בערך באמצע יום העדות ה-83 של בנימין נתניהו הסדר שוב הופר. גבר גדל גוף עם קול חזק נעמד בירכתי האולם התת-קרקעי בתל-אביב והתקומם על עצם קיומו של המעמד: "סליחה! ראש הממשלה נלחם על החיים שלנו, על התקומה שלנו, ובזה אתם מתעסקים? ראש הממשלה, אני רוצה להודות לך, לרעייתך שרה, לילדים שלך, שנותנים את כל הנשמה למעננו – ובזה מתעסקים. בושה!".

השופטים הביטו בו בדממה ולא הגיבו גם כאשר האיש נדחף החוצה בידי המאבטחים ודלת העץ הכבדה נסגרה מאחוריהם. כעבור רגע צעק גבר אחר מהירכתיים: "צודק!".

הקהל מנה עשרים או שלושים צופים, רובם גברים בגיל העמידה או מעבר לו, וקשה היה לזהות מיהו הצועק. "מי זה היה עכשיו?", התעוררה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב. "מי שמספיק גיבור להגיד – שיקום וייצא החוצה", הורתה. אבל איש לא ענה, ואיש לא יצא.

נתניהו ישב בכיסא בנחת ונהנה מההפוגה בסדרת השאלות המציקה שהציגה לו התובעת, יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, שניסתה לחלץ ממנו תשובות על אחת התקריות היותר מופרעות במערכת היחסים שלו עם מערכת "וואלה". מקץ כמה דקות, נתניהו עצר לרגע את הדיון כדי לשלוף את משרוקית הכלבים ולאותת לתומכיו שהוא מקדם בברכה תקריות מסוג זה.

"כבודכם", אמר ראש הממשלה לשופטים, "אני לא יודע מי זה האיש הזה, או מה שמו, אבל הוא מבטא דבר אמיתי". לאחר מכן פנה לתובעת תירוש וחזר על אותו המסר שהשמיע הגבר שהתפרץ, שנלקח היישר מדף המסרים שלו: "גברתי, אני אומר לך – התיק שלך קרס. אין לכם מה לעשות? על מה אתם מבזבזים את הזמן שלנו? אלוהים אדירים. בשאלות על דב גיל-הר והאם הוא היה או לא היה אובייקטיבי בראיון מלפני עשר שנים?".

הניסיון של נתניהו לגמד את התקרית שעמדה אתמול (5.5) במרכז חקירתו הנגדית הוא צעד מתבקש לנוכח העובדה שאפילו הוא, אשף הרטוריקה והספינים, לא הצליח להצביע על תקרית דומה שקרתה לו ביותר מארבעים שנות קריירה פוליטית. גם גיל-הר, איש תקשורת ותיק שכבר העיד בתיק, לא זכר מקרה דומה.

עו"ד יהודית תירוש בפתח יום עדותו הראשון של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג)

זה קרה במעון ראש הממשלה במרץ 2015, בישורת האחרונה של מערכת הבחירות שהתקיימה באותה שנה, בתקופה שבה לפי כתב האישום התחוללה פרשת השוחד שזכתה לכינוי "תיק 4000": ההטבות הרגולטוריות יקרות הערך שסיפק נתניהו למשפחת אלוביץ', בעלת השליטה דאז בקבוצת בזק, שבתמורה העניקה לו דריסת רגל חריגה באתר החדשות שלה, "וואלה".

אחרי צום ראיונות ממושך, ברגע רגיש מבחינה פוליטית, נתניהו החליט להעניק ראיון דווקא ל"וואלה". זאת בניגוד גמור לתיאור של נתניהו את "וואלה", לאורך כל משפטו הפלילי, כגוף תקשורת זניח ובלתי משפיע, "אתר של חתולים וכלבים" עם אג'נדה שמאלנית קיצונית, שהעיתונאים שהועסקו בו התחרו ביניהם בשנאתם כלפיו. הראיון כלל אמנם כמה שאלות ביקורתיות, אבל מה שהפריע לנתניהו במיוחד היה העובדה שהמראיין, גיל-הר, קטע את תשובותיו – בניגוד לסיכום מוקדם שנעשה מעל ראשו.

