סמוך לתחילת עדותו של עובד רשות ניירות ערך אריה זיידנשטדט הניח עו"ד עמית חדד על שולחן העדים מה שהוא תפס כאקדח מעשן. בשנת 2017, אמר לזיידנשטדט בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, "היתה התנהלות לא תקינה של יחידת החקירות?".

"לא שאני יודע", השיב העד.

"ולא תשקר בבית משפט?", בדק הסניגור.

"לא", השיב העד.

"בסדר", אמר עו"ד חדד, "נזכור את התשובה הזו להמשך. אם אתה רוצה לתקן - זה הזמן. תיקח בחשבון שאני יודע משהו. יכול להיות שאתה שוכח, אם תיזכר שאלי לוי התנהל בצורות כאלו ואחרות, בצורה לא עניינית, בצורה לא תקינה בתיקים שאין בהם ראיות וכו', קידם אותם, ואולי גם לך היה מה להגיד בנושא הזה, תגיד. בינתיים בוא נתקדם הלאה".

לזיידנשטדט, שעבד בעבר ביחידת המודיעין שבמחלקת החקירות של הרשות, יש קשר כמעט אגבי לתיק השוחד של נתניהו, ובכל זאת זהו קשר משמעותי. באמצעות עדותו ניתן היה ללמוד עוד מעט על האופן שבו תיק בזק התפתח והפך למה שמכונה כיום "תיק 4000", הוא תיק השוחד של נתניהו והאלוביצ'ים, הבעלים של בזק דאז.

בתחילת הדרך חקרה רשות ניירות ערך חשד כי בכירים בחברת yes, שהיתה אז בשליטת בזק, ביצעו מניפולציה בדו"חות החברה ודחו רישום חובות של ספקים משנה אחת לאחרת כדי לגרוף לעצמם בונוסים.

תוך כדי חקירת חשד זה עלה חשד כי ועדה בלתי תלויה - שהוקמה בבזק כדי לבחון את כדאיות העסקה שבמסגרתה רכשה חברת בזק הציבורית את יתרת מניות חברת yes הפרטית - היתה דווקא תלויה מאוד.

לבסוף עלה חשד נוסף, אחרי שהתברר כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה (מומו) פילבר, העביר לבכירי בזק, כולל לבעל השליטה שאול אלוביץ', מיילים פנימיים וטיוטות של המשרד מאחורי גבו של הדרג המקצועי, ואף הטמיע את ההערות שקיבל. מהפרשה הזו נולד בסופו של יום תיק השוחד של נתניהו.

בזמן הרלוונטי לפרשות אלה עבד זיידנשטדט תחת מנהל מחלקת החקירות ברשות, אלי לוי. לפי עדותו, הנוהל היה שהוא ועמיתיו ליחידת המודיעין היו עסוקים בגיבוש ואיסוף הראיות בשלב הסמוי של חקירה, ובסוף התהליך מעבירים את ממצאיהם ליחידה החוקרת ברשות. עם זאת, הוסיף, במקרים מסוימים שבהם היה צורך לעבות את מערך החקירה, היו מתגייסים עובדי יחידת המודיעין למשימה ומסייעים גם בחיפושים פיזיים ולעתים גם בחיפושים בחומרי מחשב.

זה היה המקרה בתיק בזק, והוא שהביא לזימונו לעדות.

"היה חיפוש מחשב שעשתה שרה דוידי, שהיתה חוקרת מודיעין ואני הייתי ראש צוות שלה", נזכר זיידנשטדט. "היא קראה לי והראתה לי... לא זוכר כמה, אבל מספר אימיילים או ווטסאפים. היו שמה בקשות שקשורות לסיקור תקשורתי שקשור לראש הממשלה או למקורבים שלו, משהו כזה. ושרה שאלה אותי, אומרת לי: 'מצאתי את זה, מה זה?'.

"אמרתי לה: 'תראי, אנחנו מונחים שברגע שיש מעורבות שעולה משהו שקשור לשר, חבר כנסת, מישהו בכיר, אנחנו חייבים לתת את זה לפיקוד כי יכולות להיות לזה השלכות משפטיות'. אמרתי, 'שרה, אני לא יודע מה זה, אם זה רלוונטי, אבל אנחנו לא יכולים להשאיר את זה לעצמנו. בואי נעדכן את אלי'.

