שלושה שופטי מחוזי, שלא הצליחו להשתלט על ח"כ טלי גוטליב כשזו הופיעה בפניהם ואפשרו לה להפריע ללא הרף לניהול הליך תקין, מונעים את חשיפת הקלטת הדיון למרות הסכמת הצדדים לחשיפתו.

"העין השביעית" מתכוונת להגיש ערעור לבית המשפט העליון כדי לאפשר לציבור לשמוע את הקלטת הדיון המלאה.

ב-26.5.26 ניסו השופטים חנה קיציס, רמי חיימוביץ ואבי סתיו מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לקיים דיון בערעור של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן על ההחלטה לדחות על הסף את התביעה שהגיש נגד חברת הכנסת טלי גוטליב, מחמת חסינותה הפרלמנטרית.

גוטליב לא איפשרה לנהל את הדיון. כבר מן הדקה הראשונה, ולאורך כ-100 דקות כמעט ללא הפסקה, גוטליב לא הניחה לעורכת הדין של גולן לדבר, צווחה בלא הרף, התפרצה לדברי השופטים, התווכחה איתם, לעגה להם והכפישה את הצד שכנגד.

הרכב השופטים עשה במהלך הדיון כמה סימנים לכך שינסה לשקם את מרותו, אך זו לא שרדה יותר מכמה שניות. בפועל, ח"כ גוטליב פירקה את בית המשפט מסמכותו. מדכא מכך, בשלב מסוים נראה כי השופטים ויתרו על הסמכות שנתונה להם, בלי להציב עוד מאבק.

מילים בלבד, בשפה העברית ובכל שפה אחרת, לא יכולות לתאר נאמנה את המופע של גוטליב באולם המחוזי לפירוק השופטים מסמכותם. על כן ביקשה "העין השביעית", באמצעות עו"ד אלעד מן, היתר לפרסם את ההקלטה המלאה, וזאת "בשל חשיבותם הציבורית של הדברים והאפשרות להיחשף למהלכם ולדרך בה התנהל הדיון באופן ישיר ובלתי אמצעי".

גולן, באמצעות עורכות הדין ליעד ורצהיזר וענבל אלבז, הודיע כי אינו מתנגד לבקשה. גוטליב, שמייצגת את עצמה, הודיעה גם היא כי היא מסכימה. אולם השופטים, שקלונם נחשף בהקלטה באופן שלא בא לידי ביטוי ראוי בפרוטוקול הכתוב, לא הסתפקו בהסכמת הצדדים.

בית המשפט פנה להנהלת בתי המשפט כדי לקבל את עמדתו. ההנהלה, באמצעות היועץ המשפטי עו"ד ברק לייזר, הסתייגה באופן כללי מפרסום הקלטת שמע של דיון אך בסופו של דבר הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

הנהלת בתי המשפט ציינה כי "ככלל, פרסום קובץ השמע עצמו, להבדיל מחהפרוטוקול הכתוב, טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה קשה וחמורה בהרבה בפרטיותם, בכבודם ובצנעת חייהם של בעלי הדין".

בהנהלת בתי המשפט הוסיפו כי "בעוד שפרוטוקול כתוב משקף את תוכן הדברים בלבד, הקלטה עשויה לשקף באופן נאמן וישיר את מהלך הדיון הרבה מעבר למה [ש]משקף הפרוטוקול הכתוב". באופן אבסורדי, עבור הנהלת בתי המשפט עובדה זו משמשת דווקא כנימוק לאסור את פרסום ההקלטה.

לפי הנהלת בתי המשפט, פרסום הקלטה "עלול להוסיף מטבעו פרטים שאינם חיוניים להבנת ההליך המשפטי" וכן עלולה "להרתיע את בעלי הדין מלממש את זכותם הדיונים וכן עדים מלמסור עדות חופשית ומלאה".

הנהלת בתי המשפט הבהירה כי לטעמה "ברירת המחדל ביחס להקלטות קוליות היא אפוא נוטה להגבלות הפרסום בהעדר טעמים מיוחדים", אולם "מקום שבו ימצא בית המשפט הנכבד, לאחר עריכת האיזון בין השיקולים הנ"ל, כי יש בעניין זה שלפניו טעמים מיוחדים לסטות מן הכלל, הרי שהכרעה בכך מסורה לשיקול דעתו".