גיל-הר העיד במשפט ביולי 2023 וסיפר כיצד זה נראה מהצד שלו. "אני חושב שהוא החליף מבטים עם אנשים שהיו מאחורי, יועצים, ואני זוכר שדימיתי לנפשי חד משמעית שאני רואה זעם ככה יוצא מראש הממשלה, אולי בצורת אדים לא קיימים, אבל משהו. הוא שידר בשפת הגוף שלו שמשהו מאוד-מאוד לא לגיטימי קורה כאן", אמר בקטע שהוקרא אתמול בבית המשפט.

"בסוף הראיון אני אומר לו 'תודה אדוני', ואז הוא עושה משהו שכמותו לא ראיתי באופן אישי אף פעם: הוא לקח את הנק-מייק [המיקרופון], תלש אותו מדש הבגד והטיח אותו בשטיח או ברצפה של החדר, וקם. עכשיו, בדרך כלל בראיונות כשנגמר הראיון יש איזה סמול טוק, 'היית בסדר, לא היית בסדר, הגזמת, לא הגזמת', אבל פה לא היה שום סמול טוק. נתניהו קם, חצה את האולמון הזה בבלפור, נכנס לחדר שלו, ושררה איזה דומיה באוויר".

גיל-הר סיפר שהתחושה היתה כה מוזרה שהוא פנה לצלמים ואמר להם לקחת את כרטיסי הזיכרון של המצלמות ולהסתלק במהירות מהמקום, מחשש שהחומר יוחרם. ראובן קסטרו, צלם הסטילס הוותיק של "וואלה", סיפר לו שהלך בעקבות נתניהו לחדר צדדי ושמע שם מישהו צועק בטלפון ש"הראיון הזה לא יראה אור".

לאחר מכן, ביציאה מהמעון, הצוות קיבל במפתיע הוראה לחזור פנימה ולצלם שוב את הראיון כדי שניתן יהיה לערוך אותו מחדש – פרקטיקה אנטי-עיתונאית בעליל, שבמקרה זה לא מומשה.

העיתונאי דב גיל-הר באולם משפט המו"לים, יולי 2023 (צילום: חיים גולדברג)

החקירה העלתה שמאחורי ההוראה עמד לחץ יוצא דופן שהפעיל הנאשם שאול אלוביץ' יחד עם המנכ"ל דאז אילן ישועה וניר חפץ, דוברו של נתניהו ולימים עד מדינה. אבי אלקלעי, עורך האתר, היה זה שספג את הלחץ והעביר את ההוראות הלאה, לדב גיל-הר. "תוך כדי, לכל אורך הזמן שניר חפץ רדף אחרינו ברחובות, היו שיחות, טלפונים, סמסים ופאניקה גדולה מהצד של אילן", שיחזר אלקלעי בעדותו.

עו"ד תירוש, התובעת, ניסתה לגרום לנתניהו להכיר באופי החריג של התקרית. "אמרת שאחד המאפיינים של המראיינים הישראלים הוא שהם קוטעים אותך הרבה באמצע הדברים", ציינה. "אז אני שואלת את אדוני: למרות שאדוני בדרך כלל מסכם שלא יקטעו אותו, מדוע אדוני לא יוצא מהראיונות האלה בחמת זעם ומבקש שהראיון יצולם שוב? מדוע אדוני לא עושה את זה?".

נתניהו השיב בהתחצפות: "למה את לא יוצאת מבית המשפט כאן?".

"למה?", תהתה תירוש.

"משום שבדרך כלל זה סימן שניתן לפרש כאובדן עשתונות", אמר נתניהו. "אני לא זוכר אם עשיתי את זה אי פעם".

"במקרים כאלה, למה אתה לא יוצא ומבקש שיצלמו את הראיון מההתחלה?", שאלה תירוש, אך השופטת פרידמן-פלדמן קטעה אותה בטענה שנתניהו כבר ענה על כך. נתניהו בחר בכל זאת לענות: "זה לא עובד ככה", הסביר. "לא נוהגים לבקש לצלם מחדש אלא אם כן זה קיצוני. במקרה שהיה לי עם האדון גיל-הר זה היה מאוד קיצוני, וזה היה בזמן קריטי, זמן בחירות".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

נתניהו למעשה אישר שראיון הבחירות ל"וואלה" ב-2015 היה תקרית יוצאת דופן, אפילו חסרת תקדים מבחינתו. הוא טען שהחריגוּת נבעה מהאופן שבו גיל-הר ריאיין אותו, אך תירוש טענה שמצפייה בראיון אמנם ניכר שיש בו נימה ביקורתית, אך כזו שרחוקה מלהיות יוצאת דופן.

