הסנגורים של בנימין נתניהו מנסים לשכנע את בית-המשפט שהיתה לו סיבה מצוינת להירתם למען ארנון מילצ'ן, אחד משני המיליארדרים שהמטירו על משפחת נתניהו טובות הנאה במאות אלפי שקלים בפרשה הפלילית שזכתה לכינוי "תיק 1000". לטענת צוות ההגנה, נתניהו לא סייע למילצ'ן בגלל הסיגרים, השמפניה והתכשיטים שסיפק למשפחה – אלא משום שמדובר באינטרס לאומי שנובע ממעמדו של מילצ'ן כסייען של המוסד.
ואולם, כאשר מילצ'ן נחקר על כך הוא המעיט בחשיבותו עבור קהילת המודיעין הישראלית. קטעים מחקירתו שנחשפים כאן לראשונה, לצד מידע שהגיע לידי העיתונאי יוסי מלמן, מחזקים את הטענה שבשנים הרלבנטיות לפרשה הפלילית מילצ'ן לא היה נכס חשוב עבור המוסד. בחקירתו סיפר מילצ'ן על מקרה אחד שבו סייע למבצע פיננסי של המוסד, אבל חוץ מאותה אפיזודה – לטענתו – קשריו עם הארגון הסתכמו בעיקר ביחסי ציבור ויוזמות שוליות שלא יצאו לפועל.
כתב האישום שהוגש נגד נתניהו כולל כמה פעולות שביצע לכאורה למען מילצ'ן: הארכת תקופת הפטור מתשלום מס הכנסה על רווחים שהפיק בחו"ל; מהלך לאיחוד בין זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת, שנועד להפוך את מילצ'ן לבעל מניות מרכזי בחברה המאוחדת ואת נתניהו למושא סיקור שנהנה מאתרוּג קבוע; וגם שתדלנות אצל גורמים בממשל האמריקאי, כולל מזכיר המדינה ג'ון קרי, כדי שיאריכו את אשרת השהייה של מילצ'ן בארצות-הברית.
למרות היותו מפיק הוליוודי מפורסם שמרכז חייו בקליפורניה, מילצ'ן שהה בארצות-הברית מתוקף ויזה זמנית, ככל הנראה משיקולי מס. בשנת 2013 התראיין מילצ'ן ל"עובדה" וסיפר בין היתר על פעולותיו כסוכן ביון למען מדינת ישראל. הדבר ככל הנראה הרגיז את הממשל האמריקאי, והשגרירות בישראל סירבה להאריך את הוויזה שלו לעשור נוסף, כפי שעשתה עד אז.
בחודש שעבר, באחד הדיונים במשפט המו"לים, ציין הסנגור עמית חדד שמילצ'ן היה מספיק חשוב למערכת הביטחון כדי שתמיר פרדו, ראש המוסד בשנים 2011–2016, יקיים איתו פגישות קבועות פעמיים בשנה.
על המסכים באולם הוצג מסמך ובו סיכום של שיחה שקיימו חוקרי "תיק 1000" עם פרדו. הוזכרו בו שני פרויקטים של המוסד שבהם כביכול השתתף מילצ'ן: "סרט שמילצ'ן רצה לעשות על המוסד" ו"מסיכות לפנים". עו"ד חדד לא הקריא את הקטעים הללו, והתמקד בפגישות עם פרדו.
תמיר פרדו ב-2013, בתקופה שבה כיהן כראש המוסד (צילום: דוד ועקנין)
מעיון בתמליל חקירתו של מילצ'ן ברור מדוע. בחקירה שהתקיימה ב-7 באוגוסט 2019 אישר מילצ'ן שהוא נפגש מדי פעם עם פרדו. "כשתמיר היה ראש המוסד הוא היה קופץ אלי הביתה, מתייעץ", אמר לחוקריו. מהתיאור של מילצ'ן עולה שהייעוץ עסק בעיקר ב"יחסי ציבור", כהגדרתו, ולא בפעילות ממשית – למעט "מקרה אחד או שניים" שאירעו שנים קודם לכן והיו קשורים ליוסי כהן, לימים מחליפו של פרדו בראש הארגון.
לדברי מילצ'ן, לחיבור הראשוני אחראי אריאל שרון, בזמן שכיהן כראש ממשלת ישראל. "אריק שרון הכיר לי את ראובן אדלר, הכירו לי את [מאיר] דגן בזמנו, דגן הכיר לי את יוסי", סיפר מילצ'ן. "הם פנו אלי כדי לעשות תוכנית שמציגה את המוסד, מרב מיכאלי כתבה את זה – ויוסי היה ממונה על הפיתוח של הנושא הזה", אמר. "שם הכרתי לראשונה את יוסי".
"איזה פעילות היתה עם יוסי, לא הבנתי", אמר החוקר מומי משולם.