"ואז ירדנו למטה לקומה 3, לחדר של אלי, הדפסתי את זה קודם, ואז הבאתי את זה לאלי לוי. הוא ראה את זה, הוא חשב שעולים מהדבר הזה, שעולים מזה חשדות לשוחד. הוא אמר 'אני צריך לבדוק את זה', משהו בסגנון, ואמר לשרה ולי לא לשתף את המידע הזה עד שאנחנו שומעים אחרת ממנו".

"הגברת תשמח אם תוכל לפרסם את התמונות ב'וואלה'"

אחד המיילים שהחוקרת דוידי מצאה בתיבת הדוא"ל של שאול אלוביץ' נשלח ב-25.2.2014 מהמאכער זאב רובינשטיין, איש עסקים מקורב לשרה נתניהו שעבד בעבר אצל אלוביץ', ושימש אחד הצירים המרכזיים של העברת מסרים מסביבת נתניהו לבעל השליטה בחברת בזק, ובאמצעותה גם באתר "וואלה".

"שלום לכם אנשים יקרים. זוכרים אותי??......:)", כתב רובינשטיין, "ביקשו שהעביר אליכם וביקשו שתכניסו בבקשה....." (כך במקור). המאכער צירף למייל שלו מייל שקיבל מדקלה שמש, אז אחת העוזרות של שרה נתניהו, ובו תצלומים של אשת ראש הממשלה מפגישתה עם קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל.

"הגברת תשמח אם תוכל לפרסם את התמונות בוואלה", כתבה שמש לרובינשטיין והוא העביר את המסר למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, עם העתק לשאול אלוביץ'. ישועה הגיב עוד באותו היום במילה אחת: "טופל". ואכן, באותו היום שובץ תצלום שבו נראית שרה נתניהו לצד אנגלה מרקל בידיעה של אמיר תיבון על ביקור הקנצלרית בישראל.

מייל נוסף שמצאה דוידי נשלח ב-13.2.2014 מרובינשטיין אל ישועה, ובו כתב איש הקשר: "שלחתי לך ולשאול בקשה להעלות תמונות שלה, שלחתי גם התמונות, שיהיה בסלב ואם אפשר גם באופנה... תעדכן, תודה".

אחרי כמה חילופי דברים כתב ישועה לרובינשטיין: "מכינים כתבה יפה נשות המנהיגים והיא מככבת יעלה מחר ויהיה כל הסופש וביום ראשון". "מקוה שיפרגנו לה...", השיב המקורב, "ולא ישוו אותה ודרך זה ישחטו אותה... רק זה חסר לי........ תנצל כמה תמונות שאפשר בבקשה ואם תוכל תשחיל לסלבס ואו אופנה העיקר שיהיה טוב". המנכ"ל השיב: "יפרגנו עד הסוף".

"אילן תוודא", דרש רובינשטיין, "שיכתבו חיובי. כולל שהיא רעיית רוה"מ הגב. הראשונה שעובדת! כפסיכולוגית! וגם עושה בפעילות ציבורית, וגם רעיה אמא ומארחת ראשי מדינות, בבקשה".

"מאשר כל הבקשות", השיב המנכ"ל. "קבלתי 2 התמונות שאשרת, יכניסו הטקסט המפרגן שבקשת, ואין אף אשת מנהיג ישראלי אחר רק היא מול נשות מנהיגי עולם. יעלה מחר בבוקר ונשאיר כל סוף השבוע ובראשון".

אבל רובינשטיין לא נרגע. "שרק לא ישוו אותה ואו יכסחו אחרת הלכה לנו השבת ואני תלוי כמו המן", כתב.

הפרסום ענה על הציפיות. "אחי מדהים! נראה מה יגידו....", כתב רובינשטיין בבוקר ה-14.2.14. "אם אפשר תמונה ליד הפסנתר לשים לאורך סבבה עם לא תשאיר ככה! אתה אלוף !!! אוהב אותך".

בהמשך שרשור המייל שמצאה החוקרת דוידי ניתן לראות כי למחרת היום שלח רובינשטיין לישועה טקסט מליצי שמחמיא מאוד לבני הזוג מירי ושלדון אדלסון, וביקש לפרסמו באתר. "לדעתי צריך להעביר קו היכן שהוא", כתב ישועה לאלוביץ' בצירוף הטקסט שקיבל. "נראה לי שאתה צודק", השיב בעל השליטה. "אעשה מולו בעדינות", הבטיח מנכ"ל "וואלה".

