בשעת צהריים מאוחרת השתרר לרגע שקט באולם הדיונים הגדול בבית-המשפט המחוזי בירושלים. הפסקה קצרה רוקנה את החלל כמעט לגמרי והותירה בו קבוצה קטנה של עיתונאים ונציגים זוטרים מצוותי ההגנה והתביעה. אילן ישועה, העד המרכזי ב"תיק 4000", בדיוק סיים חמש שעות של חקירה נגדית. את ההפוגה הזמנית הוא ניצל כדי להתנתק מכיסא העדים, לצעוד באיטיות אל נציגי התקשורת ולגשש מה העניינים. "אם היו אומרים לי בהתחלה שזה 33 יום, הייתי קופץ מהחלון", הפטיר באגביות וסובב את גבו.

חצי שעה לאחר מכן הסתיים יום העדות ה-32 של ישועה, היום האחרון של החקירה הנגדית, השלב המטלטל שבו פרקליטי הנאשמים תקפו אותו באש צולבת בעזרת תחמושת שסיפק במו ידיו כשהגיש לחוקרים ארכיון עצום של תכתובות פרטיות – מאות אלפי מיילים, מסרונים שנשלחו במהלך הקדנציה הארוכה שלו כמנכ"ל "וואלה", וגם כמה רישומים שכתב לעצמו בלי לתכנן שאי פעם יראו אור יום. רוב בני האדם ייתקפו חרדה מעצם המחשבה על כך שמישהו יחשוף כך את כספת נתוני התקשורת הפרטיים שלהם, אבל רוב בני האדם לא שימשו ציר מרכזי שבאמצעותו יצאה לפועל, לטענת הפרקליטות, עסקת שוחד מתוחכמת בין טייקון תקשורת לראש הממשלה.

כעת נותר לישועה רק עוד חצי יום של עדות, שלב קצר וככל הנראה קל שבו ישיב לשאלות השלמה שיציגו לו נציגי הפרקליטות. לאחר מכן ינשום לרווחה, ילך הביתה וככל הנראה יסיים את תפקידו במשפט המו"לים. במהלך עדותו סיפק ישועה הצצה חסרת תקדים אל הקרביים המסואבים של עסקי העיתונות בישראל. הוא חשף את עצמו כבשר מבשרה של השחיתות – אבל תוך כדי כך, בעדות סדורה וכמעט נטולת סדקים, חיזק את גרסת המדינה בנוגע לעסקת השוחד של בנימין נתניהו עם בעלי הבית הקודמים של "וואלה", שאול ואיריס אלוביץ'.

אילן ישועה על הניסיון לגייס את ערן טיפנברון: "אלוביץ' בגדול היה בעד. יותר מאשר בעד. הוא תמיד חשב שצריך להביא עורך מבית מדרשו של 'הגדול' [נוני מוזס] – אבל אמר לי שזה יכול להיעשות אך ורק אם יהיה לזה אור ירוק מנוני"

על הדרך, ישועה גם סיפק הצצה אל המורא שמעורר סביבו הנאשם הרביעי במשפט, ארנון (נוני) מוזס – מו"ל "ידיעות אחרונות" והיחיד מבין הנאשמים שעדיין אוחז בתפקיד שבו נשא עם תחילת החקירה.

לדיון שהתקיים אתמול (7.10) בני הזוג אלוביץ' לא התייצבו – וגם לא מוזס או נתניהו, שנעדרו מכל הדיונים על "תיק 4000". מי שניהלה את החקירה הנגדית של ישועה היתה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הסנגורית של איריס אלוביץ'. בחלק המעניין ביותר של החקירה ישועה שב והציג בפניה ובפני השופטים את רשת הקשרים הסמויה והמסועפת שמחברת בין המו"לים בישראל – אלה שעל הנייר אמורים להתחרות זה בזה, אבל בפועל גם משתפים פעולה בדרכים שהם מקווים לשמור מחוץ לתודעה הציבורית.

עו"ד רוזן-עוזר ביקשה מישועה לחזור איתה לקיץ 2014, לקשר סודי שתִחזק עם ערן טיפנברון, שכיהן אז כעורך הראשי של ynet מקבוצת "ידיעות אחרונות", שהתחרה ב"וואלה" על תואר אתר החדשות הפופולרי בישראל. טיפנברון, מתברר, נקט אמצעים מיוחדים כדי להסתיר את המגעים שלו עם ישועה – הוא התקשר אליו דרך הטלפון של אשתו. לדברי ישועה, זאת היתה בחירה של טיפנברון, שרצה לשמור על דיסקרטיות. "כנראה לא היה לו נוח שהוא פונה למנכ"ל 'וואלה', האויב של 'ידיעות אחרונות'", הסביר.

ערן טיפנברון, 2.3.15 (צילום: אורן פרסיקו)

ערן טיפנברון בשנת 2015, כשעדיין כיהן כעורך הראשי של ynet (צילום: אורן פרסיקו)

לדברי הסנגורית, באחד מהימים ההם קיבל ישועה הודעה מעידו אשד, אחד הסמנכ"לים שלו ב"וואלה". אשד ביקש לעדכן אותו על התפתחויות בחזית ynet; הוא מסר שבמהלך ישיבת הבוקר, עורך מדור הברנז'ה דוד ורטהיים סיפר שהוא עובד על ידיעה שלפיה טיפנברון עומד לעזוב את תפקידו ב-ynet. ב"וואלה", כפי שכבר נחשף בחקירת "תיק 4000", רצו לגייס את טיפנברון לתפקיד העורך הראשי – בין היתר בגלל כישוריו לפענח ולהוציא לפועל את רצונו של המו"ל בלי לקבל ממנו הוראות ישירות ובלי להותיר עקבות, כפי שעשה כשעבד עם מוזס.

מהעדות עלה שאחד מאנשי "וואלה" שניסו לקדם את המינוי היה שי מגל, המשנה למנכ"ל האתר, שהכיר את טיפנברון מהתקופה שבה עבד כמשנה למנכ"ל ynet (בהמשך חזר לקבוצת "ידיעות אחרונות", שם הוא עובד כיום כמנכ"ל לוח הדרושים המקוון Alljobs).

