עם התחדשות המהלומות הצבאיות בין איראן לארצות-הברית במיצרי הורמוז, ההערכה של המוסד ואגף המודיעין בצה"ל היא שהסיכויים להשגת הסדר מקיף בזמן שנקצב (עוד 40 ימים), אינם גדולים. ההכנות בישראל לתרחיש הקיצון של חידוש המלחמה נמשכות. בתוך כך נחשפים פרטים חדשים על שיתוף הפעולה בין המוסד וה-CIA.

זמן קצר לאחר שמלחמת 12 הימים של ישראל נגד איראן, ביוני 2025, הגיעה לשיאה בהפצצת מתקני הגרעין האיראניים בידי חיל האוויר האמריקאי, החל המוסד לתכנן בחשאי את המלחמה הבאה שלו נגד הרפובליקה האסלאמית. מלחמה שמטרתה הייתה לא פחות משינוי משטר, כך לפי כמה בכירי מודיעין ישראלים שפרשו לאחרונה.

תכנית המלחמה שהתגבשה, אמרו אותם בכירים לשעבר במוסד ובאמ"ן, כללה את התקיפות האוויריות הישראליות והאמריקאיות שפתחו את המלחמה, התנקשו במנהיג העליון עלי חמינאי וראשי ההנהגה הצבאית והפוליטית הבכירה של איראן, והוסיפו לפגוע בתשתיות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן.

אבל התוכנית כללה גם פרטים שלא דווחו עד כה, לגבי רעיון הפלישה הקרקעית, תחת חיפוי אווירי ישראלי ואמריקאי, של כוחות כורדיים איראניים ועיראקיים שחומשו, אומנו וצוידו בידי יועצים צבאיים ישראלים ואמריקאים, לדברי הבכירים לשעבר.

בנוסף, לדבריהם, התוכנית כללה מבצעי השפעה של המוסד ושל ה-CIA שנועדו להצית התקוממויות עממיות נגד המשטר בטהראן - מהלכים שמִתכנני המוסד הבטיחו לנשיא טראמפ שיובילו בסופו של דבר לקריסת הממשלה האסלאמית הרדיקלית במדינה ולהחלפתה בהנהגה פרגמטית יותר.

הנרטיבים הסותרים של ארה"ב וישראל

"במשך כמה חודשים קיימנו פגישות רבות בין הצוותים האסטרטגיים שלנו לבין הבכירים ביותר שלהם", אמרו לנו הבכירים לשעבר, שדיברו בתנאי של אנונימיות, "כמעט כל רעיון או הצעה שהעלינו שותפו עם ה-CIA. האנשים שלהם בחנו זאת, העירו הערות והעלו הצעות נגדיות".

טענות בכירי המוסד וצה"ל לשעבר בדבר מעורבות עמוקה של ה-CIA בתוכנית לשינוי המשטר - במיוחד במאמצים להכין לוחמים כורדים לפלישה הקרקעית לאיראן - הן חלק ממאמץ ישראלי להדוף את הנרטיב של ממשל טראמפ, שלפיו ראש ה-CIA ג'ון רטקליף דחה את תוכנית שינוי המשטר והגדירה "מגוחכת".

לפי גרסת הממשל, ישראל והשדולה החזקה שלה בוושינגטון הצליחו לשכנע את טראמפ לאשר את התוכנית למרות ההסתייגות, וגררו אותו למלחמה שלא השיגה את יעדיה המרכזיים: שינוי משטר וחיסול האיום הגרעיני האיראני. מטריד אף יותר, מתלוננים כמה גורמים בממשל, הוא שהמלחמה חוללה מציאות כלכלית גלובלית חדשה: שליטה איראנית במיצר הורמוז האסטרטגי, שער הכניסה מההמפרץ הפרסי לחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי בעולם.

הנרטיבים הסותרים הללו ממשיכים ללוות את הצדדים גם בזמן שבו סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ירושלים ושל וושינגטון בנוגע לאיראן אינם מתואמים עוד.