שרשור המייל השלישי שהציגה החוקרת דוידי לחוקר זיידנשטדט החל ב-16.5.24, אז כתב רובינשטיין לישועה: "שבת שלום יקירי..... נתבקשתי להעביר לידיכם וטיפולכם תמונות מהנסיעה. אם אפשר תמונה או שתים של הגב. והאדון יודו מאוד. אודה מאוד..... :)".

ישועה שילב את אחד התצלומים של שרה נתניהו בתחתית ידיעה והבטיח כי אמנם עכשיו פרסם משהו "בקטנה", אבל "עוד מעט יעלה בגדולה!". רובינשטיין שלח לו בחזרה רצף של תצלומים נוספים של הגברת נתניהו.

"תמונות מקסימות היא נראית נהדר!", כתב מנכ"ל האתר למאכער המקורב לרעיית ראש הממשלה, ובהמשך פרסם תצלומים נוספים של שרה נתניהו בידיעה נפרדת.

עו"ד חדד אומר שטאזי

"יכול להיות שבאירוע הזה אמרת שיש התנהלות לא תקינה?", שאל עו"ד חדד את זיידנשטדט.

"לא שאני זוכר", השיב העד.

"שאלי לוי חורג מהסמכות שלו?", בדק עו"ד חדד.

"אני לא זוכר", השיב העד.

זיידנשטדט לא ידע להסביר כיצד הגיעה דוידי למיילים הללו, אך אישר בעדותו היום כי תוכן המיילים לא היה קשור כלל לחשדות שנבדקו. לצד זאת הסביר כי מלבד האזכור במיילים של "גורמים בכירים" ראה כי הבקשות מגיעות לשאול אלוביץ', וטען השילוב בין השניים עורר את חשדו.

"לא ידעתי לדבר במונחים משפטיים, ולהגיד מה זה כן, אבל היה נראה לי שיש פה משהו שלא יכול להישאר אצלנו", אמר. עו"ד חדד, בתגובה, העלה מן האוב את המשטרה החשאית הידועה לשמצה שפעלה בגרמניה המזרחית, כשקבע כי ההחלטה של זיידנשטדט להדפיס את המיילים הללו ולהעבירם למנהל המחלקה דומה לדרך פעולה של השטאזי.

כשהעד יצא בשל התנגדות התובעת, עו"ד תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שלף עו"ד חדד את מכשיר הטלפון שלו וביקש להציגו לשופטים כדי שיוכלו לראות דבר מה, אותו דבר לו רמז מתחילת העדות.

"אתה צריך להראות לתביעה", הבהירה ראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

"לא", פסק עו"ד חדד, "למה?".

"אנחנו לא בדיון במעמד צד אחד", הבהירה השופטת.

עו"ד חדד נסוג, אך לא לזמן רב.

כשהעד חזר, הוא שב וטען כי חשב שיש מקום להדפיס את המיילים שהציגה לו דוידי ולהראות אותם למנהל המחלקה בשל העובדה כי היו בהם בקשות ממקורבים לראש הממשלה אל שאול אלוביץ'. "זה היה נראה לי משהו שהוא לא תקין", אמר.

"בסך הכל כתוב פה 'מצ"ב תמונות מקבלת הפנים, הגברת תשמח אם תוכל לפרסם בוואלה'", טען עו"ד חדד, "זו הודעה אינוסנטית לגמרי, זו הודעת דוברות רגילה, דוברת הפרקליטות, אני מניח, מעבירה הודעות כאלה במשקל, ודאי דוברים של שרים אחרים. יש פה בסך הכל בקשה דוברותית רגילה לחלוטין מטעם הגברת נתניהו להכניס תמונה על ביקור. תסביר לי למה הדברים לא תקינים? אתה אמור לחקור עבירות פליליות, מה זיהית פה לא תקין?".

זיידנשטדט לא נסוג והדגיש כי המיילים "מופנים אל שאול אלוביץ' או שהוא מיודע. זה נתפס אצלו, כך הבנתי, ובגלל שהוא חשוד בתיק ויש פה נגיעה, ומבקשים משהו שאני לא מבין את המשמעות שלו, אבל יכולה להיות לזה משמעות, אז אני מעדיף לעדכן".