"מה קרה ל'גדול', הוא מקנא בך?", כתב ישועה לאלוביץ', וחידד: "הוא מקנא בך כמובן, כואב לו הלב על ההצלחות, כולל הבחירות וברמה העסקית". כפי שניתן להבחין, ישועה מנה את נצחונו הגדול של נתניהו בבחירות 2015 כאחד מהישגיו של אלוביץ'

שלושה מכשולים עמדו בפני הגיוס של טיפנברון ל"וואלה". האחד, שכבר עלה בעדותו של ישועה, הוא ההתנגדות שעורר בקרב סביבת נתניהו. השני היה חשש מאופיו של טיפנברון, שלפי ישועה אמר לו שהוא "מחזיק כספת" על מעסיקו מוזס. המכשול השלישי היה התנגדותו האפשרית של מוזס והמצב המתוח ששרר בינו לבין אלוביץ'.

"דיברתי על זה עם שאול", סיפר ישועה. "שאול בגדול היה בעד. יותר מאשר בעד. הוא תמיד חשב שצריך להביא עורך מבית מדרשו של 'הגדול' (שם הקוד של נוני מוזס בשיחות ביניהם; א"ב) – אבל אמר לי שזה יכול להיעשות אך ורק אם יהיה לזה אור ירוק מנוני". לכן, הוסיף ישועה, הוא הבהיר לטיפנברון שלמרות שהוצע לו להצטרף ל"וואלה" – הוא לא יכול להבטיח שהמינוי באמת ייצא לפועל (באופן אירוני, בסופו של דבר מומש המינוי. ב-2021, הרבה אחרי שישועה ואלוביץ' יצאו מ"וואלה" ואחרי שהאתר נמכר, טיפנברון נשכר לתפקיד על-ידי הבעלים החדש, איל התקשורת אלי עזור).

במקרה אחר ישועה קיבל מידע פנימי על כך ש"העיט יושב מחר עם נ'". העיט, ציין, הוא טיפנברון. "אולי חשבנו שהוא דורסני", הסביר כשנשאל למקור הכינוי. האיש שהוזכר כ-נ', הוסיף, הוא כנראה נוני מוזס.

מהמידע שהציגה עו"ד רוזן-עוזר עולה שטיפנברון ניסה לייצר מצג שלפיו אם יגויס ל"וואלה", הוא יביא עמו נדוניה גדולה. רמז לגבי הנדוניה הזאת הובא במסרון ששלח טיפנברון לישועה: "הכי נכון להיעזר בגרמנים. דווקא בצד המסחרי שלהם. ידוע לכולם שיש לי מהלכים טובים בגרמניה, זה ייראה אותנטי", נכתב שם. המסרון נשלח ב-2015. שנה קודם לכן, בעסקת ענק שנחקרה במסגרת "תיק 4000", מכרה חברת "וואלה" את אתר הלוחות "יד 2" לקבוצת התקשורת הגרמנית אקסל-שפרינגר – מהלך שהניב לאלוביץ' 806 מיליון שקל. בזכות חלקו של ישועה בתפירת העסקה ניתן לו בונוס בסך 15 מיליון שקל.

האם ההצעה של טיפנברון קשורה לכך? ואולי ההקשר הוא קשרים שצבר טיפנברון בתקופה שבה שימש שליח "ידיעות אחרונות" בגרמניה? כשישועה התבקש לפרש את המסרון, הוא אמר שאינו זוכר במה מדובר.

ההפניה בדף הבית של ynet (צילום מסך)

ההפניה בדף הבית של ynet (צילום מסך)

במקרה אחר ישועה זכר היטב את המידע שמסר לו טיפנברון – הדלפה מתוך חדרי החדרים של "ידיעות אחרונות", שהמחישה לדבריו כיצד מוזס משתמש בכלי התקשורת שלו כדי לטווח יריבים עסקיים. במקרה הזה, היריב היה אלוביץ'. ב-24 ביוני 2015 התפרסמה ב"כלכליסט", העיתון הכלכלי של מוזס, ידיעה של הכתב אופיר דור על החלטתו של נתניהו לאפשר לאלוביץ' למזג את החברות בזק ו-yes. בהמשך, ההחלטה הזאת של נתניהו הפכה לבסיס של "תיק 4000" – אחת התמורות שאלוביץ' קיבל ממנו כגמול על הטיית הסיקור ב"וואלה", לפי כתב האישום.

טיפנברון, אז עורך ynet, ביקש להסב את תשומת לבו של ישועה לאופן שבו הכתבה מהעיתון הכלכלי הובלטה בדף הבית של ynet. הוא שלח לו צילום מסך: "סוכריה מנתניהו: שאול אלוביץ' יקבל מבזק 680 מיליון שקל במזומן. ותודה לרה"מ", נכתב בהפניה של ynet בצירוף תצלום של אלוביץ' מחייך והסמליל של קבוצת בזק.

"כותב לך ערן טיפנברון מהטלפון של אשתו: 'זה הכי נורא שיכול להתפרסם, וזה כבר פורסם. ערן'", אמרה עו"ד רוזן-עוזר לישועה. "אני אומרת לך שמה שהוא מנסה להגיד לך בהתכתבות הזאת זה שהוא יודע שזה לא מקרי שזה פורסם ב'כלכליסט' באופן הכי גרוע עבור שאול שיכול להיות".

ישועה אישר: "זה מכוון נגד שאול", אמר, והוסיף שהיה ברור לו שנוני מוזס עומד מאחורי הפרסום. עם זאת, ישועה ציין שלא ברור לו מה מידת המהימנות של הדברים. "ערן רוצה להתקבל לעבודה כעורך ראשי", הסביר. "אולי זו עוד נדוניה – הוא מראה כמה הוא כאילו לויאלי אלינו". עו"ד רוזן-עוזר העירה: "הלויאליות הזאת כרוכה בחוסר לויאליות כלפי המקום שבו הוא נמצא אז". ישועה אישר.