טראמפ, הנתון ללחץ פוליטי כבד להוריד את מחירי הדלק ואת האינפלציה לקראת בחירות האמצע בנובמבר, הפך את השגת ההסכם עם איראן להשארת מצרי הורמוז פתוחים, לעדיפות העליונה שלו במדיניות החוץ. אולם כדי להסכים לכך, איראן מתעקשת שהפסקת האש הנוכחית עם ארצות-הברית, שעוגנה לאחרונה ב"מזכר הבנות", תורחב גם ללבנון, שם ישראל ממשיכה לנהל את המערכה נגד חיזבאללה.

מנגד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הצפוי להתמודד על בחירה מחדש באוקטובר, הציב בראש סדר העדיפויות שלו את השמדת חיזבאללה, ולדברי גורמים אמריקאים - גם את חיסול ההנהגה הנוכחית החדשה של איראן, לרבות בכירי צוות המשא ומתן שלה, כחלק ממסע בלתי פוסק לשינוי המשטר באיראן.

התנקשות בשליח

חשיפת המידע על כוונות ההתנקשות הדגישה הן את הפערים החריפים בין יעדי המלחמה של ארצות-הברית ושל ישראל והן את המתיחות הגוברת ביחסים ביניהן. גורמים אמריקאים בהווה ובעבר, צוטטו בשבוע שעבר הן ב"וושינגטון פוסט" והן ב"ניו יורק טיימס" כאומרים כי באפריל חשד ממשל טראמפ שישראל מתכננת להתנקש בשר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י וביו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף.

השניים היו מנהלי המשא ומתן הבכירים של טהראן, בעת שהתנהלו השיחות העקיפות עם האמריקאים במטרה להגיע להסכם שלום. מחשש שהתנקשות תטרפד את השיחות, ביקש הממשל ממתווכים פקיסטנים וקטרים להזהיר את איראן שישראל עלולה לנסות להרוג את שני מובילי המשא ומתן.

ביום שישי האחרון, בציוץ בטוויטר (X), דחה נתניהו את הדיווח כ"פייק ניוז" וכינה אותו "עיוות מוחלט של המציאות".

גם בכירי המוסד ואמ"ן לשעבר הדגישו כי הם לא מעלים על דעתם שהוראה כזו הייתה ניתנת בעיצומו של משא ומתן לסיום המלחמה, שכן צעד כזה רק היה מעורר עוד יותר את זעמו של טראמפ. אבל עצם העובדה שגורמים אמריקאים הדליפו זאת ועיתונים מובילים כמו ה"פוסט" וה"טיימס" ציטטו אותם, מעידה שישראל נתפסת בארצות-הברית כמי שמסוגלת למעשה בגידה כזה.

טענותיהם של בכירי המודיעין הישראלי לשעבר על התפקיד המרכזי של ה-CIA בתוכנית האמריקאית-ישראלית המשותפת לשינוי המשטר, כוללות פרטים שלא דווחו עד כה, החורגים הרבה מעבר למה שאמר הממשל על התוכנית.

גרסת הממשל הופיעה במאמר שפורסם באפריל ב"ניו יורק טיימס", שהתבסס על דיווחיהם של כתבי הבית הלבן של העיתון, מגי הברמן וג'ונתן סוואן, שהיו גם הבסיס לספרם שפורסם לאחרונה, "Regime Change: Inside the Imperial Presidency of Donald Trump".

לפי הכתבה, הנשיא אישר בתחילה את התוכנית כולה ב-11 בפברואר, לאחר שנתניהו וראש המוסד דוד ברנע הציגו אותה לטראמפ ולבכירי הביטחון הלאומי שלו במהלך פגישה חשאית ביותר בחדר המצב בבית הלבן.