בניגוד לאופן בו הציג בא-כוחו של נתניהו את הדברים, בקשות דוברות רגילות לחלוטין מגיעות מדוברים אל עיתונאים, ולא נשלחות על-ידי אנשי עסקים אמריקאים אל הבעלים והמנכ"לים של כלי התקשורת. ממילא, ניתן להבין את החשד שהתעורר אצל החוקר זיידנשטדט. אולם עו"ד חדד לא השתכנע. מבחינתו, המערכת כולה הוכוונה להפליל את נתניהו.

"אין אישור יועץ, תיקים 1000 ו-2000 לא התרוממו, בתיק 3000 לא הצליחו להדביק חשד והיתה אובססיה אצל ליאת בן-ארי, בכל זאת למצוא משהו על ראש הממשלה, אז מופקים המיילים!", הכריז בהמשך הדיון, כשהעד שוב שהה במסדרון מחמת התנגדות התביעה.

"מה זה קשור אליו?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

"מה", תמה הסנגור, "גברתי לא מבינה שחיפשו מיילים רק על ראש הממשלה?".

"לא, אני לא מבינה", השיבה השופטת.

"באמת?!", התפלץ עו"ד חדד.

"זה לא מה שהוא אמר", הסבירה השופטת.

"באמת?!", שב ותמה הסנגור וקרא: "אני רוצה לדעת אם זה על דעת כל ההרכב!".

"עו"ד חדד", ביקשה השופטת להרגיע את מי שפעמים רבות שולט בפועל באולמה, "נכון לעכשיו זה מה שהוא העיד".

מה זיידנשטדט כתב לציפי גז

בהמשך עדותו סיפר זיידנשטדט כי כעבור מספר ימים או כמה שבועות פנה אליו לוי פעם נוספת, העביר לו את שלושת שרשורי המיילים שקיבל ממנו יחד עם מסמכים דומים נוספים וביקש ממנו לחבר מסמך אחד שיתאר את המסמכים השונים ויסכם את העולה מהם, לצד בקשת אישור לביצוע פעולות חקירה.

מסמך זה, הסביר, אמור היה להגיע לפרקליטות כדי לקבל אישור לחקור אנשים מסוימים בקשר לחשדות מסוימים שאת פרטיהם לא זכר.

"אם מישהו יגיד שמנהל המחלקה, ההתנהלות שלו עולה לכדי מרמה והפרת אמונים, אין מצב שאתה תגיד את זה, נכון?", בדק עו"ד חדד עם זיידנשטדט, ששב והכחיש בטענה כי אינו זוכר דבר שכזה.

לקראת סוף העדות הראשית של זיידנשטדט, כשהעד שהה פעם נוספת מחוץ לאולם בשל התנגדות, החל עו"ד חדד להקריא דברים שלטענתו אמר העד על מנהל המחלקה לוי בזמן אמת.

"מאיפה אדוני קורא?", שאל השופט משה בר-עם.

"זה מה שרציתי להראות לכם, זו הודעה שהוא שלח", אמר עו"ד חדד.

"שלח למי?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

"את זה אני לא יכול להגיד", טען עו"ד חדד והחל לקרוא מההודעה המסתורית, עד שבשלב מסוים העביר את הטלפון שלו לשופטים.

"אני לא מסכימה שיוצג משהו במעמד צד אחד", התקוממה התובעת עו"ד תירוש. "אני לא מבינה...".

"אני ביקשתי לראות", הבהיר השופט עודד שחם, לקח לעצמו את הטלפון ועיין. השופט שחם העביר את הטלפון של הסנגור לשופטת פרידמן-פלדמן ואחרי שזו סיימה לקרוא העבירה היא את מכשיר הטלפון לשופט בר-עם.

אחרי תלונה נוספת מצד עו"ד תירוש, כי אין באפשרותה להתמודד עם דבר מה שאינו מוצג לה פסקה השופטת פרידמן-פלדמן כי על עו"ד חדד להציג את ההודעה לתביעה. הסנגור סירב. "יש לנו מחויבות למקור", טען עו"ד חדד. לפיכך, פסקו השופטים, כי לא יוכל לשאול את העד על ההודעה שכביכול כתב.

"אני אקריא את התוכן ואשאל בשאלה פתוחה", הכריז עו"ד חדד, אך השופט שחם חרץ: "לא, אי אפשר להקריא את זה".