לטענתה, הזעם שהתעורר בנתניהו נובע מכך שציפה לראיון נוח במיוחד הודות לעסקה הפלילית שכרת עם האלוביצ'ים – ומשם גם נבעה הדרישה לקיים ראיון חוזר או לכל הפחות לערוך אותו לפי הנחיות שיגיעו מלשכת ראש הממשלה.

"אתה מתפרץ בכעס, אתה 'יורה' באלוביץ' – זה מונח שהשתמשת בו – ומבקש לצלם את הראיון מחדש", הזכירה התובעת. "ואני אומרת לך שאתה לא עושה את זה בראיונות אחרים, זה לא מקובל בכלל לבקש לצלם ראיון מחדש, גם אם קוטעים אותך, ואתה יודע את זה היטב".

"זה קרה, זה קרה כמה פעמים, אני אביא לך כמה מקרים", התגונן נתניהו, אבל למרות ההצעה, שחזרה על עצמה גם בהמשך הדיון, הוא לא הציג אפילו דוגמה קונקרטית אחת. "היו מקרים שביקשתי, כולל בארצות-הברית, אבל אני לא מחזיק רקורד מפורט של כל ראיון וראיון", טען.

בתגובה לשאלות שהציגה לו התובעת אישר נתניהו את קיומו של הסכם מקדים עם "וואלה". "אני לא זוכר שקמתי ותלשתי את המיקרופון, אבל אני כעסתי", אמר בטון זועם. "ולמה כ-ע-ס-ת-י? כי היתה הפרה של הבטחה, של הסכם ברור – ואחרי ששידלו אותך והסכמת, באים ומרמים אותך".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

נתניהו התעקש שלהסכם לא היתה משמעות פלילית: "כל הדבר הזה הוא אבסורד! אני מואשם בש-ו-ח-ד! אם עשיתי איזו עסקה, לא הייתי צריך לעשות ראיון – הייתי מקבל בכל יום עשר כתבות חיוביות כחלק ממה שאמורים לתת לי. כל 'וואלה' היתה צריכה להיות משרתת שלי, הייתי מקבל חמישה ראיונות, ואלוביץ' דרך הטלפתיה שלו היה שולח לי מראיינים הכי נעימים בעולם. לא היינו צריכים לעשות שום הסכמים. הכל הפוך!".

עו"ד תירוש הקשתה עליו: "אני אומרת לך, מר נתניהו, בניגוד למה שאתה אומר – שום דבר ממה שאמרת לא נכון. האתר לא היה שולי בעיניך, הראיון לא היה לא-חשוב בעיניך, שום עניין תקשורתי בתקופת בחירות הוא לא שולי בעיניך, ודאי לא ראיון ראשון ערב בחירות, ואתה כועס מאוד כי בגלל ההשפעה שלך והקשר שלך עם אלוביץ' ציפית ליחס מיוחד בראיון הזה. ולכן אתה מתקשר אליו, בעל השליטה בבזק, מיד אחרי הראיון".

"ואני אומר לך שכל מה שאת אומרת זה קשקוש מקושקש", הגיב נתניהו, והרים את קולו: "הם מתחננים, פונים אלי, באים ומשדלים אותי שזה יהיה ראיון ה-ו-ג-ן! לפי התיאוריה שלכם זה היה צריך להיות דבש ניגר כמו מי נהר. אבל לא היה דבש, וזה לא התקרב להוגנות אלא היה הכי נבזי שיכול להיות". לאחר מכן, בתגובה לתיאור של גיל-הר בעדותו, הוסיף הערה: "אני לא חושב שיצאו ממני אדים. אני לא אדם אלים".