"אני חושב שזה נפלא"

לאחר הפגישה זימן ראש ה-CIA רטקליף את בכירי המומחים הצבאיים ומומחי איראן של הסוכנות כדי להעריך בפירוט את היתכנות התוכנית, דיווחו הברמן וסוואן. המומחים הסיקו כי תוכניות חיסול ההנהגה הבכירה ופגיעה בכוח הצבאי של איראן הן סבירות, אך פלישה קרקעית כורדית מוצלחת לאיראן והאירועים שאחריה שיובילו לשינוי משטר - לא.

למחרת, כאשר דיווח לטראמפ ולבכירי יועציו לביטחון לאומי, דחה רטקליף את התוכנית הישראלית והגדירה, כאמור, "מגוחכת". סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס הביע את התנגדותו למלחמה כהפרה של הבטחת הבחירות של טראמפ להרחיק את המדינה מעוד סכסוך מזרח-תיכוני "נצחי", ושר החוץ מרקו רוביו חתם את הערכת ה-CIA לתוכנית המלחמה כשהגדיר אותה בבוטות כ"בולשיט".

אבל טראמפ לא ביטל מיד את אישורו לתוכנית. למעשה, בתחילת מרץ, שבוע בלבד לאחר שישראל וארצות-הברית פתחו במלחמת האוויר המשותפת שלהן נגד איראן, הוא בירך בפומבי על מתקפה קרקעית כורדית. "אני חושב שזה נפלא שהם רוצים לעשות את זה, אני לגמרי בעד", אמר. יתרה מזאת, מנהיגים כורדים איראנים היושבים בכורדיסטן העיראקית, ציינו שטראמפ שוחח אתם אישית וביקש את סיועם במלחמה.

מרכיב הפלישה הקרקעית של התוכנית ירד מהפרק כעבור ימים ספורים בלבד, כאשר טראמפ הודיע כי אינו רוצה שהלוחמים הכורדים יצטרפו בכל זאת למלחמה. "אני לא רוצה שהכורדים ייכנסו לאיראן", אמר לכתבים. "הם מוכנים להיכנס, אבל אמרתי להם שאני לא רוצה שהם ייכנסו... המלחמה מסובכת מספיק כפי שהיא".

לא ברור מה גרם לטראמפ לשנות כיוון, אך מומחים מעריכים כי ואנס, רטקליף ורוביו המשיכו להשמיע את הסתייגויותיהם, ובסופו של דבר שכנעו את טראמפ לתמוך רק בתוכנית חיסול ההנהגה ובהמשך הפגיעה במתקנים הצבאיים והגרעיניים של איראן בידי חילות האוויר של ארצות-הברית וישראל.

אותם מומחים אמרו גם כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, המתנגד נחרצות לכל נוכחות כורדית חמושה על גבולו, השפיע ככל הנראה על טראמפ כדי להניא אותו מהסכמה לכוח הקרקעי הכורדי.

"גיבשנו תוכנית חזקה"

על פי הנרטיב של הבכירים לשעבר במוסד, ישיבות התכנון המשותפות של המוסד וה-CIA לשם ליטוש וביצוע תוכנית שינוי המשטר באיראן החלו חודשים קודם לכן. הישיבות היו חשאיות ביותר וממודרות והשתתפו בהן רק קומץ בכירים משתי סוכנויות המודיעין.

בצד הישראלי השתתפו ראש המוסד דוד ברנע, א' סגנו (שפוטר לאחרונה על-ידי ראש המוסד החדש רומן גופמן), א' ראשת המודיעין (שפרשה לאחרונה) , א' ראש צומת (שבינתיים מונה לסגן ראש המוסד) לצד בכירים נוספים, ששמותיהם אסורים בפרסום בישראל. בין המשתתפים האמריקאים היו ראש ה-CIA רטקליף, ומנהלי ראשי המנהלות, המבצעים והמחקר של הסוכנות, וכן כמה בכירים נוספים שגם שמותיהם אינם מתפרסמים.