עו"ד חדד הבטיח לשאול שאלה פתוחה, אך כשהעד חזר החל לצטט קטעים נבחרים מההודעה. בשלב זה גם חשף את הנמענת של ההודעה, מי שרק כמה דקות קודם לכן טען שאינו יכול לחשוף את זהותה לשופטים - עו"ד ציפי גז, לשעבר היועצת המשפטית של מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך וכיום שופטת.

בעקבות דין ודברים בין התובעת לבית המשפט הסכים עו"ד חדד להציג לה את ההודעה ממכשיר הטלפון שלו, בתנאי שיורשה להסתיר מפניה את זהות הגורם ששלח לו את ההודעה. השופטים, מצדם, טענו כי הם לא שמו לב לפרט המידע הזה כשעיינו במכשיר של עו"ד חדד, כך שבפועל לא נותר לדבריהם כל פער בין מה שעו"ד חדד הציג להם לבין מה שהציג לתביעה.

בשלב זה קיבל עו"ד חדד אישור להטיח בעד את ההודעה. והקריא לו את ההודעה שלדבריו שלח לעו"ד גז ב-25.7.17, ובה התייחס למנהל המחלקה לוי:

"בתפקידו כמנהל מחלקת חקירות פעל הנ"ל תוך מידור ההנהלה הבכירה והיחידה המשפטית, התעלם מעמדתם המקצועית והוביל קו שכולו מכוון להשגת מטרות יחצניות להאדרת שמו על חשבון שמם הטוב של נבחרי ציבור ובכירים בשירות הציבורי תוך התעלמות בוטה מחובתו המקצועית להפעיל סמכות רק מקום שמתקיימת תשתית ראייתית מספקת. בפעולותיו, פגע הנ"ל בכללי המנהל התקין, חרג מסמכותו, ניצל לרעה את מעמדו. פעילותו נגועה אינטרסים זרים ומעלה חשדות לכאורה לביצוע עבירות הפרת אמונים".

"תסתכל אצלך", הציע עו"ד חדד לזיידנשטדט, "זה מוכר לך?".

"לא", השיב העד, אך מיד שלף את מכשיר הטלפון שלו ועד מהרה אכן מצא את ההודעה.

"כן, רשמתי את הדברים", אישר זיידנשטדט, אך טען כי "הדברים כתובים בבדיחות". לדבריו, "כנראה שהייתי פחות משוכנע ממנהלי ביחס לחשדות שעולים משם ואז אני כותב את הדברים האלה לציפי, ואז אני כותב לה 'גם עליו אפשר לכתוב, הנייר סובל הכל'. כלומר אפשר לכתוב כל דבר על כל אחד".

"מה ציפי ענתה לך?", שאל עו"ד חדד.

זיידנשטדט העיף מבט זריז במכשיר הטלפון שלו והקריא את התשובה שקיבל בזמן אמת: "אוי ואבוי, זה נכון".

"זה לא ממש צחוק", העיר הסנגור.

"היא מתייחסת למשפט האחרון שכתבתי, שהנייר סובל הכל", טען העד.

"ברור שלא לזה הכוונה", אמר עו"ד חדד. "אמרו לי אלף פעמים 'הנייר סובל הכל', לא אמרתי אף פעם בתגובה 'אוי ואבוי'".

"כך אני מבין את זה", התעקש איש רשות ני"ע.

"זה לא תוכן היתולי", התעקש מנגד עו"ד חדד.

"אבל זה תוכן ציני", אמר העד, "זה לא תוכן שאני באמת מאמין בו".

לבקשת הסנגור שלח העד את ההודעה שלו גם לעו"ד חדד, וצירף לה צילום מסך של ההודעה שלו ושל תשובת עו"ד גז מזמן אמת.

שיקולים זרים אחרים

מבחינת ההגנה, ההודעה היא הוכחה כי מנהל המחלקה לוי פעל לא רק בחוסר סמכות כשאסף ראיות נגד נתניהו, אלא גם ממניעים פסולים וזרים, וכי הדבר היה ברור כבר בזמן אמת. לפי התמונה שצייר עו"ד חדד, החוקרת דוידי קיבלה הוראה ישירה למצוא ראיות על נתניהו בתיבת המייל של אלוביץ' כדי לגבש בכל מחיר חשד נגד ראש הממשלה, זאת למרות שלא היה לחוקרים אישור לכך מהיועץ המשפטי לממשלה, כפי שדורש החוק.

