פעילת הרשת נילי לרנר מתמודדת עם תביעה נוספת. חברת הסייבר דרים-סקיוריטי והמנכ"ל המייסד שלה שלו חוליו, לשעבר מנכ"ל NSO, הגישו נגדה תביעת דיבה בדרישה לפיצוי של 3 מיליון שקל.
לרנר נתבעה בעבר על ידי טל דיליאן, מייסד תאגיד סייבר התקפי, ב-1.4 מיליון שקלים אחרי שקשרה בינו לבין ההתנקשות במנהיג חמאס הנייה. התביעה הסתיימה בפשרה: לרנר פרסמה התנצלות על כך שפרסמה דברים "חסרי בסיס" מבלי לבדוק אותם תחילה, והתחייבה לתרום 5,000 שקלים.
גם עמית סגל תבע ממנה 350 אלף שקלים אחרי שכתבה בין היתר כי הוא "עובד אצל קטאר". גם תביעה זו הסתיימה בפשרה: לרנר פרסמה כי היא חוזרת בה מהדברים הלא נכונים ומתנצלת בפני סגל, ותשלם לו 10,000 שקלים.
התביעה הנוכחית, שהוגשה בחודש פברואר השנה, עוסקת בסדרה של 18 פרסומים של לרנר שבהן נטען בין היתר כי חוליו ושותפו להקמת דרים-סיקיוריטי הם "עבריינים" וכי החברה היא "חברה של פושעי סייבר חסרי גבולות ולוקחי שוחד".
עוד טענה לרנר כי החברה וחוליו "קשורים לקטאר" וכי חוליו "הוא ככל הנראה החוליה החסרה באשר לאמצעי הסיבר ההתקפי שהגיעו לידי קטאר בתיווך ישיר של הבוגד נתניהו".
לפני כשנה כתבה לרנר פוסט בפייסבוק שאותו סיכמה כך (השגיאות במקור):
"אחרי כניסת NSO לרשימה השחורה מיסדיה ועובדיה עוזבים ושתי חברות משמעותיות שקשורות שני משקיעים מקורבים לביבי מוקמות במקביל. המשקיעים נפגשים עם ביבי חדשים ספורים לפני מתקפת חמאס בנושא של הקמת מיזם סייבר וAI בהשקעה של הממשלה. לשני המיזמים קשרים ענפים והשקעות שמזוהות עם קטאר בדרך עקיפה כזו או אחרת. ואתמול מסתבר שאבנר נתניהו נכנס כשותף אצל אחד המשקיעים והיזמים דובי פרנסס. כל מה שצריך לעשות זה לחבר את שלושת הגורמים ונקבל את מה שאם נגיד נתבע בתביעת דיבה... אז אני לא ואמרת כלום חוץ מזה שכולם דברך זו או אחרת קשורים לקטאר, זו שיחד עם ביבי ממנה וצידה את חמאס לקראת מתקפת השביעי לאוקטובר".
בחודש אוקטובר פרסמה פוסט נוסף, שאף הוא התייחס במפורש לחברת דרים-סקיוריטי, וקשר בינה לבין קטאר.
"זוכרים את האירוע האזוטרי של זהוי של חדירה איראנית למערכת התקשורת של מצרים במהלך איזה סבב שיחות שם?", כתבה לרנר, "אז מי גילה את זה? דרים סקיוריטי. ואת מי זה שירת? את הקטארים שהשקיעו מאמצים רבים להרס המוניטין של מצרים כמדינה מתווכת. [...] אם הקשבתם לפודקאסט של 'תלם' ביחס ל #קטארגייט (ששיתפתי בבוקר) הרי שהוא מתיחס בעיקר למסמך שהוציא גורם חשוד למדי, כזה שקשור כנראה לגילה גמליאל, לגבי מעורבות של מצרים במתקפת השביעי באוקטובר. המסמך הזה היה בידי פלדשטין ונועד לשימוש לצרכי הקמפיין הקטארי נגד מצרים.
"בקיצור ברור שמצריים היא מטרה של קטאר והנה פתאום אנחנו רואים לכאורה גם התגיסות של דרים לטובת פגיעה באמינות השיחות במצריים בסבב שקדם לזה האחרון".
בפוסט נוסף טענה כי "אותה דרים כבר המציאה פריצה שתשרת את הנרטיב של נתניהו. ממש כמו הסוכנים בלשכה, גם דרים ניסתה לצבוע את מצרים כמתווכת בלתי אמינה כאשר השיחות בקהיר לשחרור החטופים וסיום המלחמה בהובלת המצרים תפסו תאוצה. הפעולה הזו של דרים ברגע קריטי כל כך היא דגל שחור שמתנוסס על כל הפעילות שלה. ואם לוקחים בחשבון את היסטוריית המשקיעים שלה, הדגל השחור מתנוסס על תורן תאוות הבצע וובגידה".