"גיבשנו תוכנית חזקה", אמר מי שהתוודע לנושא. אותו בכיר לשעבר אמר שהתוכנית הורכבה משלושה עמודי תווך: הפלישה הקרקעית הכורדית; מבצעי השפעה חשאיים של ישראל ושל ה-CIA בתוך איראן, שנועדו להצית גם מרידות נגד הממשלה בקרב מיעוטים, ביניהם גם המיעוט הערבי והבלוצ'י, הנרדפים על ידי השלטון המרכזי בטהרן; ולבסוף, הפלת המשטר והחלפתו בממשלה, שתנקוט גישה פרגמטית יותר כלפי ישראל וארצות-הברית.

מטרת גיוס הכורדים היתה להציב כוחות על הקרקע שישלימו את מלחמת האוויר הישראלית-אמריקאית, אמרו הבכירים לשעבר. לשם כך, לדבריהם, גייסו המוסד וה-CIA כמה אלפי כורדים איראנים שנמלטו מרדיפות המשטר ומצאו מקלט בחבל הכורדי האוטונומי של עיראק השכנה, באזורים הנשלטים בידי המפלגה הפרו-מערבית של המנהיג הכורדי מסעוד ברזאני.

ישראל קיימה קשרים חשאיים עם הכורדים באמצעות משפחת ברזאני מאז שנות ה-60, כאשר איראן השכנה, שנשלטה אז בידי השאה שנתמך על ידי ארצות-הברית, תמכה במרד כורדי עיראקי נגד בגדד, יריבתה האזורית של טהראן. גם ישראל נחלצה לעזרת הכורדים העיראקים, הקימה בסיס חשאי בצפון-מזרח המדינה, שבו יועצים צבאיים ישראלים ואנשי מוסד חימשו ואימנו לוחמי פשמרגה כורדים.

ישראל פירקה את הבסיס שלה בעקבות הסכם בתיווך אמריקאי ב-1975 בין סדאם לשאה, שהסרת תמיכתו בכורדים במסגרת ההסכם גרמה לקריסת המרד שלהם. אבל לאחר שארצות-הברית וחברות קואליציה אחרות יצרו את צפון עיראק כאזור מקלט בטוח לכורדים ב-1991, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, ישראל לפי הפרסומים הקימה מחדש את בסיסה בכורדיסטן העיראקית, שם היא פועלת מאז.

בשנים שקדמו למלחמת 12 הימים ביוני האחרון שימש הבסיס כנקודת יציאה לכמה ממבצעי החבלה של המוסד נגד מתקני הגרעין והטילים של איראן ולחיסולים ממוקדים של מדעני גרעין איראנים.

לפי הבכירים, כחלק מההכנות לפלישה, יועצים צבאיים ישראלים ולוחמי יחידות צבאיות למחצה של ה-CIA טסו לכורדיסטן העיראקית, שם חימשו ואימנו אלפי לוחמים כורדים וסיפקו להם נשק, תחמושת, מדים, רכבי שטח, ציוד קשר ואספקה רפואית.

חיפוי אווירי אמריקאי-ישראלי

עם התגבשות תכנון הפלישה החלה גם הכנת מרחב הלחימה. לוחמי מוסד ו-CIA, יחד עם קציני מודיעין כורדים, חצו שוב ושוב את אזור הגבול ההררי לתוך איראן במשימות סיור, כדי להעריך את מיקומם ועוצמתם של הכוחות האיראניים ולבצע מיפוי וסימון מטרות, אמרו בכירי המודיעין לשעבר.

לדברי אותם בכירים לשעבר, תוכנית הקרב חזתה התקדמות מהירה של כוח הפלישה אל תוך השטח הכורדי באיראן, למרות האזור ההררי הקשה לתנועה, בסיוע אווירי צמוד של ארצות-הברית וישראל שנועד להשמיד כל יחידה של צבא איראן או של משמרות המהפכה שתעמוד בדרכם.