ארנון (נוני) מוזס בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 8.2.2021 (צילום: ראובן קסטרו)

הנאשם ארנון (נוני) מוזס בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בחודש פברואר השנה (צילום: ראובן קסטרו)

את המסר שקיבל ישועה מטיפנברון הוא העביר לבוס שלו, אלוביץ'. "בוקר טוב, 'כלכליסט' יצאו מנוולים; 'דה-מרקר' ו'גלובס' – דיווח הוגן", כתב לו ישועה, "מה קרה ל'גדול', הוא מקנא בך?". בהודעה אחרת עדכן ישועה את אלוביץ' שהוא קיבל "מידע מבפנים", וצירף דברי חנופה לאיש שמשלם את משכורתו: "הוא מקנא בך כמובן, כואב לו הלב על ההצלחות, כולל הבחירות וברמה העסקית".

כפי שניתן להבחין, בשיח הפרטי בין ישועה לאלוביץ', מנכ"ל "וואלה" כלל את נצחונו הגדול של נתניהו בבחירות 2015 ברשימת ההישגים של אלוביץ' (ynet של מוזס, באותה מערכת בחירות, הפגין התגייסות בוטה למען היריב יצחק הרצוג ונגד נתניהו). כמצופה, הסנגורית לא התעכבה על כך.

הסנגורית מטעה, הפרקליטוּת נרדמת בשמירה

לאורך כל הדיון, עו"ד רוזן-עוזר הקפידה להתעלם מפרטי מידע שעלולים היו לסבך את קו ההגנה של האלוביצ'ים ולספק תחמושת לישועה ולנציגי התביעה. העד, שכבר הפגין סימני עייפות, לא תמיד קלט את המידע הנפיץ – שהופיע על המסכים באולם לזמן קצר, ואז נעלם. מקרה מובהק כזה אירע כשהסנגורית הציגה לישועה הודעה ששלח לו הפרסומאי הבכיר אילן שילוח, חבר שלו – קישור למדור "מי נגד מי" של העיתונאי אביב הורביץ באתר mako, לטור שפורסם בפברואר 2013.

אולי בטעות ואולי בכוונה, הסנגורית ציינה שהטור עסק ברביב דרוקר. תוכן הטור כלל לא עלה לדיון. עו"ד רוזן-עוזר העלתה את הסוגיה בעיקר כדי להציג התבטאות סרקסטית של ישועה מתוך ההתכתבות שלו עם שילוח. "להבדיל מכל שאר המדיה, 'וואלה' ואני כמנכ"ל מושפעים משיקולים מסחריים ופוליטיים. כמובן, העיתונאים לא מושפעים אף פעם מכלום – הם אובייקטיביים לגמרי, מקצועיים, ללא אג'נדות. רק למנכ"ל יש אג'נדה", כתב בלשון סגי נהור, והוסיף: "לא אתן לילדים זבי חוטם, חלקם טיפשים ולא משכילים, להרוס את החברה".

עו"ד מיכל רוזן-עוזר עם שאול אלוביץ' בכניסה לאולם שבו מתקיימים דיוני "תיק 4000" (מאחור: יועץ התקשורת של אלוביץ', איתי הר-אור). בית-המשפט המחוזי בירושלים, 5.10.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד מיכל רוזן-עוזר עם שאול אלוביץ' בכניסה לאולם שבו מתקיימים דיוני "תיק 4000" (מאחור: יועץ התקשורת של אלוביץ', איתי הר-אור). בית-המשפט המחוזי בירושלים, שלשום (צילום: יונתן זינדל)

למה שטור על רביב דרוקר יגרום למנכ"ל "וואלה" להתבטא בחריפות כזו נגד העובדים שלו? הסנגורית לא התעכבה על כך, ונציגי המדינה לא הוציאו מלה. מעיון בטור של הורביץ עולה שדרוקר בכלל לא קשור. שילוח וישועה דנו בטור בגלל אייטם אחר שנכלל בו, שעסק ב"וואלה" ובמקרה של צנזורה בוטה בשירות ראש הממשלה דאז – גניזה של ראיון עם בן כספית, ממבקריו החריפים של נתניהו.

הראיון עם כספית אמור היה להתפרסם במדור הברנז'ה של "וואלה". עורך המדור, דוד ורטהיים, סיפר בראיון מקיף לאתר "העין השביעית" שהיה זה המקרה הראשון שבו הבחין ביחס החריג שקיבל נתניהו ב"וואלה". "זה היה ראיון ארוך, וכספית דיבר בו בין היתר על שרה נתניהו. הדברים לא היו חדשים: הוא דיבר על איך שנתניהו מחביא כסף בגרביים, על זה ששרה נתניהו שולטת בבית – דברים כאלה", אמר ורטהיים.

לאחר שסיים לעבוד על הראיון, ורטהיים פנה לניר חפץ כדי לבקש תגובה מטעם בני הזוג נתניהו. "חפץ לא הגיב, אבל עשר דקות אחרי שביקשתי ממנו תגובה לגבי שרה, קיבלתי טלפון מהמשנה לעורך", הוא נזכר.

דוד ורטהיים, עורך מדור הברנז'ה של "וואלה" (צילום: אורן פרסיקו)

דוד ורטהיים, עורך מדור הברנז'ה של "וואלה" (צילום: אורן פרסיקו)

המשנה לעורך, לירון מרוז, שאל את ורטהיים האם ריאיין את כספית – וכשקיבל תשובה חיובית ביקש ממנו לשלוח לו את הראיון. "לפני זה לא קרה דבר כזה – גם לא כשריאיינתי את רביב דרוקר. זאת היתה הסנונית שבישרה את בוא החורף, והיא הגיעה עוד לפני שבכלל ידענו מה קורה, מה האקלים ולאן זה הולך", אמר ורטהיים בראיון ל"העין השביעית". "לא כל-כך הבנתי למה ביקשו ממני לשלוח אותו – וכששאלתי, לא רצו לתת לי תשובה. המשנה לעורך קרא לי אליו למשרד. הוא אמר לי שהראיון הזה מצוין – אבל שהוא לא יכול לעלות לאתר. שאלתי אותו למה, והוא אמר שהוא לא יכול להסביר. האם צִנזרו אותי? כן".