בתביעה כמובן רואים את הדברים אחרת.

בחקירתה הנגדית לא התייחסה כלל עו"ד תירוש להודעה ששיגר זיידנשטדט לעו"ד גז, אך עמדה על כך שהחוקרים פעלו עקב צד אגודל, באישור צמוד של היועץ המשפטי לממשלה, וטענה כי הפרקליטות כלל לא היתה להוטה למצוא ראיות מפלילות נגד נתניהו.

העד אישר לה כי בפגישה שנערכה בנוכחותו ובנוכחות המנהל לוי נציגי הפרקליטות לא הביעו התלהבות מכיוון החקירה המסתמן, שהתבסס בין היתר על המיילים שמצאה דוידי.

בעקבות אותה פגישה הועברה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, בקשת רשות ניירות ערך להרחיב את מה שכונתה אז "חקירת פילבר", לצד עמדת פרקליטות מיסוי וכלכלה ולפיה "לשיטת הפרקליטות בשלב זה אין בסיס ראייתי מספק להרחבת החקירה בעבירת שוחד כנגד מעורבים נוספים, בהם רוה"ם ואחרים".

לפי הפרקליטות, באותה העת היה מקום להרחיב ולחקור את פילבר בדבר מסר שהעביר לאלוביץ' מאלי קמיר נגד גיוסו ל"וואלה" של העיתונאי יואב גולן, בשל קרבתו הנטענת לבן כספית, הנחשב עוין לנתניהו; וכן להרחיב את החקירה בנוגע למסר שהעביר פילבר לאלוביץ' בדבר כמות מאמרי הדעה השליליים ב"וואלה" על נתניהו, מסר שקיבל מיועצו של נתניהו. אך לפי הפרקליטות לא היה מקום להרחיב את החקירה לבקשות הסיקור שהעביר רובינשטיין.

"בעוד שההסברים שנתן פילבר עד כה לסטייה מן השורה בפרשת בזק בכל הנוגע לשיתוף אנשי בזק ומעורבותם בתהליכים פנימיים של משרד התקשורת, חסו תחת טענות 'למדיניות עניינית ומקצועית', מקרים אלה הם בבחינת דוגמאות שמערערות את תזת ההגנה, ומעלים חשד כי פעולותיו של פילבר הנחקרות בחקירה המתנהלת לא נבעו מאג'נדה מקצועית לגיטימית אלא מרצון כללי להיטיב עם אלוביץ' ובזק ומשיקולים זרים אחרים העשויים לעלות אף כדי יחסי תן וקח", נכתב בסיכום הפרקליטות שהועבר ליועמ"ש. "לכן מתבקש כי במסגרת החקירה המתנהלת יוצגו לפילבר ולאחרים שאלות אודות אירועים אלה".

בפרקליטות קיוו כי חקירה של פילבר בנוגע לשני המסרים שהעביר לאלוביץ' תספק פרטים חדשים: "ייתכן שניתן יהיה באמצעות ממצאי חקירה זו לקבל תמונה ראייתית רחבה יותר שתשפוך אור על יחסי אלוביץ'-רוה"מ".

היועמ"ש מנדלבליט, כך לפי מסמך שהציגה עו"ד תירוש, אישר לפעול לפי המתווה שהציעה הפרקליטות. "אני זוכר שנקבע מתווה מדורג שבמסגרתו שואלים תחילה אנשים מסוימים שאלות מסוימות ואחר כך אפשר להתקדם עם ממצאים כאלו ואחרים", אישר העד זיידנשטדט, "אבל אני לא זוכר פרטים".

האישור החלקי ניתן, ופילבר נשאל על שתי הנקודות שבהן השיק תפקידו הרגולטורי עם הסיקור באתר "וואלה". רק בהמשך הדרך, כשלמשטרה הגיע מנכ"ל האתר ישועה, נחשפו החוקרים ל"תמונה ראייתית רחבה" של ממש. חומר הראיות ששמר המנכ"ל ישועה מבעוד מועד במכשיר הטלפון שלו לא היה רק שלושה שרשורי מיילים, אלא אלפי הודעות שעוסקות בסיקור נתניהו ורעייתו באתר, ובהן כמה הודעות מפלילות במיוחד מפי אלוביץ' עצמו, אשר קשר באופן ישיר בין הסיקור לבין מהלכים רגולטוריים שאותם היה אמור נתניהו לקדם.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.67MB)