נתניהו צודק שהשירות שקיבל מ"וואלה" לא כלל התגייסות טוטאלית למענו. לאורך החקירה והמשפט אכן התחדד הפער בין הכוונות של האלוביצ'ים והמנכ"ל ישועה לבין הביצוע של העיתונאים, מהעורכים והמגישים הבכירים ועד המשכתבים הזוטרים בדסק, שניסו לשמור על האינטגריטי המקצועי שלהם ולצמצם את הבגידה בשליחות העיתונאית.

חוסר היכולת של האלוביצ'ים לתמרן את המערכת בעדינות ובתחכום – מצב שעליו התלוננו בשיחות פנימיות ביניהם, תוך השוואה לאמנות הניהול המושחת של נוני מוזס ב"ידיעות אחרונות" – גרם לעיתונאים להבין שעושים בהם שימוש פוליטי. חלקם התחילו להדליף זאת בזמן אמת למדורי התקשורת ולאתר "העין השביעית", ובהמשך גם לגידי וייץ, שחשף ב"הארץ" שלא מדובר בבחישה נקודתית אלא בברית סודית שעלולה להתברר כעסקת שוחד.

כותרות הראיון שהעניק בנימין נתניהו לדב גיל-הר ב-11.3.2015, שישה ימים לפני הבחירות (צילום מסך מתוך אתר "וואלה")

עו"ד תירוש ניסתה לאתגר את הטענה הוותיקה של נתניהו שלפיה נגרר להתראיין ל"וואלה" ב"אשמת" עד המדינה ניר חפץ. היא הזכירה לו שבעדותו כינה את האתר "וואלה חמאס" או "וואלה אכבר" וטען שהיתה לו השפעה זניחה בלבד על השיח הציבורי. ובכל זאת, ציינה התובעת, נתניהו בחר להעניק דווקא לאתר הזה את הראיון הראשון בסדרת ראיונות הבחירות שלו. "ואני אומרת לך, מר נתניהו, שזה לא מסתדר", הטיחה. "לשיטתנו, זו טענה קיצונית, לא סבירה ולא אמינה".

נתניהו שב והאשים את חפץ, שלטענתו לחץ עליו באובססיביות להתראיין ל"וואלה". "בסוף, כשהוא עלה לי על העצבים והביא לי את הסעיף, הסכמתי. מזה להסיק שיש לי יחסי גומלין עם האתר? אם היו לי יחסי גומלין לא היה צריך לשדל אותי", אמר ראש הממשלה, וחזר על הטענה שחפץ טיפח ערוץ תקשורת מקביל עם שאול אלוביץ' וקיווה לעבוד אצלו. "אתם טועים. פשוט טועים. לא היה לי עניין מיוחד ב'וואלה'".

התובעת הקשתה עליו: "אתה רוצה שנקבל את זה שהדובר שלך מוליך אותך באף לאן שהוא בוחר, שאתה מובל ולא מוביל ולא יכול לדפוק על השולחן כמו שאתה יודע לעשות במצבים רבים, ואתה הולך להתראיין באתר עוין ושולי, שהוא 'חמאס' ו'וואלה אכבר', לראיון ראשון שבוע לפני הבחירות רק כדי להוריד אותו מהגב שלך?".

"זה בדיוק מה שאני אומר", השיב נתניהו.

אבי אלקלעי, עורך "וואלה" לשעבר, בפתח אחד מימי עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, ספטמבר 2023 (צילום: אריה לייב אברמס)

ככל שהתמשך הדיון הציגה תירוש עוד ועוד עובדות שחיזקו את האופי החריג של התקרית. היא ציינה שעקב הלחץ שהפעיל נתניהו הראיון לא פורסם ביום שבו התקיים, ב-11 במרץ 2015. הוא עלה לאוויר רק למחרת, אחרי שדלפה שמועה שב"וואלה" עשויים לגנוז ראיון ביקורתי עם ראש הממשלה.

באותן שעות מתוחות הסביר המנכ"ל ישועה לכפיפיו ב"וואלה" שבלי אישור של ביבי הראיון לא יראה אור. "מה תגובתו של אדוני? באמת אמרת שאתה לא מסכים שהראיון יתפרסם?", שאלה תירוש.

"אני לא זוכר", השיב נתניהו.