שמו של בן כספית כן עלה בחלק אחר של הדיון – שגם בו נחסכו מהעד פרטים חשובים שעלולים היו לפגוע בגרסה של בני הזוג אלוביץ'. זה קרה כשעו"ד רוזן-עוזר ביקשה מישועה להיזכר בדיונים שהתקיימו בצמרת "וואלה" בעשור הקודם סביב האפשרות שהעורך הוותיק יואב גולן יגויס לתפקיד בכיר באתר. בדיון קודם, ישועה אמר שהוא ביקש לקדם את המינוי – אבל המועמדות נפלה משום שאלוביץ' אמר לו שגולן הוא "בעל ברית" של בן כספית, ולכן מינויו עלול לגרום לדליפה חמורה של מידע לגבי ההתנהלות הפנימית ב"וואלה".

בדיון שהתקיים אתמול, הסנגורית העלתה את התקרית ההיא כדי לטעון שפרט מסוים בגרסה של ישועה אינו מסתדר עם המציאות. לטענתה, ישועה אמר שכל הצמרת הניהולית של האתר תמכה במינוי של גולן – ואילו מהודעת אימייל של המשנה למנכ"ל, שי מגל, עולה שלדעתו גולן היה מועמד איכותי, אבל לא בהכרח המועמד המתאים עבור "וואלה". ישועה השיב לה שהתיאור שלה לא מדויק – ובכך כביכול הסתיימה המחלוקת הלא חשובה בין גרסת העד לגרסת ההגנה.

לטענת עו"ד רוזן-עוזר, זאת הוכחה לכך שאין לתת אמון בישועה. "לנוכח השקרים הרבים שנפלו בעדותך – אי-אפשר להאמין לך", הטיחה בו, והקריאה לו מסרון ששלח לאלוביץ' ב-20 באוגוסט 2015, כעשרה חודשים לאחר תחילת הנסיונות לגייס ל"וואלה" את יואב גולן. "אין כוונה בכלל לקחת אותו", כתב ישועה לאלוביץ'. מבחינת הסנגורית, זוהי הוכחה לכך שישועה כלל לא רצה לגייס את גולן.

ישועה, שכפי הנראה זיהה את ההטעיה, ביקש ממנה להמשיך לקרוא את המסרון – אך הסנגורית התחמקה, טענה שההמשך לא משנה וביקשה להתקדם הלאה. מי שהביט במסכים המוצבים באולם בית-המשפט יכול היה להבין מדוע היה לה כה בוער לרוץ קדימה. על המסכים נפרש המסרון במלואו, כולל קטע שבו ישועה כתב לאלוביץ' ש"זה לא טוב שניר [חפץ] מתעסק עם זה. הוא לא יודע לשתוק ומחר זה יוצא שהוא קובע מי יהיה הדסק".

הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', לשעבר הבעלים של בזק ו"וואלה", בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 4.10.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', לשעבר הבעלים של בזק ו"וואלה", השבוע בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

הודעה אחרת, שבה כתב ישועה ש"עוד אין רשימה [של מועמדים], כשתהיה אגיש ותאשר", המחישה את מעורבותו של אלוביץ' בקביעת זהות העורכים הבכירים ב"וואלה". בהודעה שלישית, הפעם הודעה שאלוביץ' שלח לישועה, התחוור שאפילו מעל אלוביץ' – הבעלים של "וואלה" – ישנה ישות כלשהי שיש בכוחה לפסול או לאשר מועמדים. "קיבלתי וטו נוסף על אותו האיש", כתב שם אלוביץ', בלי לנקוב בשמו של הגורם שמטיל וטו על המינויים באתר ועל המקרים הקודמים שבהם כביכול פסל מועמדים. מההקשר של השיחה בין השניים עולה שבהחלט ייתכן שאלוביץ' מתכוון לווטו שמגיע מסביבת נתניהו.

כל הפרטים הללו לא הוקראו לעד ולשופטים. עו"ד רוזן-עוזר הצליחה להסיט את הדיון ולהמשיך הלאה, ונדמה שאיש לא שם לב – אולי למעט ישועה, שביקש ממנה להקריא גם את שאר המסרונים, אך ללא הועיל. "זה היה אחרי שלושה וטואים, ואחרי שהוא הזכיר את בן כספית", אמר ישועה, ונענה בעקיצה: עו"ד רוזן-עוזר שאלה אותו אם הוא מתבסס על הזיכרון שלו, משום שאין לכך כל אסמכתא בחומר שהונח בפני בית-המשפט. אלא שאסמכתא, כאמור, היתה גם היתה ואפילו הוצגה על המסכים. התביעה, בראשות עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, נרדמה בשמירה.

"ותמחק את המייללללללללללל"

אחד החיבורים החזקים במפת הקשרים של ישועה ואלוביץ' היה החיבור עם איתן מדמון, מנכ"ל "גלובס" בשנים ההן. בדיון אחר שהתקיים השבוע נחשפה המעורבות של מדמון בניסוח תגובה שקרית שנמסרה ל"הארץ" במענה לתחקיר של גידי וייץ שחשף את "תיק 4000". בדיון האחרון, מדמון הוצג בעיקר כחבר קרוב שבאוזניו ישועה חש חופשי לטנף על עובדי האתר, אך גם כגורם שמקיים עם ישועה יחסי גומלין שהוא היה מעדיף שלא ייחשפו לאור השמש.