באזור חיים כשמונה מיליון כורדים, שרובם מתנגדים לשלטונו המדכא של המשטר הדתי באיראן. לאחר שכוח הפלישה היה כובש את הערים והעיירות המרכזיות באזור, התוכנית קראה לגיוס עשרות אלפי לוחמים כורדים נוספים כדי לתגבר את הפלישה.

הבכירים לשעבר אמרו כי ציפייתם היתה שהפלישה הקרקעית תצית גלים משניים של התקוממויות באזורי מיעוטים, כגון ח'וזסתאן הערבית בדרום-מערב איראן ובלוצ'יסטן בגבול הדרום-מזרחי עם פקיסטן - שני אזורים שבהם ההתנגדות למשטר חזקה.

באזורים אלה, ציינו הבכירים לשעבר, תנועות התנגדות מחתרתיות מבצעות זה שנים פעולות חבלה והתנקשות נגד גורמים איראניים מקומיים. חלקן, לפי פרסומים קודמים, בסיוע המוסד. התקווה הייתה שגם מתנגדי המשטר מקרב הרוב הפרסי במדינה יצטרפו ללחימה.

אגף השפעה

כהד להפיכה שיזמו ב-1953 ה-CIA וה-MI6 הבריטי, שהפילה את ממשלתו הנבחרת והדמוקרטית של ראש הממשלה מוחמד מוסאדק, כך גם הפעם, עמוד התווך השני של התוכנית היה מלחמה על התודעה.

התוכנית היתה לפתוח, במקביל לפלישה, במבצעי השפעה, תוך שימוש בלוחמת סייבר, ברשתות חברתיות, בכלי תקשורת בינלאומיים ובפלטפורמות דיגיטליות קיימות - הן בתוך איראן והן בקהילות הפזורה האיראנית - כדי להפיץ מידע מרשיע על המשטר. הקמפיינים הדגישו את הכישלונות הכלכליים של המשטר, ובהם מחסור המים החמור במדינה, הפסקות החשמל, השחיתות הרשמית והדיכוי האלים של מחאות כלכליות וזכויות נשים.

לשם מימוש תוכנית ההשפעה הרחיב ראש המוסד ברנע את אגף ההשפעה והעמיד בראשו את א', קצין איסוף שהיה מקורב אליו. זהו אותו א' שבינואר השנה מונה בידי ברנע לסגן ראש המוסד, וכאמור פוטר על-ידי גופמן מיד עם כניסתו לתפקיד, בין השאר משום שחשד בו שניסה יחד עם ברנע למנוע את מינויו.

כזכור, ברנע הגיש חוות דעת לוועדת גרוניס ובאמצעותה לבג"ץ שקבעה כי מבחינה מוסרית פיקודית, גופמן אינו ראוי לעמוד בראש הארגון, בגלל הכתם בעברו, עת היה מפקד אוגדה, על רקע גיוסו של הנער אורי אלמקייס לסייע במבצעי השפעה נגד חיזבאללה בסוריה.

שובו של אחמדיניג'אד

אם הפלישה הקרקעית הכורדית ומבצעי ההשפעה היו מצליחים לגייס את האוכלוסייה נגד שליטיה הדתיים של איראן, אז עמוד התווך השלישי - שינוי המשטר והחלפתו בממשלה פרגמטית יותר - היה  נכנס לפעולה, אמרו הבכירים לשעבר.

סביר להניח שאחד מהם היה יורש העצר רזא פהלווי, בנו של השאה המנוח, שנמלט עם הוריו במהלך מהפכת 1979 שהפילה את שלטונו האוטוקרטי של אביו. כיום הוא מתגורר בלוס אנג'לס, והציע לשמש מנהיג מעבר עד שניתן יהיה לקיים בחירות. אם כי רוב המומחים העריכו שאין לו השפעה רבה באיראן וסיכוייו לעמוד בראש הנהגה חלופים אינם רבים.

אבל היו גם דמויות אחרות, בולטות יותר בתוך המשטר, שנהנו ממעמד משמעותי ומבסיסי כוח חזקים.