"העין השביעית" השלימה את טיעוניה והדגישה כי המקרה הזה הוא בדיוק מסוג המקרים שבהם יש לחרוג מהעמדה הכללית של הנהלת בתי המשפט, שכן שני בעלי הדין הודיעו כי הם מסכימים לפרסום ההקלטה ומכאן שאין חשש לפגיעה בפרטיותם, כבודם או זכויותיהם.

"המבקשים סבורים כי אין תחליף למקור עצמו", נטען מטעם החתום לעיל ועמותת שקוף, המפעילה את "עין השביעית". "אם הדין מאפשר לדווח על כל שנאמר בדיון, ואף לצטט את הדברים במלואם, קשה להלום הבחנה שלפיה דווקא התיעוד המדויק והאותנטי ביותר של אותו דיון ייאסר לפרסום".

"אין טוב מן המקור עצמו", המשיך וטען עו"ד מן, "והקלטת הדיון היא התיעוד המדויק ביותר של ההליך. היא מאפשרת לציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי מן הדברים, מן האינטונציה, מן ההקשר ומאופן ניהול הדיון, ובכך מגשימה באופן מיטבי את עקרון פומביות הדיון ואת זכות הציבור לדעת".

השופטים, כאמור, החליטו לדחות את בקשת "העין השביעית".

"פרסום קובץ הקול של הקלטת הדיון עשוי לחזק את פומביות הדיון, אולם אינו חלק מ'הגרעין הקשה' שלה, שכן עד-כה פומביות הדיון קיבלה ביטוי מלא בפרסום הפרוטוקול הכתוב והשינוי באופן התיעוד ואז תמלול (במקום תמלול מראש המוקלד על ידי הקלדנית) הינו שינוי טכני", קבעו בהחלטתם.

"לפרסום קובץ הקול עשויים להיות גם היבטים שליליים של פגיעה בפרטיות, הרתעה של מתדיינים או עורכי הדין והשפעה על אופן ההתנהלות בבית המשפט. גם אם המשתתפים להליך יודעים שתוכן דבריהם ממילא עשוי להתפרסם במסגרת הפרוטוקול המתומלל, הדבר אינו דומה לפרסום של הקלטה בה ניתן לשמוע את הדברים עצמם, את עוצמת הקול, את הדקות שבו, את שטף הדיבור וכדומה.

"לא פעם באולם בית המשפט באים לידי ביטוי קולי סערות הנפש של מתדיינים, ודברים הנאמרים במר ליבם", הוסיפו השופטים, "פרסום קובץ הקול עלול להביא לפגיעה גם באלו. דומה שלא בכדי בשלב זה ככלל דיוני בית המשפט אינם משודרים לציבור, למעט במתכונת מצומצמת של דיונים נבחרים, בעיקר בבית המשפט העליון".

כאמור, במקרה הנידון שני הצדדים נתנו את הסכמתם לפרסום ההקלטה, כך שהסיבות שמנו השופטים אינן רלבנטיות. ממילא עולה התחושה כי מי שפגיעתו הפוטנציאלית הובילה לאיסור פרסום ההקלטה הם השופטים דווקא, שלא רוצים שייחשף התיעוד האותנטי של הדיון שבו אפשרו לח"כ גוטליב להתפרע שוב ושוב.

"נוכח האמור", סיכמו שופטי המחוזי, "אנו סבורים שעמדת המוצא צריכה להיות כי קובץ הקול של הדיון אינו אמור להתפרסם, ופומביות הדיון תבוא לידי מיצוי בפרסומו של הפרוטוקול המתומלל שכאמור ישקף מילה במילה את ההקלטה שבוצעה".

עוד הוסיפו השופטים כי "לבית המשפט שמורה כמובן סמכות להתיר את הפרסום של קובץ הקול, ובמסגרת זו יש ליתן משקל לעמדת הצדדים להליך. אולם, מכיוון שמדובר בשיקולים בעלי אופי מערכתי, הסכמת הצדדים אינה סוף פסוק. בענייננו, לא מצאנו שיש טעם מיוחד להתיר את פרסום קובץ הקול של הדיון, ואנו סבורים שעקרון פומביות הדיון לא ייפגע מכך שהציבור יוכל להיחשף לתוכן הדיון על ידי פרסום הפרוטוקול המתומלל בלבד".

כעת צפויה הסוגיה לעבור לדיון בבית המשפט העליון.

46505-11-25

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 477KB)