על מידת הקרבה בין השניים אפשר ללמוד מהודעת אימייל ששלח מדמון לישועה, שבה מנכ"ל "גלובס" הדליף למנכ"ל "וואלה" הצעה עסקית שקיבל ממנכ"ל "נענע10" – אתר האינטרנט של ערוץ 10, שנסגר ב-2017. מנכ"ל "נענע10", גיא אלון אליאב, שלח למדמון מייל בזו הלשון: "איתן שלום, בהמשך לשיחתנו הטלפונית, 'נענע10' מעוניינת להקים ערוץ הכולל סיקור של עולם הטלוויזיה והתקשורת. מכיוון שיש ל'גלובס' תכנים טובים בתחום, שלי-אור אברבך כותב, אנחנו מעוניינים למשוך את התכנים לתוך ערוץ ייעודי ב'נענע10' שייקרא 'נענע ברנז'ה'".

מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון, בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו, 23.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)

איתן מדמון, מנכ"ל "גלובס" לשעבר (צילום: אורן פרסיקו)

"נענע10" היה באותה עת אתר חלש ודועך, אך גם אחד ממתחריו הישירים של "וואלה". מדמון הדליף לישועה את ההצעה שקיבל, ובתחתית ההודעה הוסיף הנחיה חשובה: "ותמחק את המייללללללללללל" (כך במקור). "כל מה שתרצה, עד חצי המלכות", השיב לו ישועה. מדמון, בהודעה נוספת, ביקש לוודא שהמייל נמחק: "חבר יקר וטוב, נעשה רק מה שטוב לשנינו, ושנהנה מזה. רק תמחק...". ישועה, מתברר, לא מחק את המייל – שהפך למוצג במשפט הפלילי המתוקשר בתולדות ישראל.

עו"ד רוזן-עוזר, הסנגורית, הציגה בבית-המשפט שורה של הודעות חריפות שבהן ישועה הביע את דעתו על בכירי המערכת. ב-19 בספטמבר 2016 מדמון ביקש למחוק ידיעה של "וואלה" שהזיקה למו"ל "גלובס" דאז, אליעזר פישמן. "כותב לך איתן מדמון: 'אל תסתבך סתם, העיקר שתנקה לי ת'טוקבק'", הקריאה הסנגורית (בהמשך התברר שהכוונה להסרת הידיעה מטבלת הידיעות המטוקבקות ביותר במדור מסוים).

"אתה עונה לו: 'אבי אלקלעי המטומטם שלי חייב להכין כתבה על פישמן... שכל בתחת' – סליחה על השפה, לא שלי. ואז איתן עונה לך: 'שטויות אחי, הכל שטויות. אל תהרוס לעצמך את השם שלך'. ואז אתה אומר: 'בתחת'. ואז הוא ממשיך ואומר: 'הם בוגדנים ויום אחד יפתחו את הפה, צריך לעבוד חכם'. ואז אתה אומר: 'שם זין על כל העיתונאים הצדקנים'".

בחלק אחר של הדיון הציגה עו"ד רוזן-עוזר דברים שכתב ישועה על ינון מגל, העורך הראשי שקדם לאלקלעי. הרקע הוא אי-שביעות רצון של מדמון בנוגע לפרסומים שעלו ב"וואלה". "זה כבר קרה עשר פעמים בעבר. עקומת הלמידה שלו שטוחה בכל נושא וגם הזלזול שלו עבר כל גבול. הוא חושב שבגלל שהוא הפנים של החברה אז החברה שייכת לו. אידיוט ילדותי", כתב ישועה על מגל. בהודעה אחרת, שעוסקת בידיעה שעלתה במדור הברנז'ה של "וואלה", ישועה חזר על הגידופים.

ינון מגל (צילום: יוסי זליגר)

ינון מגל (צילום: יוסי זליגר)

בבית-המשפט, כשישועה התבקש להסביר את ההתבטאויות האלה, הוא הביע חרטה וטען שהביטויים החריפים הם חלק מתחזוקת מערכת היחסים שלו עם מדמון ו"גלובס". "במקרה הזה ינון צדק ואני טעיתי", אמר לסנגורית. "עברתי על כל המיילים עם איתן [מדמון]. בכל פעם שיש בקשה – יש לפני ואחרי. זה כמו סנדביץ'. בקשות, תחנונים שלי מאיתן לפעול לטובת בזק ושאול. קחי הכל, שימי כמו שאני שמתי – סנדביצ'ים רבים של בקשות ותחנונים שלי. 'חברי הטוב' איתן ו'חברי הטוב' יוסי [ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10 דאז] – אפשר להגיד 'לשעבר' לגבי רובם – התבקשו והפכו למבצעים של טובות עבור בזק ועבור שאול. עשרות בקשות כאלה. לפני כל דבר כזה, ואחרי כל דבר כזה – הם יבקשו בקשות משלהם".

ישועה ביקש להתנצל על הניסוחים. "ברור שזו שפה ירודה, ואני בטח מצטער עליה. זה קורה כשיש תיעוד של עשור של התכתבויות, וזה בין חברים", אמר. "זה לא מתאר את תמונת היחסים שלי עם העיתונאים, יש מאות התכתבויות אחרות שבהן אני כן מביע הערכה לעיתונאים, כולל אבי אלקלעי. הוא שאל אותי למה אני מכנה אותו אידיוט הרבה פעמים, ואמרתי: 'אצלנו זה סימן להערכה'".

ניר שלום בשירות אייל גולן

במקביל לתחזוקת מערכות היחסים עם המתחרים, ישועה גם הקדיש חלק ניכר מזמנו ומרצו לתחזוקת הקשר עם הזרועות האחרות בקבוצת בזק. בדיון שהתקיים אתמול, עו"ד רוזן-עוזר הציגה לו התכתבות שלו מ-2012 עם יונה ויזנטל, איש תקשורת ותיק ובכיר שכיהן אז כסמנכ"ל התוכן של yes – חברת הטלוויזיה בלוויין של האלוביצ'ים. ישועה התייעץ איתו בנוגע לעניין מערכתי מסוים – להערכתו, הנושא היה אופי סיקור התכנים של yes במדור התרבות של "וואלה", שלא מצא חן בעיני ויזנטל.