תירוש המשיכה הלאה. היא ציינה שאחרי סיום הצילומים ישועה ואלקלעי העבירו לחפץ גרסה גולמית של הראיון כדי שיוכל לערוך את החומר עם נתניהו, התנהלות יוצאת דופן עבור כל מערכת עיתונאית המכבדת את עצמה. "אדוני יודע שמר חפץ קיבל מ'וואלה' את חומר הגלם של הראיון המצולם לעריכתכם, כדי שתגידו מה להוריד ומה לא להוריד?", שאלה התובעת.

"אני לא יודע מה הוא קיבל או לא", השיב נתניהו, אך מיד הוסיף: "הוא קיבל משהו, והוא ביקש לערוך את זה, והם לא ערכו. אני יודע שהוא ערך".

"איך אתה יודע שהוא ערך?".

"זה מה שאני זוכר", אמר נתניהו.

"אדוני היה מעורב בעריכה של חומר הגלם? אדוני נתן הוראות לעריכה?", שאלה התובעת.

"אני לא זוכר את חומר הגלם, אם הראו לי או ראיתי. לא זוכר", הגיב נתניהו.

"אם חפץ אומר שהוא ישב איתך עם הלפטופ והראה לך, וכתב לעצמו את ההוראות המדויקות של אדוני לעריכה, ואדוני לא זוכר, אתה לא יכול לחלוק על מה שהוא אומר", הציעה תירוש.

"אני גם לא יכול לאשר", התגונן נתניהו. "אני זוכר רק דבר אחד: שהיו שלוש או ארבע עריכות, ושאף אחת מהן לא התקבלה".

עד המדינה ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)

"ידעת לכל הפחות על הסיכום שהיה, שתינתן לכם אפשרות לערוך מספר קטעים?", המשיכה תירוש.

"אני מניח שאם חפץ היה עסוק בעריכה, הוא לא עשה את זה סתם. הוא דיבר איתם. אבל אני לא יכול להגיד לך מה היה בשיחות בינו לבין 'וואלה', כי לא הייתי שותף להן", השיב נתניהו. "נדמה לי שהוא הגיש שלוש-ארבע עריכות, ואני לא מניח שהוא היה מגיש אותן בלי אישור שלי – אבל אני לא יכול לזכור את זה. זה בסך הכל קרה לפני כמה זמן? 11 שנה?".

"האם זה סטנדרטי ומקובל לקבל חומר גלם של ראיון מצולם עם פוליטיקאי לעריכתו?", שאלה תירוש.

"כן, זה קרה לי שלשום. זה משא ומתן. אתם לא חיים בזה, אבל אני חי בזה", טען נתניהו, שבשנים האחרונות כמעט ולא מתראיין אצל עיתונאים ומופיע בעיקר בפלטפורמות תעמולה, אצל מראיינים המסורים לקידומו. לאחר מכן החווה בידו לעבר חבר הכנסת מהליכוד עמית הלוי, שהגיע לאולם כדי לתמוך בו.

"יושב פה חבר כנסת, מי לא מכיר את זה? זה הדבר הכי שגרתי שיש. אתה נותן ראיון ומסכם מראש שתוכל לעבור ולהוציא ממנו דברים. זה קרה לא מזמן עם גוף תקשורת סופר-מקצועי, שנתן לי לראות את החומר לפני הפרסום. זה קיים", טען נתניהו. "הדובר הנוכחי שלי, עומר מנצור, אמר לי: 'אנחנו עושים את זה כל הזמן'".

עומר מנצור, דוברו של בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד תירוש ציינה שכאשר נחקר ב-2018, החוקרים ביקשו מנתניהו לציין באופן ספציפי מקרים אחרים שבהם נשלח אליו חומר גלם של ראיון מצולם מתוך כוונה שישתתף בעריכתו. הדוגמה היחידה שמצא היתה הצהרה מצולמת שהעביר בישיבת ממשלה מיוחדת שהתקיימה בדימונה, שבה לא קיבל חומר לעריכה אלא ביקש להצטלם שוב. האם בשמונה השנים שעברו מאז מצא עוד דוגמאות? נתניהו קיבל הזדמנות להציג אותן, אך לא הצליח בכך.