מילצ'ן, בתשובה, סיפר על "פעילות שבה היינו צריכים להפקיד במזומן 15 מיליון דולר" עבור חברה מסוימת ש"נשלטה בעקיפין על-ידי המוסד" (שמה של החברה הושחר במסמך שהוגש לבית-המשפט), במסגרת מהלך שנועד לפגוע באיראן. החברה הזאת, הוסיף מילצ'ן, היתה קשורה ל"איזה צ'ופצ'יק מסוים" שכנראה היה בעל חשיבות לאיראנים.
"עצור, עצור", אמר לו כורש ברנור, ראש יאח"ה, וביקש ממילצ'ן להתייחס לתפקיד האישי שמילא באופרציה. "התפקיד שלי", השיב מילצ'ן, "היה לעזור למצוא בנק שיסכים לקבל במזוודה 15 מיליון דולר". בהמשך ציין שמעולם לא סיפר על המבצע לנתניהו, ושנתניהו ככל הידוע לו כלל לא ידע על עצם קיומו.
"חוץ מהאירוע הזה עם יוסי כהן, עשית פעילות נוספת עבור המוסד?", שאל החוקר משולם.
"לא", השיב מילצ'ן. הוא סיפר ששלושה או ארבעה עשורים קודם לכן עבד עם גוף ביון אחר של מדינת ישראל. בתמליל, שמו של גוף זה מושחר. בכתבה שפורסמה הבוקר ב"הארץ" ציין יוסי מלמן שמדובר ככל הנראה בלק"ם, "הלשכה לקשרי מדע", שעסקה בריגול ונסגרה בשנות השמונים, אחרי שנחשף כי הפעילה את המרגל ג'ונתן פולארד כדי להשיג מידע סודי מתוך מערכת הביטחון האמריקאית.
מילצ'ן עבד עם הלק"ם וסייע לה בפעולות פיננסיות, הברחות ומבצעי השפעה שקשורים לתוכנית הגרעין הישראלית – אך אלו הסתיימו עשורים לפני פרשת "תיק 1000", וכאמור לא נעשו מטעם המוסד. הפרטים על כך כבר פורסמו בעבר, ומילצ'ן אף התבטא בעניין באותו ראיון לתוכנית "עובדה" שאחרי שידורו האמריקאים הערימו קשיים על חידוש אשרת השהייה שלו.
חוקריו של מילצ'ן, כורש ברנור (משמאל) ומומי משולם (צילומים: אורן פרסיקו ויונתן זינדל)
מדוע מצא לנכון ראש המוסד פרדו לקיים פגישות תקופתיות עם מילצ'ן? המיליארדר אישר שחוץ מהסיפור על מזוודת המזומנים, הקשר שלו למוסד הסתכם בעיקר ביחסי ציבור ושירותי פתיחת דלתות – ניצול מעמדו הציבורי כדי לארגן לגורמים ישראלים פגישות עם אישים רמי דרג.
"אז בתכלס לא עבדת עבור המוסד חוץ מה...", אמר משולם.
"כן", השיב מילצ'ן.
אם כך, מה עלה בגורל היוזמה בעלת השם המסקרן "מסכות לפנים", וה"סרט" על המוסד שכביכול נהגה בשיתוף עם המוסד והשרה לעתיד מרב מיכאלי?
הסרט הוא, כאמור, סדרת טלוויזיה שמעולם לא הופקה. מיכאלי, שהיתה אשת תקשורת בתקופה שבה עסקה בכך, אמרה בשיחה עם מלמן שמי שהמליץ עליה היה ראובן אדלר, מקורבו של שרון ואיש "פורום החווה". "כך הכרתי אז את יוסי כהן וטסתי איתו כמה פעמים לפגישות בלוס-אנג'לס עם חברת ההפקה של מילצ'ן", סיפרה מיכאלי ל"הארץ".
"זאת היתה צריכה להיות סדרת טלוויזיה בהשראת המוסד. מילצ'ן עצמו לא ממש התעניין בפרויקט, לעומת זאת יוסי ממש נכנס לעניין. הוא שכר מכונית פתוחה, חבש משקפי שמש והתנהג כאילו הוא ג'יימס בונד". בסופו של דבר, כאמור, ההפקה לא עלתה על פסים מעשיים והתפוגגה.
גורם מודיעיני ששוחח עם מלמן פיזר את העמימות גם מעל הפעולה שזכתה לכינוי "מסכות לפנים". מתברר שמדובר ביוזמה טריוויאלית: מילצ'ן היה אמור לנצל את קשריו בהוליווד כדי לסדר לאנשי מוסד הכשרה על "סודות האיפור ובניית הדמויות", כדי שישפרו את יכולות ההתחזות שלהם במבצעים עתידיים. היוזמה הזאת נשקלה במהלך הקדנציה של פרדו בראשות המוסד, מציין מלמן, אבל כמו במקרה של סדרת הטלוויזיה – גם היא מעולם לא הגיעה לכדי מימוש.