הפתרון שישועה הציע לאי-שביעות הרצון היה כינוס ישיבה בהשתתפות נציגים מהמערכת. ויזנטל, במסרון מ-13 בפברואר, חשב שזה לא רעיון טוב. "לא צריך ישיבה, יש מנכ"ל, יש בעלים, צריכים לתת את ההנחיות שמשרתות את האינטרסים של הקבוצה בדיוק כמו שזה עובד בקבוצת 'ידיעות אחרונות'", כתב ויזנטל. ישועה כתב לו בתגובה שלדעתו זו תהיה שגיאה, אבל ויזנטל לא השתכנע. הוא חזר על הטיעון, ותיבל אותו בחופן נדיב של חנופה: "יקירי, בנית אימפריה של החיים, אתה המנכ"ל והעורך והכל על פיך יישק – בדיוק כמו שנוני ב'ידיעות'".

"הלוואי", השיב ישועה, ויונה ויזנטל המשיך עם החנופה: "העוצמה שלך [היא] שאתה מתעתע במי שמולך".

יונה ויזנטל (צילום: יונתן זינדל)

יונה ויזנטל (צילום: יונתן זינדל)

בדיון בבית-המשפט הובהר שישועה הסתייג מהדרך, אבל לא מהמטרה. גם לדעתו, הסביר, היתה צריכה להיות סינרגיה בין החברות השונות שפועלות תחת המטרייה של קבוצת בזק, גם על חשבון היושרה והאתיקה העיתונאית – וכשבמערכת "וואלה" לא פעלו בהתאם, זה עורר בו זעם. "חשבתי שהם לא רואים את התמונה הגדולה", אמר ישועה על העיתונאים. "הרבה פעמים ירדתי על עיתונאים שלא רצו לראות את הנקודה המסחרית".

למשל, תקרית מנובמבר 2013 שבה ניסיון לפרסם ב"וואלה" כתבה פרסומית מסוימת של בזק נתקל במחאה מצד המערכת. "וואלה" בנקודת הזמן ההיא היה כבר כר פורה לתוכן שיווקי – ובמיוחד לכתבות קנויות מטעם בזק ושאר החברות בפורטפוליו של האלוביצ'ים. "זה לא קשור לעיתונות, זה קשור לזנות – בעיני זה לא עובר כי זה פוגע בנו אנושות", כתב העורך ינון מגל לישועה.

הכתבה המסוימת שעליה דובר לא הוצגה בבית-המשפט, אבל מדבריו של ישועה עלה שהיא היתה חשובה מספיק כדי שהוא ישוחח עליה עם רן גוראון, שמילא שורה של תפקידים בכירים בקבוצת אלוביץ' – מהמשנה למנכ"ל בזק ועד מנכ"ל החברות בזק בינלאומי, yes ופלאפון. הדרך של ישועה לפתור את המחלוקת היתה להחליט שהכתבות הפרסומיות ימשיכו להתפרסם ב"וואלה", אבל שפורום משותף של מנהלים ועורכים בכירים ינסה למתן את התוכן שלהן.

לדבריו, מגל לא התנגד לעצם הקיום של כתבות פרסומיות – הוא רק טען שהכתבה המסוימת שעמדה על הפרק אינה ראויה לפרסום. "אין גוף מדיה שאין לו כתבות מסחריות, לא ה'ניו-יורק טיימס' ולא 'הארץ'", נימק ישועה בבית-המשפט. לדבריו, כשמפרסם גדול מתקשר אליו ומבקש שיטפל בכתבה מערכתית שמזיקה לו – הוא יכול להבין את הביקורת במקרה שהוא, כמנכ"ל, מתערב בעבודת המערכת. אבל במקרה של כתבות פרסומיות, שבהן מושא הסיקור משלם וקובע את התוכן, הדינמיקה שונה לחלוטין.

הזמר אייל גולן עם הידועניות הודיה ומירב מלול, 2014 (צילום: יעקב לדרמן)

הזמר אייל גולן עם הידועניות הודיה ומירב מלול, 2014 (צילום: יעקב לדרמן)

ישועה לא באמת מתחרט על דריסת העצמאות העיתונאית של עורכי וכתבי "וואלה". בדיונים קודמים הוא הצהיר שמבחינתו תפקידו כמנכ"ל מעניק לו זכות לעסוק בענייני תוכן – הצהרה שהשמיע כבר ב-2013 בראיון לאתר "העין השביעית", הרבה לפני חשיפת "תיק 4000". בדיון שהתקיים אתמול הוא התייחס גם למקרה שהוזכר בתחקיר "העין השביעית" שפורסם בצמוד לראיון ההוא: קבורת כתבה ביקורתית על הנעשה בסביבתו של הזמר אייל גולן.

הכתבה, שנשאה את הכותרת "אייל גולן: המשבר הניהולי של הזמר המצליח בישראל", פורסמה ב"וואלה" ביוני 2012 והובלטה בדף הבית של האתר. מקורות באתר "וואלה" סיפרו שכמה שעות לאחר פרסום הכתבה התקבלה בדסק שיחת טלפון מישועה, שביקש להסיר את ההפניה מדף הבית. לדברי המקורות, לפני שישועה התקשר לדסק הוא שוחח עם העורך הראשי דאז, גדי להב, וכשהבין שלא יזכה ממנו לשיתוף פעולה – החליט לעקוף אותו ולהורות בעצמו על מחיקת ההפניה. עובדי האתר חוו את ההתערבות כאירוע טראומטי, אך אף אחד מאלו ששוחחו עם "העין השביעית" לא הצליח להסביר מדוע היה חשוב לישועה לגונן על אייל גולן.

אתמול, כעבור תשע שנים, ישועה חשף את הסיבה. לטענתו, הוא אמנם ידע שהכתבה הרגיזה מאוד את גולן – אבל לא היה לו אינטרס אישי בקבורתה. הוא בסך הכל מילא הוראות. "אייל גולן זה הוראות של ניר שלום", אמר ישועה. "כל המעורבות בעניין אייל גולן באה מניר שלום – לי אין שום קשר לאייל גולן". לאייל גולן יש אמנם נגן קבוע בשם ניר שלום, אך מההקשר שבו אמר ישועה את הדברים עולה שדיבר על ניר שלום אחר – יועץ הסתרים של שאול אלוביץ', שכבר הוזכר במשפט כאיש הקשר שלו עם נוני מוזס.