עוד יום וגמרנו

מאז הפסקת האש במלחמה נגד איראן נתניהו משקיע מאמצים מיוחדים בהתחמקות מחידוש עדותו. השבוע עלה בידו לבטל את הדיון שאמור היה להתקיים ביום שני. את הדיון שהתקיים אתמול ניסה לבטל גם כן, אך לבסוף התפשר על עדות מקוצרת של שלוש שעות, שבמקום להתחיל בבוקר החלה בארבע אחר הצהריים. בפתח הדיון הצהיר נתניהו בגאווה שביממה האחרונה הספיק לשוחח עם ארבעה ראשי מדינות, בהם הנשיא טראמפ.

הדיון הסתיים מעט לאחר השעה שבע בערב בהודעה אופטימית של התובעת: להשלמת החקירה הנגדית ב"תיק 4000" היא תזדקק לעוד יום דיונים אחד בלבד. "בעזרת השם", הוסיפה ליתר ביטחון.

היום (6.5), לפני תחילת יום עדותו ה-84 של נתניהו, סיפרה עו"ד תירוש לצוות הפרקליטות כי חברה פנתה אליה אמש כדי לבדוק האם אכן השתמשה בביטוי "בעזרת השם", כפי שפורסם. התובעת סיפרה שהודתה באוזני חברתה שהביטוי הדתי "פשוט יצא" לה מהפה, באופן שאינו אופייני לה.

נדמה שזה לא מקרה. עו"ד תירוש הגיעה לדיון שהיה אמור להיות ה-31 והאחרון בחקירתו הנגדית של נתניהו ב"תיק 4000" כשהיא נראית כמי שנמצאת על סף אפיסת כוחות. ההפרעות החוזרות של תומכי נתניהו בקהל, ריבוי ההתנגדויות העקרות וההערות הפוגעניות מכיוון צוות ההגנה של נתניהו והאלוביצ'ים, יחד עם המשטמה המופגנת של נתניהו כלפי מערכת אכיפת החוק, הקשו עליה מאוד לנהל חקירה נגדית אפקטיבית. השופטים, שאמונים על הסדר באולם, לא מצאו לנכון לסייע לה די הצורך.

למרבה הצער, ובניגוד לתחזית, החקירה הנגדית בפרשה לא הסתיימה. אחרי פחות משעה של חקירה בדלתיים פתוחות, ועוד כמה שעות של חקירה בדלתיים סגורות על נושא הקשור ליאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הדלתיים נפתחו מחדש עם הודעה כי ראש הממשלה ביקש לסיים את יום העדות מוקדם, וכבר עזב את המקום.

כיוון שהעיתונאים לא נכחו באולם בעת הבקשה אין לדעת כיצד נימק זאת ראש הממשלה, אך לנוכח אירועי השבועות האחרונים אפשר לשער שהתירוץ הרשמי קשור ל"לו"ז בטחוני" או "בטחוני-מדיני". אף שכוחות האבטחה הקפידו לסלק את העיתונאים מסביבת האולם לפני המעבר לדלתיים סגורות, במקום נצפה יעקב ברדוגו, איש תקשורת (ערוץ 14, גלי ישראל) ומאכער פוליטי, שנכנס פנימה עם הצוות של ראש הממשלה ויצא כעבור דקות אחדות.

בנימין נתניהו בסרטון "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי" כפי שעלה באתר "וואלה", 17.3.2015 (צילום מסך)

בזמן הקצר שהקציב הנאשם למשפטו הספיקה עו"ד תירוש להשלים את החקירה בדבר הראיון שהעניק לדב גיל-הר. היא ציינה שלמרות התגובה המזועזעת של נתניהו, עד פתיחת הקלפיות הוא הספיק להעניק ל"וואלה" עוד שני ראיונות. לדבריה, לא ניתן לקבל את האמירה שלפיה הדובר שלו אילץ אותו לקיים את שני הראיונות הנוספים כשמהעדויות עולה שנתניהו הוא זה שמקבל את ההחלטות בענייני תקשורת.

"האם הם לוקחים אותי עם אקדח ואומרים 'אם אתה לא הולך...'", שאל הנאשם רטורית, ואז השיב: "זה לא מה שקורה". לדבריו, הוא אכן מקבל את ההחלטות לבדו, אלא שהן נובעות מ"לחץ הנסיבות". נתניהו נתן כדוגמה אדם שמקבל החלטה אחרי ש"בני המשפחה שלכם והעוזרים שלכם והילדים שלכם לוחצים ולוחצים".

