האם יש ממש בתיאוריה שלפיה ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת בנימין נתניהו כונן ברית סודית עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק? אופיר דור, כתב המדיה של "כלכליסט", מסקר באינטנסיביות את תאגיד התקשורת של אלוביץ'. בשבוע שעבר הוא שוחח על הסוגיה עם שוקי טאוסיג ונמרוד הלברטל בתוכנית הרדיו "קול העין" של "העין השביעית" וקול-הקמפוס.
אופיר, תוכל לתת איזשהו רקע לדברים, להסביר במה מדובר – מהי פרשת ביבי-בזק?
"משרד התקשורת מקדם בשנים האחרונות רפורמה מאוד גדולה בשוק התקשורת הקווית, כולל תשתיות אינטרנט, שזה השוק שבזק מרוויחה ממנו הכי הרבה. במסגרת הרפורמה, בזק צריכה לתת לחברות אחרות, בעיקר לחברות הסלולר, להשתמש בתשתית שלה. כיוון שיש רק שתי תשתיות קוויות בישראל ‒ של בזק ושל הוט ‒ בזק צריכה לפתוח את התשתית ולאפשר לחברות אחרות להשתמש בה.
"השלב הראשון היה בפברואר, זה השלב שבו בזק פתחה את תשתית האינטרנט. השלב השני היה צריך להתחיל במאי, ובשלב הזה בזק היתה אמורה לפתוח גם את רשת הטלפונים הקווית שלה. אלא שבזק עד היום טוענת בתוקף שהיא לא יכולה לעשות את זה, שזה מאוד מורכב, ושההוראות שהיא קיבלה ממשרד התקשורת לא הגיוניות. היא גם עתרה על זה לבג"ץ".
הכוונה כמובן לייצר תחרות בשוק ולהביא להוזלת מחירים, כמו שנעשה בזמנו ברפורמת הסלולר המפורסמת.
"נכון. זה לא קרה עד עכשיו, ובשבוע שעבר היתה פסיקה של בג"ץ, שדחה את הטענות של בזק. תיאוריות הקונספירציה מתחילות מזה שהשר הקודם, גלעד ארדן, והמנכ"ל שלו אבי ברגר הציגו קו מאוד-מאוד לוחמני כלפי בזק בנושא הזה, אם זה בניסיון להטיל עליה קנסות מאוד גדולים, אפילו איום לפרק את החברה אם היא לא תסכים, וזה הגיע לעימות מאוד-מאוד גדול.
"אחרי הקמת הממשלה, נתניהו, שהוא גם שר התקשורת, פיטר את אבי ברגר בשיחת טלפון – ואז משהו השתנה. נתניהו מינה את איש אמונו ומקורבו שלמה פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, ומשהו השתנה בגישה כלפי בזק. היום הגישה קצת יותר סלחנית, מחפשים איזושהי פשרה שלפיה בזק אולי תפתח את זה באופן מוגבל, אולי היא תקבל תשלום יותר גבוה מהמתחרות עבור התשתית – ומזה מתחילה בעצם כל תיאוריית הקונספירציה. עכשיו שואלים את השאלה 'למה'. למה השתנתה כל-כך הגישה כלפי בזק".
למה באמת? מה אומרים הקונספירטורים?
"בוא נתחיל אולי במה שיגידו האנשים של נתניהו ופילבר, ובעיקר פילבר. נתניהו ככה מרחף מעל – ברור שהוא זה שמכתיב את הטון, אבל מי שעושה את הדברים בפועל זה שלמה פילבר, המנכ"ל. אז הוא יגיד לך, 'תראה, הגישה האגרסיבית מול בזק לא הצליחה, אי-אפשר היה לכפות עליה את זה, אנחנו רוצים לקדם את הרפורמה ולכן אנחנו רוצים להגיע לפשרה".
מנכ"ל "וואלה", אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")
קצת כמו שאנחנו רואים שקורה עכשיו מול עידן עופר וכימיקלים-לישראל, וכפי שקרה מול מונופול הגז. יש איזושהי גישה של לא להתעמת, לא להילחם, אלא "בואו נפתור את זה בהידברות, נוותר קצת, נוותר אולי הרבה ‒ ונגיע אולי לתוצאות טובות יותר".
"נכון. הם אמורים להתחיל לקדם איזושהי פשרה שתהיה רק לשנה, אבל לא כל-כך ברור מה יקרה אחרי השנה הזאת, כי בזק אומרת שהיא בכלל לא יכולה לבצע את הפתרון השני. מעל זה קיימות תיאוריות הקונספירציה שמדברות על זה שנתניהו – וזה לא סוד – לא רווה נחת מרוב אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת אחד שאפשר להגיד שהוא מקבל בו יחס יחסית סלחני זה אתר 'וואלה', שהוא גם בבעלות בזק ובבעלות הבעלים של בזק, שאול אלוביץ'".
וחוץ מ"ישראל היום" כמובן.