החולשה של מגל, החנופה של אלקלעי

חלק ניכר מיום הדיונים שחתם את החקירה הנגדית של ישועה הוקדש לתזה שביקשה להראות שחוץ ממנו היו עוד מנהלים בכירים ב"וואלה" שבחשו בתוכן – ובראשם שי מגל ועידו אשד. הבסיס שאמור היה לתמוך בתזה הזאת הוא התכתבויות שלהם עם ישועה והעורכים הבכירים, שבהן נדון התוכן העיתונאי של "וואלה".

אילן ישועה על ינון מגל: "הערך העיתונאי והרייטינגי של ינון היה גבוה. מצד שני, היכולות הניהוליות וההבנה האינטרנטית של הניהול היומיומי היו חלשות"

מבחינת ההגנה, ברור איזו חשיבות מוצאים שם בקו הטיעון הזה: ככל שיימצאו יותר ויותר גורמי ניהול שבחשו בתוכן, הבחישות של שאול ואיריס אלוביץ' ייראו פחות בוטות ויותר שגרתיות. אם כולם יכולים להתעלל במערכת העיתונאית המסכנה, החלשה ומעוררת הזלזול של "וואלה" – מה כה חריג בהתגייסות למען נתניהו?

ישועה, מצדו, התעקש שהמנהלים שעבדו תחתיו עסקו בתוכן רק ברמת המאקרו – הרמה הכללית של האתר, סדרי העבודה של המערכת, עושר החומרים הוויזואליים שעומדים לרשותה והמהירות שבה היא מצליחה לרדוף אחר סדר היום החדשותי. "זה קשור לביצועים המקצועיים של האתר, החברה משקיעה במוצר עשרות מיליוני שקלים", הסביר ישועה. הוא הזכיר גם שכבר העיד על כך שהוא אישית, כמנכ"ל, התערב בתוכן מסיבות מסחריות ופוליטיות, וגם אישיות. על זה למעשה מתבסס חלק גדול מ"תיק 4000".

עו"ד רוזן-עוזר הציגה כמה מקרים שבהם המעורבות של המנהלים זלגה גם להיבטים יותר עמוקים – למשל, דיונים ערים שניהל ישועה עם סגניו בנוגע לזהות העורך הראשי. הסנגורית הקריאה הודעת דואר אלקטרוני שבה ישועה כתב ש"איכות התוכן היא נגזרת פשוטה ומיידית של איכות העורך הראשי", ושהדבר "לא קשור רק לתפיסה המערכתית הכוללת. זה קשור לחריצות, כישרון, כניסה לפרטים – אני לא חושב שינון בכלל קורא את הכתבות".

העד אילן ישועה והנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 14.9.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

העד אילן ישועה והנאשם שאול אלוביץ', בחודש שעבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"אני חושב שהוא לא יכול להישאר עורך ראשי", כתב ישועה על ינון מגל במרץ 2014, והציע למכותבים למחוק את ההתכתבות. "אני חושב שנצטרך להעביר אותו מתפקידו כעורך ראשי בהקדם", הוסיף ישועה בהודעה ששלח לשאול אלוביץ'.

"דרך אגב", כתב ישועה בהודעה אחרת, "בכל פעם שאני מבקר אצלו [אצל ינון מגל] אז אחד מהאידיוטים שהוא מטפח/הביא נכנס עם חיוך מטופש – דוד [ורטהיים] מהברנז'ה או הבחור עם הקסקט מיהדות [עורך מדור היהדות דאז, אהוד עזריאל]. וכל השאר כאילו משתדלים לא לדרוך שם. בקיצור, עידו ושי, צריך להפסיק להתבכיין ולהכין את המבנה הארגוני ותהליכי העבודה. התפקיד של ינון הוא מגיש וראש המהדורה הטלוויזיונית. צריך לראות איך מתזמרים את זה וכן להכין חלופות לינון למקרה שעוזב. אני חושב שהוא לא יכול להישאר כעורך ראשי. מציע להשמיד ההודעה לאחר שאתם קוראים אותה".

ישועה, בתגובה, התעקש שהעמדה האמיתית שלו לגבי ינון מגל היתה "אמביוולנטית". "הערך העיתונאי והרייטינגי של ינון היה גבוה. מצד שני, היכולות הניהוליות וההבנה האינטרנטית של הניהול היומיומי היו חלשות", אמר. לדבריו, הפתרון שמצא היה גיוס "חיית אינטרנט" – הסמנכ"ל עידו אשד – שיעבוד לצד מגל ויופקד על התחומים שבהם הוא נזקק לסיוע. "האמביוולנטיות מתבטאת בזה שגם אחרי שינון הלך, אני זה שניסה פעמיים להחזיר אותו", הוסיף.

אבי אלקלעי (צילום מסך)

אבי אלקלעי, העורך בפועל לשעבר של "וואלה" (צילום מסך)

במקביל, עו"ד רוזן-עוזר הציגה עוד ועוד המחשות למעמד-העל של ישועה מול המערכת. למשל, הודעה שקיבל מהעורך בפועל אבי אלקלעי ב-3 במרץ 2015, שבה כתב לו אלקלעי כך: "אין לי שום תלונה על השיח הישיר שלך עם העובדים, נהפוכו. אני חושב שזה חלק מסוד כוחך הרב בניהול".

בהודעה אחרת, שישועה כתב למשנה לעורך אודי הירש, המנכ"ל הציג עצמו כשליט הבלעדי של האתר: "כל הזמן אני שומע מינון ומאבירם [אלעד] שהם לא מבינים על מה אנחנו מדברים, שהם לא קיבלו שום דוגמה של מה לא בסדר – אז אני אתן להם דוגמאות. ואתה בבקשה תתחיל לעשות את עבודתך. מונית לאחראי על עמוד הבית ועורך המשנה של 'וואלה', אז בבקשה תראה לי מה אתה שווה. נמאס לי מעידן הילדים, אני אשלח חצי מערכת הביתה ביום ראשון אם יהיה אפילו מצמוץ אחד".