בינואר השנה העלתה לרנר את הטון וקבעה כי "דרים היא חברה של פושעי סייבר חסרי גבולות ולקוחי שוחד". כמה ימים לאחר מכן כתבה: "כשאני מתריעה על חברה כמו דרים שכבר שירתה את האינטרס המובהק של נתניהו וקטאר ביחס לסיכול עיסקת חטופים שהתקדמה בחסות מצריים אני יודעת בדיוק על מה שאני מדברת!!! ואם הם ינסו לתבוע אותי על לשון הרע כדאי מאוד שכל האופוזיציה תתגייס לתמוך במשפט הזה!!!!!!".
שבועות אחדים לאחר מכן הוגשה התביעה, בסך כ-2.9 מיליון שקלים, נגד לרנר. בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רז שפרינצק, יעל זעירא ומיה קורן, נטען כי פרסומיה של לרנר כוללים "שוררה של טענות עובדתיות שקריות".
לפי התביעה, חברת דרים סקיוריטי לא מכרה את מוצריה לקטאר "ואין לה קשרים עמה". החברה טוענת שהיא גם "לא פועלת בצורה כלשהי לקידום האינטרסים של קטאר". חוליו עצמו, כך נטען, "לא מכר מעולם מוצרים כלשהם לקטאר, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף" וגם אינו "מקדם את האינטרסים של קטאר".
בטענותיה של לרנר, טוענים התובעים, "אין שמץ של אמת והן מתבססות על 'תיאוריות קונספירציה' שאין כל קשר בינן לבין המציאות".
לרנר טענה להגנתה, באמצעות עו"ד ברק כהן, כי כי הפרסומים נעדרי לשון הרע. לפי כתב ההגנה, שמחזיק תשעה עמודים, הפרסומים שבגינם נתבעה לרנר הם מאמרי דעה, חלקם טקטסים פוליטיים, ואחרים מאמרי פרשנות, שכוללים גם עובדות שונות ו"תיאוריה שמבקשת התובעת להניח". חלקים בפרסומים "מהווים ספקולציה ממש", כפי שגם לרנר כתבה.
אשר לביטוי "פושעי סייבר חסרי גבולות ולוקחי שוחד", לרנר מסבירה כי התייחסה לעברם של שניים ממייסדי החברה.
"בכתב תביעתו, מוצגת התובעת 1 [דרים סקיוריטי], כגוף עסקי תמים", כותבת לרנר להגנתה, "ואולם, עסקינן בתאגיד עסקי מפלצתי בכוחו. מדובר בכוח כלכלי ובאחיזה משמעותית במסגרות שלטוניות שונות, ובכלל זה במדינת ישראל. עסקינן בתאגיד טכנולוגי מתקדם, אשר יכולותיו והשפעותיו על חיי פרטים, קהילות ומדינות הן חסרות תקדים. חרף הכוח העצום והיכולות המיוחדות, נעדר התאגיד כל שקיפות באשר ליכולותיו, פעולותיו והשפעתו על חיי הפרט והכלל. בעולם שבו הטכנולוגיה היא רכיב בפעולתם של משטרים, יש לראות בתובעת 1, לא פחות ממדינה התובעת את הפרט!"
"התובע 2, [חוליו], כמייסד התובעת 1, מחסיר מכתב תביעתו, בחוסר תום לב, את הרקע וההיסטוריה האישית שלו, כמייסד ומנהל של התאגיד הידוע לשמצה NSO. תאגיד אשר מוכר כבעליו של 'המוצר' 'פגסוס', אותו כלי טכנולוגי המרסק את זכויות הפרט, בחדירה למחוזות הפרטיים ביותר של האדם. מדובר בתאגיד אשר הוטלו עליו סנקציות בשל המעשים החמורים שביצע.
"התובע 2, משול לאדם אשר רצח שוב ושוב, וכאשר נתפס, החליף את שמו. החלפת השם לא משכיחה את מעלליו של התובע 2. בהקשר זה יצוין כבר עתה, כי לא רק שלתובע 2 אין שם טוב, אלא ששמו רע, והוא אדם נקלה, אשר פגע בקודשי הדמוקרטיה בעבור תאוות בצע וממון".
בכתב תשובה שהגישו התובעים הם מכחישים, בין היתר, את דברי לרנר כאילו היא גוללה עובדות מבוססות. "מדובר בהמצאות פרועות", הם טוענים. לפי התובעים, הטענה של לרנר כי פרסמה "ספקולציה" "אינה משנה את מהות הפרסום ואינה מכשירה אותו".
87815-02-26