בהתאם לפרסום ב"ניו יורק טיימס", המועמד המפתיע ביותר ברשימה היה הנשיא האסלאמיסט הקיצוני לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד. בתקופת נשיאותו בשנים 2005–2013 הוא קרא בגלוי להשמדת ישראל, הכחיש את השואה ותמך בפיתוח נשק גרעיני בידי איראן. אך בשנים האחרונות סר חִנו בעיני המשטר לאחר שהאשים את ההנהגה בשחיתות. כתוצאה מכך הוא הושם במעצר בית.

במאי, דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי תקיפה אווירית ישראלית על ביתו בטהראן נועדה להרוג את שומריו כדי לאפשר לו להימלט, אך הפיצוץ פצע גם אותו. מאז לא נשמע ממנו דבר. השבוע פורסמו בתקשורת האיראנית תמונות ודיווחים כי אחמדינג'אד השתתף בהלוויתו של עלי חמינאי.

מה לעזאזל

כיום, מתלוננים במוסד ובמערכת הביטחון, ממשל טראמפ הפך את נתניהו וברנע לשעירים לעזאזל, כשהוא מציג אותם, באמצעות הדלפות לתקשורת, כמי שגררו את טראמפ למלחמה באמצעות טיפוח ציפיות אופטימיות מדי להפלת המשטר.

"אנחנו סופגים את זה ומבליגים כדי שלא להסלים את המתיחות או להתעמת עם בעלת הברית היחידה והחשובה ביותר שלנו", אמר לנו בכיר לשעבר, "טראמפ מעליב, מקלל ומגמד את נתניהו, ונראה שהוא שינה את דעתו עליו".

הוא התייחס להדלפות מהבית הלבן על שיחות טלפון זועמות ורוויות קללות של טראמפ עם נתניהו, לאחר שההפצצות הישראליות בלבנון איימו על הפסקת האש באיראן. לפי Axios, טראמפ צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?" וכינה אותו "משוגע לגמרי". בשיחה אחרת עם נתניהו אמר טראמפ שאין לו "שום שיקול דעת, לעזאזל".

אף על פי כן, ברנע, שסיים את תפקידו כראש המוסד ביוני, אמר בנאום הפרידה שלו במטה הארגון כי הוא עדיין מאמין שיש להמשיך במאמץ להפיל את המשטר האיראני.

לקחי לבנון

מספר גדל והולך של גורמים במוסד ובמערכת הביטחון הישראלית מסכימים כעת עם ה-CIA כי כל הרעיון של הפלת המשטר היה בלתי מציאותי, מופרך ונידון לכישלון מלכתחילה.

גורמים אלה טוענים כי נראה שנתניהו וברנע לא למדו את לקחי כישלונה של ישראל להביא לשינוי משטר בלבנון במהלך פלישתה למדינה ב-1982. אז הצליחה ישראל להושיב כנשיא המדינה את בשיר ג'ומאייל, מנהיג מפלגת ומיליציית הפלנגות הנוצריות החזקה, שהייתה פרו-ישראלית - אך סוריה חיסלה אותו שלושה שבועות בלבד לאחר בחירתו. מותו מוטט את תקוות ישראל להפעיל השפעה על לבנון באמצעות ממשלה ידידותית.

ובכל זאת, במערכת הביטחון יש מי שעדיין מאמינים באפשרות של שינוי משטר באיראן. הם תולים כעת את תקוותיהם בכישלון המשא ומתן בין ארצות-הברית לאיראן להגיע להסכם גרעין עד שהאמריקאים ילכו לקלפיות בנובמבר בבחירות האמצע.

"אולי אז", אמר בתקווה בכיר לשעבר, "טראמפ שוב יאבד את סבלנותו ויחדש את המערכה הצבאית באיראן".

ג'ונתן ברודר הוא עיתונאי אמריקאי שסיקר במשך שנים רבות את המזרח-התיכון כולל ישראל ומשמש כיום כפרשן בכיר באתר SPYTALK