השופט משה בר-עם אמר לסנגורית, עו"ד רוזן-עוזר, שבית-המשפט כבר מיצה את ההיבט של מעורבותו של ישועה בעבודת המערכת. הסנגורית, בתגובה, הסבירה מדוע חשוב לה להתעכב על הסוגיה: "היא חיונית כדי להבהיר שאנחנו בעולם שהחריגוּת רחוקה ממנו – ועד כמה. וזאת הנקודה המרכזית. ועד כמה מי שיצר את המנגנון שעובד ככה זה מר ישועה, אותה 'אשה מוכה', אותו 'עבד נרצע', אותו 'אדם אומלל'. זה הוא שמפעיל את כל האירוע הזה. הוא רגל ציר". לדבריה, יש טעם לפגם בכך שהמשטרה לא חקרה את עידו אשד ושי מגל – ולפיכך אין בידיה עותק של התכתובות שניהלו השניים באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם.

"וואלה" לאחר "תיק 4000"

תזה אחרת, שמשתלבת עם תזת "שלטון המנהלים" של עו"ד רוזן-עוזר, היא התזה שלפיה ההתערבויות של ישועה בעבודת המערכת נמשכו גם ב-2017 – אחרי המועד שבו לטענתו הוסרו הכבלים ו"וואלה" הפך לאתר חופשי. ואולם, המקרים שהציגה היו גבוליים, ולא התקרבו בחומרתם לתקריות הבוטות מהשנים שבהן התחוללה פרשת "תיק 4000". ברוב המקרים, ישועה השיב שהוא לא זוכר את האירועים שהציגה לו הסנגורית – ולה כנראה לא היה מידע נוסף, והיא עברה הלאה.

אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

אבל היה מקרה אחד שאותו ישועה התעקש להסביר. זה קרה אחרי שעו"ד רוזן-עוזר הקריאה לו מסר ששלח במאי 2017 לעידו אשד, אחד הסמנכ"לים שלו. אשד, שלדברי ישועה היה יד ימינו ועבד לצדו במשך כעשור, היה גם האיש שנבחר כדי להחליף אותו בתפקיד המנכ"ל ב-2019 (אתמול, בצירוף מקרים, הודיע על עזיבתו). ישועה ביקש מאשד לדבר עם העורך דאז, אבירם אלעד, ולוודא שהמסר שיעביר לו יגיע גם למיכל קליין, שכיהנה אז כראש מערכת החדשות של "וואלה". "שב קצת עם אבירם, שירגיעו הוא ומיכל ויהיו יותר מאוזנים בשבועות הקרובים", כתב ישועה. אשד השיב לו בחיוב.

במסרון אחר, ישועה ביקש מעידו אשד לתקשר בתקיפות עם אלעד. "דבר איתו בוטה, הוא מבין את השפה", כתב ישועה. "אין גוף שחופשי כמונו היום, אבל לא חייבים להוביל ולהיות פרו-אקטיביים", כתב לאשד בהודעה נוספת. "אבירם ומיכל לא מבינים שצריך להבין את הקונטקסט שבתוכו אנו פועלים. המחירים בסוף לכולנו ולחברה ['וואלה'] יהיו יקרים, וחבל". הקונטקסט שאליו התייחס ישועה הוא פרויקט ה-DMP של "וואלה" – מיזם לאיסוף מידע על גולשים ומכירתו לצורכי פרסום, שהוקם בשיתוף פעולה עם שאר הזרועות של קבוצת בזק (פירוש ראשי התיבות: Data Management Platform).

ישועה לא הכחיש שבאותה נקודת זמן הוא רצה שקט מהמערכת. "הם הפכו להיות חופשיים לגמרי, וברגע זה באופן טבעי עיקר הביקורת היא על ראש הממשלה המכהן", אמר. "היה כעס מאוד גדול עלי מצד שאול ואיריס, והתחלתי לקבל רמזים שה-DMP ייפגע, שהמנכ"לים מקבוצת בזק לא רוצים לעזור ל'וואלה' כי 'וואלה' לא עוזרת להם". ממסרונים שהוצגו בדיון עלה שלדעת ישועה, מיזם ה-DMP הוא העתיד של "וואלה" – ואם האלוביצ'ים לא יהיו שבעי רצון מתפקוד האתר, הם יפסיקו את התמיכה בפרויקט.

מההסברים של ישועה עולה שלדעתו יש הבדל בין מנכ"ל שמבקש "לאזן" את הסיקור לבין מנכ"ל ששותל באתר ידיעות אינטרסנטיות. "לא ביקשתי מאבירם להטות סיקור, ביקשתי למתן", אמר. "לא להוביל בכל דבר בתקופת ביניים – עד שאני מצליח להעביר את ההחלטה". הסמנכ"ל אשד, בהמשך, עִדכן את ישועה שדיבר עם אבירם אלעד וש"מבחינתו אין על מה לדבר" – משום שמדובר במדרון חלקלק.

ישועה לא קיבל את התשובה הזאת, ושלח לאשד מסרון זועם: "הוא צריך ללכת בהזדמנות ראשונה. הוא גורם נזק מסחרי עצום. העולם שלנו כפבלישר מורכב ומסוכן, אני לא יכול [להסתדר עם] עורך שרואה את העולם בשחור ובלבן ורק הוא קובע הכל. בסגנון הצדקני שלו החברה תיסגר בעוד שנתיים".

עו"ד רוזן-עוזר ביקשה מישועה להתייחס לאמירה שלו. ישועה, המנכ"ל הכל-יכול של "וואלה" ואחד המוציאים לפועל של העסקה המושחתת שהפלילה ראש ממשלה ואת אחד הטייקונים החזקים בארץ, ניצל את ההזדמנות כדי להכות על חטא. "זה היה הפורטה של אבירם, בשביל זה הבאתי אותו. היום אני יודע שהוא צדק, ולא אני".

67104-01-20

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.67MB)