג. תוכנית הגרעין לא תופסק, ובמקרה הטוב החומר המועשר ידולל מרמה של 60 אחוזי העשרה. משמעות הדבר שתהיה חזרה, פחות או יותר, למתווה הסכם הגרעין שהשיג הנשיא ברק אובמה, אולי אף בתנאים גרועים יותר.

ההסכם המתגבש לא יעסוק ככל הנראה בתוכנית הטילים. איראן תורשה להמשיך ולייצרם ולשפרם ולהגדיל את הטווחים. זה גם יאפשר לה לפתוח תוכנית חלל ולוויינים מתקדמים.

הקשר עם השלוחים, בעיקר עם חיזבאללה, לא רק שלא ינותק אלא אף יחוזק, בזכות הפשרת הכספים המוקפאים של איראן בבנקים ברחבי העולם. ברור שחלק מכספים אלה, יחד עם ההכנסות שיזרמו אליה לאחר הפסקת הסנקציות על יצוא הנפט, יופנו לשיקום יכולות חיזבאללה, חמאס והחות'ים.

ובכל זאת אין מקום לנהי והבכי של הציבור הישראלי. הפסקת אש גם לחודשיים טובה יותר מכל מלחמה. מיצרי הורמוז יפתחו וכלכלת העולם תתחיל להתאושש. אם הפסקת האש תמונף להסכם ארוך טווח, הרי הדבר יביא שקט ומזור יחסיים לחברה הישראלית החבולה והעייפה ממלחמות.

כדאי גם להזכיר שמלחמת לבנון השנייה ב-2006, שהפרשנים הצבאיים הגדירו ככישלון ושיפדו בגינה את ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ואת הרמטכ"ל דן חלוץ, הביאה לשקט של 16 שנים וחצי, לשגשוג כלכלי ולפריחה חברתית בצפון.

גם המלחמה המיותרת הנוכחית הביאה להישגים שאין לזלזל בהם. איראן ספגה מהלומות קשות. תשתיות אזרחיות שלה – כולל מפעלים פטרוכימיים, מפעלי פלדה מאגרי מים – נפגעו קשות. אתרי הגרעין שלה ניזוקו קשה ואיראן התחייבה שלא לפתח נשק גרעיני.

בנוסף, יוחזר הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על תוכנית הגרעין שלה. פקחי סבא"א הוכיחו כי הם מיומנים בחשיפת הטריקים והשטיקים והשקרים של טהרן. גם מלאי הטילים דולל ועימו גם מפעלי הייצור והאחסנה שלהם.

על אף דברי הרהב של מנהיגיהם הפאנטיים, איראן וחיזבאללה יוצאים פגועים מהמלחמה, הרבה יותר מאשר ישראל. ייקח לכלכלת איראן שנים כדי להשתקם. גם השנאה באיראן למשטר בטהרן ובלבנון לחיזבאללה, לא תתפוגג ואולי רק תתעצם.

הציבור הישראל מצידו אולי יתפכח מאשליית "הניצחון המוחלט" ויתחיל להבין את מגבלות הכוח. אולי גם יכול שינוי בנטייה הישראלית לעבור מאפס למאה ומאופוריה לדיכאון וחוזר חלילה. אולי תחלחל ההבנה שלפני שיוצאים למלחמה חובה להכין תוכנית יציאה ומילוט ממנה.

ומעל לכל, כל אלה אולי יביאו בכל זאת לנפילת משטר. לא בטהרן, אלא להחלפת ממשלת הכזבים הימנית-קיצונית של בנימין נתניהו.