לפני סגירת הדלתיים הספיקה עו"ד תירוש לחקור את נתניהו גם על סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות" – תשדיר תעמולה שקרי שהפיץ נתניהו ביום הבחירות, שנחשב להצלחה אסטרטגית שתרמה לנצחון הליכוד ב-2015.

הסרטון אמנם פורסם בשורה של כלי תקשורת, אך בדיקת "העין השביעית" הצביעה על כך שהקידום האגרסיבי ביותר הוענק לו ב"וואלה". למעשה, הביטוי "הערבים נוהרים" שמזוהה עם הסרטון עד היום כלל לא עלה על שפתיו של נתניהו (שהשתמש במילים "הערבים נעים בכמויות"), אלא מבוסס על ניסוח של כותרת שבחרו עורכי "וואלה".

הבדיקה מבוססת על ארכיון דפי הבית של "העין השביעית", שכולל העתקים של דפי הבית של אתרי חדשות ישראליים במרווחים של רבע שעה. מהבדיקה עולה כי הידיעה על הסרטון עלתה לכותרת הראשית של "וואלה" כבר בשעה 14:15 ושהתה שם עד השעה 18:00, יותר מבכל אתר אחר – כולל "ישראל היום", שבאותה תקופה שירת את נתניהו באופן מוחלט.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה מחוץ לאולם משפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

חומרי החקירה כוללים הודעה ששיגר מנכ"ל האתר, ישועה, לניר חפץ: "הסרטון שביקשת בכותרת ראשית!". ההודעה נשלחה לחפץ בשעה 14:16, זמן קצר אחרי שיבוץ סרטון התעמולה בראש דף הבית.

היום חזר הנאשם שוב ושוב על הטענה שהסרטון הופץ גם לכלי תקשורת אחרים, שאף פִרסמו אותו לפני אתר "וואלה". כשנשאל כיצד הוא זוכר זאת, הסביר שכך למד בהכנה לחקירתו הראשית. האירוע, הדגיש, התרחש לפני 11 שנה, ולכן נמצא "In the distant mist of memory", כלשונו, מקום שבו אצורים זכרונות שאינו יכול עוד לשלוף. כשנשאל באילו עוד אתרים פורסם הסרטון השיב נתניהו: "אני לא זוכר אם זה היה ב-ynet או משהו אחר".

אלא שהסרטון כלל לא הגיע לכותרת הראשית של ynet. התובעת תירוש הדגישה זאת, והוסיפה: "אדוני יודע ש-ynet הוא כלי שהוא לא יכול לסמוך עליו, ובמובן הזה 'וואלה', שהיה השני הכי פופולרי אחרי ynet, היה חשוב לאדוני". התובעת ציינה גם שבאותה העת, ביום הבחירות, לא ניתן היה להפיץ את הסרטון בערוצי הטלוויזיה, כך שכוחו של "וואלה" הפך משמעותי עוד יותר.

נתניהו, מצדו, התעקש שלא עסק כלל בתפוצת הסרטון בזמן אמת, אלא היה עסוק במפגש עם בוחרים. "בהכנה ראיתי שחפץ הפיץ את הסרטון לגורמי תקשורת עוצמתיים למדי, עוצמתיים יותר מ'וואלה', משמעותית יותר מ'וואלה', כי 'וואלה' הוא לא אתר פוליטי. גם בזמן פוליטי הוא לא אתר פוליטי. אחרים קיבלו יותר תפוצה באופן משמעותי", אמר. לטענתו, הוא ממילא לא זוכר האם ביקש מחפץ לבדוק אם הסרטון עלה ב"וואלה".

עקב בקשתו של נתניהו לקטוע את החקירה לפני מועד הסיום המקורי שלה, עו"ד תירוש צפויה להמשיך לחקור אותו על "תיק 4000" ביום שני הקרוב. אם הדיון אכן יתקיים כסדרו, אז גם תחל החקירה הנגדית בפרשה השלישית והאחרונה שנותרה בכתב האישום: "תיק 2000", שבמרכזה עומדות שיחות השוחד שקיים נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.16MB)

להורדת הקובץ (PDF, 787KB)