"כן כן, חוץ מ'ישראל היום', ששם היחס הוא מעל ומעבר. במקומות אחרים הוא לא רווה הרבה נחת – וזה די ברור שהוא לקח את תפקיד שר התקשורת כדי לנסות לארגן את אמצעי התקשורת, או לפחות להפחיד אותם בצורה שתשנה את היחס אליו. ואתר 'וואלה' – הוא זוכה בו ליחס מאוד מעודן, ומפה בעצם נוצרה התיאוריה. אפשר להוסיף למשוואה הזאת עוד דבר: ההערכה שלפיה נתניהו רוצה ש'וואלה' תהפוך לערוץ חדשות בטלוויזיה ‒ דרך יס, שגם היא שייכת לבזק. נתניהו גם הקים לאחרונה ועדה בראשות פילבר שבודקת את כל נושא הרגולציה".
וזה אחרי שוועדה דומה סיימה את פעולתה ממש לא מזמן וההמלצות שלה בעצם הושמו על המדף.
"נכון. הוועדה שסיימה את תפקידה אחרי בערך שנה וחצי של עבודה היא ועדה ציבורית [ועדת שכטר] של אנשים שהם לא מהמערכת הממשלתית, כולם מומחים חיצוניים – ואולי זו הבעיה, שאי-אפשר לשלוט עליהם ועל המסקנות שלהם. המסקנה המרכזית שלהם היתה שצריך לפרק את משרד התקשורת ולהקים רשות תקשורת עצמאית, מקצועית, שלא תהיה כפופה לפוליטיקאים".
לא המסקנה הראשונה שנתניהו היה חותם עליה. אולי גם לא השנייה.
"לא. נתניהו לא מוכן להפקיד את תיק התקשורת בידי אף אחד מהשרים שלו, כי אף אחד מהם כנראה לא מספיק נאמן בשביל לטפל בנושא הרגיש הזה. הוא השאיר את זה אצלו, אז בוודאי ובוודאי שעל להעביר את זה לגוף מקצועי אין בכלל מה לדבר.
"ברגע שהם הגישו את מסקנות הוועדה היה ברור שהן לא יגיעו לראש סדר העדיפויות – וצריך לציין גם שהוועדה הזאת לא מתנגדת להקמת ערוצי חדשות על-ידי יס והוט. אבל נראה שדווקא המסקנה הקטנה הזאת, זה מה שהולך להיות מיושם. מבחינת נתניהו, הוא רוצה להגביר את הפלורליזם בתקשורת – או, יש שיגידו, להביא ערוצי תקשורת שיהיו קצת יותר נוחים לו, והוא מעריך שאם 'וואלה' יקימו ערוץ טלוויזיה, אולי גם הוט, אז זה יהיה נוח יותר".
איש העסקים שאול אלוביץ' (מימין) עם שר התקשורת לשעבר משה כחלון, במעמד ההודעה על רכישת השליטה בבזק על-ידי אלוביץ' (צילום מסך)
בהקשר הזה מדברים גם על i24News של הוט – ערוץ חדשות שלא משדר בעברית, שאולי גם הוא יקבל רישיון. יש גם את ערוץ 20, יש כמה יוזמות או ערוצים שפועלים או נמצאים בגיבוש, ויכולה להיות להם אוריינטציה יותר צייתנית, יותר ממושמעת, יותר נוחה לשלטון נתניהו, ושהוא מקדם את העלייה שלהם לאוויר, מסיבות חיוביות או מסיבות אחרות. אבל בשביל זה צריך לשנות את הרגולציה על שוק התקשורת בישראל, לפתוח את השוק בצורה די דרמטית.
"נכון. תשמע, כשפוטר אבי ברגר, המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת, זו היתה ההערכה. הספקולציה הזאת הסתדרה היטב – אני חייב לציין שגם כמה חודשים אחר-כך אף אחד לא מנסה לנפץ אותה, הכל קורה לפי התחזית, שפתאום בזק מקבלת הרבה הקלות שלא היו בכלל על סדר היום ‒ למשל, אישור של מיזוג בין בזק ליס. משרד התקשורת אמר עד היום, 'מה פתאום, אני לא מאשר את המיזוג הזה עד שאתם לא פותחים את הטלפונייה שלכם'".
כמה זה שווה לבזק, כזה דבר? שני שקלים? שני מיליון שקלים? מאתיים מיליון שקלים?
"אני חושב שאלוביץ' עצמו קיבל במזומן, אם אני זוכר נכון, בשלב הראשון, 600 מיליון שקל, על זה שהוא מכר את המניות שלו ב-yes לתוך בזק הציבורית".
זה לא רע, אפשר לקנות בזה הרבה פלאפל. לפני זה אמרת שהגישה כלפי בזק נעשתה רכה. אתמול הודיעו שיטילו עליהם קנס של שניים או שלושה מיליון שקל. לעומת רווח של 600 מיליון שקל, אפשר לספוג קנס כזה.
"קודם כל, הקנס הזה הוא על תהליך ארוך שהמשרד מקיים מול בזק מאז 2013. אני לא יודע כמה שעות לוקח לבזק לעשות שני מיליון שקל, אבל זה לא הרבה שעות. זה לא באמת מטריד את בזק. זו חברה שמייצרת תזרים מזומנים של מעל מיליארד שקל בשנה, וזה לא באמת ישנה לה, השלושה מיליון שקל האלה. הרפורמות שבהן מדובר שוות הרבה-הרבה-הרבה יותר כסף".
אופיר, משפט אחרון על בזק-ביבי-גייט.
"יהיה מעניין לצפות בפרקים הבאים, לראות לאן זה מתפתח והאם הקונספירציה תלך עד הסוף".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל.
התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".